דיאטת אטקינס
דיאטת אטקינס היא אורח חיים תזונתי שהוצע על ידי דר' רוברט סי אטקינס, שבעיקרה מבוססת על תזונה דלת פחמימות[1], ועשירה במקורות חלבון ושומן מן החי.
הדיאטה פורסמה לציבור בשנת 1972 בספר "הדיאטה המהפכנית של ד"ר אטקינס".
אטקינס, שהיה קרדיולוג מומחה, היה הראשון לזהות מנגנון ירידה במשקל שקשור לאכילת מזון עשיר בחלבונים ובשומן. לטענתו, הפחתת פחמימות בתזונה יכולה לשפר גם מדדי בריאות, כגון יתר לחץ דם, ובאופן כללי לשפר מצבים הקשורים לתיסמונת מטבולית[1].
הנחת היסוד של דר' אטקינס הייתה שרק לאחר הופעת החקלאות, האדם החל לצרוך פחממות בכמות גדולה יותר, ושגוף האדם אינו מותאם לצריכת פחמימות בכמות הנצרכת כיום.
אטקינס סבר שאנשים סובלים מהשמנת יתר כתוצאה מדיאטה עתירת פחמימות, היוצרת עודף גלוקוז, ההופך לתאי שומן עודפים.[2]
בשנות ה-70 המוקדמות, דיאטת אטקינס נחשבה לדיאטה לא בריאה. ארגוני בריאות הזהירו מחוסר איזון, ורמה גבוהה של שומן רווי. בהמשך המחקר החוקרים שעבדו עם דר' אטקינס הוציאו גרסה יותר מאוזנת של הדיאטה, לאחר מותו. הם גם הצהירו שידעו מזה זמן שהגרסה הראשונה לא הייתה מאוזנת.
אין עדות מספקת לכך שהדיאטה אפקטיבית בהשגת ירידה במשקל לאורך זמן.חלק מהחוקים סבורים, שהדיאטה מבוססת על חוסר איזון תזונתי - עליה בצריכת החלבונים ושומן לא רווי, דבר שיכול להעלות את הסיכון למחלות לב.[3][4][5]
תזונה לפי דיאטת אטקינס
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאכלים המותרים בסוג דיאטה זו (כמעט ללא הגבלה), הם: בשרים לסוגיהם, דגים, גבינות וביצים. לעומתם יש מאכלים כמו: לחמים, פסטות, תפוחי אדמה, בטטות ואלכוהול - האסורים בשלב הראשון של הדיאטה ובהמשך מותרים בכמות קטנה.
במהלך השבועיים הראשונים של הדיאטה מותר לאכול רק 20 גרם פחמימות ליום, שמתקבלים מאכילת 250 גרם סלט או 170 גרם סלט ועד 80 גרם ירקות לא-שורשיים (כמו ברוקולי, אספרגוס ותרד). פירות, לחם, פסטה, זרעים, ירקות עמילניים, אלכוהול או מוצרי חלב - כולם אסורים בתכלית האיסור. במהלך השבועיים הראשונים לדיאטה קיים איסור גם על: אגוזים, זרעים, מאכלים המשלבים חלבונים עם פחמימות (כמו קטניות) - ההפך מהייעוץ של התזונאים ה"רגילים".[2]
בדיאטה ישנו איסור על קפאין הגורם לתאווה מוגברת לפחמימות. הנחיות הדיאטה מדגישות את החשיבות של מניעת התייבשות, ומחייבות שתייה של לפחות שמונה כוסות מים ביום, בייחוד בשלביה הראשונים. מומלץ ליטול תוספי מזון כמו מינרלים, מולטי-ויטמינים וחומצות שומן חיוניות.
בנוסף,[2]לדיאטת אטקינס המקורית (אטקינס 20) ארבעה שלבים בהם מתקדמים לאורך הירידה במשקל[6][7]:
- צריכה של 20-25 גרם של פחמימות ביום. השלב בו התזונה מוגבלת ביותר, ליצירת קיטוזיס.
- צריכה של 25-50 גרם של פחמימות ביום והוספה של מאכלים מסוימים לתפריט.
- צריכה של 50-80 גרם של פחמימות ביום. בשלב זה מגיעים למשקל היעד.
- שלב התחזוקה - צריכה של 80-100 גרם של פחמימות ביום.
מחקר שנערך ב-New England Journal of Medicine לאורך שנה, במאי 2003, בו נבדקו 63 אנשים עם בעיית משקל, שחולקו באופן אקראי בין דיאטת אטקינס לדיאטה "קלאסית", עתירת פחמימות ודלת שומנים, מצא שדיאטת אטקינס יעילה יותר עבור הרזיה. מהמחקר עולה כי לאחר שישה חודשים, המטופלים בדיאטת אטקינס איבדו כפול ממשקלם לעומת המטופלים בדיאטה רגילה (7 אחוזים מהמשקל לעומת 3.2 אחוזים בדיאטה הקלאסית). לאחר שישה חודשים נוספים ההבדל בין הדיאטות כבר לא היה משמעותי, אך מטופלי דיאטת אטקינס הציגו רמות גבוהות יותר של HDL יחסית למטופלי הדיאטה הקלאסית.
