משתמש:אייל/טיוטה

סיפור הקרב בנביא
	וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃ וְיִשְׁבִּ֨י בְנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־דָּוִֽד׃ וַיַּֽעֲזׇר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵֽׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃
	ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ט"ו–י"ז

תוספים ועזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקדן אוטמטי

וירטואלי,

שינוייי צבע לתבנית / מילים

חיפוש מקורות לויקיפדיה

filetype:pdf

JSTOR

אלישבע דיין החי במקרא ט1386

ויקיפדיה:טיפול בהשחתה

דוד וישבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור דוד וישבי הוא סיפור מקראי על קרב בין דוד המלך לבין הענק ישבי, וסיועו של אבישי בן צרויה.

הסיפור במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתואר בשמואל ב בשלושה פסוקים, תוך כדי מלחמה של ישראל עם פלשתים, דוד מתעייף. ישבי מנצל את המצב ומנסה להרוג את דוד, אבישי בן צרויה נזעק לעזרתו והורג אותו, בעקבות הסיפור העם מחליט שדוד לא יצא יותר למלחמה בשל זקנתו ובעקבות כך סיכון לחייו.

בספרות הדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש תהלים (פרק יח) תרחיב צעדי תחתני, רבי יהושע בן לוי אמר, מכח החרב שהניף ישבי דחה את דוד י"ח אמה ונפל לארץ, היו שניהם מתיראין זה מזה, ודוד מקלס להקב"ה תרחיב צעדי תחתי, מיד הצמיח הקב"ה לאבישי, שנאמר ויעזר לו אבישי בן צרויה, אמר להם ישבי שנים על אחד, אמרין ליה הא אנן קטלין לך עול אימא בקרתא עשרה קטלין לך...

מאי וישבי בנוב, אמר רב יהודה אמר רב איש שבא על עסקי נוב. אמר לו הקב"ה לדוד עד מתי יהיה עון זה טמון בידך, על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים... רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב. אמר לפניו, רבונו של עולם, מוטב אמסר ביד אויב ולא יכלה זרעי. יומא חד נפק לשכור בזאי, אתא שטן ואדמי ליה כטביא (צבי), פתק ביה גירא ולא מטייה, משכיה עד דאמטיה לארץ פלשתים. כדחזייה ישבי בנוב, אמר היינו האי דקטליה לגלית אחי, כפתיה קמטיה אותיביה ושדייה תיתי בי דבדייא (תחת הבד של זיתים למעכו), אתעביד ליה ניסא מכא ליה ארעא מתותיה (נתרככה הארץ תחתיו), היינו דכתיב תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסולי. ההוא יומא אפניא דמעלי שבתא הוה, אבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה בד' גרבי דמיא, חזינהו כתמי דמא, איכא דאמרי אתא יונא טריף קמיה, אמר כנסת ישראל ליונה אימתילא, שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף, שמע מינה דוד מלכא דישראל בצערא שרי. אתא לביתיה ולא אשכחיה, אמר, תנן אין רוכבין על סוסו... בשעת הסכנה מאי, אתא שאיל בי מדרשא, אמרו ליה בשעת הסכנה שפיר דמי. רכביה לפרדיה קם ואזל, קפצה ליה ארעא, בדי דקא מסגי חזייה לערפה אמיה דהוות נוולא, כי חזיתיה פסקתה לפילכה שדתיה עילויה, סברא למקטליה, אמרה ליה, עלם אייתי לי פלך, פתקיה בריש מוחה וקטלה. כד חזייה ישבי בנוב אמר השתא הוו בי תרין וקטלין לי, פתקיה לדוד לעילא ודץ ליה רומחיה, אמר ניפול עלה ונקטל. אמר אבישי שם אוקמיה לדוד בין שמיא לארעא, ונימא ליה איהו, אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים. אמר ליה מאי בעית הכא, אמר ליה הכי אמר לי קודשא בריך הוא והכי אהדרי ליה, אמר ליה אפיך צלותיך, בר ברך קירא ליזבון ואת לא תצטער. אמר ליה אי הכי סייע בהדן, היינו דכתיב ויעזר לו אבישי בן צרויה, אמר רב יהודה אמר רב שעזרו בתפלה. אמר אבישי שם ואחתיה, הוה קא רדיף בתרייהו,^[1] כי מטא קובי אמרי קום ביה, כי מטא בי תרי אמרי בתרי גוריין קטלוה לאריא. אמרי ליה זיל אשתכח לערפה אימיך בקיברא, כי אדכרו ליה שמא דאימיה כחש חיליה וקטליה. היינו דכתיב אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל. (סנהדרין צה א)^[2]

בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה א' "יִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה" אניף במגיניה וקפץ דוד לאחוריו תמניא עשר אמין זה נתיירא מזה וזה נתיירא מזה זה נתיירא לומר אם לאחוריו קפץ כדין לקמוי מה וזה נתיירא מזה לומר אין במגינא אניפי כדין איך אנא יכול למוקמיה ביה באותה שעה אמר דוד הלואי הוה לי חד מן בני אחתי דייתי ויסייעני מיד ויעזר לו אבישי בן צרויה לאחורי תרעא הוה קאים אתמהא רבנן אמרי אפי' היה בסוף העולם הטיסו הקדוש ברוך הוא והביאו בהרף עין שלא יהיה אותו צדיק עומד ומצטער הה"ד (שם,) "ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל".

ישבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרא מגדיר את ישבי כ"ישבי בנוב מילידי הרפה" המשמעות הפשוטה של ילידי הרפה הם ילדיהם של ענק/ית,^[3] חז"ל דרשו שהרפה היא ערפה.

מקור השם

הוא מתואר מנוב במובן

בגדי מלחמתו הם

זמן הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעד ששון, סיפור נפילת דוד בשבי יְִשִׁבּי בנוב על פי בבלי סנהדרין, JSIJ, גיליון 9, 2020, עמ' 19-44
חיים נחמן ביאליק, "דָּוִד וְיִשְׁבִּי" בפרויקט בן-יהודה
מיכאל היגר, מדרש מעשה דוד ואם גלית הפלשתי, הלכות ואגדות, ניו יורק תרצ"ג, עמ' 77, באתר היברובוקס
אהרן ילינק, מדרש גוליית הפלשתי, בית המדרש, כרך ד, עמ' 140-141, באתר היברובוקס
ישראל שפירא, ‏טיול לבין הזמנים: המעיין הקדוש - נחשף, באתר כיכר השבת, 2 באוגוסט 2021
ישבי בנוב - איש שבא על עסקי נוב | אגדות הש"ס 53 | הרב יונתן רוזין, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 57:58)
ישבי בנוב - הנהגת ה' ותורת הגמול בבחירתו של דוד | אגדות הש"ס 54 | הרב יונתן רוזין, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 56:14)
ישבי בנוב - בחירתו השגויה של דוד | אגדות הש"ס 55 | הרב יונתן רוזין, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 57:30)
ישבי בנוב - היפוך בחירתו של דוד והינצלותו | אגדות הש"ס 56 | הרב יונתן רוזין, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 58:17)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ כלומר הוא רדף אחריהם, בכתבי יד מובאת גירסה שונה על פיה הם רדפו אחריו
^ מובא גם בילקוט שמעוני לשמואל ב רמז קנה (מהדורת הימן-שילוני, עמ' 353) ובמדרש הגדול לספר דברים, כי תצא (מהדורת פיש, עמ' תסד-תסה)
^ רד"ק במקום מפרש ענק, רבי ישעיה מטראני מפרש ענקית, יש שפירשו שבני הרפה הכוונה ליחידה צבאית מיוחדת תחת פטרונה של אלה בשם זה, ראו: P.K Mc'carter, II Samuel, in The Anchor Bible, Vol. 9, New York 1984, pp. 449- 450; A.A. Anderson, II Samuel, in Word Biblical Commentary, Vol. 11, Texas 254 .p .1989,