בנימין זאב קדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנימין זאב קדר

בנימין זאב קדר (נולד ב-1938) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית, כיהן כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2015-2010) וכיו"ר מועצת רשות העתיקות (2012-2000).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדר נולד בעיר ניטרה שבצ'כוסלובקיה (כיום סלובקיה), בן להורים רופאים, עלה ארצה עם עליית הנוער ב-1949 ואחר כך התגורר עם הוריו בכפר נטר. ב-1952 סיים ללמוד בבית הספר היסודי באבן יהודה, ב-1956 סיים לימודים בתיכון עירוני ה' בתל אביב. קיבל תואר שני בהיסטוריה ב-1965 מן האוניברסיטה העברית.[1] בעת היותו סטודנט היה אחד המנהיגים של תנועת הסטודנטים למען הדמוקרטיה[2] שבזמן פרשת לבון יצאה למען הדמוקרטיה ונגד מה שהיא ראתה כאוטוריטריות של דוד בן-גוריון. את לימודי התואר השלישי עשה באוניברסיטת ייל בתחום ההיסטוריה של ימי הביניים. הוא קיבל את תואר הדוקטור ב-1969.

קדר שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית החל מ-1986, היה בשבתונים במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, וב-MGH במינכן. ארגן מספר כנסים של החברה לחקר מסעי הצלב. היה נשוי לפרופ' נורית כנען-קדר עד לפטירתה בשנת 2015.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1990 - 1996 כיהן כיו"ר הרשות לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית, המפקחת על לימודי הדוקטורט. במסגרת זאת היה בין יוזמי "הוועדות המלוות", המבטיחות שהדוקטורנט ייחשף לנקודות הראות ולביקורת של מומחים אחדים בנוסף לאלה של המנחה שלו. בשנים 1999 - 2001 היה מייסד וראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית, ובו ניסה להפיל את החומות בין החוגים ההיסטוריים השונים שמאפיינים את הלימוד האקדמי ההיסטורי בישראל. כדי להשיג זאת בנה תוכנית ליבה משותפת לתלמידי כל החוגים ההיסטוריים באוניברסיטה העברית, אשר כוללת קורס בהיסטוריה עולמית וקורס מתודולוגי על מקצוע ההיסטוריון. ייסד את העיתון “היה היה,” שנערך על ידי הסטודנטים של בית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה ומפרסם עבודות סמינריוניות מצטיינות של סטודנטים להיסטוריה מכל הארץ, התפרסמו בו עבודות סמינריונית של יהושע פראוור, שמואל נח אייזנשטדט, בן-עמי שילוני ועוד. בשנים 2001 - 2005 היה מנהל המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, מכון העוסק בקידום חדשנות ומקיים קבוצות מחקר, בתי ספר עונתיים וכנסים. בין חידושיו של קדר היה בינאום המכון: עד לבואו יכלו רק ישראלים להציע קבוצות מחקר ואילו בעקבות יוזמתו יכלו לעשות כן גם מדענים מחו"ל.

בשנים 1987 - 1992 כיהן כיו"ר ועדת הקבע למכללות לחינוך במועצה להשכלה גבוהה. בשנים 2001 – 2007 שימש קדר כיו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. במסגרת זו חיבר שני דו"חות: האחד על מעמדם של מדעי הרוח בישראל והשני על המחקר ההיסטורי באוניברסיטאות ישראל; שניהם התפרסמו ב-2007. קדר כיהן משנת 2000 עד 2012 כיו"ר מועצת רשות העתיקות. מועצה זאת קובעת את מדיניותה של רשות העתיקות.

קדר הוא חבר-חוץ של האקדמיה האמריקאית לימי הביניים Medieval Academy of America, [3] וחבר חוץ של המכון המוביל בגרמניה לחקר ימי הביניים, (Monumenta Germaniae Historica (MGH. בשנת 2000 ייסד ומשמש נכון ל-2017 כעורך של כתב העת הבינלאומי Crusades לחקר מסעי הצלב, המתפרסם בשפה האנגלית (כרך 15 יצא ב-2016). הוא כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לחקר מסעי הצלב בשנים 1995 - 2001. בשנת 2007 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה. [4]

ספרו הראשון אוקטובר 1973: סיפורו של גדוד 'מחץ' ראה אור ב-1975. בספר פורש קדר את קרבות הגדוד בו שירת במלחמת יום הכיפורים כמש"ק קשר של פלוגת חרמ"ש, את ההקדמה לספר כתב אריאל שרון. קדר הרבה גם לכתוב מאמרים פובליציסטיים בעיתונות העברית.

