תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום
 | |||||
| הכניסה לתחנה, יולי 2010 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 30 בספטמבר 2003 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | ליד מחלף עד הלום, אשדוד | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| קואורדינטות | 31°46′26″N 34°39′58″E / 31.7740045°N 34.6660251°E | ||||
| אתרים סמוכים | אזור התעשייה עד הלום, כביש 4, מתחם Big | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת יבנה מזרח, תחנת הרכבת יבנה מערב, תחנת הרכבת אשקלון  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, אשקלון, יבנה, ראשון לציון, בת ים, חולון, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, ראש העין, כפר סבא, הוד השרון, רעננה, הרצליה, נתניה, חדרה, בנימינה | ||||
| רציפים |
3 | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת החוף, מסילת לוד - אשקלון | ||||
|
(למפת אשדוד רגילה)   תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת אשדוד עד הלום על-שם משה בר כוכבא היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר אשדוד ויישובי הסביבה, וקרויה על שם גשר עד הלום הסמוך. התחנה ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון, בסמיכות לכניסה הדרומית לאשדוד, ומשמשת כתחנת ביניים בקו זה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסילת לוד-אשקלון הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה על ידי המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר עבור מאמץ המלחמה של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1918, לאחר שכבשו את ארץ ישראל, סללו הבריטים את הקו מחדש ברוחב סטנדרטי של 1,435 מילימטר, במקום 1,050 מילימטר כפי שהיה במקור. בתחילתו של המנדט הבריטי, נבנתה תחנת הרכבת "איסדוד" בסמוך לעיירה הערבית אשר נשאה את אותו השם, ונועדה לשמש תחנת אספקה לכוחות הבריטיים בשפך נחל לכיש. בהמשך השלטון הבריטי, הייתה התחנה פעילה גם לשימוש תושבי האזור. רכבות נוסעים עצרו בתחנה בדרכם למצרים[1]. ב-3 באפריל 1946 תקף ארגון האצ"ל את התחנה הרג חייל בריטי ופוצץ קטר[2].
ביום שבת, 15 במאי 1948, אחר הצהריים, התקדמו כוחות חיל המשלוח המצרי אל התחנה וסביבתה והשתלטו עליה, עם סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הם נעצרו בנקודה זו ולא המשיכו צפונה, מכאן שם התחנה "עד הלום". הם החזיקו במקום עד מבצע יואב באוקטובר 1948[3].
לאחר הקמת המדינה מסילת לוד-אשקלון המשיכה לשמש בעיקר לרכבות משא. בשנת 1963 חובר נמל אשדוד למסילה, בנקודה צפונית לתחנה, ועלתה האפשרות שתקום גם תחנת נוסעים חדשה סמוך לנמל, אך הדבר לא בוצעה[4]. בשנים 1972–1973, פעל בתחנה קו הנוסעים תל אביב-עזה, קו רכבת שהסיע פועלים מעזה לעבודה בישראל ועצר באשדוד, רחובות ותל אביב, ביוזמת הממשל הצבאי הישראלי[1][5].
בנובמבר 1982 נפתחה מסילת חלץ, המסתעפת ממסילת לוד-אשקלון מדרום לתחנה, כך שרכבות מאשדוד יכולות לנסוע על מסילת הדרום לכיוון באר שבע. המסילה משמשת בעיקר לרכבות משא.
בשנת 1986 החלה רכבת ישראל בתכנון שירות רכבת פרוורית באזור גוש דן, על תוואי המסילות הקיימות[6]. השירות החל לפעול בין רחובות לתל אביב ב-1990 ובשנת 1992 הופעל שירות רכבת פרוורית בין אשדוד, רחובות ותחנת הרכבת תל אביב דרום. אך השירות הופסק לאחר שנה, עקב מיעוט נוסעים (הקו שירת רק 2,700 נוסעים מדי חודש)[7]. בשנת 1995, לאחר השלמת מסילת איילון נפתח קו הרכבת מאשדוד עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז לשירות נוסעים. במרץ 1999 החלו לפעול שמונה רכבת ביום בכל כיוון[8]. עקב הפופולריות של הקו הוחלט לשדרגו. תחילה הוכפל קטע לוד-רחובות, במסגרתו שודרגה תחנת הרכבת רחובות, ולאחר מכן קטע צומת פלשת-אשדוד, שכלל את שדרוג תחנת אשדוד עד הלום[9]. תחנת אשדוד עד הלום המשודרגת נפתחה ב-15 בספטמבר 2003[10].
בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מהתחנה אל תחנה חדשה במרכז אשדוד, על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת. התוכנית בוטלה אחר כך[11].
בשנת 2000 התקבלה החלטה לחדש את קטע אשדוד-אשקלון[12]. בשנת 2002 פורסמו מכרזים ועוד באותה שנה החלו העבודות[13]. באפריל 2005 נחנכה תחנת הרכבת באשקלון, והחל לפעול שירות נוסעים בין אשדוד לאשקלון[14].
ב-29 באוקטובר 2009 נערך טקס, בו נקראה התחנה על שם משה בר-כוכבא (בריל), אשר כיהן כמנכ"ל רכבת ישראל בשנת 1992, בה חודש שירות הרכבת לעיר אשדוד[15].
ב-4 באוגוסט 2013 נחנך קטע מסילת תל אביב – פלשת, בין יבנה לבני-דרום המחבר את אותה למסילת לוד-אשקלון בסמוך לצומת פלשת, צפונית מזרחית לנמל אשדוד. חיבור זה מאפשר נסיעה בין אשדוד לתל אביב בלא הצורך לעבור דרך רחובות ולוד.
בתחנה הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית, העבודות הסתיימו בינואר 2021. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במבנה התחנה יש אולם ממוזג, קפיטריה וקופות. כמו כן נבנה גשר הולכי רגל מעל הרציפים לשימוש החונים בחניה החיצונית הממוקמת מזרחית לתחנה (בסמוך לכביש 4). לתחנה רציף צד ורציף אי, המחוברים באמצעות מעבר תת-קרקעי. הכניסה הראשית לתחנה היא מצד מערב, וגשר עילי המאפשר כניסה לתחנה גם לבאים מצד מזרח.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
תחנת הרכבת במבט אווירי, יולי 2020
-
הכניסה לתחנה וגשר הולכי הרגל, יולי 2010
-
בומברדיה דאבל דק קוץ' בתחנה, ינואר 2006
-
קטר מדגם JT42BW בתחנה, ינואר 2006
-
רציפים לדרום בתחנה, ינואר 2006
-
רציף 1 לצפון בתחנה, ינואר 2006
-
טרמינל התחנה בסמוך לרציף 1, ינואר 2006
שירות הרכבות בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוהי תחנה ביניים בקווים אשקלון - הרצליה ובאר-שבע - בנימינה.
- ברוב שעות הפעילות עוצרות בתחנה שלוש רכבות בשעה לכיוון אשקלון, אחת מהן ממשיכה לבאר-שבע, שתי רכבות בשעה לכיוון הרצליה (דרך טבעת השרון) ורכבת אחת בשעה לבנימינה (דרך לוד).
- בשעות השיא יוצאת מהתחנה רכבת נוספת להרצליה דרך טבעת השרון, שאינה עוצרת בתחנות בת ים וחולון.
| קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל קווי האוטובוס היוצאים מהתחנה מופעלים על ידי חברת אלקטרה-אפיקים.
קווי BRT[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מתוך שני קווי ה-BRT באשדוד, שנפתחו ב-21 בינואר 2022.
| קו | מסלול | הערות נוספות |
|---|---|---|
| 1 | תחנת רכבת אשדוד - שד' מנחם בגין - רובע הקריה - ת.מ. אשדוד - רובע הקריה מע"ר - עירייה | ♿ מהיר |
שירות עירוני ואזורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לשני קווי ה-BRT בעיר ישנם מספר קווי אוטובוס עירוניים המשרתים את רובעי העיר השונים וקווי אוטובוס ליישובים הסמוכים וקריית מלאכי.
