פרומתיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמריום - פרומתיום - נאודימיום
 

Pm
Np  
 
 
Pm-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 61
סמל כימי Pm
סדרה כימית לנתנידים
צפיפות 7264 kg/m3
מראה
מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי 145 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 23, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1315K (1041.85°C)
טמפרטורת רתיחה 3273K (3000°C)
שונות
אלקטרושליליות 1.13
קיבול חום סגולי 180 J/(kg·K)
מוליכות תרמית 17.9 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 540 kJ/mol

פרומתיום (Promethium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Pm ומספרו האטומי 61.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרא על שם פרומתאוס, הענק שעל-פי המיתולוגיה היוונית הביא את האש לבני האדם.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרומתיום קיים בשתי צורות אלטרופיות ומלחיו פולטים אור בחשכה בעקבות דעיכה רדיואקטיבית. נוסף על כך, אין לפרומתיום איזוטופים יציבים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושי הפרומתיום:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1902 נחזה קיומו של פרומתיום על ידי בוהסלב בראונר (Bohuslav Brauner) וב-1914 אושר על ידי הנרי מוזלי (Henry Moseley). במשך השנים טענו מספר קבוצות שהצליחו להפיק פרומתיום, אך טענות אלו לא אושרו בעקבות הקושי בהפרדתו מיסודות אחרים.
קיומו של פרומתיום הוכח סופית ב-1945 כאשר מרינסקי (Jacob A. Marinsky), גלנדנין (Lawrence E. Glendenin) וצ'ארלס קורייל (Charles D. Coryell) הפיקו אותו בזמן אנליזת תוצרי לוואי של דעיכת אורניום. צוות המחקר היה עסוק מדי במחקר צבאי בזמן מלחמת העולם השנייה ולכן לא דיווח על הממצא עד 1947.

כיום מופק פרומתיום מתוצרי לוואי של דעיכת אורניום. כמו כן, ניתן להפיקו על ידי הפצצת 146Nd בנייטרונים. בתהליך זה הופך 146Nd ל-147Nd ומתפרק התפרקות בטא ל-147Pm (בעל זמן מחצית חיים של 11 ימים).

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרומתיום לא מופיע באופן טבעי על כדור הארץ, אך הספקטרום שלו נצפה במספר כוכבים.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרומתיום מצריך טיפול זהיר, מכיוון שהוא חומר רדיואקטיבי ובזמן התפרקות בטא עלול לפלוט קרני רנטגן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]