ב-21 ביוני 2010 נבחר קדר לתפקיד סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רות ארנון. השניים נכנסו לתפקידיהם בספטמבר 2010 וכיהן בו עד לשנת 2015.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו משתרעים על פני תקופות ותרבויות שונות, אם כי משקל נכבד ניתן לימי הביניים האירופיים. המחקרים עומדים בסימן ההשוואה בין ציוויליזציות שונות, תוך שימוש בשיטות מחקר איכותניות וכמותניות מגוונות. כך למשל עסק בהשוואה בין עמדות כלפי עולם האסלאם שהתגבשו בנצרות ביזנטיון, בנצרות המזרחית, ובנצרות האירופית. בספרו "מסע הצלב ומיסיון: גישות אירופאיות כלפי המוסלמים" שראה אור ב-1984 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, [5] השווה בין שלוש החזיתות של אירופה הנוצרית מול עולם האסלאם: ספרד, סיציליה והמזרח הצלבני. מחקרים השוואתיים אחרים עוסקים בקרטוגרפיה בעולם האסלאם ובעולם הנצרות של ימי הביניים, בבתי חולים בעולם האסלאם ובירושלים הצלבנית, בחקיקה במזרח הצלבני ובביזנטיון ועוד.

סוחרים במשבר: אנשי העסקים בג'נובה וונציה והמשבר הכלכלי של המאה ה-14[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שם ספרו המחקרי הראשון של קדר, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו והוא ראה אור ב-1976 בהוצאת אוניברסיטת ייל [6] והתפרסם גם באיטלקית. [7] הספר עוסק בהשפעת המשבר הכלכלי של המאה ה-14 על המנטאליות של סוחרי ג'נובה וסוחרי ונציה. ההסתכלות ההשוואתית בסוחרי ג'נובה וונציה מעלה שבעקבות המשבר הכלכלי חלה הצטמצמות אופקים, ההעזה פחתה וגבר החיפוש אחר ביטחון. עצם רעיון הביטוח (Insurance) עולה בתקופה זו, מרחב הפעילות הגאוגרפי מצטמצם, ובמקום לפרוץ לאזורים חדשים מתמקד הכול בעולם הידוע של הים התיכון והשחור. השינוי במנטאליות ניכר למשל בשמות האוניות: אם בתקופת הפרץ והסער סביב 12501300 ישנן אוניות המכונות "עושר" ו"מזל טוב", כעת נותנים לאוניות שם של קדוש אחד ולעתים אף שניים או שלושה קדושים. כלומר, הביטחון העצמי מפנה מקום לשאיפה לחסות על-טבעית. בד בבד עם הצטמקות הכלכלה, רוחם של העוסקים במסחר נעשית יותר דייקנית, יותר רציונלית. הפעילות בעולם המוכר והבטוח יחסית של הים התיכון נעשית על בסיס איסוף מדוקדק של נתונים. אם ב-1271 יצא מרקו פולו למסעו בארצות לא נודעות, הרי שבתקופת ההצטמקות הוגבלה הפעילות המסחרית לתחום הגאוגרפי בו השוק והמחירים ידועים ושיושב בה נציג קבוע של בית העסק שמטעמו פועלים. אם ב-1291 ניסו האחים ויואלדי מג'נובה למצוא דרך ימית ישירה להודו דרך גיברלטר (כלומר, להקדים את קולומבוס או ואסקו דה גאמה במאתיים שנה), הרי שמאה שנה אחר כך, בתקופת המשבר, לא קיימות יוזמות כאלה כלל. סוחרים הולכים למקומות שאבותיהם ואבות אבותיהם פעלו בהם, שסחורותיהם ומחיריהם ידועים.

