תדיר ושאינו תדיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם (או כל התדיר מחבירו קודם את חבירו[1]) הוא כלל בהלכה הקובע כי קיום מצווה שכיחה יותר, קודם לקיום מצווה שכיחה פחות.

תדיר ושאינו תדיר בקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הכלל, בניסוח שונה מעט, במשנה, מסכת זבחים, פרק י', משנה א': "כל התדיר מחברו - קודם את חברו", ומשמעות הכלל היא שיש להקדים את הקרבתו של קורבן בעל תדירות רבה לקורבן שתדירותו פחותה. כך למשל, קורבן תמיד, הקרב בכל יום, קודם לקורבן מוסף, קורבן מוסף של שבת קודם לקורבן מוסף של ראש חודש, וקורבן מוסף של ראש חודש קודם לקורבן מוסף של ראש השנה.

הכלל נלמד מהפסוק העוסק בקורבנות המוספין (במדבר כח,=): "מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה", שמשמעו שיש לעשות את קורבנות המוספים לאחר עולת הבוקר - קורבן תמיד של שחר, שהיא תדירה יותר.

הגמרא (זבחים צא,א) קובעת שקדימות זו אינה נוהגת אלא בדבר שהוא תדיר יותר, כלומר שבאופן קבוע וסדיר הוא שכיח יותר מחבירו; אבל דבר מצוי יותר, כלומר "שאין תדירותו חובה, אלא שהוא מצוי תמיד יותר מחבירו" (רש"י שם) - אינו קודם לדבר מצוי פחות, ולכן קורבן שלמים אינו קודם לקורבן חטאת, אף ששלמים מצוי הרבה יותר, כיון שאין כלל מחייב להקריב שלמים באופן תדיר יותר.

תדיר מחברו כנגד מקודש מחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה (זבחים י,ב) מביאה כלל נוסף, לפיו "כל המקודש מחברו קודם את חברו", והגמרא בשני מקומות (שם צ,ב; מנחות מט,א) דנה בהתנגשות בין שני כללים אלה - מה הדין כאשר לפנינו שני דברים, אשר אחד מהם תדיר מחברו והשני מקודש מחברו? הגמרא אינה מכריעה ספק זה, והרמב"ם (הל' תמידין ומוספין ט,ב) פוסק: "היה לפניו תדיר ומקודש - יקדים איזה מהן שירצה".

תדיר ושאינו תדיר בקידוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת פסחים נחלקים בית שמאי ובית הלל איזה ברכה קודמת, האם ברכת היום (קידוש) קודמת או ברכת היין קודמת. בית הלל סוברים שיש להקדים את ברכת היין לברכת היום וזאת מהסיבה של "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם" ועל כן יברכו קודם על היין ולאחר מכן יברכו על היום.

דוגמאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טלית ותפילין – מכיוון שטלית נלבשת שבעה ימים בשבוע ותפילין רק שישה ימים, הרי שמדי יום יש להתעטף תחילה בטלית, ורק לאחר מכן להניח תפילין.[2]
  • תפילת "רצה והחליצנו" ותפילת "יעלה ויבוא" – מכיוון ש"רצה" מזדמנת מדי שבת ו"יעלה ויבוא" רק בימי חג וראש חודש - אמירת "רצה והחליצנו" קודמת לאמירת "יעלה ויבוא".[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה הוריות ג ו
  2. ^ ראו קיצור שולחן ערוך י', ב.
First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.