שוודיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ תמ"ג לנפש, צפיפות אוכלוסייה, סה"כ שטח, סה"כ תמ"ג, דירוג שטח בעולם, תמונת מפה, מנהיגים, ראש המדינה, תמונת סמל, תמונת דגל, תמ"ג לשנה, דירוג אוכלוסייה בעולם, דירוג תמ"ג בעולם, הערות, סה"כ אוכלוסייה, אוכלוסייה לשנה, שמות מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

Konungariket Sverige
קוניניאריקט סבאריה
ממלכת שבדיה
Sverige

מוטו לאומי	לשבדיה - עם הזמן
המנון לאומי	הו העתיקה, הו החופשיה
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש מדינה	מונרך של שוודיה
מונרך של שוודיה	קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת שוודיה
ראש ממשלת שוודיה	אולף קריסטרסון
שפה רשמית	שבדית (1)
עיר בירה	סטוקהולם 59°21′N 18°4′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	ריקסדאג
רשות שופטת	בית המשפט המנהלי העליון של שוודיה, בית המשפט העליון של שוודיה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	450,295 קמ"ר (57 בעולם)
אחוז שטח המים	8.67%
אזור זמן	UTC UTC + 1
היסטוריה
הקמה	אין מידע מדויק
- תאריך	בין המאה ה-10 למאה ה-12
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 ביולי 2024)	10,673,669 נפש (88 בעולם)
צפיפות	23.70 נפש לקמ"ר (197 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 17.71% גילאי 15 - 24 10.80% גילאי 25 - 54 39.01% גילאי 55 - 64 11.90% גילאי 65 ומעלה 20.59%
כלכלה
תמ"ג (2022)	585,939 מיליון $ (23 בעולם)
תמ"ג לנפש	54,896$ (21 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.952 (5 בעולם)
מדד ג'יני	29.3 (נכון ל־2019)
מטבע	קרונה שבדית
בנק מרכזי	Sveriges Riksbank
שונות
חגים לאומיים	ראש השנה האזרחית יום אחרי חג המולד היום הלאומי של שוודיה יום כל הקדושים אחד במאי חג המולד חג ההתגלות יום ראשון של הפסחא יום שני של פסחא חג אמצע הקיץ פנטקוסט יום שישי הטוב חג העלייה
סיומת אינטרנט	se
קידומת בין־לאומית	46
sweden.se

ממלכת שׁבדיה (או שׁוודיה) (בשבדית: Konungariket Sverige, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה. היא גובלת בנורבגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שבדיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

הכיבוש השבדי

למעלה מ 60 אחוזים משטחה של שבדיה כיום הינן אדמות שנכבשו מהעם הסאמי (לאפים) אשר נושלו מאדמותיהם, סולקו מבתיהם ונאלצו להמיר את דתם. כיום חיים הסאמי תחת כיבוש ודיכוי ומאבדים בהדרגה את זכויותיהם הבסיסיות! לאתר הרשמי של הסאמי בשבדיה: http://www.eng.samer.se/servlet/GetDoc?meta_id=1126#faq_14

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של שבדיה

ממצאים ארכאולוגיים הוכיחו שהאזור שמהווה כעת את שבדיה יושב לראשונה עוד בתקופת האבן, כשהקרח שכיסה את פנים היבשת החל לסגת בעידן הקרח האחרון. המתיישבים הראשונים היו ככל הנראה חברת ציידים-לקטים שהתקיימו בעיקר על אוכל מהים. הסברה כי במהלך תקופת הברונזה היה האזור מיושב בצפיפות, נתמכת על ידי ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומן של קהילות סחר גדולות.

במהלך המאות ה-9 וה-10 שגשגה התרבות הוויקינגית בשבדיה, זאת באמצעות המסחר והכיבושים הוויקינגיים לכיוון מזרח (רוסיה והים השחור). במאה ה-11 החלה הנצרות להשתרש באזור.