חקר שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדר הוא מאבות חקר השמות בימי הביניים. על כך הוא כתב במאמרו הראשון [8] וכן בספרו הנזכר על סוחרי ג'נובה וונציה, ובמאמרו "חקר השמות כעדות למוצא: השקפות ימי ביניימיות" [9] רוב אנשי ימי הביניים לא משאירים עדות על המנטליות שלהם, אך ניתן ללמוד משהו על אודותיה באמצעות השמות שבחרו לתת לילדיהם. כלומר, השם הפרטי משמש כאינדיקטור עקיף של מנטליות ההורה מעניק השם. למשל, בתקופת הפרץ והסער של המסחר האיטלקי אנו מוצאים שמות כמו "בון ויצינוס" - שכן טוב, ושמות נייטרליים מבחינת הנצרות, ואילו בתקופת המשבר הופכים שמות קדושים נוצריים לנחלת הכלל. קדר הגיע למסקנה זאת באמצעות ניתוח סטטיסטי של שמות פרטיים בנקודות זמן שונות.

במאמר שכתב עם תלמידו מוחמד אלחג'וג', "כפריים מוסלמים בארץ ישראל הפרנקית: גודל משפחה ושמות פרטיים", [10] נבדקה רשימת פליטים מוסלמים מאזור שכם, שברחו מממלכת הצלבנים לדמשק באמצע במאה ה-12. ניתוח רשימת הפליטים אפשר לעמוד על התפלגות השמות הפרטיים ולשחזר את גודל המשפחה. השוואה עם שמות ילדים שנולדו באותו אזור והמופיעים במפקד עות'מאני מאוחר וברישומים מראשית ימי המנדט הבריטי חשפה מידה רבה של דמיון בין השמות הנפוצים ביותר במאה ה-12 ובראשית המאה ה-20. עם זאת, במאה ה-12 היה מגוון השמות רחב יותר מאשר בראשית המאה ה-20.

סדרות תצלומי אוויר כמקור היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל. תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו. ספרו זה של קדר ראה אור ב-1991 בהוצאת יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון. כאן מוצעת דרך חדשה להסתכלות בתולדות הארץ במאה ה-20. סדרת תצלומי-אוויר של תא שטח מוגדר, אשר צולמו בתאריכים שונים, מאפשרת לעקוב אחרי השינויים הפיזיים שחלו באותו תא שטח לאורך זמן: תהליכי בנייה והרס, שינוי בשימושי קרקע, המשכיות וחידושים במערך הדרכים, ועוד. במילים אחרות, סדרות תצלומי-האוויר מהוות מקור היסטורי חשוב ביותר, שהאובייקטיביות שלו יוצאת דופן. מכיוון שהצילום האווירי של ארץ ישראל החל כבר בימי מלחמת העולם הראשונה, מאפשרות סדרות תצלומי-האוויר לעקוב אחר התפתחותם הפיזית של כפרים יהודים וערבים רבים, ושל כל ערי הארץ - מבאר שבע עד צפת - שהיו קיימות בימי מלחמת העולם הראשונה. תצלום אווירי מוקדם יכול גם לגלות שרידים קדומים שנעלמו במרוצת הזמן: למשל, תצלום אווירי של מרחביה משנת 1918 מראה בבירור את מיתארו של המבצר הצלבני La Fève שהיום מכוסה על ידי בתיו ודשאיו של הקיבוץ.

בעוד שבספר משנת 1991 הוצגו תצלומי אוויר משתי נקודות זמן, הרי שבגרסה האנגלית המורחבת והמעודכנת, The Changing Land between the Jordan and the Sea, שהופיע בשנת 1999, מופיעים תצלומי אוויר של אותו תא שטח בארבע נקודות זמן: 1917 - 1918; סביב 1948; סביב 1967; ובשנות ה-90.

פירוש נבואה מהמאה ה-7[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה נוספת לשימוש במגוון שיטות מחקר הוא המאמר "הכיבוש הערבי והארץ הנושבת—עדותה של אפוקליפסה מן המאה השביעית" [11] כאן נעשה ניסיון לתאר את השפעת הכיבוש ערבי על החקלאות תוך הצלבת נבואה אפוקליפטית מן המאה השביעית עם דימותי לוויין (satellite images) וחקר אבקנים.

