ישראל אייכלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל אייכלר
אייכלר.jpg
תאריך לידה 27 במרץ 1955
כנסות 16, 18 - 19
סיעה יהדות התורה, אגודת ישראל
תפקידים בולטים
  • יושב ראש הוועדה לפניות הציבור

ישראל יצחק אייכלר (נולד ב-27 במרץ 1955) הוא עסקן מרכזי בחסידות בעלז, עיתונאי ופובליציסט ישראלי-חרדי. מכהן כחבר הכנסת מטעם יהדות התורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייכלר נולד בירושלים. אביו, מנשה אייכלר, היה פעיל בלח"י ולאחר קום המדינה שירת בצנחנים. ישראל אייכלר הוא בוגר מוסדות חסידות בעלז ובוגר כולל להוראה "מחזיקי הדת".

אייכלר הוא עיתונאי במקצועו. הוא מוכר בציבור החילוני בזכות השתתפותו בתוכניות אקטואליה בטלוויזיה. הוא בלט במיוחד בתוכנית "פופוליטיקה", שבה השתתף לצד העיתונאים אמנון דנקנר ויוסף לפיד (לימים יו"ר מפלגת שינוי).

משנת 1980 ערך אייכלר את שבועון חסידות בעלז "המחנה החרדי". בנוסף, אייכלר היה בעל טור קבוע בשבועון "משפחה". במשך מספר שנים הגיש ברדיו קול חי את "כנסת ישראל", תוכנית יומית העוסקת באקטואליה, ובה הציג את דעותיו.

משנת 1995 הוא יו"ר "המרכז להסברה יהודית" ומרצה בו.

אייכלר נשוי לשרה‏[1], אב ל-14 וגר בירושלים. אחיו הוא העיתונאי יעקב אייכלר.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 נבחר ישראל אייכלר לכנסת כנציג חסידות בעלז. שימש כיושב ראש הוועדה לפניות הציבור. בעקבות הסכם רוטציה פנימי של יהדות התורה התפטר מהכנסת בפברואר 2005.

בפברואר 2006 התנגד לקבלת המקום השישי ברשימת יהדות התורה לכנסת ה-17, בשל חוסר רצונו לכהן שוב ברוטציה. בעקבות כך, שובץ יעקב כהן, איש חסידות גור במקום זה.

בבחירות לכנסת ה-18 שובץ אייכלר במקום השישי ברשימת יהדות התורה. לפי הסכם רוטציה הוא חזר לכהן בכנסת ביום 6 בפברואר 2011, במקום חבר הכנסת מאיר פרוש שהתפטר מן הכנסת.

בבחירות לכנסת ה-19 נכנס שוב לכנסת ברשימת יהדות התורה, כאשר הוא משובץ במקום השישי מבין שבעה המנדטים שקיבלה מפלגתו.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר שבועי בנושא השקפה יהודית בשבועון המחנה החרדי
  • הספר כמלאך הניצב על ראש דרך, על רבי שלום רוקח, האדמו"ר הראשון מבלז, ירושלים תשנ"ה
  • קונטרסים וחוברות
  • סיפורים ומאמרי פובליציסטיקה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]