תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום
 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 30 בספטמבר 2003 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | מחלף עד הלום | ||||
| קואורדינטות | 31°46′26″N 34°39′58″E / 31.7740045°N 34.6660251°E | ||||
| אתרים סמוכים | אזור התעשייה עד הלום, כביש 4, מתחם Big | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת יבנה מזרח, תחנת הרכבת יבנה מערב, תחנת הרכבת אשקלון  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, אשקלון, יבנה, ראשון לציון, בת ים, חולון, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, ראש העין, כפר סבא, הוד השרון,רעננה, הרצליה, נתניה, חדרה ובנימינה | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת החוף, מסילת לוד - אשקלון | ||||
|
(למפת אשדוד רגילה)   תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת אשדוד עד הלום על-שם משה בר כוכבא היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר אשדוד ויישובי הסביבה, וקרויה על שם גשר עד הלום הסמוך. התחנה ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון, בסמיכות לכניסה הדרומית לאשדוד, ומשמשת כתחנת ביניים בקו זה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסילת לוד-אשקלון הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה על ידי המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר עבור מאמץ המלחמה של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1918, לאחר שכבשו את ארץ ישראל, סללו הבריטים את הקו מחדש ברוחב סטנדרטי של 1,435 מילימטר, במקום 1,050 מילימטר כפי שהיה במקור. בתחילתו של המנדט הבריטי, נבנתה תחנת הרכבת "איסדוד" בסמוך לעיירה הערבית אשר נשאה את אותו השם, ונועדה לשמש תחנת אספקה לכוחות הבריטיים בשפך נחל לכיש. בהמשך השלטון הבריטי, הייתה התחנה פעילה גם לשימוש תושבי האזור. רכבות נוסעים עצרו בתחנה בדרכם למצרים[1]. ב-3 באפריל 1946 תקף ארגון האצ"ל את התחנה הרג חייל בריטי ופוצץ קטר[2].
ביום שבת, 15 במאי 1948, אחר הצהריים, התקדמו כוחות חיל המשלוח המצרי אל התחנה וסביבתה והשתלטו עליה, עם סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הם נעצרו בנקודה זו ולא המשיכו צפונה, מכאן שם התחנה "עד הלום". הם החזיקו במקום עד מבצע יואב באוקטובר 1948[3].
לאחר הקמת המדינה מסילת לוד-אשקלון המשיכה לשמש בעיקר לרכבות משא. בשנת 1963 חובר נמל אשדוד למסילה, בנקודה צפונית לתחנה, ועלתה האפשרות שתקום גם תחנת נוסעים חדשה סמוך לנמל, אך הדבר לא בוצעה[4]. בשנים 1972–1973, פעל בתחנה קו הנוסעים תל אביב-עזה, קו רכבת שהסיע פועלים מעזה לעבודה בישראל ועצר באשדוד, רחובות ותל אביב, ביוזמת הממשל הצבאי הישראלי[1][5].
בנובמבר 1982 נפתחה מסילת חלץ, המסתעפת ממסילת לוד-אשקלון מדרום לתחנה, כך שרכבות מאשדוד יכולות לנסוע על מסילת הדרום לכיוון באר שבע. המסילה משמשת בעיקר לרכבות משא.
בשנת 1986 החלה רכבת ישראל בתכנון שירות רכבת פרוורית באזור גוש דן, על תוואי המסילות הקיימות[6]. השירות החל לפעול בין רחובות לתל אביב ב-1990 ובשנת 1992 הופעל שירות רכבת פרוורית בין אשדוד, רחובות ותחנת הרכבת תל אביב דרום. אך השירות הופסק לאחר שנה, עקב מיעוט נוסעים (הקו שירת רק 2,700 נוסעים מדי חודש)[7]. בשנת 1995, לאחר השלמת מסילת איילון נפתח קו הרכבת מאשדוד עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז לשירות נוסעים. במרץ 1999 החלו לפעול שמונה רכבת ביום בכל כיוון[8]. עקב הפופולריות של הקו הוחלט לשדרגו. תחילה הוכפל קטע לוד-רחובות, במסגרתו שודרגה תחנת הרכבת רחובות, ולאחר מכן קטע צומת פלשת-אשדוד, שכלל את שדרוג תחנת אשדוד עד הלום[9]. תחנת אשדוד עד הלום המשודרגת נפתחה ב-15 בספטמבר 2003[10].
בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מהתחנה אל תחנה חדשה במרכז אשדוד, על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת. התוכנית בוטלה אחר כך[11].
בשנת 2000 התקבלה החלטה לחדש את קטע אשדוד-אשקלון[12]. בשנת 2002 פורסמו מכרזים ועוד באותה שנה החלו העבודות[13]. באפריל 2005 נחנכה תחנת הרכבת באשקלון, והחל לפעול שירות נוסעים בין אשדוד לאשקלון[14].
ב-29 באוקטובר 2009 נערך טקס, בו נקראה התחנה על שם משה בר-כוכבא (בריל), אשר כיהן כמנכ"ל רכבת ישראל בשנת 1992, בה חודש שירות הרכבת לעיר אשדוד[15].
ב-4 באוגוסט 2013 נחנך קטע מסילת הרכבת תל אביב – בני דרום, בין יבנה לבני-דרום המחבר את אותה למסילת לוד-אשקלון בסמוך לצומת פלשת, צפונית מזרחית לנמל אשדוד. חיבור זה מאפשר נסיעה בין אשדוד לתל אביב בלא הצורך לעבור דרך רחובות ולוד.
באוקטובר 2004, הכריזה רכבת ישראל על תוכנית לחשמול מסילות הרכבת בישראל, כולל מסילת מסילת לוד-אשקלון, במסגרת תוכנית הפיתוח שלה[16]. בפעול חשמול המסילה באזור אשדוד בוצע רק במהלך שנת 2020 והושלם בתחילת שנת 2021. בתחנה הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית, העבודות הסתיימו בינואר 2021. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן, ובעתיד יגיעו גם קרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במבנה התחנה יש אולם ממוזג, קפיטריה וקופות. כמו כן נבנה גשר הולכי רגל מעל הרציפים לשימוש החונים בחניה החיצונית הממוקמת מזרחית לתחנה (בסמוך לכביש 4). לתחנה רציף צד ורציף אי, המחוברים באמצעות מעבר תת-קרקעי. הכניסה הראשית לתחנה היא מצד מערב, וגשר עילי המאפשר כניסה לתחנה גם לבאים מצד מזרח.
שירות הרכבת בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו בנימינה-אשקלון.
- ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו רעננה מערב - באר שבע, ובשעות השיא שתי רכבות בכל כיוון.
קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל קווי האוטובוס היוצאים מהתחנה מופעלים על ידי חברת אפיקים.