מחקר השוואתי בתחום ההיסטוריה העולמית של הגירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמרו "הגירוש כבעיה בהיסטוריה העולמית" שהתפרסם (באנגלית ובעברית) בשנת 1996, [12] [13] בחן קדר את נושא הגירוש לאורך ההיסטוריה והגיע למסקנה שהגירוש השיטתי על פי צו שלטוני הוא תופעה שהתפתחה לראשונה בציוויליזציה האירופית. קיים דפוס חוזר ונשנה מן המאה ה-12 ואילך: השליט מחליט שקבוצה מסוימת מזיקה ומצווה להרחיק אותה אל מעבר לגבול, כשהטיעון הוא תמיד שאותה קבוצה היא מסוכנת לשלום הציבור, ונקבע הליך הגירוש, כשבדרך כלל מקציבים למועמדים לגירוש שלושה חודשים כדי לחסל את עניינם במקום. גירוש זה הוחל לעתים קרובות על יהודים, אבל גם על קבוצות נוספות כמו פרוטסטנטים ועוד. בהמשך אומצה מדיניות הגירוש גם על ידי מדינות לא אירופיות, למשל, גירוש ההודים מאוגנדה על ידי אידי אמין.

המוטיב הצלבני בשיח הפוליטי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר שפורסם תחילה באיטלקית ובגרסה מורחבת בכתב העת אלפיים בשנת 2004, [14] ניסה קדר לעשות שימוש בהכשרתו כהיסטוריון של מסעי הצלב כדי להבין את השימוש במוטיב הצלבני בוויכוחים פוליטיים ישראלים. הוא הבחין בין שלוש גישות: התכחשות גמורה לאפשרות שניתן להשוות בין ממלכת הצלבנים למפעל הציוני; ניסיונות להפיק לקח אקטואלי מן הכישלון הצלבני; ושימוש במוטיב הצלבני כדי לנגח יריבים פוליטיים.

תגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדר גילה מספר טקסטים לא ידועים מימי מסעי הצלב. בין אלה ניתן למנות סדרת ביוגרפיות של נזירים מתבודדים בממלכת ירושלים במאה ה-12, אותן פרסם במאמרו בשפה האנגלית "ג'רארד מנצרת: סופר נשכח בן המאה השתים עשרה במזרח הלטיני" [15] וכן סדרת סיפורים על קדושים מוסלמיים באזור שכם במאה ה-12, שהפקידם לפרסום על ידי תלמידתו דניאלה טלמון-הלר. הוא גם פענח תיאור מפורט של בית החולים ההוספיטלארי בירושלים, שנכתב כנראה סביב 1180 – התיאור פורסם במאמרו "A Twelfth-Century Description of the Jerusalem Hospital", שראה אור בשנת 1998. [16] כן פרסם מכתב לא ידוע של הפטריארך הלטיני האחרון של ירושלים, ובו קריאה לעזרה מן המערב האירופי עם התקרב צבאות צלאח אדין לירושלים בספטמבר 1187, ותיאור לטיני לא ידוע של צבאות צלאח אדין בעת המצור על עכו סביב 1190.

היסטוריון בוורי ממציא עצמו מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו האחרון של קדר ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2011. [17] הספר חושף שלקארל בוזל, מחשובי ההיסטוריונים הגרמנים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, היו קשרים נרחבים עם המשטר הנאצי, עד כדי כך שאפילו בדצמבר 1944, כשאאכן כבר הייתה בידי הצבא האמריקני והצבא האדום התקדם לעבר בודפשט, הוא נשא נאום נלהב על החובה להילחם למען הרייך של היטלר. ואולם, מיד אחרי המלחמה הוא הציג עצמו כמי שהיה איש מחתרת שסיכן את חייו בפעילותו נגד המשטר הנאצי, והצליח להביא לכך שבית-הדין לדי-נאציפיקציה יאמץ את סיפורו זה. הספר מבוסס על מסמכים רשמיים ועל ארכיונו הפרטי של איש הממשל הצבאי האמריקני שהשתכנע מסיפורו של בוזל והנפיק לו תעודת יושר. איאן קרשו, ההיסטוריון הידוע של הנאציזם, הגדיר את הספר כ”עבודה בלשית מצוינת.”

בעקבות פרסום הספר החליטה עיריית קאם (CHAM), העיר בה בוזל נולד, לשנות את שם הכיכר שנקרא על שמו של בוזל, ולהכניס למחסן העירייה את הפסל שלו.

