ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם
ברכה על חכמי אומות העולם
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם: |
| שולחן ערוך אורח חיים רכד ז |
ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם היא ברכה המשתייכת לברכות הראייה הנאמרת בעת ראיית חכם מחכמי אומות העולם.
מקור הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברכה זו נזכרה כבר בתלמוד במסכת ברכות: ”תנו רבנן: הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד א')
נוסח הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור בתלמוד נזכר הנוסח: ”ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם”. בביאור הטעם שעל בחכמי ישראל אומר "שחלק", ובחכמי אומות העולם אומר "שנתן", כתב הבית יוסף[1] מפני שישראל ההולכים בדרכי ה' ועושים את מצותיו, הרי הם כחלק מהשם יתברך. אבל אומות העולם שרחוקים מה', הריהם כמו שנתן להם מתנה מנכסיו ואינם חלק ממנו.
אמנם יש שכתבו שהנוסח גם באומות העולם הוא "שחלק מחכמתו לבשר ודם"[2].
על מי מברכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברכה זו נתקנה על חכם מחכמי אומות העולם, הבקיא באחת משבע החוכמות, ודי שיהיה חכם באחת מאותן שבע חכמות. אך על חכם בדתו כגון כומר או אפיפיור לא תיקנו לברך[3].
יש שכתבו שיש לברך ברכה זו רק על גוי שאינו כופר, וששומר את שבע מצוות בני נח[4]. אמנם יש שכתבו שמלשון הפוסקים נראה שאף בחכם שאינו מאמין יש לברך[5].
בדעת הרמב"ם כתב הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, שברכה זו נתקנה על חכם מחכמי אומות העולם שחכמתו היא בשבע מצוות בני נח[6], את דבריו אלה דייק מלשון הרמב"ם בספר מלכים:
כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם[7].
חכם יהודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]באחרונים דנו, האם ברכה זו נתקנה גם על יהודי שבקיא בחכמות אלה, או שחז"ל תיקנו ברכה זו על גוי בלבד, ואם מברך, באיזה נוסח יברך, שחלק מחכמתו או שנתן מחכמתו[8]:
- אך יש שכתבו שאין לברך כלל ברכה זו על ישראל, מאחר שעיקר חכמת ישראל היא בתורה לבדה[11].
על חכם יהודי שבקיא גם בתורה וגם בחכמות אחרות, יש שהסתפקו האם יש לברך על גם ברכת שחלק מחכמתו ליראיו וגם ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם, או שמא די בברכת שחלק מחכמתו ליראיו[12].
הברכה בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש שכתבו שבימינו אין לברך ברכה זו כלל, מאחר שלא מצוי חכם גדול כל כך באחד מאותן שבע חכמות[13]. ויש שהביאו מחכמי ישראל שבירכו ברכות אלו על רופאים מומחים ועוד[14].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חלק אורח חיים, רכ"ד
- ^ מחזור ויטרי ועוד. מאידך, דעת הרמב"ם משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י', הלכה י"א לגרוס בשני הברכות 'שנתן מחכמתו'.
- ^ משנה ברורה על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ד, סעיף ז'.
- ^ שו"ת תשובה מאהבה חלק ב סימן רלז.
- ^ הרב אליעזר מלמד באתר פניני הלכה, בהרחבה לספר. ראו גם בספר שער העין פרק יח הערה ז מה שהוכיח.
- ^ הובאו דבריו בשו"ת תשובות והנהגות (לרב משה שטרנבוך) חלק ג סימן עו.
- ^ אמנם יש שגרסו ולא מחכמיהם
- ^ להרחבה בעניין זה ראו מאמר של אוריאל בנר בירחון האוצר גיליון יב.
- ^ ספר זכר נתן רבי נתן מקורנול.
- ^ התעוררות תשובה, חלק א, סימנים קא-קב. ודן שם שאפשר גם שיברך 'ליראיו'.
- ^ שו"ת דברי יציב יורה דעה סימן קמא, ודימה הדבר לדין ברכת שהחיינו על פרי מורכב שהוא נגד רצון האל. וראו גם פחד יצחק לרבי יצחק הוטנר, ענייני חנוכה.
- ^ התעוררות תשובה, חלק ב סימן קא.
- ^ ספר אהלך באמיתך פרק יד אות ד.
- ^ ספר שער העין פרק יח הערה יב.
