ג'ון פול סטיבנס
 | |||||||||
| דיוקן של ג'ון פול סטיבנס | |||||||||
| לידה |
20 באפריל 1920 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 ביולי 2019 (בגיל 99) פורט לודרדייל, פלורידה, ארצות הברית | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ג'ון פול סטיבנס (באנגלית: John Paul Stevens; 20 באפריל 1920 – 16 ביולי 2019) היה שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1975 עד שנת 2010. בעת פרישתו היה סטיבנס ותיק שופטי בית המשפט העליון והשופט שכהונתו הייתה השלישית באורכה בהיסטוריה של בית המשפט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטיבנס נולד בשיקגו שבאילינוי ארצות הברית. הוא קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. שירת כקצין מודיעין בצי בזמן מלחמת העולם השנייה וזכה לכוכב הארד.
סטיבנס התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט ויילי רוטלדג' בשנת 1947. היה עורך דין בשיקגו, ושימש גם כיועץ לוועדות ממשלתיות. ב-1970 מינה אותו הנשיא, ריצ'רד ניקסון לשופט בית המשפט הפדרלי השביעי לערעורים. בשנת 1975 מינה אותו הנשיא ג'רלד פורד להחליף בבית המשפט העליון את ויליאם דאגלס. הסנאט אישר את מינויו ברוב 0–99. סטיבנס היה בעל זיקה למפלגה הרפובליקנית, אך לא נחשב לבעל סדר יום פוליטי.
בבית המשפט, במפתיע, הוא התברר עם השנים כליברל מובהק. סטיבנס כתב דעת מיעוט מפורסמת שבה מחה על פסיקה בה קבע בית המשפט העליון כי חוק של מדינת טקסס שאסר על שריפת דגל ארצות הברית אינו חוקתי, כיוון שהוא עומד בניגוד לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, שנתנו רוב השופטים.
בהדרגה שינה עמדותיו בכמה נושאים. בין השאר התחזקה תמיכתו בהשקפה שפורנוגרפיה מוגנת תחת חופש הביטוי, והתמעטה התנגדותו לאפליה מתקנת. הוא לא תיאר עצמו כהולך בעקבות שיטת פרשנות מוגדרת. היה ידוע בנימוסיו וביחס הכבוד שהעניק למוסד השפיטה. לא פעם ניסה לרסן התבטאויות שופטים ליברליים במיעוט בגנות החלטות הרוב. כאשר פסק בית המשפט, בתיק בוש נ. גור, שלא ניתן לסמוך על אובייקטיביות ספירת הקולות, אם תיעשה ידנית בפיקוח שופטים בפלורידה בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004, מחה סטיבנס על חוסר האמון בשופט.
בתקופת הנשיא בית המשפט העליון ויליאם רנקוויסט, שבה רוב השופטים היו שמרנים למדי, היה סטיבנס מהבולטים בשופטי האגף הליברלי, לפעמים אפילו כותב דעות יחיד. הוא התנגד לכל הגבלה על הפלה מלאכותית וחיזק את הפרדת הדת מהמדינה.
כוותיק שופטי בית המשפט העליון, הוא מילא את חובות נשיא בית המשפט בזמן שויליאם רנקוויסט היה חולה ולאחר פטירתו, והשביע את הנשיא החדש ג'ון רוברטס. הוא המשיך להפגין בריאות ויכולת אינטלקטואלית ניכרת גם אחר הגעתו לגיל שיבה, בעת שהשביע את רוברטס היה בן 85 וחצי.
במשך שנים היה סטיבנס ידוע כמי שבניגוד לשופטים אחרים, מנסח את טיוטות חוות הדעת שלו בעצמו, ולא מותיר את המלאכה למתמחים. הוא גם היה מעורב יותר מעמיתיו לכס בבחירת עשרות התיקים הבודדים שיידונו מתוך אלפי הבקשות המגיעות לבית המשפט.
באפריל 2010 הודיע סטיבנס על כוונתו לפרוש מבית המשפט העליון עם תום שנת השיפוט, וב-29 ביוני אותה שנה אכן פרש. במקומו של סטיבנס נתמנתה לבית המשפט העליון אלנה קגן. סטיבנס כיהן כשופט בבית המשפט העליון בתקופתם של שלושה נשיאי בית המשפט העליון (ברגר, רנקוויסט ורוברטס) ושבעה נשיאים (פורד, קרטר, רייגן, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש ואובמה).
סטיבנס קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מידיו של הנשיא ברק אובמה במאי 2012.
נפטר ב-16 ביולי 2019[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון פול סטיבנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון פול סטיבנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ארה"ב: שופט העליון לשעבר ג'ון פול סטיבנס הלך לעולמו, באתר ynet, 17 ביולי 2019
