ברכת אשר יצר אתכם בדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת בית הקברות

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין 
נוסח אשכנז: וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם בַּדִּין, וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם בַּדִּין, 
נוסח ספרד: וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין וְהֶחֱיָה אֶתְכֶם בַּדִּין וְאָסַף אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם, וְעָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם בַּדִּין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.
ויש נוהגים לוהסיף:
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ 'מוֹרִיד הַטָּל'.[1] 
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.  וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.[2]

ברכת אשר יצר אתכם בדין היא ברכת השבח שתיקנו חז"ל לברך בשעה שאדם רואה קברי ישראל, לאחר שעברו שלושים יום מראייתו האחרונה.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הברכה היא בתלמוד בבלי במסכת ברכות "תנו רבנן: הרואה קברי ישראל אומר 'ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין'. מר בריה דרבינא מסיים בה משמיה דרב נחמן: 'ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם, ברוך מחיה המתים" (ברכות נח ב)

פירוש הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד אבודרהם כתב לפרש ברכה זו כך[3]:

אשר יצר אתכם בדין - קודם שנולד, כלומר שאלוקים דן את האדם אם יהיה נוצר.

ודן אתכם בדין - לאחר שנולד.

וכלכל אתכם בדין - דן על הפרנסה אם תהיה ברווח או בקושי.

והחיה אתכם בדין - שקבע בדין כמה יהיה מספר ימי חייהם.

והמית אתכם בדין - בשעה שגזר עליכם מיתה.

ויודע מספר כולכם בדין - אפילו לאחר מיתה אין נסתר מנגד עיניו.

ועתיד להחיות וכו' - אם תהיו זוכים לכך.

נוסחאות הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסח ברכה זו, ישנם נוסחאות רבות בספרי הראשונים.

יש שהוסיפו "ואסף אתכם בדין", וכן הוא בנוסח ספרד המצוי. וכן יש גורסים "וזן אתכם בדין", ויש גורסים "ודן אתכם בדין".

ויש שכתבו שאין נפקא מינה להלכה, מאחר שבאיזה נוסח שיאמר יצא ידי חובת הברכה.[4]

דיני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברואה קבר אחד בלבד, נחלקו הפוסקים האם יכול לברך עליו. ויש שכתבו שלא יברך מאחר שנוסח הברכה נתקן בלשון רבים.[5]

אם רואה רק אוהל הקבר, או אפילו אחורי המצבה אינו יכול לברך, עד שיראה המצבה שמונחת על הקבר ממש, או הקרקע שתחתיו קבור המת.[6]

אם רואה בית קברות אחר תוך שלושים יום מראייתו הראשונה, נחלקו הפסוקים האם צירך לברך שנית.[7]

אף בשבת ניתן לברך ברכה זו.[8]

קברי גויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה זו נתקנה רק על הרואה קברי ישראל.

על הרואה קברי גויים, תקנו לומר הפסוק בירמיהו פרק נ פסוק יב: "בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש שכתבו שאף בחורף יאמר מוריד הטל, שהכוונה היא לטל של תחיית המתים
  2. ^ הוספה זו מופיעה בדרך חיים (סידור)
  3. ^ אבודרהם, הלכות ברכות שער ח.
  4. ^ ספר בית דוד (שאלוניקי) הלכות ברכות אות צג.
  5. ^ משנה ברורה סימן רכד טז.
  6. ^ אגרות משה, אורח חיים ה סימן לז אות י.
  7. ^ הובאו במשנה ברורה סימן רכד יז.
  8. ^ שו"ת מהר"י אסד יורה דעה סימן שעה.