ויקיפדיה:תמונה מומלצת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה מיועד אך ורק לדיונים אודות תמונות מומלצות
לפני המלצה על תמונה כלשהי יש לקרוא את הקריטריונים לקביעת תמונה מומלצת

הוספת תמונות מומלצות חדשות:

מומלצים קודמים:

סטטיסטיקות:

בעמוד זה נמצאת רשימת התמונות אשר הוחלט להציג אותן בעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית, בשל יופיין ובשל הקשרן לערכים של ויקיפדיה העברית.

אם אתם חושבים שיש תמונה אחרת, אשר ראויה להיות מוצגת בעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית, נא הוסיפו אותה לרשימת ההוספה (יש להקפיד כי תמונה זו תעמוד בקריטריונים לקביעת תמונה מומלצת).

מטרת הצגת התמונות בעמוד הראשי הינה, בדומה לאלמנטים אחרים המופיעים בעמוד הראשי, לעורר את הקוראים להיכנס לערכים השונים המופיעים בויקיפדיה, באמצעות הצגת תמונה אשר תסקרן אותם. הסטטיסטיקות מראות שתמונת היום אכן מביאה לעלייה במספר הצופים בערכים אליהן מפנה התמונה.


תמונות מומלצות
2009       אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
ספטמבר
1 בספטמבר 2018
תבליט מנורה באתר ארכאולוגי בית שערים במערת ארון הקודש.

מנורת שבעת הקנים הייתה מנורת זהב, שהוצבה במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש. המנורה היא אחד מסמליו של העם היהודי וסמלה הרשמי של מדינת ישראל. המנורה בתמונה נמצאה באתר ארכאולוגי בית שערים במערת ארון הקודש. תבליט המנורה מופיע במספר מערות קבורה באתר. היישוב בית שערים פרח בין המאות ה-2 וה-4 לספירה. ביישוב חי רבי יהודה הנשיא שגם נקבר בו. בעקבותיו הגיעו לאתר יהודים רבים מכל מרחבי המזרח הקרוב כדי להיקבר לידו. באתר נמצאו קברים של יהודים מגבל, תדמור, צידון, חמיר שבתימן, אנטיוכיה, ועוד.

עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2018
הדפס העץ פלאמאריון הוא הדפס עץ מהמאה ה-19 ומתאר אדם המשרבב את ראשו אל מאחורי הקלעים של השמיים הזרועי כוכבים.

הדפס העץ פלאמאריון הוא הדפס עץ שנתגלה בספר צרפתי מהמאה ה-19 ומתאר אדם המשרבב את ראשו אל מאחורי הקלעים של השמיים.

עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2018
המסגד הגדול של סאמרא

המסגד הגדול בעיר סאמרא שבעיראק הוא מסגד אשר נבנה בין השנים 849 ל-852 בידי הח'ליף העבאסי אל-מתוכל הראשון, עת הייתה סאמרא בירתה של הח'ליפות העבאסית. לאחר התקופה העבאסית המסגד ננטש ונחרב. במאה העשרים הוא נחפר ויסודותיו שוחזרו חלקית.

עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2018
שלוש קונכיות טיביה רומחית - קונכיות צרות וארוכות במבט מהצד הארוך, ואחת מבמבט מלמעלה (כך שרואים את הצורה העגולה), ואחת במבט מלמטה (כך שרואים את החוד ואת הצורה הספירלית המתעבה).

טיביה רומחית הוא מין של חילזון ימי גדול, בעל קונכייה צרה וארוכה (אורכה נע בין 15 ל-30 סנטימטרים). הוא נקרא כך על שם תעלת הסיפון הארוכה והצרה שבולטת מקונכייתו, המזכירה רומח.

עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2018
ספינת טילים מדגם סער 5 (ועליה מסוק עטלף) וצוללת מסדרת דולפין במשט חיל הים הישראלי ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.