| קו | מסלול | הערות נוספות |
|---|---|---|
| 4/4א | תחנת רכבת אשדוד - רובע ט' - רובע ז' - רובע ג' - רובע ב' - רובע א' - החוף הטיילת והשוק (קו 4א בלבד) - רובע ד' - רובע המרינה - רובע הקריה מע"ר - ת.מ. אשדוד | ♿ |
| 7/7א | תחנת רכבת אשדוד - רובע ט' - רובע ח' - רובע ו' - רובע ה' - רובע ד' - החוף הטיילת והשוק (קו 7א בלבד) - רובע א' - רובע ב' - שד' הנשיא ויצמן - א.ת. קריית איתנים - א.ת. הבושם/האומן | ♿ |
| 17/17א | תחנת רכבת אשדוד - גן יבנה | ♿ |
| 19 | תחנת רכבת אשדוד - גן יבנה - ביצרון | ♿ |
| 21 | תחנת רכבת אשדוד - שד' מנחם בגין - רובע י"ג - רובע ט"ז - שד' בני ברית - רובע י"ז - שד' תל חי - מסוף רביירה | ♿ |
| 22 | תחנת רכבת אשדוד - שד' מנחם בגין - רובע הקריה - רובע י"ב - שד' א. גורדון - שד' רוטשילד - שד' מונטיפיורי - מסוף רביירה | ♿ |
| 23 | תחנת רכבת אשדוד - שד' משה סנה - שד' ירושלים - מע"ר דרום - רובע י"א - שד' יצחק רבין - שד' רוטשילד - מסוף רביירה | ♿ |
| 26 | תחנת רכבת אשדוד - רובע ט' - רובע ז' - בית עלמין - א.ת. קריית חלוצים - א.ת. קריית איתנים - שד' הנשיא ויצמן - מסוף בני ברית | ♿ |
| 27 | תחנת רכבת אשדוד - גן יבנה - ביצרון - בני עי"ש - כנות | ♿ |
| 29 | תחנת רכבת אשדוד - רובע ט' - רובע ז' - רובע ג' - רובע ו' - רובע ה' - רובע ד' רובע הקריה מע"ר - ת.מ. אשדוד | ♿ |
| 35/35א | תחנת רכבת אשדוד - א.ת. עד הלום (קו 35א בלבד) - שד' מנחם בגין - רובע ח' - רובע ז' - רובע ג' - שד' הנשיא ויצמן - א.ת. קריית איתנים - א.ת. הבושם/האומן | ♿ |
| 38 | תחנת רכבת אשדוד - גן יבנה - חצור אשדוד - נווה מבטח - ביצרון - בני עי"ש - כנות - גדרה | - |
| 140 | תחנת רכבת אשדוד - שתולים - עזריקם - קריית מלאכי - צומת קסטינה | - |
| 141 | תחנת רכבת אשדוד - בית עזרא - עזר - אמונים - גבעתי - שדה עוזיהו - שתולים - עזריקם - אורות - קריית מלאכי - צומת קסטינה | - |
| 142 | תחנת רכבת אשדוד - קריית מלאכי - צומת קסטינה | - |
| 152 | תחנת רכבת אשדוד - ניצן - באר גנים - אשקלון | - |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 דני צדקוני, קו הרכבת ת"א - עזה פועל שוב באופן סדיר, דבר, 2 בנובמבר 1972
- ^ קרב בין צבא ויהודים, בדרום, הארץ, 4 באפריל 1946
- ^ שלמה טנאי, המצרים נסוגו מ<<לשון אשדוד>> - כוחות ישראל באשדוד וניצנים, הארץ, 29 באוקטובר 1948
- ^ הרכבת מתכוננת לפתיחת הנמל, דבר, 12 במרץ 1963
- ^ דב שובל, גידול מתון במספר הנוסעים ברכבת, על המשמר, 20 במרץ 1973
- ^ גבי קסלר, הרכבת תחל עוד השנה בתיכנון רכבת פרברים בגוש דן וחיפה, מעריב, 14 באפריל 1986
- ^ שרון שדה, רכבת ישראל: החל מהשבוע הבא יבוטל הקו רחובות אשדוד, חדשות, 15 ביוני 1993
- ^ מאת דוד חיון, לוח זמנים חדש ברכבת ממוצ"ש: 150 רכבות נוסעים ביום, באתר גלובס, 17 במרץ 1999(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
- ^ שרון קדמי, תוקנה התוכנית להכפלת מסילת הברזל בקו רחובות-אשדוד, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2001(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
- ^ קו הרכבת ת"א-ראשל"צ ייפתח ב-15 בספטמבר; משך הנסיעה - 20 דקות, באתר הארץ, 13 ביוני 2003
- ^ גדי גולן, אשדוד: תקודם סלילת קו רכבת בקריה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
- ^ דוד חיון, שחק: להאיץ תכנון המסילה אשדוד-אשקלון, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
- ^ גל ניסים, אשקלון: מכרז לתחנת רכבת חדשה, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2002(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
- ^ שרון קדמי, החל מאפריל: קו רכבת חדש בין תל אביב לאשקלון, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2005
- ^ מיכל גלילי, תחנת "אשדוד - עד הלום" תקרא על שמו של משה בר כוכבא ז"ל(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022), 29.10.2009, באתר "לוקאל אשדוד"