תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg תחנות רכבת ישראל רכבת ישראל
אשדוד עד הלום
Bahn asdod092.jpg
Handicapped Accessible sign.svg נגישה לבעלי מוגבלויות
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 30 בספטמבר 2003
מיקום
מיקום מחלף עד הלום
קואורדינטות 31°46′26″N 34°39′58″E / 31.7740045°N 34.6660251°E / 31.7740045; 34.6660251
אתרים סמוכים אזור התעשייה עד הלום, כביש 4, מתחם Big
תחנות סמוכות תחנת הרכבת יבנה מזרח, תחנת הרכבת יבנה מערב, תחנת הרכבת אשקלון עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על התחנה
שירות רכבות באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, אשקלון, יבנה, ראשון לציון, בת ים, חולון, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, ראש העין, כפר סבא, הוד השרון,רעננה, הרצליה, נתניה, חדרה ובנימינה
קווים העוברים בתחנה מסילת החוף, מסילת לוד - אשקלון עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת אשדוד רגילה)
Israel ashdod location map.svg
 
תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום
תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום
P Rakevet.png למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
לחצו כדי להקטין חזרה
אופקיםאחיהודאשדוד עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמזכרת בתיהמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה דרוםרעננה מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזמפת רכבת ישראל.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים תחנות רכבת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחנת הרכבת אשדוד עד הלום על-שם משה בר כוכבא היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר אשדוד ויישובי הסביבה, וקרויה על שם גשר עד הלום הסמוך. התחנה ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון, בסמיכות לכניסה הדרומית לאשדוד, ומשמשת כתחנת ביניים בקו זה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה בריטית משנת 1930 של תחנת "איסדוד" וסביבתה
מפה בריטית משנת 1930 של תחנת "איסדוד" וסביבתה

מסילת לוד-אשקלון הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה על ידי המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר עבור מאמץ המלחמה של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1918, לאחר שכבשו את ארץ ישראל, סללו הבריטים את הקו מחדש ברוחב סטנדרטי של 1,435 מילימטר, במקום 1,050 מילימטר כפי שהיה במקור. בתחילתו של המנדט הבריטי, נבנתה תחנת הרכבת "איסדוד" בסמוך לעיירה הערבית אשר נשאה את אותו השם, ונועדה לשמש תחנת אספקה לכוחות הבריטיים בשפך נחל לכיש. בהמשך השלטון הבריטי, הייתה התחנה פעילה גם לשימוש תושבי האזור. רכבות נוסעים עצרו בתחנה בדרכם למצרים[1]. ב-3 באפריל 1946 תקף ארגון האצ"ל את התחנה הרג חייל בריטי ופוצץ קטר[2].

ביום שבת, 15 במאי 1948, אחר הצהריים, התקדמו כוחות חיל המשלוח המצרי אל התחנה וסביבתה והשתלטו עליה, עם סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הם נעצרו בנקודה זו ולא המשיכו צפונה, מכאן שם התחנה "עד הלום". הם החזיקו במקום עד מבצע יואב באוקטובר 1948[3].

לאחר הקמת המדינה מסילת לוד-אשקלון המשיכה לשמש בעיקר לרכבות משא. בשנת 1963 חובר נמל אשדוד למסילה, בנקודה צפונית לתחנה, ועלתה האפשרות שתקום גם תחנת נוסעים חדשה סמוך לנמל, אך הדבר לא בוצעה[4]. בשנים 19721973, פעל בתחנה קו הנוסעים תל אביב-עזה, קו רכבת שהסיע פועלים מעזה לעבודה בישראל ועצר באשדוד, רחובות ותל אביב, ביוזמת הממשל הצבאי הישראלי[1][5].

בנובמבר 1982 נפתחה מסילת חלץ, המסתעפת ממסילת לוד-אשקלון מדרום לתחנה, כך שרכבות מאשדוד יכולות לנסוע על מסילת הדרום לכיוון באר שבע. המסילה משמשת בעיקר לרכבות משא.

