הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1989)
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו בפעם התשיעית ב-28 בפברואר 1989. בחירות אלו היו אמורות להתקיים ב-1 בנובמבר 1988, אך נדחו בשל קיום הבחירות לכנסת השתים עשרה שנערכו באותו היום.
סיבוב שני נערך ב-14 במרץ באבן יהודה, אופקים, בית שמש, ג'לג'וליה, גני תקווה, דימונה, הוד השרון, חדרה, חצור הגלילית, יהוד, כפר כמא, כפר כנא, כפר קרע, כרמיאל, מעליא, נהריה, נתיבות, עוספיא, צפת, קלנסווה, קריית מלאכי, קריית עקרון, רהט, רחובות, רמת השרון, רעננה ושלומי.[1]
הבחירות ברשויות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הבחירות לראשות עיריית ירושלים | ||
|---|---|---|
| נסים זאב | 20,490 | 16.5% |
| מאיר פרוש | 13,646 | 11.0% |
| שמואל פרסבורגר | 16,369 | 13.2% |
| טדי קולק | 73,006 | 58.8% |
| מיירון סט קרמר | 748 | 0.5% |
בירושלים ניצח ראש העיר המכהן טדי קולק עם כ-58.8% מקולות הבוחרים, כשהוא גובר על מאיר פרוש, נסים זאב, שמואל פרסבורגר ומיירון קרמר. בבחירות למועצת העירייה זכתה רשימת ירושלים אחת (יא) שבראשות קולק ב־11 מושבים. רשימות רצ-שינוי (רצהן) והליכוד (מחל) קיבלו ארבעה מושבים. רשימות דגל התורה (עץ), ש"ס ואגודת ישראל קיבלו שלושה מושבים לכל רשימה, המפד"ל (ב) קיבלה שני מנדטים ורשימת אמונה קיבלה מושב אחד.
בעיר תל אביב-יפו התחרה ראש העיר המכהן מטעם הליכוד שלמה להט מול שישה מועמדים, ובהם נתן וולוך ממפלגת העבודה. בסופו של דבר, להט זכה בסיבוב הראשון לאחר שקיבל כ-55% מקולות הבוחרים (70,000 קולות בסך הכל). לעומת זאת, וולוך קיבל כ-19%. במועצת העיר קיבלה סיעת הליכוד 12 מושבים, לעומת 8 של מפלגת העבודה. שאר המושבים התחלקו בין הסיעה הדתית (4), רצ (3), ואילו רשימות מפ"ם, "תל אביב יש רק אחת", שינוי והמפלגה הליברלית קיבלו כמושב לכל רשימה.
בחיפה ניצח ראש העיר המכהן מטעם המערך אריה גוראל עם כ-42% מהמצביעים וסיעתו קיבלה 10 מושבים. המועמד המרכזי מול גוראל היה רמי דותן מן הליכוד. דותן קיבל כ-38% מקולות הבוחרים, ורשימת הליכוד קיבלה 8 מושבים. שינוי קיבלה כשלושה מושבים, ואילו רצ והחזית הדתית קיבלו שני מושבים כל רשימה. חד"ש וסיעת הצעירים קיבלו מושב אחד.
בבאר שבע ניצח מועמד הליכוד יצחק רגר עם כ-60% מהקולות. מפלגת העבודה קיבלה חמישה מנדטים, ואילו שאר הסיעות היו ש"ס ורשימת "תנופה לבאר שבע" (2 לכל סיעה), רצ, "עתיד לבאר שבע" והמפד"ל (מושב לכל רשימה). כמספר מפלגות ארציות ניסו להתמודד למועצת העיר אך נכשלו, ובהן "התחיה", "מולדת" ו"שינוי".
בכרמיאל התחרו כשלושה מועמדים לראשות העיר: גיורא רוזנטל מן הרשימה העצמאית למען כרמיאל, עמוס עוזני מן הליכוד ועדי אלדר מן המערך. בסופו של דבר אלדר ניצח את עוזני בסיבוב שני.
