יהושע בר-מסדה

יהושע (שייע) בר-מסדה

לידה	1934 שדה יעקב
פטירה	15 בינואר 2023 (בגיל 89 בערך) כ"ב בטבת תשפ"ג
מקום קבורה	טבעון
מדינה	ישראל
בת זוג	אלה בר-מסדה
צאצאים	שי בר
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1952–2020 (כ־68 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
קצין המודיעין של פיקוד הצפון
פעולות ומבצעים
פעולת קיביה מבצע נחלין   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה

סיום קורס קציני מודיעין בבה"ד 3 במחנה חורון (חווארה) ליד שכם, 1969. בר-מסדה בקדמת התצלום

בר-מסדה מועלה לדרגת אל"ם בלשכת הרמטכ"ל מרדכי גור. משמאל ראש אמ"ן שלמה גזית

בנקודת תצפית ב"מובלעת" הסורית. משמאל לימין: בר-מסדה, ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא, עוזר ראש אמ"ן לחמ"ן תא"ל צבי לידור, וקמ"ן פצ"ן חגי מן

בר-מסדה ליד השולחן שני מימין בהקלטה לגלי צה"ל של רב שיח שארח אהרון יריב במלאת עשור למלחמת ששת הימים במכון למחקרי ביטחון לאומי (1977)

יהושע (שייע) בר-מסדה (1934 - 15 בינואר 2023) היה תת-אלוף בצה"ל, ששימש במשך כ-50 שנה, מהן 32 בשירות קבע, במגוון תפקידי מודיעין. בין היתר שימש כקצין המודיעין של פיקוד הצפון לקראת מלחמת יום הכיפורים, ולאחר המלחמה התמנה לנספח צבאי באיטליה.

ביוגרפיה

ראשית חייו

בר-מסדה נולד בשדה יעקב כבן שני למשפחה חקלאית דתית, להורים שעלו מבלארוס. כשהיה בן מספר שבועות, עברה המשפחה להתגורר בכפר חסידים, שהיה מושב ייחודי שבו התגוררו בצוותא דתיים לאומיים, חרדים וחילונים. אביו, צבי לבית צ'וכמן, עיברת את שם משפחתו לשם בר-מסדה לאחר סיור עם זאב וילנאי בעתיקות מצדה, ששמה המקובל אז בספרות היה מסדה. אמו הייתה הדסה לבית קבקוב. משפחתו ומשפחה נוספת היו הרוויזיוניסטים היחידים בכפר, ואביו החזיק סליק של האצ"ל בחצר ביתם. בר-מסדה למד בבית ספר דתי והצטרף לתנועת בני עקיבא. בתום לימודיו בבית הספר היסודי, נשאר לעבוד במשק המשפחתי, ואת לימודיו התיכוניים והאקדמאיים השלים מאוחר יותר בלימודים אקסטרניים במהלך שירותו הצבאי. בגיל 14–15 החל לשחק כדורגל בקבוצת הנוער של בית"ר חיפה, ואז החל גם לנסוע למשחקים בשבת והוריד את הכיפה ללא זעזועים משפחתיים.

