לדלג לתוכן

ברכת אשר יצר אתכם בדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכת בית הקברות

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין
נוסח אשכנז: וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם בַּדִּין, וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם בַּדִּין,
נוסח ספרד: וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין וְהֶחֱיָה אֶתְכֶם בַּדִּין וְאָסַף אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם, וְעָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם בַּדִּין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.
ויש נוהגים להוסיף, ויש מוסיפים רק מ"מכלכל חיים בחסד":
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ 'מוֹרִיד הַטָּל'.[1]
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.[2]

ברכת אשר יצר אתכם בדין בכניסה לבית הקברות הדרום

ברכת אשר יצר אתכם בדין היא ברכת השבח שתיקנו חז"ל לברך בשעה שאדם רואה קברי ישראל, לאחר שעברו שלושים יום מראייתו האחרונה.

מקור הברכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברכה נזכרה בברייתא בתלמוד בבלי במסכת ברכות: ”הָרוֹאֶה קִבְרֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ … אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין, וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין, וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְאָסַף אֶתְכֶם בַּדִּין, וְעָתִיד לַהֲקִימְכֶם בַּדִּין'. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא מְסַיֵּים בַּהּ, מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: 'וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כּוּלְּכֶם, וְהוּא עָתִיד לְהַחְיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּים אֶתְכֶם. בָּרוּךְ … מְחַיֵּה הַמֵּתִים'”.[3]

בירושלמי נזכרו ארבע נוסחאות לברכה: ”הָעוֹבֵר בֵּין הַקְּבָרוֹת, מָהוּ אוֹמֵר? 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים'. רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: 'בָּרוּךְ נֶאֱמָן בִּדְבָרוֹ וּמְחַיֶּה הַמֵּתִים'. רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: 'הַיּוֹדֵעַ מִסְפַּרְכֶם, הוּא יְעוֹרֵר אֶתְכֶם, הוּא יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֵיכֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים'. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא: 'אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בְּדִין, וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בְּדִין, וְסִלֵּק אֶתְכֶם בְּדִין, וְעָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם בְּדִין, הַיּוֹדֵעַ מִסְפַּרְכֶם, הוּא יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֵיכֶם. בָּרוּךְ מְחַיֶּה הַמֵּתִים'”.[4]

פירוש הברכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד אבודרהם כתב לפרש ברכה זו כך[5]:

אשר יצר אתכם בדין - קודם שנולד, כלומר שאלוקים דן את האדם אם יהיה נוצר.

ודן אתכם בדין - לאחר שנולד.

וכלכל אתכם בדין - דן על הפרנסה אם תהיה ברווח או בקושי.

והחיה אתכם בדין - שקבע בדין כמה יהיה מספר ימי חייהם.

והמית אתכם בדין - בשעה שגזר עליכם מיתה.

ויודע מספר כולכם בדין - אפילו לאחר מיתה אין נסתר מנגד עיניו.

ועתיד להחיות וכו' - אם תהיו זוכים לכך.

נוסחאות הברכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסח ברכה זו, ישנם נוסחאות רבות בספרי הראשונים, יש מהם שהוסיפו "ואסף אתכם בדין", וכן הוא בנוסח ספרד המצוי. וכן יש גורסים "וזן אתכם בדין", ויש גורסים "ודן אתכם בדין".

ויש שכתבו שאין נפקא מינה להלכה, ובאיזה נוסח שיאמר יצא ידי חובת הברכה.[6]

דיני הברכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה זו יש לברך רק ברואה קברי ישראל, אבל ברואה קברי עכו"ם אומר:

בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה

ברואה קבר אחד בלבד, נחלקו הפוסקים האם יכול לברך עליו: לדעת הרדב"ז יכול לברך. אך בשו"ת הלכות קטנות[7] כתב שהברכה נתקנה בלשון רבים דווקא, וכן הוא הלשון בתלמוד הרואה 'קברי' ישראל, ולכך אין לברך ברואה קבר יחיד.[8]

באגרות משה כתב, שאם רואה רק את אוהל הקבר, או אפילו את אחורי המצבה אינו יכול לברך, עד שיראה את המצבה המונחת על הקבר ממש, או את הקרקע שתחתיו קבור המת.[9]

אם רואה קברים אחרים תוך שלושים יום מראייתו הראשונה, נחלקו הפוסקים האם צריך לברך שנית.[10]

בשו"ת מהר"י אסאד כתב שאף בשבת ניתן לברך ברכה זו.[11]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. יש שכתבו שאף בחורף יאמר מוריד הטל, שהכוונה היא לטל של תחיית המתים
  2. הוספה זו מופיעה בדרך חיים (סידור)
  3. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד ב'
  4. תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
  5. אבודרהם, הלכות ברכות שער ח.
  6. ספר בית דוד (שאלוניקי) הלכות ברכות אות צג.
  7. דעות אלה הובאו בבאר היטב בסימן רכד אות ח.
  8. במשנה ברורה בסימן רכד טז, הביא דעה זו בלבד.
  9. אגרות משה, אורח חיים ה סימן לז אות י.
  10. הובאו במשנה ברורה סימן רכד יז.
  11. שו"ת מהרי"א אסאד יורה דעה סימן שעא.