ב-1389 אוחדו שבדיה, נורבגיה ודנמרק תחת מלך אחד, איחוד זה נודע כאיחוד קאלמאר (Kalmar). איחוד קאלמאר היה איחוד אישי ולא איחוד פוליטי. במהלך המאה ה-15 התנגדה שבדיה לנסיונות לרכז את השלטון תחת שלטונו של מלך דני, התנגדות שהגיעה אף לכדי מרד חמוש. שבדיה פרשה בסופו של דבר מהאיחוד ב-1521 כשגוסטב אריקסון ואסה הפריד מחדש את בית המלוכה השבדי, הפרדה שהפכה לעובדה מוגמרת עם הכתרתו למלך ב-1523. באותו זמן אף הגיעה הרפורמציה לשבדיה.

בצהוב - שטחי האימפריה השבדית בשנת 1658; באדום - שטחי שבדיה כיום

במהלך המאה ה-17 גדלה שבדיה והייתה לאחד הכוחות המשמעותיים ביותר באירופה של התקופה, בזכות השתתפותה של שבדיה במלחמת שלושים השנה, תחת הנהגת המלך גוסטבוס אדולפוס. מעמד זה התערער והתפוגג במהלך המאה ה-18, כשהאימפריה הרוסית הרחיבה את אחיזתה בצפון אירופה במלחמה הצפונית הגדולה. כוחה המשיך להתערער בכיבוש פינלנד על ידי אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב-1809 וצירופה לאימפריה הרוסית כדוכסות גדולה. את הערעור הזה ליווה גם מרד אצילים שהתרחש במדינה והוביל לקיצוץ ניכר בסמכויות המלך, כינון חוקה וחלוקת הסמכות לחקיקה בין המלך לבין הפרלמנט, הריקסדג (Riksdag).

שבדיה (ולא שווייץ כפי שנהוג לעתים לחשוב) היא המדינה הנהנית מתקופת השלום הארוכה בהיסטוריה. המלחמה האחרונה שבה הייתה שבדיה מעורבת היא המערכה נגד נורבגיה ב-1814, שיצרה איחוד בין המדינות, בהנהגת שבדיה. האיחוד מכונה לרוב שבדיה-נורבגיה. האיחוד פורק בשנת 1905 בשקט יחסי, פרט לכמה מחלוקות שוליות. שבדיה נותרה נייטרלית במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה (פרט למלחמת החורף). גם במהלך המלחמה הקרה התמידה שבדיה במדיניות זו, וגם כיום היא אינה שייכת לאף ברית או ארגון צבאי, פרט לאימונים צבאיים בודדים במסגרת נאט"ו (אף שהיא איננה חברה בארגון).

ב-19 בנובמבר 1946 הצטרפה שבדיה לאו"ם כחברה ה-54. ב-1995 הצטרפה שבדיה לאיחוד האירופי.

פוליטיקה

בניין הפרלמנט השבדי - הריקסדג (Riksdag) שבסטוקהולם

פנים הפרלמנט

עמק טארפלה בלפלנד שבשבדיה

שבדיה הייתה במשך כמעט אלף שנה מונרכיה, כשתחום האוצר נמצא באופן מסורתי תחת שליטת הפרלמנט. ב-1866 יישמה שבדיה שיטה פרלמנטרית המורכבת משני בתים. הבית הראשון קרוי פורסטה קמרן (Första Kammaren) ונציגיו נבחרים על ידי חברי מועצה מקומיים. הבית השני קרוי אנדרה קמרן (Andra Kammaren) ונציגיו נבחרים באופן ישיר.

סמכויות ביצועיות נחלקו בין המלך לבין מועצת היועצים שלו עד לשנת 1680, בה הפך שלטון המלך לאבסולוטי. כתגובה למלחמה הצפונית הגדולה, הונהגה מערכת פרלמנטרית החל מ-1719 שהתנהלה בשלושה סגנונות שונים של מלוכה חוקתית (1772, 1789 ו-1809).

הפרלמנטריזם הופעל מחדש ב-1917 כשהמלך גוסטב החמישי, לאחר עשורים של מאבק, קיבל את זכות המפלגה בעלת המושבים הרבים ביותר בפרלמנט להקים ממשלה. רפורמה זאת לוותה על ידי חוק ההצבעה הכללית השווה, שהופעל החל מ-1918-21. הפרלמנטריזם נתמך על ידי יורשו, גוסטב אדולף השישי, עד שחוקה חדשה בשנת 1975 ביטלה למעשה את כוחו הפוליטי של המלך. באופן רשמי המלך נותר על כסו, אולם תפקידו הפך סמלי וטקסי בעיקרו.

