לדלג לתוכן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מכון מחקר
תקופת הפעילות תשל"ד–הווה
קמפוס רמת גן
בעלי תפקידים
יו"ר פרופ' קובי כהן-הטב
מיקום
מיקום אוניברסיטת בר-אילן
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°04′09″N 34°50′37″E / 32.069166666667°N 34.843611111111°E / 32.069166666667; 34.843611111111
http://lisa.biu.ac.il/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ע"ש מרטין (זוס) היא מחלקה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. במחלקה כ-27 חברי סגל ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים. במסגרת המחלקה פועל מכון לארכאולוגיה המבצע חפירות וסקרים ברחבי הארץ, ומספר מכוני מחקר נוספים. המחלקה מקיימת לימודים מלאים לתואר ראשון (B.A), שני (M.A) ושלישי (PhD).

ההיסטוריה של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה ללימודי ארץ ישראל הוקמה בשנת תשל"ד בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. המחלקה בבר-אילן היא הראשונה ללימודי ארץ ישראל שנפתחה בארץ, מתוך תפיסה של שילוב המחקר הרב תחומי של מגוון הנושאים הקשורים בלימודי האזור, ההיסטוריה והארכאולגיה.
ייחודיותה נעוצה בשילוב תחומי דעת שונים, כשבמוקד שילוב היסטוריה וארכאולוגיה, וכן שילוב הוראה בכיתה עם סיורים בשטח וחפירות ארכאולוגיות.
מיד עם הקמתה כחוג משני הצטרפו עשרות סטודנטים ובשנת תשל"ח המחלקה הפכה לחוג ראשי עם מאות תלמידים. המחלקה הייתה הראשונה בעולם המחקר בגישה ההוליסטית זו למחקר ארץ ישראל. היא בלטה בנוף האקדמי בארץ ובעולם בהתמקדותה המעמיקה בארץ ישראל ממגוון נקודות מבט, תוך שילוב מקורות היסטוריים, ארכאולוגים, בוטניים וזואולוגיים.

מסלולי הלימוד במחלקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה היא בינתחומית במהותה ומשלבת מספר תחומי דעת.

  1. שילוב גאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל בכל תקופותיה עם תרבות חומרית – ארכאולוגיה, וטבע הארץ.
  2. שילוב של הוראה בכיתה ובמעבדה עם סיורים וחפירות בשטח.

במחלקה שתי מגמות לימוד:

  1. ארץ ישראל לתקופותיה – על בסיס מגוון החומר ההיסטורי והארכאולוגי של התקופה בשילוב כלי מחקר גאוגרפיים.
  2. ארכאולוגיה ותרבות חומרית – בחתך לאורך התקופות; שילוב של ארכאולוגיה ומקורות היסטוריים.
  3. בשתי המגמות הללו, כל תחומי הדעת משולבים זה בזה. התרבות החומרית נחקרת גם בעת החדשה, וחפירה ארכאולוגית נשענות על תחומי דעת אחרים, כמו גאולוגיה, אקולוגיה והיסטוריה.

בר-אילן היא המסגרת האקדמית היחידה בארץ המשלבת בין שני תחומים אלו של לימודי ארץ ישראל ולימודי ארכאולוגיה. תחומים אלה משיקים, משלימים ומפרים זה את זה.

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה בבר-אילן נחשבת לאחך המובילות בישראל, ורכשה מוניטין בין-לאומי. המחלקה מציעה שילוב ייחודי בין לימודים אקדמיים ובין התנסות מעשית במעבדה ובעבודת שדה, ומצטיינת בגישה בינתחומית ובפתיחות יוצאת דופן. יחד עם היצע הקורסים והאפשרות להתמחות במגוון תקופות, כל סטודנט יכול לגבש לעצמו תוכנית אישית התואמת את תחומי ההתעניינות שלו.

תלמידי המחלקה בסיור לימודי

המחלקה מציעה לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה לתואר ראשון, שני ושלישי, כולל מחקר רב-תחומי של ארץ ישראל ותולדותיה, מהעידן הפרה-היסטורי ועד לעת החדשה. בין המגמות העיקריות במחלקה: גאוגרפיה היסטורית, ארכאולוגיה ותרבות חומרית בתקופת המקרא, בית שני, ימי הביניים והעת החדשה.

