ברכת שככה לו בעולמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכת שככה לו בעולמו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכָּכָה לּוֹ בְּעוֹלָמוֹ

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד ב'
טווס. אחד העופות היפים ביותר

ברכת שככה לו בעולמו היא ברכה מברכות הראייה. ברכה זו נתקנה בעת מפגש עם אדם נאה מאוד או בעת מפגש עם בעל חיים או צמח היפים באופן מיוחד ומעוררים התפעלות ממראם.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה זו נזכרה בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד ב', שם נאמר כי יש לברך כשרואה בריות או אילונות טובות: ”ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו”[1].

וכן נזכרה בתלמוד ירושלמי: ”ראה אפילו חמור נאה או גמל נאה אומר: ברוך שכך לו בריות נאות בעולמו”[2].

להלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלקו הפוסקים, האם יש לברך ברכה זו בשם ומלכות, או ללא שם ומלכות, כפי שמופיע במקורות הקדומים[דרושה הבהרה]; וכן נחלקו, האם יש לברך כיום ברכה זו.

המצדדים בברכה ללא שם ומלכות מנמקים זאת בכך שההגדרה ל"בריות נאות" היא סובייקטיבית ותלויה בהרגשתו של המברך, ולא מצינו ברכות כאלה במקומות אחרים. לעומתם, המצדדים בברכה עם שם ומלכות מנמקים כך בזאת שכל ברכה שאינה נאמרת בשם ומלכות אינה נחשבת לברכה כלל, וממילא, גם כאשר תיקנו את הברכה הזאת, התכוונו שיש לברכה בשם ומלכות.

להלכה, פסק השו"ע כי ”הרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו עובד כוכבים או בהמה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו”[3], וכי אין לברך ברכה זו פעם נוספת אלא אם כן ראה בריה נאה יותר ממנה. בניגוד לשיטתו, פסקו ה"חיי אדם" וה"משנה ברורה"[4] שבימינו אין לברך את ברכה זו בשם ומלכות, כי אין אנו מעריכים כאשר אנו רואים בריה יפה. הרב עובדיה יוסף[5] והרב אליעזר מלמד[6] סבורים שיש לברך ברכה זו כיום בשם ומלכות.

ברכה על דברים האסורים על פי ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהפסוק "ובוצע ברך - נאץ ה'" לומדים שאין לברך ברכת השבח על דברים שבאו לעולם באיסור, כך שלמשל אין לברך ברכת שהחיינו על פירות כלאיים. על פי כלל זה, נחלקו הפוסקים האם מותר לאדם לברך בראותו ממזר נאה. הרב יעקב עמדין[7] כתב לברך, והרב ישראל יעקב חגיז[8] כתב שלא לברך, וכך הכריעו הרב עובדיה יוסף[9] והרב אליעזר מלמד[10].

במסכת עבודה זרה מסופר על רבן גמליאל, שראה אישה גויה נאה ביותר ואמר: ”מה רבו מעשיך ה'”[11]. והקשו בתלמוד על רבן גמליאל מאיסור הסתכלות בערווה. וענו בתלמוד, שרבן גמליאל ראה את האשה במקרה, כאשר פנה מרחוב אחד לרחוב אחר, ולא הספיק לעצום את עיניו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.