מחקר שהתפרסם בשנת 2008 ב"ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", ונערך בישראל (על עובדי הכור בדימונה) הוכיח שוב פעם כי דיאטה זו יעילה ביותר, הן בירידה במשקל והן בשליטה על רמות שומנים בדם. במחקר זה, דיאטת אטקינס הייתה שוות ערך לדיאטה ים תיכונית (עשירה בירקות, פירות, דגנים, דגים ושמן זית) ושתיהן טובות יותר מהדיאטה הקלאסית דלת הקלוריות.
מנגד, אנשי מקצוע בתחום התזונה והבריאות מביעים הסתייגויות לגבי השלכות הדיאטה. עיקר הביקורת מתמקדת בכך שעל אף ממצאי המחקרים לטווח הקצר והבינוני, עדיין קיים מחסור במידע מחקרי מבוקר ורחב-היקף העוקב אחר המשתתפים במשך עשרות שנים כדי לקבוע את ההשפעות הבריאותיות של תזונה קטוגנית קיצונית לטווח הארוך. בנוסף, ארגוני בריאות מובילים בעולם מעלים חשש כי צריכה מוגברת של שומן רווי שמקורו מן החי, האופיינית לחלק משלבי הדיאטה, עלולה להשפיע לרעה על פרופיל השומנים בדם אצל אנשים בעלי רגישות לכך.
דיאטה קטוגנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דיאטה קטוגנית
השלב ההתחלתי של דיאטת אטקינס הוא דיאטה קטוגנית. בדיאטות קטוגניות יש ייצור של קטונים, התורמים לייצור אנרגיה במעגל קרבס.[8] דיאטות קטוגניות נשענות על תגובת אינסולין לגלוקוז בדם, משום שאלה המשתמשים בדיאטה הקטוגנית אוכלים מעט מאוד פחמימות אין גלוקוז שיכול לגרום לתגובת אינסולין. כאשר אין תגובת גלוקוז-אינסולין יש שינויים הורמונליים מסוימים, היכולים לגרום לשומן להיות מנוצל כאנרגיה. משום ששומר הדיאטה לא אוכל יותר פחמימות, אין גליקוגן בכבד וכך הכבד ממיר שומן לחומצות שומן חופשיות ולגופיפי קטון. תהליך זה נקרא קיטוזיס. בשל כך חייב הגוף לנצל שומנים כמקור הדלק העיקרי.[8]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: המקורות שהובאו לטענות מאוד נוקבות שניוניים, יש להחליף במקורות ראשוניים.מרבית הממסד הרפואי מתנגד לדיאטת אטקינס, וטוען כי היא טומנת בחובה סכנות רבות. האגודה הרפואית האמריקנית כינתה אותה "טירוף תזונתי מסוכן".[9][10] ארגון הבריאות העולמי גם כן אינו ממליץ עליה.
מחקרים אחדים הראו שתזונה דלת-פחמימות, כגון דיאטת אטקינס, לא יעילה להורדת משקל לטווח הארוך בשל הקושי להתמיד בה, וכן שטומנת בחובה סכנות בריאותיות. בתזונה זו ישנה צריכה מוגברת של שומנים וחלבונים והגבלה בצריכת מינרלים, ויטמינים וסיבים. השימוש של הגוף בשומן כמקור האנרגיה העיקרי עלול לגרום לקיטוזיס, אשר בתורו עלול להוביל להתייבשות מטאבולית בה הגוף משתמש במאגרי המים של עצמו לפירוק החלבון. בנוסף ישנו שחרור של רדיקלים חופשיים, אשר יוצר עומס על איברים שונים, ביניהם הלב, אשר תוצאותיו עלולות להיות רציניות ואף קטלניות. עומס זה בשילוב עם צריכת הסיבים הדלה מעלים את הסיכון לסרטן בריאות ובמערכת העיכול. בנוסף, ישנו סיכון מוגבר לרמות גבוהות של חומצת שתן בדם (Hyperuricemia) המתבטאות בכאבי פרקים ושיגדון, ולרמות גבוהות של סידן בשתן (hypercalcuria) המובילות לאבנים בכליות ואוסטאופורוזיס.