בשנת 1986 החלה רכבת ישראל בתכנון שירות רכבת פרוורית באזור גוש דן, על תוואי המסילות הקיימות[6]. השירות החל לפעול בין רחובות לתל אביב ב-1990 ובשנת 1992 הופעל שירות רכבת פרוורית בין אשדוד, רחובות ותחנת הרכבת תל אביב דרום. אך השירות הופסק לאחר שנה, עקב מיעוט נוסעים (הקו שירת רק 2,700 נוסעים מדי חודש)[7]. בשנת 1995, לאחר השלמת מסילת איילון נפתח קו הרכבת מאשדוד עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז לשירות נוסעים. במרץ 1999 החלו לפעול שמונה רכבת ביום בכל כיוון[8]. עקב הפופולריות של הקו הוחלט לשדרגו. תחילה הוכפל קטע לוד-רחובות, במסגרתו שודרגה תחנת הרכבת רחובות, ולאחר מכן קטע צומת פלשת-אשדוד, שכלל את שדרוג תחנת אשדוד עד הלום[9]. תחנת אשדוד עד הלום המשודרגת נפתחה ב-15 בספטמבר 2003[10].

בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מהתחנה אל תחנה חדשה במרכז אשדוד, על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת. התוכנית בוטלה אחר כך[11].

בשנת 2000 התקבלה החלטה לחדש את קטע אשדוד-אשקלון[12]. בשנת 2002 פורסמו מכרזים ועוד באותה שנה החלו העבודות[13]. באפריל 2005 נחנכה תחנת הרכבת באשקלון, והחל לפעול שירות נוסעים בין אשדוד לאשקלון[14].

ב-29 באוקטובר 2009 נערך טקס, בו נקראה התחנה על שם משה בר-כוכבא (בריל), אשר כיהן כמנכ"ל רכבת ישראל בשנת 1992, בה חודש שירות הרכבת לעיר אשדוד[15].

ב-4 באוגוסט 2013 נחנך קטע מסילת הרכבת תל אביב – בני דרום, בין יבנה לבני-דרום המחבר את אותה למסילת לוד-אשקלון בסמוך לצומת פלשת, צפונית מזרחית לנמל אשדוד. חיבור זה מאפשר נסיעה בין אשדוד לתל אביב בלא הצורך לעבור דרך רחובות ולוד.

באוקטובר 2004, הכריזה רכבת ישראל על תוכנית לחשמול מסילות הרכבת בישראל, כולל מסילת מסילת לוד-אשקלון, במסגרת תוכנית הפיתוח שלה[16]. בפעול חשמול המסילה באזור אשדוד בוצע רק במהלך שנת 2020 והושלם בתחילת שנת 2021. בתחנה הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית, העבודות הסתיימו בינואר 2021. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן, ובעתיד יגיעו גם קרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.

מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבנה התחנה יש אולם ממוזג, קפיטריה וקופות. כמו כן נבנה גשר הולכי רגל מעל הרציפים לשימוש החונים בחניה החיצונית הממוקמת מזרחית לתחנה (בסמוך לכביש 4). לתחנה רציף צד ורציף אי, המחוברים באמצעות מעבר תת-קרקעי. הכניסה הראשית לתחנה היא מצד מערב, וגשר עילי המאפשר כניסה לתחנה גם לבאים מצד מזרח.


Ashdod Ad Halom.svg
הכניסה לתחנה

שירות הרכבת בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו בנימינה-אשקלון.
  • ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו רעננה מערב - באר שבע, ובשעות השיא שתי רכבות בכל כיוון.

קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל קווי האוטובוס היוצאים מהתחנה מופעלים על ידי חברת אפיקים.

מקרא סימנים:

