יחסי ישראל-מאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל-מאלי
ישראלישראל מאלימאלי

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקיהיווןיווןאיטליהספרדפורטוגלטורקמניסטןאפגניסטןכוויתעיראקסוריהלבנוןקפריסיןעומאןתימןאיחוד האמירויות הערביותקטרערב הסעודיתירדןישראלמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוהאיים הקנרייםסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהחוף השנהבבורקינה פאסוליבריהסיירה לאוןגינאהסנגלגינאה ביסאוגמביהגינאה המשווניתגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהאנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגואוגנדהקניהרואנדהבורונדיטנזניהמלאווימוזמביקזמביהנמיביהבוטסואנהזימבבואהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימדגסקרראוניוןמאוריציוסקומורוIsrael Mali Locator.svg
אודות התמונה
ישראל מאלי
שטחקילומטר רבוע)
20,770 1,240,192
אוכלוסייה
8,299,706 17,885,245
תמ"ג (במיליוני דולרים)
315,600 40,980
תמ"ג לנפש (בדולרים)
38,025 2,291

יחסי ישראל-מאלי הם יחסי החוץ שבין ישראל לבין מאלי. היחסים בין המדינות ידעו עליות ומורדות, ואף שנכון להיום המדינות לא מקיימות יחסים דיפלומטיים, הן הודיעו שבכוונתן לכונן יחסים כאלה.

עם פירוק הפדרציה של מאלי מספר חודשים לאחר הקמתה, קיבלה מאלי עצמאות. מנהיגה הראשון, מודיבו קייטה, ראה בקשר עם ישראל חיוני והתקיימו יחסים מלאים בין המדינות. אולם, עם השנים הלך היחס של קייטה לישראל והדרדר, בין היתר במסגרת התרחקות מצרפת, אשר ישראל הייתה בת ברית קרובה שלה, והתקרבות לנאצר, נשיא מצרים ואויבה של ישראל בתקופה זו.[1] בשנת 1973 הודיעה מאלי על ניתוק הקשרים עם ישראל בעקבות מלחמת יום כיפור.

ב-4 ביוני 2017, בעת השתתפות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפורום ECOWAS, נפגש איברהים בובאקר קייטה נשיא מאלי עם נתניהו. במסגרת הפגישה הסכימו המדינות על חימום היחסים.[2][3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]