מחקריו העכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעת כותב קדר ספר על ההיסטוריה התרבותית של ממלכת ירושלים הפרנקית. מחקריו העכשויים שמים דגש רב יותר על היסטוריה עולמית: בקרוב יתפרסם מאמרו על שרשרת הנמל בהיסטוריה, מן הפניקים עד למאה ה-20. כמו כן ערך את הכרך 5 של ה-CAMBRIDGE HISTORY OF THE WORLD, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 2015. קדר הוא ממובילי מיזם העידכון וההרחבה של אוסף התעודות והמכתבים של המדינות הצלבניות במזרח (Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database), שראשיתו במפעלו של הביבליוגרף וחוקר מסעי הצלב ריינהולד ריריכט.[18]

ספר יובל לכבודו ולקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • In laudem hierosolymitani. Studies in Crusades and Medieval Culture in Honour of Benjamin Z. Kedar, ed. Iris Shagrir, Ronnie Ellenblum and Jonathan Riley-Smith. Ashgate: Aldershot, 2007. 468 pp.
    • סקירה על חייו ומחקריו מאת העורכים מצויה בספר היובל עמודים XII-IXX.
  • "דיוקנו של היסטוריון - ריאיון עם פרופסור ב"ז קדר" (מראיינות: פרופסור איריס שגריר ופרופסור איריס רחמימוב), זמנים גיליון 132 (סתיו 2015), עמ' 4–17.

ריאיון בכתב עת צרפתי:

  • “Une installation faite pour durer. Entretien avec Benjamin Kedar,” L’Histoire No. 435 (mai 2017), pp. 34-42.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוקטובר 1973: סיפורו של גדוד 'מחץ'. תמוז: תל אביב, 1975. (הקדמה: אריאל שרון).
  • Merchants in Crisis: Genoese and Venetian Men of Affairs and the Fourteenth-Century Depression. Yale University Press: New Haven and London, 1976. 260 pp.
  • (עורך:) פרקים בתולדות ירושלים בימי-הביניים. יד יצחק בן צבי: ירושלים, 1979.
  • Mercanti in crisi a Genova e Venezia nel '300. Jouvence: Rome, 1981
  • Ed., with H.E. Mayer & R.C. Smail: Outremer. Studies in the History of the Crusading Kingdom of Jerusalem presented to Joshua Prawer. Yad Izhak Ben-Zvi: Jerusalem, 1982.
  • Crusade and Mission: European Approaches toward the Muslims. Princeton University Press: Princeton, 1984 (paperback edition, 1988).
  • Ed., with Gabriella Airaldi: I comuni italiani nel Regno Crociato di Gerusalemme. Atti del colloquio di Gerusalemme, 24-28 maggio 1984. Ed.: E. Ashtor, East-West Trade
  • Collana storica di fonti e studi diretta da Geo Pistarino, 48. Genoa, 1986. in the Medieval Mediterranean. Variorum: London, 1986.
  • Ed., with A.L. Udovitch: The Medieval Levant. Studies in Memory of Eliyahu Ashtor (1914-1984) = Asian and African Studies 22 (1988), 1-291.
  • (עורך, עם טרודה דותן ושמואל ספראי): פרקים בתולדות המסחר בארץ-ישראל. יד יצחק בן-צבי: ירושלים, 1990.
  • מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל. תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו. יד יצחק בן-צבי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור: ירושלים ותל אביב, 1991.
  • Ed.: E. Ashtor, Technology, Industry and Trade. The Levant versus Europe, 1250-1500. Variorum: London, 1992.
  • Ed.: The Horns of Hattin. Proceedings of the Second Conference of the Society for the Study of the Crusades, Jerusalem and Haifa, 2-6 July 1987. Yad Izhak Ben-Zvi and Variorum: Jerusalem and Aldershot, 1992.
  • The Franks in the Levant, 11th to 14th Centuries. Variorum: Aldershot, 1993.
  • Ed., with J. Riley-Smith and R. Hiestand: Montjoie: Studies in Crusade History in Honour of Hans Eberhard Mayer. Variorum: Aldershot, 1997.
  • Ed., with R.J.Z. Werblowsky: Sacred Space: Shrine, City, Land. Studies in Memory of Joshua Prawer. Israel Academy of Sciences and Humanities, and Macmillan: Jerusalem and London, 1998.
  • The Changing Land between the Jordan and the Sea: Aerial photographs from 1917 to the Present. Yad Ben-Zvi and Israel Ministry of Defence: Jerusalem and Tel Aviv, 1999.
  • (עורך, עם א' דנין:) חישה מרחוק. תצלומי אוויר ודימותי לוויינים ככלים במחקר הארץ. יד יצחק בן צבי: ירושלים, 2000.
  • Ed., with M. Balard and J. Riley-Smith: Dei gesta per Francos – Etudes sur les croisades dédiées à Jean Richard. Ashgate : Aldershot, 2001.
  • Ed., with J. Riley-Smith: Crusades 1 (2002), 2 (2003), 3 (2004), 4 (2005) Holy Men in a Holy Land (London, 2005).
  • Apocrypha: Writings on Current Affairs, 1954-2004. Modi`in, 2006. (in Hebrew, English, German and Arabic).
  • Franks, Muslims and Oriental Christians in the Latin Levant: Studies in Frontier Acculturation. Ashgate: Aldershot, 2006.
  • Oleg Grabar and Benjamin Z. Kedar (eds)., Where Heaven and Earth Meet: Jerusalem's Sacred Esplanade. Yad Ben-Zvi and University of Texas Press: Jerusalem and Austin, TX, 2009. 411 pages.
  • Benjamin Z. Kedar (ed.), Explorations in Comparative History. Magnes: Jerusalem, 2009. 242 pages.
  • Benjamin Z. Kedar and Peter Herde, A Bavarian Historian Reinvents Himself : Karl Bosl and the Third Reich, Magnes Press, 2011.
  • Benjamin Z. Kedar and Merry E. Wiesner-Hanks (editors), The Cambridge World History, Volume V, Expanding Webs of Exchange and Conflict, 500 CE-1500 CE., Cambridge University Press, 2015.

