ברכת המלכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת המלכים

על מלך ישראל:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו
על מלך גוי:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם

שולחן ערוך אורח חיים רכד א

ברכת המלכים היא ברכה המשתייכת לברכות הראייה הנאמרת בעת ראיית מלך. קיימים שני נוסחים לברכה, האחד על ראיית מלכי ישראל והאחר על ראיית מלך ממלכי הגויים. משמעות הברכה היא שמברכים את האל על כבוד המלכים אשר מקורו הוא בכבודו של האל עצמו אותו הוא חולק עמם.

אמירת הברכה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצווה על ברכת ראיית מלך, אינה תלויה בהיותו של המלך צדיק או רשע. בימינו עולה השאלה האם יש לברך על ראיית מלכים מערביים שלהם מעמד סמלי בלבד ואינם שליטים בפועל. המקובל הוא להימנע מלברך כיון שגם אם קיים ספק בדבר הרי שספק ברכות להקל. אך גם כיום קיימים מלכים שמשמשים כשליטים ומוסכם שעל ראייתם יש לברך כדוגמת מלך ירדן.

חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיוון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה.

לקראת ביקור נשיא ארצות הברית ברק אובמה, במרץ 2013, הורה הרב עובדיה יוסף כי בראיית נשיא ארצות הברית יש לברך את הברכה על מלך גוי[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]