בעיר נתניה ניצח ראש העירייה המכהן מטעם הליכוד יואל אלראי עם כ-65% מהקולות.
בהרצליה ניצח ראש העיר המכהן מטעם הליכוד אלי לנדאו עם כשני שלישים מהקולות, וסיעתו קיבלה עשרה מבין 19 מושבי מועצת העיר. רשימת העבודה קיבלה 6 מנדטים, רשימת רצ-שינוי קיבלה שניים, ואילו רשימת המפד"ל-ש"ס קיבלה מושב אחד.
בחולון חל מהפך כאשר מועמד הליכוד משה רום ניצח את ראש העיר המכהן מטעם המערך חיים שרון. במועצת העיר חל תיקו כאשר כל רשימה קיבלה תשעה מושבים. סיעת "עוז" קיבלה ארבעה מושבים, ואילו רשימות המפד"ל, זהבי וש"ס-אגודת ישראל קיבלו מושב אחד.
בגבעתיים ניצח ראש העיר המכהן מטעם המערך יצחק ירון את מועמד הליכוד מיכאל ריחוק ברוב של כ-72% מול 28%.
בראש העין ניצח מועמד הליכוד יגאל יוסף.
בטבריה חל מהפך כאשר מועמד הליכוד יוסף פרץ ניצח את ראש העיר מטעם המפד"ל יגאל ביבי עוד בסיבוב הראשון. במועצת העיר הליכוד קיבל חמישה מושבים, ש"ס שלושה, ואילו רשימות "למען קידום טבריה", "נאמני החירות", המפד"ל והמערך קיבלו שני מושבים. רשימת "מטרה" קיבלה מושב אחד. מפ"ם לא עברה את אחוז החסימה.
בערד ניצח בצלאל טביב מן המערך וסגנו של ראש המועצה הפורש אברהם שוחט.
באזור ניצח מועמד המערך אמנון זך.
בכוכב יאיר התקיימו הבחירות בפעם הראשונה בתולדות היישוב, ובהן ניצח דוד ראש.
בלוד נבחר ראש העיר מקסים לוי מהליכוד לכהונה נוספת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוצאות הבחירות -
- חלק א: תל אביב, הרצליה, אזור, ראש העין, כוכב יאיר, מגדל העמק, קריית ביאליק, קריית מוצקין, טבריה, ראש פנה, רכסים, אום אל פחם, יפיע, ערד.
- חלק ב: חולון, גבעתיים, באר יעקב, בית דגן, כפר סבא, קדימה, גדרה, ג'ש (גוש חלב), דאלית אל כרמל, עפולה, תמרה
- חלק ג: קריית ים, סביון, אור יהודה, גבעת שמואל, כוכב, פסוטה, ירכא, יקנעם עילית, עומר, ריינה, ירוחם, בסמת טבעון, נשר, כפר מנדא, מגאר, ג'וליס .
- חלק ד: רמות השבים, מטולה, שפרעם, יסוד המעלה
- חלק ה: בת ים, אילת, באר שבע, נצרת עילית, פרדסיה
- חלק ו: אור עקיבא, אכסאל, בית שאן, בנימינה, יבנאל, יבנה, כפר יונה, כפר תבור, לוד, נס ציונה, קריית טבעון, קריית שמונה, ראשון לציון, רמלה
- חלק ז: כפר ברא, מנחמיה, עתלית, מגדל, עילבון, בית גן, דבוריה, טירת כרמל, מזכרת בתיה, רמת ישי, ירושלים, אשדוד
- חלק ח: שדרות, גן יבנה, קריית גת, אשקלון, סחנין, רמת גן, גת כרמל, נצרת, נהריה
- חלק ט: דיר חנא, עין מאהל, שבי ציון, עראבה, בני ברק, טייבה, כפר קאסם, מעלות תרשיחא, פתח תקווה, ראמה, נחף, קלנסווה, קריית מלאכי, רחובות, טורעאן, רמת השרון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל
| |
|---|---|
|