בשנת 2001 הוציאה אגודת הלב האמריקנית אזהרה נגד דיאטות עתירות חלבון. לדבריהם, הגם שתזונה כזו לזמן קצר אינה מסוכנת לרוב האנשים הבריאים, אין מחקרים רפואיים ארוכי טווח שתומכים ביעילותה או בטיחותה. דיאטות אלו מקושרות באופן כללי עם צריכה מוגברת של שומן, שומן רווי וכולסטרול. הירידה במשקל נגרמת בעיקרה מאיבוד נוזלים המקושר לצריכת פחמימות נמוכה, הגבלה קלורית ודיכוי תיאבון שמקורו בקיטוזיס, וכל השפעה חיובית על הליפידים בדם ועל העמידות לאינסולין נובעת מהירידה במשקל ולא מהשינוי בהרכב הקלורי. הצורכים תזונה כזו נמצאים בסיכון לצריכת ויטמינים ומינרלים לא מספקת וכן לאבנורמליות בלב, בכליות, בעצמות ובכבד.[11]
האגודה האמריקנית לסכרת הוציאה אזהרה נגד דיאטות דלות פחמימות, תוך הדגשה של חשיבות שילוב פחמימות שמקורן בדגנים מלאים, פירות, ירקות וחלב דל-שומן בתזונה. עמדה זו מקובלת גם על הקולג' האמריקאי לרפואה מונעת והאגודה האמריקאית לדיאטטיקה.[12]
יש הטוענים כי הדיאטה מסכנת גם את מערכת העצבים. הסכנה טמונה בכך שהפחמימות מעלות את רמת ההורמון סרוטונין בדם, שלו יש קשר חזק למצב-הרוח. היעדר הפחמימות בדיאטה פגע במצב רוחם של האנשים שהשתמשו בה, והיו אנשים שנכנסו לדיכאון והתקשו לתפקד בגלל הדיאטה..[13]
המתנגדים טוענים שבגלל שדיאטת אטקינס היא משטר תזונתי קפדני במיוחד, יכולות להיות לה השלכות קיצוניות על הבריאות, כולל אי-ספיקת כליות, אבנים בכיס המרה ומחלות לב. נטען גם שעודף השומנים במחזור הדם עלול לגרום במקרים קיצוניים למוות.[9]
על-פי ד"ר רוברט אטקינס עצמו, הדיאטה יעילה כי השומנים אינם הגורם למגפת ההשמנה העולמית, אלא הפחמימות. אולם על פי הממסד הרפואי, דיאטת אטקינס מנוגדת לכל כללי האכילה הנכונה והמלצות התזונה המקובלות, שגורסות דיאטה דלה בשומנים - לא יותר מ-30 אחוז מצריכת הקלוריות היומית - ועתירת פחמימות מורכבות. כתוצאה מכך, הדיאטה נפסלה על ידי גופי בריאות כמו האגודה הרפואית האמריקאית.[דרוש מקור]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המלצות משרד הבריאות לצריכת כל אבות המזון
- מחקר בניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסן (אנגלית)
- ד"ר איתי גל, בילינסון: בן 47 עשה "דיאטת אטקינס" - וכמעט מת, באתר ynet, 9 בספטמבר 2008
- אלון צרפתי, איזו דיאטה עובדת ואיזו לא: חלק 2 - אטקינס, באתר nrg, 9 בפברואר 2016
- ב"סטנפורד" חקרו: מהי הדיאטה היעילה ביותר?, באתר ynet, 10 במרץ 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 דיאטת אטקינס, באתר https://www.mayoclinic.org/
- 1 2 3 מיכל שרון, דיאטת אטקינס: כל האמת, באתר ynet, 26 בנובמבר 2003
- ↑ Marc kreidler, Alleged Atkins Diet Victim Files Suit | Quackwatch, 2004-05-31 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Kimberly A. Gudzune, Ruchi S. Doshi, Ambereen K. Mehta, Zoobia W. Chaudhry, David K. Jacobs, Rachit M. Vakil, Clare J. Lee, Sara N. Bleich, Jeanne M. Clark, Efficacy of commercial weight-loss programs: an updated systematic review, Annals of Internal Medicine 162, 2015-04-07, עמ' 501–512 doi: 10.7326/M14-2238
- ↑ Sandra Alters, Wendy Schiff, Essential Concepts for Healthy Living, Jones & Bartlett Publishers, 2013, ISBN 978-1-4496-3062-1. (באנגלית)
- ↑ Lisa Fields, Atkins Diet: Does It Really Work?, WebMD
- ↑ Atkins 20®: A Low Carb Ketogenic Diet - How It Works, Atkins.com
- 1 2 Pittier A, Corrigan F, (2001). "The ketogenic diet: healthy or harmful? a review in light of its renewed popularity". Trinity Student Medical Journal. 2 (5): 39–41.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - 1 2 מיכל שרון, דיאטת אטקינס: כל האמת, באתר ynet, 26 בנובמבר 2003
- ↑ דנית ניצן, מסדר דיאטת אטקינס, באתר הארץ, 19 במאי 2005
- ↑ Nutrition Committee of the Council on Nutrition, Physical Activity, and Metabolism of the American Heart Association, Dietary protein and weight reduction: a statement for healthcare professionals from the Nutrition Committee of the Council on Nutrition, Physical Activity, and Metabolism of the American Heart Association, PubMed, 2001
- ↑ Ghanim Salih Mahdi, The Atkin’s diet controversy, Annals of Saudi Medicine 26(3), 2006, עמ' 244-245
- ↑ משה רונן, עלייתה ונפילתה של דיאטת אטקינס, באתר ynet, 21 בינואר 2004