במחלקה מכהנים חוקרים פעילים בעלי שם עולמי שפרסומיהם מופיעים במיטב כתבי העת וההוצאות לאור. החוקרים – מומחים בתחומיהם הספציפיים. שילובם יחד בהוראה במחלקה, מעניק תמונה מלאה של ארץ ישראל.
הסטודנטים הלומדים לתואר בארכאולוגיה ולימודי ארץ ישראל בבר-אילן משתתפים דרך קבע בסיורים לימודיים ובחפירות ארכאולוגיות. היציאות התכופות לשטח מוסיפות נופך של הרפתקה ועניין ויוצרות אווירה חברתית חמה ומלוכדת, המקרבת בין הסטודנטים לחבריהם, ובינם ובין הסגל.

המכון לארכאולוגיה של המחלקה, פועל במסגרת המחלקה ומרכז את הפעילות הארכאולוגית הענפה המתרחשת בחסות האוניברסיטה. במכון כעשרה חוקרים העוסקים במחקר בשדה, במעבדות ובספריות, והפעילות המחקרית כוללת הוראה ושיתוף הסטודנטים ובעבודה השוטפת, כולל בחפירות לימודיות.

לימודי התואר ראשון במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת תוכנית הלימודים לתואר ראשון במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה היא להעניק ידע מקיף במגוון התחומים הקשורים בלימודי ארץ ישראל, ארכאולוגיה וטבע הארץ. במסגרת התוכנית מקבל הסטודנט ידע במקצועות היהדות, היסטוריה, גאוגרפיה ושפות עתיקות. תלמידי המקצוע המורחב יוכלו להתמחות בארץ ישראל לתקופותיה או בארכאולוגיה של ארץ ישראל, במזרח הקדום, בעולם הקלאסי, בעולם המוסלמי, הצלבני, או במזרח התיכון.
התואר בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מקנה לתלמיד ידע מקיף ועשיר ומכשיר אותו לעיסוק במחקר, כמו גם במגוון תחומים להוראה והדרכה בבתי ספר, מכללות, בתי ספר שדה וכן להדרכת מטיילים בני כל הגילים מהארץ ומחו"ל, תחום אשר הביקוש לו עולה בהתמדה, והכשרה כארכאולוג חופר.

הסמכה לארכאולוג חופר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודנטים הלומדים תואר ראשון במסלול מורחב במגמת ארכאולוגיה יכולים לקבל הכשרה כארכאולוג חופר. בתוכנית זו, הכוללת מרכיב עיוני והכשרה מעשית בחפירה באתר ארכאולוגי, מקבל התלמיד את הכלים וההסמכה להיות ארכאולוג חופר. הסמכה זו מוכרת על ידי רשות העתיקות לצורך קבלת רישיון חפירה באתר ארכאולוגי.

לימודי התארים מתקדמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הלימודים לתארים מתקדמים היא להביא את התלמיד לידע מעמיק בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באחת מן התקופות ההיסטוריות, לאפשר לתלמיד להתמודד בצורה ביקורתית עם המקורות ההיסטוריים והארכאולוגיים, להקנות אמצעי חשיבה, בקרה ושיטות עבודה למחקר ועשייה בתחום לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, ולכתיבת עבודת מחקר.

מכוני מחקר במחלקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון מפעיל מספר מעבדות מחקר:

  • המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת בר-אילן) - בראש המכון עומד כיום פרופ' אהרן מאיר. המכון משמש כקורת גג לפעילות הארכאולוגית הענפה המתרחשת בחסות האוניברסיטה.
  • מעבדה לבוטניקה ארכאולוגית (אוניברסיטת בר-אילן) - בראשות פרופ' אהוד ויס, מרכז העוסק בתחום הבוטני-ארכאולוגי ככלי לשחזור כלכלת האדם בתקופות קדומות.
  • מרכז מינרווה לקשרי ארץ ישראל וארם בתקופת המקרא - מרכז המשותף לאוניברסיטת בר-אילן ולאוניברסיטת לייפציג בגרמניה, בניהולם המשותף של פרופ' אהרן מאיר ופרופ' אנגליקה ברליונג.
  • מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים - בראשות פרופ' אהרן מאיר, המרכז עוסק בחקר ירושלים מכל היבטיו, מהעת העתיקה ועד לימינו.
  • המדור לתולדות הרפואה בארץ ישראל - בראשות פרופ' זהר עמר, המדור עוסק במחקר והוראה של תולדות הרפואה, התרבות החומרית והראליה בארץ ישראל בתקופות הקדומות.
  • המדור לחקר נשים ומגדר ביישוב ובמדינת ישראל - בראשות פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, המדור עוסק במחקר והוראה של תחום החקר שבמרכזו תולדות נשים ומגדר ביישוב ובמדינה, כשחשיפת סיפורן של הנשים, וניתוח יחסי המגדר, משמשים אמצעי להבנת סיפורה של החֵברה מאפייניה, תולדותיה והתפתחותה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]