חוקת שבדיה קובעת, בניגוד לנהוג ולמקובל במרבית המונרכיות, שאת כס המלך יירש המבוגר שבילדיו, בלי קשר למינו. וכך, כיום (2006) יורשת העצר היא הנסיכה קריסטינה, אף על פי שיש למלך גם בן.

המדיניות הפוליטית-כלכלית-חברתית בשבדיה היא סוציאל דמוקרטית, כשהיא משחקת תפקיד פוליטי דומיננטי החל מ-1917, לאחר שהרפורמיסטים וידאו את חוזקם הפוליטי והמהפכניים עזבו את המפלגה. הסוציאל דמוקרטיה השפיעה באופן כה נרחב על החברה והשלטון בשבדיה עד כדי כך שלרוב מתוארת השפעה זאת כהגמוניה. הסוציאל דמוקרטים בשבדיה שולטים בקבינט החל מ-1932 כמעט ללא הפסקה (מלבד מספר חודשים ב-1936, בין השנים 1976 - 1982 ובין 1991 - 1994). התמיכה המסורתית בסוציאל דמוקרטים החלה מתערערת לאחר ההאטה הכלכלית במדינה בשנות השבעים, שיצרה לראשונה עימות בין המדיניות החברתית למדיניות הכלכלית, והחריפה עוד יותר עם רצח ראש הממשלה אולוף פלמה ב-1986.

ב-1971 הפכה השיטה הפרלמנטרית בשבדיה למורכבת מפרלמנט אחד בלבד, הריקסדג (Riksdag). לפי החוקה השבדית, הריקסדג, בן 349 החברים, הוא הסמכות העליונה בשבדיה. בסמכותו של הריקסדג לשנות את החוקה, וחוקיו אינם כפופים לשום פיקוח. חקיקה יכולה להיות יזומה הן על ידי חברי הקבינט הממשלה, והן על ידי חברי הפרלמנט. בסמכות הפרלמנט לשנות את החוקה, אולם לשם כך דרוש רוב גדול וכן הצבעה חוזרת על השינוי לאחר הבחירות הבאות. חברי הריקסדג נבחרים על פי שיטת בחירה של ייצוג יחסי לכהונה בת 4 שנים.

מערכת המשפט השבדית מחולקת לבתי משפט בעלי סמכות משפטית בנושאים פליליים ואזרחיים, ולבתי משפט מיוחדים בעלי סמכות לטיפול בהתדיינות המשפטית שבין הציבור לבין הממשלה, המדינה או הרשות המוניציפלית. מערכת בתי המשפט מחולקת לבתי משפט מקומיים, מחוזיים ובית משפט עליון.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת שבדיה

כינון מדיניות כלכלית ליברלית החל משנת 1870 ועד 1930 הפך את שבדיה ממדינה חקלאית ענייה לאחת המדינות העשירות באירופה. למרות יחסי הקרבה והתלות עם גרמניה, שמרה שבדיה על נייטרליות בשתי מלחמות העולם, והפגיעה שספגה במהלכן הייתה מצומצמת יחסית. לאחר מלחמת העולם השנייה כוננה שבדיה מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומערכת רווחה ענפה במיוחד. שורת משברים כלכליים, החל בשנות השבעים, דרדרו את שבדיה מן המקום השלישי ברשימת המדינות העשירות בעולם למקום ה-23. בתגובה, שונתה במידה מסוימת המדיניות הכלכלית, במיוחד במאמץ להגמיש את שוק העבודה, לצמצם את מספר ההטבות לעובדים, ולהגביר את התחרותיות בשוק השבדי.

