חסידות שומרי אמונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר הזקן רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים"

חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים הרב אברהם חיים ראטה. לחסידות שכונה סמוך לשכונת מאה שערים בירושלים, הנקראת קריית שומרי אמונים, ובסמוך לה בית מדרש וישיבה קטנה. בעיר בני ברק יש לחסידות בית מדרש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אברהם חיים ראטה, מייסד חצר "שומרי אמונים" והאדמו"ר הראשון, אביהם של אדמו"רי שומרי אמונים הנוכחיים

אביו של הרב אברהם חיים, הרב אהרן ראטה, הקים בשנת תרפ"א (1924) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, כחבורת אברכים שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. בשנת תרפ"ח (1928) עלה הרב אהרן לארץ ישראל וייסד בית מדרש בשכונת מאה שערים. עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[1]: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן”.

הרב אהרן נפטר בו' בניסן ה'תש"ז (1947). כשנה לאחר פטירתו התפלגו תלמידיו לשניים. רובם בחרו בחתנו הרב אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. תלמידים אחרים קיבלו כרבם את הרב אברהם חיים ראטה, שירש את בית מדרשו של אביו.

חסידות שומרי אמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רפאל אהרן ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים בבני ברק
הרב שלמה ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים בירושלים
הרב גדליה משה ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים באשדוד

האדמו"ר רבי אברהם חיים ראטה שכונה תחילה האדמו"ר מברגסז, היה חתנו של רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל. הוא נודע כבעל תפילה בעל קול ערב, לפי נוסחו וניגוניו של אביו.

הגה"צ ראש ישיבת שומרי אמונים שליט"א
הרב אהרן גלדציילר ראש ישיבת שומרי אמונים

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים האדמו"ר את קריית שומרי אמונים בין השכונות הירושלמיות הוותיקות מאה שערים ובית ישראל, סמוך לשער מנדלבוים, בה אף ייסד תלמוד תורה וישיבות. בשנת תשל"ו (1976) עבר לעיר בני ברק, שם התגורר במשך רוב ימות השנה ובה הקים בית מדרש והעביר לשם את ישיבותיו. את תקופת החגים בחודש תשרי עשה האדמו"ר בביתו שבירושלים, לשם מגיעים חסידיו מהארץ ומחו"ל. חלק מחודשי החורף עשה האדמו"ר בדירת הקיט שלו במושב תפרח ובה מקווה פרטי ובית מדרש. נפטר בה' באלול תשע"ב.

בשנת תשס"ד - נפתח בית המדרש של החסידות בעיר אשדוד, שם שימש בנו רבי רפאל אהרן כרב הקהילה, ובשנת תשס"ח - (2008) הקימה החסידות בית מדרש גם בעיר בית שמש. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 נפתחה מחדש ישיבה קטנה של החסידות בירושלים.

לאחר פטירת רבי אברהם חיים התמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, על פי צוואתו:[2]

  • בנו הגדול הרב רפאל אהרן, חתנו של הרב חיים אביגדור פיליפ, מונה לאדמו"ר בבני ברק. קודם לכן התגורר באשדוד והיה מקורב לחסידות גור. בסוף חיי אביו התקרב יותר לחסידות שומרי אמונים ומונה לרב השטיבל באשדוד. נפטר בכ"ג באב תש"פ[3].
    • בנו הרב מרדכי מונה לממלא מקומו.
  • בנו הרב גדליה משה, חתנו של רבי אליעזר זאב מראחוב, מונה לאדמו"ר באשדוד. בנו הוא הרב מנדל ראטה.
  • בנו הרב שלמה, חתנו של רבי שלום יהודה גרוס - האדמו"ר מהאלמין, מונה לאדמו"ר בירושלים.
  • בנו הרב יעקב יצחק, חתנו של רבי יצחק אייזיק שנעבאלג מזידיטשויב, ריצה עונש מאסר ארוך בגין אונס ומעשי סדום שביצע באחייניתו מגיל 8 עד 17[4][5]. שוחרר בשנת ה'תשע"ג ומונה לאדמו"ר במונסי. ב-21 בנובמבר 2013 נעצר על ידי הבולשת הפדרלית בחשד למתן הצהרה שקרית בשגרירות האמריקאית בישראל על עברו הפלילי, במסגרת בקשת הוויזה[6]. מכהן כיום כאדמו"ר בקריית גת.
  • נכדו הרב אהרן גלדציילר מונה ע"י סבו לכהן כראש ישיבת שומרי אמונים[7]. נכד זה הקים גם הוא 'חצר' משלו לאחר פטירת סבו[8].

שיטתה של החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסידות "שומרי אמונים" נשמרת שיטתו של האדמו"ר הזקן בכל הנוגע לצורת התפילה. התפילה בבתי המדרש של החסידות אורכת שעות רבות. החסידות שומרת על סגירות יחסית, ועיקר צמיחתה נובע מריבוי טבעי ומהצטרפותם של מעטים מתלמידי הישיבה שבמקורם אינם מבני החסידות. "תקנות הלבוש" המיוחדות לאנשי ירושלים לגבי גברים ונשים, שהיו עם הקמת החסידות אבן יסוד ב"ספר התקנות" של הקהילה, אינן נשמרות כיום בחסידות והן נותרו רק בחסידויות האחיות תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק.

יחס למדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מרבי אברהם יצחק קאהן, שכתלמיד שיטת סאטמר נודע כמתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל ונמנה עם חוגי העדה החרדית, מוסדות שומרי אמונים מקבלים תקציבים ממשלתיים. רבי אברהם חיים היה חסיד של האדמו"ר מבעלז ולא היה מתנגד להליכה לבחירות, וחלק מחסידיו (בעיקר תושבי בני ברק) משתתפים בבחירות לכנסת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]