ברוך דיין האמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת ברוך דיין האמת

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַּיַּן הָאֱמֶת

בָּרוּךְ דַּיַַן הָאֱמֶת הוא נוסח ברכה ביהדות הנאמרת על שמיעת בשורה רעה, ובעיקר על מותו של אדם קרוב שעל המברך להתאבל עליו, או בעת שרואים יישוב מיישובי ישראל כשהוא חרב, לחלק מהדעות מברכים ברכה זו גם על ראיית מקום המקדש[1].

מקור הברכה ומשמעותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של הברכה נמצא במשנה מסכת ברכות, פרק ט' משנה ב': "עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'; עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיַַַן הָאֱמֶת'." פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי האלהים מתוך השגחה ומתוך דין ומשפט אמיתיים, ולא באופן שרירותי או חסר צדק. על ידי אמירת הברכה משבח המברך את האלוהים ומביא את הכרתו זו לידי ביטוי, דבר הידוע כ"צידוק הדין".

בהמשך אותו פרק במשנה נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ". התלמוד[2] מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". בכך מתקשרת הברכה גם למצוות אהבת ה'.
בהלכה הובאו הדברים כך:

"שָמַע שְׁמוּעָה רָעָה מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת'. וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּטוּב נֶפֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'. וּבִכְלָל אַהֲבָה הַיְּתֵירָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵּר לוֹ יוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה".

משנה תורה להרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י' הלכה ג'

"חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה, כִּי הֲרָעָה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מָה שֶׁגָּזַר עָלָיו ה' נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֵת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ".

שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות ברכות, סימן רכ"ב סעיף ג'

"תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה', הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָן - אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַן הָאֱמֶת'."

מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד ב'

הברכה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו לא נהוג לברך את הברכה על כל בשורה רעה, אלא רק על פטירתו של אדם קרוב או על חורבן יישובים. כמו כן הברכה לא נאמרת בזמן שמיעת הבשורה אלא בשעת הלוויה. הברכה נאמרת אז בנוסחה המלא ("בשם ומלכות", בלשון הפוסקים) על ידי האבל, בעת ביצוע הקריעה. המילים "ברוך דיין האמת" מופיעות במודעות אבל ובידיעות אחרות על פטירתם של אנשים, וכתגובה על ידיעות אלו, למשל בפורומים באינטרנט.

בשנת 2005 כשפונו תושבי גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות, הם בירכו "ברוך דיין האמת".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב"ח אורח חיים תקסא
  2. ^ בבלי, ברכות ס' ע"ב.