  • ♿ - אוטובוס עירוני נגיש
  • 🔄 - קו סיבובי (מעגלי)
  • 🚆 - קו הזנה המותאם לזמני הרכבת
קו מפעילה מסלול הערות נוספות
17\17א אפיקים אשדוד - גן יבנה ♿פנימי גן יבנה
19 אשדוד - גן יבנה - ביצרון ♿🚆
21 רכבת עד הלום - רובע יג - רובע טז - רובע טו - רובע יז - רובע טו - כיכר טופז ♿🚆
22 רכבת עד הלום - רובע י - רובע יג - רובע יב - רובע טו - כיכר טופז ♿🚆
23 רכבת עד הלום - מרכז הסיטי - רובע יב - רובע יא - רובע טו - כיכר טופז ♿🚆
24 רכבת עד הלום - רובע ט - רובע ו - רובע ג - רובע ב - רובע ד - תחנה מרכזית אשדוד ♿🚆
25 רכבת עד הלום - רובע ז - בית עלמין - אזור תעשייה כבדה ♿🚆
26 רכבת עד הלום - בית עלמין - אזור תעשייה כבדה ♿🚆
27 אשדוד - גן יבנה - ביצרון - בני עי"ש - כנות
38 אשדוד - גן יבנה - חצור אשדוד - נווה מבטח - ביצרון - בני עי"ש - כנות - גדרה
66 רכבת עד הלום - רובע ט - שד' ירושלים - רובע ה - תחנה מרכזית אשדוד - חוף הקשתות ♿🚆
85/85א רכבת עד הלום - רובע ח - רובע ט - רובע ז - רובע ג - רובע ז - רובע ט - רובע ח - רכבת עד הלום ♿🔄
140 אשדוד - שתולים - עזריקם - קריית מלאכי - צומת קסטינה
141 אשדוד - בית עזרא - עזר - אמונים - גבעתי - שדה עוזיהו - שתולים - עזריקם - אורות - קריית מלאכי - צומת קסטינה
142 אשדוד - קריית מלאכי - צומת קסטינה
152 אשדוד - ניצן - באר גנים - אשקלון
קו הרכבת אשקלוןבנימינה
אשקלוןאשדוד – עד הלוםיבנה – מזרחרחובותבאר יעקבלודלוד – גני אביבכפר חב"דתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזתל אביב – אוניברסיטההרצליהבית יהושענתניה – ספירנתניהחדרה – מערבקיסריה – פרדס חנהבנימינה
קו הרכבת באר שבעהרצליה (קו הנגב המערבי)
באר שבע – מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהאופקיםנתיבותשדרותאשקלוןאשדוד – עד הלוםיבנה – מערבראשון לציון – משה דייןבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלחולון – וולפסוןצומת חולוןתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזתל אביב – אוניברסיטהבני ברק – רמת החיילפתח תקווה – קריית אריהפתח תקווה – סגולהראש העין – צפוןכפר סבא – נורדאוהוד השרון – סוקולוברעננה – דרוםרעננה – מערבהרצליה
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכזתל אביב – ההגנה (מושבת)
באר שבע – מרכזקריית גתלודנמל התעופה בן-גוריוןתל אביב – ההגנה
הרציפים והגשר העילי להולכי רגל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דני צדקוני, קו הרכבת ת"א - עזה פועל שוב באופן סדיר, דבר, 2 בנובמבר 1972
  2. ^ קרב בין צבא ויהודים, בדרום, הארץ, 4 באפריל 1946
  3. ^ שלמה טנאי, המצרים נסוגו מ<<לשון אשדוד>> - כוחות ישראל באשדוד וניצנים, הארץ, 29 באוקטובר 1948
  4. ^ הרכבת מתכוננת לפתיחת הנמל, דבר, 12 במרץ 1963
  5. ^ דב שובל, גידול מתון במספר הנוסעים ברכבת, על המשמר, 20 במרץ 1973
  6. ^ גבי קסלר, הרכבת תחל עוד השנה בתיכנון רכבת פרברים בגוש דן וחיפה, מעריב, 14 באפריל 1986
  7. ^ שרון שדה, רכבת ישראל: החל מהשבוע הבא יבוטל הקו רחובות אשדוד, חדשות, 15 ביוני 1993
  8. ^ מאת דוד חיון, ‏לוח זמנים חדש ברכבת ממוצ"ש: 150 רכבות נוסעים ביום, באתר גלובס, 17 במרץ 1999
  9. ^ שרון קדמי, ‏תוקנה התוכנית להכפלת מסילת הברזל בקו רחובות-אשדוד, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2001
  10. ^ קו הרכבת ת"א-ראשל"צ ייפתח ב-15 בספטמבר; משך הנסיעה - 20 דקות, באתר הארץ, 13 ביוני 2003
  11. ^ גדי גולן, ‏אשדוד: תקודם סלילת קו רכבת בקריה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003
  12. ^ דוד חיון, ‏שחק: להאיץ תכנון המסילה אשדוד-אשקלון, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
  13. ^ גל ניסים, ‏אשקלון: מכרז לתחנת רכבת חדשה, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2002
  14. ^ שרון קדמי, החל מאפריל: קו רכבת חדש בין תל אביב לאשקלון, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2005
  15. ^ מיכל גלילי, תחנת "אשדוד - עד הלום" תקרא על שמו של משה בר כוכבא ז"ל, 29.10.2009, באתר "לוקאל אשדוד"
  16. ^ גיא ימין, ‏הקמת קווים, שידרוגים וחישמול - בתוכנית הפיתוח של הרכבת, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2004