ברכת שככה לו בעולמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת שככה לו בעולמו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכָּכָה לּוֹ בְּעוֹלָמוֹ

מסכת עבודה זרה, דף כ', עמוד א'
טווס. אחד העופות היפים ביותר

ברכת שככה לו בעולמו היא ברכה מברכות הראייה. ברכה זו נתקנה בעת מפגש עם אדם נאה מאוד או בעת מפגש עם בעל חיים או צמח המעוררים התפעלות מיופיים.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתלמוד הירושלמי נאמר "ראה אפילו חמור נאה או גמל נאה אומר: ברוך שכך לו בריות נאות בעולמו".[2]

להלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שולחן ערוך פסק כדברי התלמוד בבלי והתלמוד ירושלמי "הרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו עובד כוכבים או בהמה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו".[3] אך מוסיף שאין לברך שוב ברכה זו אלא אם כן ראה בריה נאה יותר ממנה. אולם הרב אברהם דנציג והרב ישראל מאיר הכהן כתבו שבימינו אין לברך את הברכה הזאת. לעומתם הרב עובדיה יוסף סבור שיש לברך ברכה זו כיום.

ברכה על דברים האסורים על פי ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפוסקים נחלקו האם מותר לברך כשרואה ממזר נאה, על פי הכלל שאין לברך על דברים האסורים כמו על פירות כלאיים דין זה נלמד מהפסוק "ובוצע ברך - נאץ ה'". הרב יעקב עמדין כתב להתיר. והרב ישראל יעקב חגיז כתב שאין לברך וכך הכריע הרב עובדיה יוסף.[4]

על ראית אשה נאה מובא סיפור בתלמוד שרבן גמליאל ראה אישה גויה נאה ביותר ואמר: "מה רבו מעשיך ה'".[5]. בתלמוד הקשו על רבן גמליאל מאיסור הסתכלות בערווה, ויישבו שרבן גמליאל הסתכל על האשה במקרה וברפרוף.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א'.
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ה, סעיף י'.
  4. ^ יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן יט, אות ד.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ', עמוד א'. ובתלמוד ירושלמי פרק הרואה סוף הלכה א'. מובא שגם בירך עליה "שככה לו בעולמו"


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.