ראה אור בשנית במהדורה רכה ב-2017.

  • Benjamin Z. Kedar & Peter Herde, Karl Bosl im Dritten Reich. Walter de Gruyter, Berlin-Boston & Hebrew University Magnes Press, Jerusalem 2016. 226 pp.
  • Crusaders and Franks. Studies in the History of the Crusades and the Frankish Levant. Abingdon, UK: Routledge, 2016. Xii +354 pp.
  • Benjamin Z. Kedar, Ilana Friedrich Silber and Adam Klin-Oron, eds., Dynamics of Continuity, Patterns of Change: Between World History and Comparative Historical Sociology. In Memory of Shmuel Noah Eisenstadt (Jerusalem, Israel Academy of Sciences and Humanities and The Van Leer Institute, 2017), 290 pp.

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "The Passenger List of a Crusader Ship, 1250: Toward the History of the Popular Element on the Seventh Crusade," Studi Medievali 13/1 (1972), 267-79
  • "Segurano-Sakran Salvaygo: Un mercante genovese al servizio dei sultani mamalucchi, c. 1303-1322," in Fatti e idee di storia economica nei secoli XII-XX. Studi dedicati a Franco Borlandi (Bologna, 1976), pp. 75-91
  • "The Genoese Notaries of 1382: The Anatomy of an Urban Occupational Group," in The Medieval City. Studies in Honor of Robert S. Lopez, ed. Harry A. Miskimin, David Herlihy and A.L. Udovitch (New Haven and London, 1977), pp. 73-94.
  • "Canon Law and the Burning of the Talmud," Bulletin of Medieval Canon Law 9 (1979), 79-82.
  • "The Patriarch Eraclius," in Outremer, pp. 177-204
  • Masada: The Myth and the Complex," ¬The Jerusalem Quarterly 24 (1982), 57-63.
  • "Gerard of Nazareth: A Neglected Twelfth-Century Writer in the Latin East. A Contribution to the Intellectual and Monastic History of the Crusader States," Dumbarton Oaks Papers 37 (1983), 55-77
  • "The Arab Conquests and Agriculture: A Seventh-Century Apocalypse, Satellite Imagery, and Palynology," Asian and African Studies 19 (1985), 1-15.
  • "The Subjected Muslims of the Frankish Levant," in Muslims under Latin Rule, 1100-1300, ed. James M. Powell (Princeton, 1990), pp. 135-74
  • "קרב קרני–חטין: מבט אחר," קתדרה 61 (ספטמבר 1991), 95 – 112.
  • "Expulsion as an Issue of World History," Journal of World History 7 (1996), 165-80

(תרגום עברי: "הגירוש כבעיה בהיסטוריה עולמית," אלפיים 13 (1996), 9 -22.).