שירות בצה"ל

לפני מלחמת יום הכיפורים

עם גיוסו לצה"ל ב-1952, התנדב בר-מסדה לצנחנים ולחם בפעולות התגמול. גדוד 890 בפיקוד יהודה הררי לא היה אז אלא פלוגה אחת בפיקודו של מרסל טוביאס, ופלוגתו של אהרון דוידי הייתה בשלב שהיא הולכת ונאספת במשך כחצי שנה עד הגיע מספר המתנדבים למצבה הדרושה לתחילת הטירונות. באוקטובר 1953 השתתף בר-מסדה כסמל בפעולת קיביה ושם הכיר את אריק שרון. במרץ 1954 השתתף במבצע נחלין, בה לוחם שלצידו נפגע, ובפינויו ללא אלונקה וללא טיפול חובש נפטר הנפגע מפצעיו. לימים סיפר בר-מסדה שהוא זוכר את קול חבטת הקליע בגוף בזמן הפגיעה. לקורס הקצינים התקבל על תנאי, כי הקורס, שהיה קורס ראשון ארוך בן 8 חודשים, היה כבר בעיצומו מזה מספר חודשים. לאחר הסמכתו לקצין הוצב בגדוד הצנחנים 890, שהיה כבר בפיקודו של אריק שרון. מפקד הפלוגה היה "סופפו", סעדיה אלקיים, שהקים פלוגת מכ"ים ראשונה בצנחנים ובה אנשי כיתתו של בר-מסדה - דוביק תמרי ואורי שמחוני. לקראת תום שירות החובה של בר-מסדה, כשלא חתם על התחייבות לשירות קבע, אריק שרון הדיח אותו מהצנחנים. בשירות המילואים היה מפקד מחלקת סיור של חטיבה 5 (או חטיבה 45), שב-1956 לא השתתפה בלחימה במבצע קדש. מחלקת הסיירים שלו איבטחה מעבר סוכנים של יחידה המודיעין 154 (לימים יחידה 504) במעברות הירדן.

קורס קציני מודיעין מתקדם שעבר במילואים זירז את החלטתו לחזור לצבא, ומשנת 1958 היה בשיוך לחיל המודיעין. לאחר תפקידי הדרכה במודיעין השדה, כאשר היה כבר מדריך בקורס קציני מודיעין, הושאל כקמ"ן אוגדתי לתרגיל אוגדתי ראשון עם גייסות בפיקודו של מפקד גייסות השריון אז, דוד אלעזר (דדו), כשבעצם לא היו עדיין בצה"ל אוגדות סדירות. תפקידו הבא אחרי ההדרכה בקורס קמ"נים היה קמ"ן (קצין המודיעין) של חטיבת גולני. תפקיד זה מילא בשנים 1964–1965 ובו נחשף לראשונה למחלקת מודיעין פיקודית מבפנים וקיבל את כל הסיוע נדרש לו.

במלחמת ששת הימים הדריך בר-מסדה במכללה לפיקוד ומטה והיה לו מינוי משנה של קמ"ן חטיבה 11, איתה השתתף בכיבוש רצועת עזה. אחרי המלחמה היה מפקד קורס הקמ"נים הראשון במחנה חורון (חווארה) ליד שכם. חברו מהמכללה לפיקוד ומטה, יהודה שיראי, שהיה מיועד להיות סגן קצין המודיעין של פיקוד הצפון, הציע לו לבוא למודיעין פיקוד הצפון כעוזרו, ולכששיראי יהפוך לקצין המודיעין של פיקוד הצפון, יהיה בר-מסדה הסגן. כך החלה ב-1968 תקופה של כחמש שנים שבה היה בר-מסדה בתפקיד במחלקת המודיעין של פיקוד הצפון, מעוזרו של הסגן ועד קצין המודיעין של הפיקוד עד אוגוסט 1973, פחות מחודשיים לפני מלחמת יום הכיפורים. בחמש השנים האלה נדרשה בניית המודיעין מחדש, עם מרחב קרקעי חדש שנדרש לניתוח ועם צבא סורי אחר ממה שהיה קודם לכן. האירועים בשטח חייבו אספקת מידע לכוחות המבצעיים בצפון ירדן, בחזית הסורית ובחזית הלבנונית, בה נוצר המושג "פתחלנד", תחילה במרחב החרמון ומול הר דוב ולאחר מכן לאורך קו החוף הלבנוני ובבקאע. בזמנו של בר-מסדה משתכללות התצפיות הקרקעיות עם קליטת ציוד אופטי ואלקטרו-אופטי חדיש, והן עולות ברמתן להיות "תצפיות ארוכות טווח".

לקראת מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה

בחודשים שקדמו למלחמת יום הכיפורים שירת בר-מסדה כקמ"ן פיקוד הצפון. עם סיום תפקידו פחות מחודשיים לפני המלחמה, ב-15 באוגוסט 1973, החליף אותו בתפקיד חגי מן, שתיאר את בר-מסדה כקמ"ן מנוסה ביותר שהכין במחלקת המודיעין צוות מיומן ועזרים למצבים אפשריים שונים, לרבות מפות שליטה, פוטוסטטים, תיקי צירים ותיקי שטח, וכמי שהעביר לו מידע חשוב ביותר על היערכות הסורים: כשלושה חודשים לפני חילופי התפקידים שהיו באוגוסט 1973, כלומר במאי 1973 במהלך כוננות "כחול לבן" שתחילתה באפריל, החלו להופיע "סימנים מעידים", כלומר, שינויים במצב האויב הסורי, שהיו הבהובים ראשוניים שהציבו סימני שאלה רבים להם לא נמצאו באותו שלב הסברים סבירים. לתמונת מצב האויב של הקמ"ן היוצא, אשר הועברה במלוא חומרתה הן לאלוף הפיקוד וקציני המטה והן לאמ"ן מחקר, נוספו סימני שאלה שגם להם לא נמצאו הסברים או תשובות מספקות. בזמן "כוננות כחול לבן" הציג בר-מסדה למטכ"ל את כל קשת האפשרויות - "הדפ"אות" (דפ"א – דרכי פעולה אפשריות לאויב), כולל זו "המקסימלית", שתתברר להיות זו שהייתה תוכנית ההתקפה הסורית במלחמת יום הכיפורים כמעט כלשונה. באביב-קיץ 1973, הובחן שהסורים מוציאים מהקו הקדמי יחידות לשטחי האימונים לצורך אימון והתארגנות, ודווקא לקראת החורף, בחודש ספטמבר, הולך ונבנה מערך כוחות חריג בהיקפו. במקביל ועוד קודם לכן, כבר בחודש יולי, נצפו ופוענחו מצילומי אוויר שינויים קרקעיים שכללו הכנת עמדות לארטילריה כבדה ובניית מערכים לקליטת טילי קרקע-אוויר מדרום לדמשק, לאורך ציר דמשק דרעא. לדברי חגי מן, היו אלה הבהובים ראשוניים של זרקורי האזהרה. מסתבר, שסימנים ראשוניים אף יותר מאלה הסתמנו כבר קודם לכן וגרמו לכך שהערכות המצב שנעשו במפקדת הפיקוד בתחילת שנת 1973 הביאו לשינויים משמעותיים בפריסת חטיבות המילואים במרחב הפיקוד, שעיקרם היו קידום עוצבות הטנקים של כוחות המילואים ליחידות מחסני החירום (ימ"חים) שנבנו במחנה "יפתח" ובמחנה "פילון" הסמוכים לראש פינה.

בר-מסדה טען שבעת כוננות "כחול לבן" במאי 1973, היו לאורך החזית בצד הסורי למעלה מ-100 עמדות קדומניות שהוכנו לקליטת סוללות ארטילריה ארוכות טווח, אך הסורים לא איישו אותן. בספרי תורת הלחימה הסובייטית שאומצה על ידי הצבא הסורי, אשר נבדקו ביוזמת בר-מסדה, נאמר, כי אחד מצעדי ההכנה הראשונים למלחמה הוא "לחפור עמדות קדומניות לארטילריה ארוכת הטווח, במרחק שיהיה מחוץ לטווח הנשק שטוח המסלול של האויב". בדיוק כך נעשה גם באוגוסט 1973, פחות מחודשיים לפני המלחמה. לדעתו של בר-מסדה היו בעיקר שני גורמים לכשל המודיעיני: האחד - מידור הפיקודים ממיידעים, במקרה זה בין פיקוד הדרום לפיקוד הצפון; והשני - אי נקיטת מהלכים ואמצעים בעקבות הצגת המודיעין שהציג בכוננות כחול לבן.

