איתמר הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איתמר בן אהרן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידים ב"קבר איתמר"

בתנ"ך, אִיתָמָר מוזכר כבן הרביעי של אהרן הכהן. לאחר מותם של אחיו נדב ואביהוא, שירת ככהן יחד עם אחיו אלעזר.

במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, הוא עמד בראש בני גרשון ומררי, נושאי אוהל המועד.

בנוסף היה האחראי על עבודתם של הלוויים.

משפחת עלי הכהן היא מצאצאיו.

קבר איתמר הכהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר איתמר בן אהרון הכהן

על פי מסורת יהודית, נקבר איתמר ליד גבעת פינחס, דרומית לשכם. סמוך לגבעה נוסד היישוב איתמר המנציח את שמו.


בשנים האחרונות נבנה על-גבי ציון הקבר מסגד המשמש את תושבי עוורתא. רבים פוקדים את הקבר ביום ההילולה שחל בא' באב, תחת אבטחת כוחות צבא.

העדות הראשונה על מיקום הקבר נמסרה על ידי רבי יעקב השליח שביקר בארץ בסביבות שנת 1235 לספירת הנוצרים (למעלה מ-2,500 שנה אחרי זמן מותו המשוער של איתמר):

וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלים, ושם קברו של איתמר הכהן והוא מקום נאה מאוד

[1]

אשתורי הפרחי כתב בספרו כפתור ופרח בראשית המאה ה-14 כי הגיע לעוורתא, אשר שם קבורים אלעזר ואיתמר ופינחס ושבעים הזקנים.[2]

משרתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת פרשת פקודי מציינת התורה שאיתמר היה אחראי על חלק מעבודת הלוים במשכן, ולאחר מכן בבית המקדש : “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן“ (שמות ל"ח 21).

באחריותו הייתה משפחת גרשון מבני לוי, שתפקידה לשאת חלק מכלי המשכן במסעות בני ישראל במדבר: “זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן” (במדבר ד’ 28).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ישראל דנדרוביץ, בני אהרן הנותרים, בתוך: קובץ פעמי יעקב, גיליון סה-סו, כסלו תשס"ח, עמודים: קה - קי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.myesha.org.il/?CategoryID=162&ArticleID=2028
  2. ^ המקור: ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הב"ר חיים קהן ז"ל, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.