  • "טקס הנחת אבני הפינה לאוניברסיטה העברית בט"ו באב תרע"ח (24 ביולי 1918)", בתוך: תולדות האוניברסיטה העברית: שורשים והתחלות, ערכו שאול כ"ץ ומיכאל הד (ירושלים, תשנ"ז), עמ' 90 – 119.
  • "The Outer Walls of Frankish Acre," `Atiqot 31 (1997), 157-80 ; abridged, updated Hebrew version in Qadmoniot 33 (2000), 13-17].
  • "A Twelfth-Century Description of the Jerusalem Hospital," in The Military Orders: Welfare and Warfare, ed. Helen Nicholson (Aldershot, 1998), pp. 3-26
  • “On the Origins of the Earliest Laws of Frankish Jerusalem: The Canons of Nablus, 1120,” Speculum 74 (1999), 310-35
  • "The Multilateral Disputation at the Court of the Grand Qan Möngke, 1254," in The Majlis. Interreligious Encounters in Medieval Islam, ed. Hava Lazarus-Yafeh, Mark R. Cohen, Sasson Somekh, Sidney H. Griffith, Studies in Arabic Language and Literature 4 (Wiesbaden, 1999), pp. 162-83.
  • (with Nurith Kenaan-Kedar:) “The Significance of a Twelfth-Century Sculptural Group: Le Retour du Croisé,” in Dei gesta per Francos (Aldershot, 2001), pp. 29-44.
  • “A Second Incarnation in Frankish Jerusalem,” in The Experience of Crusading, vol. 2: Defining the Crusader Kingdom, ed. Peter W. Edbury and Jonathan Phillips (Cambridge, 2003), pp. 79-92
  • "The Jerusalem Massacre of July 1099 in the Western Historiography of the Crusades," Crusades 3 (2004), 15-75.
  • "The Fourth Crusade's Second Front," in Urbs Capta: The Fourth Crusade and its Consequences, ed. Angeliki Laiou, Réalités Byzantines 10 (Paris, 2005), pp. 89-110.
  • "Some Reflections on Maps, Crusading and Logistics," in Logistics of Warfare in the Age of the Crusades, ed. John H. Pryor (Aldershot, 2006), pp. 159-83.
  • "Religion in Catholic-Muslim Correspondence and Treaties," in Diplomatics in the Eastern Mediterranean 1000-1500, ed. Alexander D. Beihammer, Maria G. Parani and Christopher D. Schabel (Leiden, 2008), pp. 407-21
  • "Outlines for Comparative History Proposed by Practicing Historians" in Benjamin Z. Kedar (ed.), Explorations in Comparative History. Magnes: Jerusalem, 2009, pp. 1 -28.

"The Cartographic Background of Rashi's Map of Canaan," in Cartography in Antiquity and in the Middle Ages: Fresh Perspectives, New Methods, ed. Richard Unger and Richard Talbert (Leiden, 2008), pp. 155-68.