במלאת 40 שנה למלחמה, סיפר בר-מסדה: כבר בקיץ 1971 הבחינו מפענחי התצ"א וחוקרי השטח של מודיעין פיקוד הצפון בתופעה חריגה: הסורים החלו לחפור עמדות לארטילריה ארוכת טווח (תותחי 130 מ"מ) בגזרת תל פארס, במרחק של כ-4 קילומטרים מהגבול, מהלך שאינו תואם שום דוקטרינה של מיקום ארטילריה בהגנה. בנוסף לכך החלו הסורים לבנות מעברים בקבוצה של שישיות על ערוץ נחל א-רקאד, לפני קו הביצורים הקדמי שלהם, וזוהי פעולה נוספת שלא תואמת מערך המיועד להגנה. מפענחים ואנשי מחקר שטח חיפשו את ההיגיון המבצעי לתופעה, והם מצאו בספר הדוקטרינה הסורית הנחיות להכנת התשתית הקרקעית הנדרשת למבצעי התקפה. בהנחיות נאמר בפירוש שיש לחפור עמדות קדמיות לארטילריה ארוכת הטווח מחוץ לטווח הטנקים של האויב, וזאת כדי לאפשר תקיפה בעומק של עתודות האויב בדרכן לתגבור או להתקפת נגד. עוד נכתב כי יש להכין מעברים על פני המכשולים הטבעיים והמלאכותיים שיאפשרו את היציאה להתקפה ( שישה מעברים הם בדיוק מה שדרוש לשני גדודי הדרג החטיבתי הראשון). בנוסף צוין כי יש להכין מוצבי פיקוד קדמיים בכל גזרה חטיבתית. ואכן, זמן קצר לאחר מכן ניתן היה לראות את העבודות על החפ"קים הקדמיים. המידע, ובכלל זה צילומים ומפות, נמסר על ידי בר מסדה לאלוף הפיקוד מוטה גור, שהיה רגיש במיוחד לכל פעילות סורית חריגה בשנת 1971, שהוגדרה על ידי נשיא מצרים סאדאת כ“שנת ההכרעה". אלוף הפיקוד הציג את המידע בדיון מטכ"ל, והרמטכ"ל דדו חתם חלק זה בדיון בהנחיה חד משמעית למודיעין לעקוב אחר התקדמות העבודות ולדווח עליה באופן שוטף. עוד קבע, שכאשר הסורים ישלימו את הכנת התשתית ויתחילו לאייש את העמדות יהיה זה מבחינתו חציית “קו אדום" ומעבר למתקפה סורית. מודיעין פיקוד הצפון עקב ודיווח מדי שבוע על התקדמות העבודות. במהלך שנת 1972 ובקיץ 1973 התשתית הושלמה אך לא אוישה. בצהרי יום הכיפורים, אחרי שבר-מסדה סיים את תפקידו כקצין המודיעין של פיקוד הצפון והוחלף על ידי חגי מן וכמדריך בפו"ם קיבל מינוי משנה כקמ"ן אוגדה 210 שהייתה בהקמה, הוא הוזעק לאוגדה. טרם יציאתו התקשר לחגי מן כדי להתעדכן ובין היתר שאל אותו מה עם התשתית הזאת והאם אוישה. מן השיב: “ מה אתה יודע! מזה שבוע הכול מאויש, כולל ערומי תחמושת בעמדות!" כך נוכח לדעת ש“הקו האדום" של הרמטכ"ל משנת 1971 נשכח. בר-מסדה ציין שלפיקוד הצפון ולענף סוריה באמ"ן-מחקר לא היה ספק שהסורים מתכוונים לתקוף, אך בגלל המידור בין אמ"ן-מחקר לפיקודים לא ניתן היה להעריך במודיעין פיקוד הצפון שההתקפה תהיה משולבת, כלומר מצרית וסורית, ולפיכך בפיקוד הצפון העריכו כי הכוונות ההתקפיות הסוריות מוגבלות והן תגובה על הפלת 12 מטוסים סוריים על ידי חיל האוויר הישראלי.

