1954 בישראל
| ««« 1953 1952 1951 |
 |
1954
בישראל |
»»» 1955 1956 1957 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1954 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1954 | |||
1954 הייתה השנה השישית לעצמאותה של מדינת ישראל.
הנהגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשיא המדינה – יצחק בן-צבי
- ראש ממשלת ישראל הרביעית עד 26 בינואר – דוד בן-גוריון, החמישית – משה שרת
- יושב ראש הכנסת השנייה – יוסף שפרינצק
- נשיא בית המשפט העליון – משה זמורה עד 1 באוגוסט, מאז יצחק אולשן
- ראש המטה הכללי – משה דיין
- מפכ"ל המשטרה – יחזקאל סהר
לאחר שדוד בן-גוריון פרש מראשות הממשלה בדצמבר 1953, קיבל משה שרת על עצמו את משרת ראש הממשלה השני של ישראל. ב-26 בינואר הציג את ממשלתו בפני הכנסת. עם זאת, בן-גוריון המשיך לפעול מאחורי הקלעים ולהפעיל את נאמניו - לבון, דיין ופרס, נגד מדיניותו המוצהרת של שרת בנושאי חוץ וביטחון.
חוץ וביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במרץ התרחש טבח מעלה עקרבים, אחד מאירועי הטרור הקשים הראשונים בתולדות מדינת ישראל, בו נרצחו 11 אזרחים. כשבועיים לאחר הטבח מבצע כוח צנחנים בפיקודו של אריאל שרון פשיטה על הכפר נחאלין שבאזור בית לחם.
ממשיכה המתיחות הקשה בין ישראל לשכנותיה, ובייחוד מצרים. ביולי נעצרים יהודים מצרים שהיו חברים בחוליה שנשלחה על ידי מדינת ישראל לבצע פעולות טרור במצרים וכך לערער את יציבות המשטר במדינה. חודש לפני כן מוחלף מפעיל החוליה, אברהם דר באברי אלעד. הפרשה, שמצונזרת בישראל, נודעת אחר כך כ"העסק הביש". בעקבות "הפרשה" מוקמת ב-29 בדצמבר ועדת חקירה חשאית, ועדת אולשן-דורי. אשר מטרתה לברר מי נתן את ההוראה להפעלת החוליה, האם זה היה שר הביטחון פנחס לבון או ראש אמ"ן אל"ם בנימין גיבלי. מאוחר יותר נודע כי עדויות קציני אמ"ן בפני הוועדה היו מתואמות והקצינים לאו דווקא דיברו אמת בעדויותיהם.
מבצע ברן - מבצע של המוסד לחטיפתו ולהבאתו לישראל של קצין צה"ל שעמד להעביר ידיעות למצרים. המבצע הסתיים במותו של החטוף ובהשלכת גופתו לים.
ב-31 במאי נפתחת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל.
ב-28 בספטמבר נעצר צוות הספינה "בת גלים" אשר ניסה לפרוץ את ההסגר הימי בתעלת סואץ על ידי המצרים.
ב-8 בדצמבר נפלו בשבי הסורי 5 חיילים במהלך מבצע צרצר.
כלכלה ותשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחיל שיפור במצב הכלכלי בישראל. המשק יוצא ממדיניות הקיצוב ומתחילה תקופה של צמיחה מהירה ומרשימה, שמתבטאת בגידול של כ-10% לשנה בתוצר הלאומי, וכ-5% בתוצר לנפש (בהתחשב בעובדה שגם אוכלוסיית המדינה גדלה בשיעורים ניכרים על פני התקופה). להתפתחות זו סייעה הזרמת הון מסיבית מחו"ל, שהושקע בצורה מוצלחת ונשא פירות כלכליים.
- ב-12 באפריל פרצה שביתת רופאים בכל בתי החולים הממשלתיים ובמרפאות קופת חולים במחאה על סירוב הממשלה להיכנס עימם למשא ומתן על העלאת שכרם[1].
- ב-3 בנובמבר נפתחת לתנועה תחנת הרכבת תל אביב מרכז.
משפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בינואר החל משפט קסטנר. המשפט, שהחל כמשפט דיבה נגד העיתונאי מלכיאל גרינוולד, הפך בשל פעילותו של עורך הדין שמואל תמיר לכתב האשמה נגד קסטנר והנהגת היישוב בתקופת השואה.
ב-1 באוגוסט מונה יצחק אולשן לנשיא בית המשפט העליון במקומו של משה זמורה.
אמנון זכרוני מבקש משר הביטחון לשחררו משירות צבאי עקב פציפיזם. בקשתו נדחית בתחילה אך לאחר מכן מאושרת.
חברה ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד אבידן מפרסם את קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים". מופיע הספר השני של הטור השביעי של נתן אלתרמן
- בין זוכי פרס ישראל: שמואל יוסף עגנון ודוד שמעוני.
- נסגרים התיאטראות לי-לה-לו והמטאטא.
- התיאטרון הקאמרי מעלה את המחזה קזבלן.
- מוקמת יחידת ההסרטה של דובר צה"ל. יוצא לאקרנים הסרט "מפתח הזהב" של סאשה אלכסנדר, שהיה דוקו-דרמה העוסקת בחיפושי מים
- מוקמת להקת פיקוד מרכז ויוצאת בתוכניתה הראשונה, "כף קוף אחד". במחזור הראשון: אהובה דיכטר, ג'וקי ארקין ומושיק טרוים. בין להיטיה: "גן השיקמים".
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצת הכדורגל לאציו (כדורגל) מרומא ביקרה בישראל. ב-16 ביוני ניצחה את מכבי תל אביב באצטדיון רמת גן 3:0, וב-19 ביוני ניצחה את מכבי פתח תקווה בתוצאה 2:1[2].
אירועים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-6 באפריל נטמנו עצמות אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ורעייתו עדה ברמת הנדיב, זכרון יעקב, בטקס ממלכתי בנוכחות נשיא המדינה וחברי הממשלה, לאחר שהובאו ארצה על סיפון אח"י מבטח
- ב-29 ביולי מתרחש אסון מעגן, בעת שמתקיים טקס זיכרון בקיבוץ מעגן לצנחני היישוב, מתרסק מטוס קל וגורם למותם של שבעה עשר איש.
- ב-22 בנובמבר מתרחשת תאונת הרכבת בכורדני, מתאונות הרכבת הקשות בתולדות רכבת ישראל. בתאונה נהרגו 12 אנשים ונפצעו 23 כתוצאה מהתנגשות של רכבת נוסעים באוטובוס של חברת אגד.
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה](קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1954)
- 25 בינואר – דויד גרוסמן, סופר, ומשורר ישראלי
- 25 בפברואר – גבי אשכנזי, הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל
- 26 בפברואר – יולי תמיר, שרה וחברת הכנסת מטעם העבודה
- 20 ביוני – אילן רמון, טייס קרב ישראלי והאסטרונאוט הישראלי היחיד (נהרג ב-2003)
- 30 באוגוסט – שלומי שבת, זמר ומלחין ישראלי
- 30 בדצמבר – פנינה רוזנבלום, אשת עסקים וחברת הכנסת מטעם הליכוד
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה](קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1954)
- 11 בפברואר – נתן אלבז, הקריב את חייו כדי להציל את חיי חבריו (נולד ב-1934)
- 18 במאי – זליג ברודצקי, מתמטיקאי, פעיל ציוני ונשיא האוניברסיטה העברית (נולד ב-1888)
- 21 בדצמבר – מקס בינט, איש הקשר של החוליה מעסק הביש התאבד (נולד ב-1917)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאנה מלמד, עדיין מקדים את זמנו, באתר ynet, 15 בפברואר 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 2000 רופאים שובתים,Ar, מעריב, 12 באפריל 1954
- ^ רומא ניצחה בקושי את פתח תקוה,Ar, מעריב, 20 ביוני 1954
שנים בישראל 
| ||
|---|---|---|
| המאה ה-20 | 1948 • 1949 • 1950 • 1951 • 1952 • 1953 • 1954 • 1955 • 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 | |
| המאה ה-21 | 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025 | |