מקרא סימנים:
- ♿ - אוטובוס עירוני נגיש
- 🔄 - קו סיבובי (מעגלי)
- 🚆 - קו הזנה המותאם לזמני הרכבת
| קו | מפעילה | מסלול | הערות נוספות |
|---|---|---|---|
| 17\17א | אפיקים | אשדוד - גן יבנה | ♿פנימי גן יבנה |
| 19 | אשדוד - גן יבנה - ביצרון | ♿🚆 | |
| 21 | רכבת עד הלום - רובע יג - רובע טז - רובע טו - רובע יז - רובע טו - כיכר טופז | ♿🚆 | |
| 22 | רכבת עד הלום - רובע י - רובע יג - רובע יב - רובע טו - כיכר טופז | ♿🚆 | |
| 23 | רכבת עד הלום - מרכז הסיטי - רובע יב - רובע יא - רובע טו - כיכר טופז | ♿🚆 | |
| 24 | רכבת עד הלום - רובע ט - רובע ו - רובע ג - רובע ב - רובע ד - תחנה מרכזית אשדוד | ♿🚆 | |
| 25 | רכבת עד הלום - רובע ז - בית עלמין - אזור תעשייה כבדה | ♿🚆 | |
| 26 | רכבת עד הלום - בית עלמין - אזור תעשייה כבדה | ♿🚆 | |
| 27 | אשדוד - גן יבנה - ביצרון - בני עי"ש - כנות | ♿ | |
| 38 | אשדוד - גן יבנה - חצור אשדוד - נווה מבטח - ביצרון - בני עי"ש - כנות - גדרה | ||
| 66 | רכבת עד הלום - רובע ט - שד' ירושלים - רובע ה - תחנה מרכזית אשדוד - חוף הקשתות | ♿🚆 | |
| 85/85א | רכבת עד הלום - רובע ח - רובע ט - רובע ז - רובע ג - רובע ז - רובע ט - רובע ח - רכבת עד הלום | ♿🔄 | |
| 140 | אשדוד - שתולים - עזריקם - קריית מלאכי - צומת קסטינה | ||
| 141 | אשדוד - בית עזרא - עזר - אמונים - גבעתי - שדה עוזיהו - שתולים - עזריקם - אורות - קריית מלאכי - צומת קסטינה | ||
| 142 | אשדוד - קריית מלאכי - צומת קסטינה | ||
| 152 | אשדוד - ניצן - באר גנים - אשקלון |
| קו הרכבת אשקלון — בנימינה אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת באר שבע — הרצליה (קו הנגב המערבי) באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
| קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה (מושבת) באר שבע – מרכז • קריית גת • לוד • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 דני צדקוני, קו הרכבת ת"א - עזה פועל שוב באופן סדיר, דבר, 2 בנובמבר 1972
- ^ קרב בין צבא ויהודים, בדרום, הארץ, 4 באפריל 1946
- ^ שלמה טנאי, המצרים נסוגו מ<<לשון אשדוד>> - כוחות ישראל באשדוד וניצנים, הארץ, 29 באוקטובר 1948
- ^ הרכבת מתכוננת לפתיחת הנמל, דבר, 12 במרץ 1963
- ^ דב שובל, גידול מתון במספר הנוסעים ברכבת, על המשמר, 20 במרץ 1973
- ^ גבי קסלר, הרכבת תחל עוד השנה בתיכנון רכבת פרברים בגוש דן וחיפה, מעריב, 14 באפריל 1986
- ^ שרון שדה, רכבת ישראל: החל מהשבוע הבא יבוטל הקו רחובות אשדוד, חדשות, 15 ביוני 1993
- ^ מאת דוד חיון, לוח זמנים חדש ברכבת ממוצ"ש: 150 רכבות נוסעים ביום, באתר גלובס, 17 במרץ 1999
- ^ שרון קדמי, תוקנה התוכנית להכפלת מסילת הברזל בקו רחובות-אשדוד, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2001
- ^ קו הרכבת ת"א-ראשל"צ ייפתח ב-15 בספטמבר; משך הנסיעה - 20 דקות, באתר הארץ, 13 ביוני 2003
- ^ גדי גולן, אשדוד: תקודם סלילת קו רכבת בקריה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003
- ^ דוד חיון, שחק: להאיץ תכנון המסילה אשדוד-אשקלון, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
- ^ גל ניסים, אשקלון: מכרז לתחנת רכבת חדשה, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2002
- ^ שרון קדמי, החל מאפריל: קו רכבת חדש בין תל אביב לאשקלון, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2005
- ^ מיכל גלילי, תחנת "אשדוד - עד הלום" תקרא על שמו של משה בר כוכבא ז"ל, 29.10.2009, באתר "לוקאל אשדוד"
- ^ גיא ימין, הקמת קווים, שידרוגים וחישמול - בתוכנית הפיתוח של הרכבת, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2004