במלחמת יום הכיפורים שירת בר-מסדה כקמ"ן אוגדה 210 של דן לנר שאך זה הוקמה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים

לאחר שאוגדה 210 השתחררה, שב בר-מסדה להצבתו כמדריך במכללה לפיקוד ומטה. ראש אמ"ן אלי זעירא הציע לו את תפקיד קצין המודיעין של פיקוד הדרום ובר-מסדה דחה את ההצעה. השבר שלאחר מחדל מלחמת יום הכיפורים לווה בזעזוע פסיכולוגי עמוק באגף המודיעין. המגמה הייתה לנסות ולמצוא במודיעין השדה אנשים שנחשבו ל"לא נגועים" בטראומת כישלון ההתרעה על מלחמת יום הכיפורים, מתוך כוונה לרענן את שורות חטיבת המחקר. במסגרת שינויים אלה מונה בר-מסדה לראש הזירה המערבית, שהייתה מופקדת, בין היתר, על מצרים. הוא מילא את התפקיד משנת 1974 עד שנת 1976.

לאחר תפקידים שמילא בחטיבת המחקר, מונה לסגן קצין מודיעין ראשי (קמנ"ר).

הוא מונה לנספח הצבאי למודיעין באיטליה. במהלך כהונתו בתפקיד זה, נאלץ להיות מאובטח שנה בעקבות מבצע חיסול של בכיר פלסטיני.

לאחר שחרור מצה"ל, בנה והקים את תורת המטרות בצה"ל. בעקבות פרויקט זה הועלה לדרגת תת-אלוף במסגרת שירות המילואים.

התנדבויות

בשנת 2022 קיבל בר-מסדה את אות "יקיר קריית טבעון" על פעילויות התנדבותיות:

• גן לאומי בית שערים – משנת 2000 עד 2020 שימש בר-מסדה כמדריך מתנדב במסגרת פרויקט ''גן-קהילה'', בשותפות של מועצת קריית טבעון עם רשות הטבע והגנים. הפרויקט נועד לעודד קשר בין תושבי הסביבה לגן הלאומי. מתנדבי המיזם לוקחים חלק בפעילויות ההדרכה באתר וביצירת תכנים חדשים ואף משתתפים בחפירות ארכאולוגיות שמתבצעות באתר.
• שחרית שבת – משנת 2002 ריכז בעמותת "שלהבת" את פרויקט ''שחרית שבת''. במסגרת זאת איתר בר-מסדה אנשים בעלי סיפור אישי או משפחתי, המוכנים לספר את סיפורם בפני הקהילה. הוא ארגן מעל מאה מפגשים כאלה.
• ''בית אורי'' – כפר לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בעפולה, בו היה בר-מסדה משנת 1992 עד לפטירתו חבר הוועד המנהל של העמותה המפעילה את המקום.

חיים אישיים

משנת 1960 היה בר-מסדה נשוי לאלה בר-מסדה לבית ויקסמן, מרצה לתולדות האומנות במכללת אורנים ובמסגרות אחרות, ולהם 3 בנים: דני בר-מסדה - מתגורר ב"בית אורי", ד"ר שי בר - מרצה לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ואבי בר-מסדה - פרופסור למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה. לאלה ויהושע 5 נכדים. הם התגוררו בטבעון משנת 1968 עד שנת 1974 וחזרו לצמיתות לטבעון משנת 1983. בר-מסדה היה בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב.

קישורים חיצוניים

• דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה, סרטון באתר יוטיוב, סיכום ביוגרפי
• דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה היה קמ"ן אוג. 210 ברמת הגולן במלחמת יום כיפור 1973 - חלק ראשון, סרטון באתר יוטיוב, 29 באוגוסט 2021
• דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה היה קמ"ן אוג. 210 במלחמת יום כיפור 1973 - חלק שני, סרטון באתר יוטיוב, 29 באוגוסט 2021
• תא"ל דימ. שייע בר מסדה - חלק שלישי - השלמות לחלק השני ותחילת מלחמת כיפור - תמליל נושאי מקוצר, סרטון באתר יוטיוב, 29 באוגוסט 2021
• דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה - היה קמ"ן אוג. 210 - חלק רביעי - הלחימה עד המתקפה העירקית, סרטון באתר יוטיוב, 29 באוגוסט 2021
• דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה - חלק 5 ואחרון - מהמתקפה העירקית בכיפור 73 ועד פיתוח ספר המטרות, סרטון באתר יוטיוב, 29 באוגוסט 2021