ספינת טילים מדגם סער 5 (ועליה מסוק עטלף) וצוללת מסדרת דולפין במשט חיל הים הישראלי ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. כיום מהווים כלים אלה את כלי השיט הגדולים, היקרים והמתקדמים ביותר בצי של חיל הים.

עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2018
נחיתת שני מאיצי השלב הראשון בטיסת הבכורה של משגר לוויינים וחלליות פאלקון כבד

נחיתת שני מאיצי השלב הראשון בטיסת הבכורה של משגר הפאלקון הכבד 6 בפברואר 2018. המשגר, בפיתוח חברת ספייס אקס, הוא המשגר הפעיל העוצמתי ביותר בעולם (נכון לשנת 2018), והיחיד בעל יכולת שימוש חוזר בשלב הראשון.

עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2018
התמונה "היום בו כדור הארץ חייך" שצולמה על ידי הגשושית קאסיני, בה ניתן לראות את שבתאי, את ירחיו, את טבעותיו הפנימיות וגם את כדור הארץ כנקודה כחולה זעירה מתחת לאחת הטבעות מימין לכוכב.

ב-19 ביולי 2013 נכנסה הגשושית קאסיני לצל של שבתאי וצילמה אותו ואת ירחיו, את טבעותיו הפנימיות וגם את כדור הארץ. לקראת המאורע נערכו פעילויות אסטרונומיה ומדע פופולרי ברחבי העולם, והוא נודע בתור "היום בו כדור הארץ חייך".

עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2018
פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה.

פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה.


עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2018
פרי רימון חצוי. ניתן לראות את גרעיניו הרבים האדומים.

רימון מצוי הוא עץ תרבותי נשיר. פרי הרימון, המכיל מאות גרעינים עסיסיים, נאכל ונסחר באופן נרחב מאז העת העתיקה, הודות לחיי המדף הארוכים שלו, לטעמו ולסגולות הרפואיות שיוחסו לו. הרימון נמנה עם שבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו. בסעודת ליל ראש השנה, נהוג לאכול רימון ולאחל "ירבו זכויותינו כרימון".

עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2018
יהודי- תימני תוקע בשופר, שנות ה-30 של המאה ה-20.

יהודי-תימני תוקע בשופר, שנות השלושים של המאה ה-20. השופר הוא תשמיש קדושה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה.


עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2018
שתי אלומות אור מנציחות את המקום בו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.

שתי אלומות אור מסמנות את המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.


עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2018
ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גרימסקי.

ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גרימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.


עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2018
קתדרלת קלרמון-פראן - קתדרלה גותית המתנשאת מעל שמי העיר ובולטת בצבע השחור שלה. לקתדרלה חזית מערבית עם שני צריחים מחודדים בסגנון התחייה הגותית.

קתדרלת קלרמון-פראן היא קתדרלה גותית בעיר קלרמון-פראן שבצרפת. הקתדרלה מתנשאת מעל שמי העיר ובולטת בצבע השחור שלה. במאה ה-19 נוספה לקתדרלה חזית מערבית עם שני צריחים מחודדים בסגנון התחייה הגותית.

עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2018
בית העירייה האדום - המבנה שבו שוכנת עיריית ברלין. שמו של הבניין הוענק לו בשל הלבנים האדומות שממנו הוא בנוי.

בית העירייה האדום הוא המבנה שבו שוכנת עיריית ברלין. הוא שוכן ברחוב העירייה, פינת רחוב היהודים, שברובע מיטה ליד כיכר אלכסנדר. בבניין נמצאים משרדיהם של ראש עיריית ברלין ושל מועצת העיר, המשמשים גם כמושל והסנאט של המדינה הפדרלית של ברלין. שמו של הבניין הוענק לו בשל הלבנים האדומות שממנו הוא בנוי.


עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2018
המצודה של בם - מבנה הטיט הגדול בעולם.

המצודה של בם בדרום מזרח איראן הייתה מבנה הטיט הגדול בעולם. מצודה כבירה זו, השוכנת על דרך המשי, נבנתה בסביבות שנת 500 לפנה"ס, ונעשה בה שימוש עד ל-1850, אז ננטשה מסיבות לא ידועות. הוכרזה כאתר מורשת עולמית.


עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2018
שניים מן העורבים השחורים של מצודת לונדון.

שניים מן העורבים של מצודת לונדון, ג'ובילי ומונין. העורבים של מצודת לונדון הם קבוצת עורבים שחורים החיים בשביה במצודת לונדון. קיימת אמונה טפלה לפיה כאשר העורבים ימותו או יברחו, אזי יפלו הממלכה המאוחדת והכתר הבריטי.


עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2018
עפרונות בשלל צבעים מסודרים במעגל

עיפרון הוא כלי כתיבה המשמש לכתיבה וציור. העיפרון מורכב ממוט גרפיט, אשר לרוב מצופה בעץ. העפרונות הצבעוניים מכילים חומרי צבע שונים. את העפרונות מחדדים בעזרת מחדד או סכין.


עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2018
Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים הוא ציור מאת הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב, הנחשב לאחד מן הייצוגים הבולטים של האמנות היהודית במאה ה-20. גוטליב צייר בתמונה שלושה דיוקנאות עצמיים שלו: כילד, כנער וכאדם בוגר. על ספר התורה המופיע בציור כתובה הקדשה לזכרו של גוטליב, וכך הוא מופיע בתמונה פעם רביעית כאדם שמאוזכר לאחר פטירתו.


עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2018
רוכבי אופנים בנתיבי איילון ביום כיפור

רוכבי אופניים בנתיבי איילון ביום כיפור. צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים. מאפיינים בולטים של מועד זה, אשר אינם ניכרים ברוב יישובי הארץ בחגים אחרים, הם הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. עובדה זו מנוצלת על ידי רוכבי אופניים וגלגיליות רבים לנסיעה בכבישים הפנויים.


עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2018
שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, ציור מאת ויליאם הולמן האנט (1854).

שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, בציור "שעיר לעזאזל" מאת ויליאם הולמן האנט (1854).


עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2018
טיל הלוז בגרסת חוף-ים, 1961.

לוז הוא טיל מונחה מתוצרת רפא"ל, הראשון שפותח בישראל. פיתוחו החל בשנת 1954 תחת הכינוי ג-25, בשנת 1963 הופסק פיתוחו על ידי רפא"ל. פיתוח הטיל הגיע לרמת יכולות גבוהה לזמנו אולם הלוז לא הוכנס לפעילות מבצעית. התעשייה האווירית לישראל המשיכה את פיתוחו עד שנת 1968 כטיל ים-ים בשם גבריאל, שזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים והשתתף בקרב טילי ים-ים הראשון בהיסטוריה, קרב לטקיה. בתמונה טיל הלוז בגרסת חוף-ים, 1961.

עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2018
פוסטר של "ג'מבו" משנת 1882. ג'מבו היה שמו של פיל אפריקני שנולד בסודאן הצרפתית, והועבר לגן החיות של לונדון בשנת 1865.

פוסטר של ג'מבו משנת 1882. ג'מבו היה שמו של פיל אפריקני שנולד בסודאן הצרפתית, יובא לגן החיות בפריז, והועבר לגן החיות של לונדון בשנת 1865, בו זכה לפרסום רב. בשנת 1882 מכר גן החיות בלונדון את ג'מבו לפי. טי. ברנום, בעליו של קרקס ברנום. ג'מבו נהרג בעקבות פגיעת קטר רכבת באונטריו שבקנדה.


עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2018
נחושתית הקוצים, חיפושית הבולטת בגווני הנחושת שלה: צבעה ירוק מתכתי ובו ניתן לראות כתמים כתומים

נחושתית הקוצים היא חיפושית ממשפחת הזבליתיים, הנחשבת ליפה והמרשימה שבזבליות ישראל. היא בולטת בגווני הנחושת שלה: צבעה ירוק מתכתי ובו ניתן לראות כתמי אור כתומים. היא פעילה בישראל בחודשי האביב, מסוף מרץ ועד סוף מאי. היא ניזונה מצוף ואבקה של פרחים שונים, בהם קוצים כמו הגדילן המצוי.

עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2018
עץ ערבה.

עץ ערבה. הערבה היא אחד מארבעת המינים שמצווה ליטול בחג הסוכות. חכמי ישראל לקחו את ארבעת המינים כמשל לארבע קבוצות בתוך העם. הערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.


עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2018
בריאת חוה הוא ציור מעשה ידי האמן האנגלי ויליאם בלייק, מימין עומדת חוה עירומה שפניה לצופה, באמצע האל אוחז בידה השמאלית, ומשמאל על הארץ שוכב אדם, עירום, שאף הוא שולח את ידו הימנית אל האל.

בריאת חוה הוא ציור מעשה ידי האמן האנגלי ויליאם בלייק, שצויר בשנים 1803–1805. הציור, המוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, מתאר את בריאת האישה הראשונה, חוה, מצלעו של אדם, כפי שמתואר בסיפור הבריאה השני בספר בראשית פרק ב'.

עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2018
חיתוך העץ "המתמיד" נוצר בשנת 1921 על ידי יוסף בודקו. הוא מציג אדם לומד בבית מדרש.

חיתוך העץ "המתמיד" נוצר בשנת 1921 על ידי יוסף בודקו, מן האמנים היהודים הבולטים באירופה באותה עת. הוא מציג אדם לומד בבית מדרש. דמות זו מתייחסת לשירו של חיים נחמן ביאליק המתמיד. על ההדפס הוסיף האמן כתובת הקדשה לאביו. בשנת 1923 יצאה מהדורה של כתבי המשורר, המלווה בהדפסים של בודקו, שאף עיצב את הספר. עבור מהדורה זו יצר בודקו הדפס נוסף באותו נושא.


עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2018
תלמוד תורה- מוסד חינוך יסודי יהודי-מסורתי, בסמרקנד. תמונתו של סרגיי פרוקודין-גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע.

תלמוד תורה (מוסד חינוך יסודי יהודי מסורתי) בסמרקנד בתחילת המאה ה-20, תצלום מאת סרגיי פרוקודין-גורסקי. גורסקי, מחלוצי הצילום בצבע, השתמש בהמצאותיו בתחום טכנולוגיית הצילום לשם תיעוד שיטתי של האימפריה הרוסית במטרה להשכיל את התלמידים הרוסים באמצעות "ההשתקפויות האופטיות הצבעוניות" שלו.


עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2018
ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בספר

ספר תורה פתוח עליו מונחת יד המשמשת לסימון מקום הקריאה בו. ספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה המקודש ביותר ביהדות, ונוהגים בו בכבוד ובהידור. על פי המסורת היהודית בחג השבועות ניתנה התורה לעם ישראל.


עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2018
חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה בהסכם מינכן, שנחתם ב־29 בספטמבר 1938, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של אדולף היטלר. בתמונה שלוש נשים מצדיעות במועל יד לצבא הגרמני הפולש; כל אחת מהן מבטאת הלך רוח שונה בתכלית.

חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה בהסכם מינכן, שנחתם ב־29 בספטמבר 1938, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של היטלר. בצילום תעמולה גרמני זה (פורסם במקור בפלקישר באובכטר) שלוש נשים גרמניות-אתניות הלומות רגשות באגר שבסודטים, המצדיעות במועל יד בעת ביקור היטלר בעירן ב-3 באוקטובר 1938.


עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2018
הקפות של הושענא רבה בבית הכנסת החורבה שברובע היהודי.

הקפות של הושענא רבה בבית הכנסת החורבה שברובע היהודי בירושלים. הושענא רבהעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי של סוכות והיום השישי של חול המועד, שחל בכ"א בתשרי. ביום זה נהוג לומר "פיוטי הושענות" רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות וביום שאחריו מתקיים חג שמיני עצרת.


עריכה - תבנית - שיחה
תמונות מומלצות
2009       אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר