שם ומלכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכת התורה בבית הכנסת הגדול בעפולה. שתי ברכות התורה פותחות בשם ומלכות

שם ומלכות הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב הברכות ביהדות. על מנת שברכה תחשב ברכה עליה לפתוח בהזכרת שמו של ה' - "ברוך אתה אדוני אלוהינו" ובמלכותו - "מלך העולם". בשולחן ערוך נפסק על סמך דברי רב ורבי יוחנן במסכת ברכות: "כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה".[1] כלומר, אין מקיימים את חובת הברכה אם הנוסח אינו כולל את אמירת שם ה' והזכרת מלכותו.

חריגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכלל זה קיימים כמה חריגים, ראשית, בברייתא[2] מוזכר כי ברכה הסמוכה לחברתה לא פותחת בברוך דוגמאות לברכה כזו הן ברכות תפילת שמונה עשרה, ברכת אהבה וברכת השכיבנו בברכות קריאת שמע. ברכות נוספות שבהם התקיים דיון בפוסקים לגבי חוסר אזכור שם ומלכות הן: ברכת אמת מברכות קריאת שמע, ברכת אלוהי נשמה, ברכת מעין שבע תפילת הדרך, נוסח ההבדלה "ברוך המבדיל בין קודש לחול" שנאמרת במוצאי שבת וברכת הזימון.

לעתים, כאשר קיים ספק האם יש חובה לברך ברכה כלשהי, העדיפו הפוסקים להכריע שלא לברך ובמקום זה הציעו לומר את נוסח הברכה ללא שם ומלכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]