  • "Civitas and Castellum in the Latin Kingdom of Jerusalem: Contemporary Frankish Perceptions," Burgen und Schlösser 50 (2009), 199-210.
  • (with Cyril Aslanov) "Problems in the Study of Trans-Cultural Borrowing in the Frankish Levant," in Hybride Kulturen im mittelalterlichen Europa. Vorträge und Workshops einer internationalen Frühlingsschule, ed Michael Borgolte and Bernd Schneidmüller (Berlin, 2010), pp. 277-285.
  • “The Latin Hermits of the Frankish Levant Revisited,” in “Come l’orco della fiaba.” Studi per Franco Cardini, ed. Marina Montesano (Florence, 2010), pp. 185-202.
  • “The Eastern Christians in the Frankish Kingdom of Jerusalem: An Overview,” in Eastern Christianity, Judaism and Islam between the Death of Muhammad and Tamerlane (632-1405). Proceedings of the Humboldt-Kolleg, June 25 -28, 2008, Dolná Krupá, Slovakia, ed. Marián Gálik and Martin Slobodník (Bratislava, 2011), pp. 143-53.
  • “Prolegomena to a World History of Harbour and River Chains,” in Shipping, Trade and Crusade in the Medieval Mediterranean. Studies in Honour of John Pryor, ed. Ruthy Gertwagen and Elizabeth Jeffreys (Farnham, 2012), pp. 3-37.
  • (with Shlomit Weksler-Bdolah and Tawfiq Da‘ādli) “The Madrasa Afdaliyya/Maqām al-Shaykh ‘Īd: An Example of Ayyubid Architecture in Jerusalem,” Revue Biblique 119 (2012), 271-87.
  • "Some New Light on the Composition Process of William of Tyre's Historia," in Deeds Done Beyond the Sea. Essays on William of Tyre, Cyprus and the Military Orders presented to Peter Edbury, ed. Susan B. Edgington and Helen J. Nicholson (Farnham, 2014), pp. 3-11.
  • Rival Conceptualizations of a Single Space: Jerusalem's Sacred Esplanade. Nehru Memorial and Museum Library, Occasional Papers, NS 62. New Delhi, 2014.
  • "The Conquest of Beersheba, 1917, Revisited: The Crucial Role of German Air Squadron No. 301," in Palestine and World War I –Grand Strategy, Tactics and Culture in War, ed. Eran Dolev et al. (London, 2014), pp. 58-69.
  • "King Richard's Plan for the Battle of Arsuf/Arsur, 1191," in The Medieval Way of War. Studies in Medieval Military History in Honor of Bernard S. Bachrach, ed. Gregory I. Halfond (Farnham, 2015), pp. 117-132.
  • (with Daniella Talmon-Heller and Yitzhak Reiter:) "Vicissitudes of a Holy Place: Construction, Destruction and Commemoration of Mashhad Husayn in Ascalon," Der Islam 93 (2016), 182-215.
  • "Jerusalem's Two Montes Gaudii," in Crusader Landscapes in the Medieval Levant. The Archaeology and History of the Latin East, ed. Micaela Sinibaldi et al. (Cardiff, 2016), pp. 3-19.
  • “Vestiges of Templar Presence in the Aqsa Mosque,” in The Templars and Their Sources, ed. Karl Borchardt et al. (London and New York, 2017), pp. 3 -24.
  • “Cultural Persistence despite Total Political Collapse: The Role of Elites,” in Dynamics of Continuity, Patterns of Change, pp. 71-93.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנימין זאב קדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האוניברסיטה בירושלים העניקה 445 תארים אקדמאיים, מעריב, 23 ביוני 1966
  2. ^ חילוקי דעות בין הסטודנטים, מעריב, 5 בפברואר 1961
  3. ^ Medieval Academy of America, CORRESPONDING FELLOWS
  4. ^ דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד לבנימין זאב קדר, אוניברסיטת חיפה, 5 ביוני 2007
  5. ^ Crusade and Mission: European Approaches toward the Muslims. Princeton University Press: Princeton, 1984 (paperback edition, 1988).
  6. ^ Merchants in Crisis: Genoese and Venetian Men of Affairs and the Fourteenth-Century Depression. Yale University Press: New Haven and London, 1976. 260 pp
  7. ^ Mercanti in crisi a Genova e Venezia nel '300. Jouvence: Rome, 1981
  8. ^ populaire à Gênes au XIVe siècle," Moyen Age 73 ,1967 "Noms de saints et mentalité
  9. ^ "Toponymic Surnames as Evidence of Origin: Some Medieval Views" Viator 4 1973.
  10. ^ ב"ז קדר ומחמד אלחג'וג', ‏כפריים מוסלמים בארץ ישראל הפרנקית: גודל משפחה ושמות פרטיים, פעמים 45, 1990
  11. ^ "הכיבוש הערבי והארץ הנושבת—עדותה של אפוקליפסה מן המאה השביעית" (בתוך: הגבול הגרמני של האימפריה הרומית, ערכו מיכאל טוך ודורון מנדלס, ירושלים 1995)
  12. ^ "Expulsion as an Issue of World History," Journal of World History 7 (1996), 165-80 [Hebrew translation in Alpayyim 11 (1996), 9-22].
  13. ^ ‫הגירוש כבעיה בהיסטוריה העולמית, ‫ אלפיים 13 (תשנז 1996) 22-9.‬
  14. ^ ‫ המוטיב הצלבני בשיח הפוליטי הישראלי, ‫ אלפיים 26 (תשסד 2004), 40-9.
  15. ^ "Gerard of Nazareth: A Neglected Twelfth-Century Writer in the Latin East," Dumbarton Oaks Papers 37 (1983)
  16. ^ "A Twelfth-Century Description of the Jerusalem Hospital," in The Military Orders: Welfare and Warfare, ed. Helen Nicholson (Aldershot, 1998), pp. 3-26
  17. ^ Benjamin Z. Kedar and Peter Herde, A Bavarian Historian Reinvents Himself : Karl Bosl and the Third Reich, Magnes Press, 2011.
  18. ^ Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database