קרונה שבדית משנת 1882

הכלכלה השבדית נשענת בעיקר על משאבי הטבע המצויים בשטחה (כגון: עץ, כוח הידרואלקטרי, ומחצבי ברזל), הנדסה, היי-טק ותקשורת. הכלכלה השבדית מסתמכת רבות על יצוא. שותפות המסחר המרכזיות שלה הן ארצות הברית ומדינות המרחב הכלכלי האירופי (מדינות האיחוד האירופי ואפט"א) ובעיקר פינלנד, נורבגיה, דנמרק, גרמניה ובריטניה. שבדיה חברה באיחוד האירופי החל מ-1995, וקודם לכן הייתה חברה באפט"א. על אף חברותה באיחוד האירופי בחרה שבדיה שלא להחליף את המטבע שלה (קרונה שבדית) באירו.

מגזר ההנדסה אחראי ל-50 אחוז מהתוצר והיצוא התעשייתי. מקומה של החקלאות בכלכלת המדינה קטן יחסית, ומהווה רק שני אחוזים מהתמ"ג ומהמועסקים במשק. כשליש מהמגזר העסקי בשבדיה הוא בבעלות הממשלה, הביטוח הלאומי השבדי או קרנות הפנסיה הממלכתיות. המונופול הממשלתי על ממכר משקאות חריפים חריג במיוחד בהשוואה למדינות אחרות.

ציבור העובדים בשבדיה הוא בעל עוצמה מיוחדת: 80 אחוז מכוח העבודה מאוגד באיגודים מקצועיים. בכל חברה שבה 25 עובדים או יותר, יש חובה למנות שני נציגי עובדים לדירקטוריון. בכל חברה בערבון מוגבל המעסיקה למעלה ממאה עובדים ישנה חובה למנות לפחות שליש מהדירקטוריון מבין נציגי האיגוד המקצועי.

שיעור האבטלה הרשמי בשבדיה הוא 5.6 אחוז, נכון לאוקטובר 2005. בצירוף אלו שאינם לומדים בהיקף מלא ואינם מועסקים, מגיע שיעור האבטלה בפועל ל-14 אחוז ולשיא של קרוב ל-20 אחוז בחודשי הקיץ. שוויוניות התחלקות ההכנסות בשבדיה היא מהגבוהות בעולם.

מחוזות

ערך מורחב – מחוזות שבדיה

אגם בשבדיה

שבדיה מחולקת ל-21 מחוזות מנהליים (בסוגריים: האות המייצגת את המחוז במפה):

• מחוז סטוקהולם (AB)
• מחוז אופסאלה (C)
• מחוז סדרמאנלנד (D)
• מחוז אסטריֶטלנד (E)
• מחוז ינשפין (F)
• מחוז קרונוברי (G)
• מחוז קלמאר (H)
• מחוז גוטלנד (I)
• מחוז בלקיניה (K)
• מחוז סקונה (M)
• מחוז הלאנד (N)
• מחוז וסטרה יטאלנד (O)
• מחוז ורמלנד (S)
• מחוז ארברו (T)
• מחוז וסטמנלנד (U)
• מחוז דלארנה (W)
• מחוז יאבלבורי (X)
• מחוז וסטרנורלנד (Y)
• מחוז ימטלנד (Z)
• מחוז וסטרבוטן (AC)
• מחוז נורבוטן (BD)

מפת שבדיה

גאוגרפיה

שבדיה נהנית ברובה מאקלים ממוזג על אף מיקומה הצפוני, זאת בעיקר עקב השפעת זרם הגולף. בהרי צפון שבדיה שורר אקלים סאב ארקטי. בחלק הצפוני של המדינה, הממוקם מצפון לחוג הקוטב הצפוני, השמש אינה שוקעת כלל במהלך חודשי הקיץ, בעוד שבחורף האזור שרוי בעלטה קבועה.

ממזרח לשבדיה נמצאים הים הבלטי והמפרץ הבוטני, שמספקים קו חוף נרחב ועוזרים לרכך את האקלים. גם בפנים הארץ יש מקורות מים רבים, בשבדיה למעלה מ-100,000 אגמים. ממערב למדינה משתרעת שרשרת הרי סקאנדרנה, שרשרת הרים שמפרידה בין נורבגיה לשבדיה. הפסגה הגבוהה ביותר בשבדיה היא קבנקייסה; גובהה הוא 2,111 מטר, והיא מכוסה קרח באופן תמידי.

החלק הדרומי של שבדיה הוא חקלאי ברובו; יערות מכסים את רוב הארץ, ובמיוחד את צפונה. גם צפיפות האוכלוסין בדרום המדינה היא גדולה הרבה יותר משאר חלקי המדינה. עיקר ההתיישבות מתרכז באזור ארסונד (Öresund) ובעמק אגם מאלארן (Mälaren).

גוטלנד (Gotland) הוא האי הגדול ביותר בשבדיה ובים הבלטי, 3,140 קמ"ר; האי אולנד (Öland) הוא האי השני בגודלו בשבדיה, 1,342 קמ"ר.

איי אולנד (Åland) השתייכו בעבר לממלכת שבדיה, כעת בפינלנד עם אוטונומיה.

דמוגרפיה

שבדיה היא אחת המדינות שבהן תוחלת החיים הגבוהה ביותר ושיעור הלידה הנמוך ביותר בעולם.

ריקודי עם שבדיים מסורתיים

אוכלוסיית שבדיה מונה 9 מיליון איש (נכון לאוגוסט 2004) וגידול האוכלוסייה עומד על 0.02% לשנה (נכון ל-2001). הרוב האתני בשבדיה הם השבדים. המיעוט האתני הגדול ביותר הוא השבדי-פיני, שמונה כ-500,000 איש (כולל דור שני). המיעוטים בצפון הם הלאפים.

תוחלת החיים היא 77.07 שנים לגברים ו-82.5 לנשים.

נכון לינואר 2001, 22% מאוכלוסיית שבדיה הם מהגרים או צאצאי מהגרים מדור ראשון. המהגרים משולבים היטב בחברה השבדית. 11 מ-349 חברי הפרלמנט השבדי הם ממוצא לא אירופאי. מזכ"ל מפלגת השלטון הסוציאל דמוקרטית הוא ממוצא טורקי. קבוצות המיעוט הגדולות הם שבדים-פינים (ביניהם גם צאצאים לפליטי מלחמת העולם השנייה) ופליטים ממדינות יוגוסלביה השונות. כ-6.5% מהאוכלוסייה השבדית הוא ממוצא לא אירופאי.

כ-87% מתושבי שבדיה חברים בכנסייה של שבדיה, כנסייה נוצרית לותרנית שהופרדה מהמדינה בשנת 2000. כ-6% הם מוסלמים.

לשבדיה אין שפה רשמית דה יורה. השבדית היא השפה הרשמית דה פקטו. עם זאת, ב-1 באפריל 2000 הכירה שבדיה בחמש שפות של חמשת המיעוטים הגדולים במדינה כשפות בעלות מעמד רשמי: פינית, סאמי, רומאני, מנקילי ואף יידיש.

יהדות שבדיה

ערך מורחב – יהדות שבדיה

יהדות שבדיה היא אחת מארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה של היום. אין עדויות לישיבתם של יהודים בשבדיה במהלך ימי הביניים, אך ישנו סיכוי נמוך שאכן התגוררו בה יהודים מעטים. בשנת 1779 הורשו יהודים לשבת בסטוקהולם, בגטבורג ובנורשפינג.

אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ולפני תחילת השואה לא גילתה שבדיה אהדה רבה לאלפי הפליטים היהודים שניסו להיכנס אליה, ואף אסרה על רובם לעשות כן, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, במהלכה ולאחריה שינתה את גישתה. מיהדות גרמניה נקלטו בשבדיה כ-3,000 יהודים ועוד כ-1,000 זכו בה למקלט זמני. שבדיה קלטה כ-900 יהודים מיהודי נורבגיה וכ-8,000 יהודים מיהודי דנמרק. בין הפעילים להצלת יהודים בשבדיה היו ראול ולנברג והרוזן פולקה ברנדוט.

כיום חיים בשבדיה כ-18,000 יהודים.

תרבות

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

• שבדיה - מדריך תיירותי מקיף הסוקר את התרבות, הגאוגרפיה וההיסטוריה של שבדיה (אתר ynet)
• ממשלת שבדיה - האתר הרשמי
• סטודנטים בשבדיה - מדריך לסטודנטים בשבדיה
• סטוקהולם - חדשות סטוקהולם בשפה האנגלית, אתר מסחרי

תבנית:מחוזות שבדיה