יחסי ישראל–עומאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–עומאן
ישראלישראל עומאןעומאן
Israel Oman Locator.svg
ישראל עומאן
שטחקילומטר רבוע)
20,770 309,500
אוכלוסייה
8,424,904 4,613,241
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 190,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 41,207
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה

בין מדינת ישראל לסולטנות עומאן מתקיימים מגעים לא רשמיים. עומאן כמדינה ערבית תומכת באופן רשמי במדינות ערב במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי ארוך השנים. עם זאת, החל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, התקיימו קשרים חשאיים בין ישראל לעומאן, אשר כללו בין היתר ביקורי גומלין חשאיים של בכירים במשטר הישראלי עם מקביליהם במשטר העומאני. קשרים חשאיים אלו, וכן חתימתו של הסכם אוסלו בשנת 1993, הביאו להתחממות היחסים ולכינון יחסים מסחריים בין השתיים[1]. פרוץ האינתיפאדה השנייה, אשר לוותה בהקצנה משמעותית של דעת הקהל בעולם הערבי כנגד ישראל, הביאה לניתוקם הרשמי של היחסים הרשמיים בין המדינות, ולסגירת הנציגויות המסחריות.

בשנת 1994 ביקר בעומאן ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, באפריל 1996 ביקר שם ראש הממשלה שמעון פרס.

באוקטובר 2018 ביקרו בעומאן ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד יוסי כהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מיום הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948, ועד לראשית שנות ה-70, לא התקיימו כלל קשרים בין עומאן לישראל, וזאת על רקע העוינות העמוקה כלפי ישראל ברחבי העולם הערבי, וחוסר נכונותן של מדינות המפרץ הפרסי, ובכללן עומאן, לצאת נגד הזרם המיליטנטי, אשר הונהג במידה רבה על ידי מצרים, ומנהיגה גמאל עבד אל-נאצר.

מותו של עבד אל-נאצר ועלייתו לשלטון של אנואר סאדאת בשנת 1970, אשר נתפס כבעל דעות מתונות כלפי ישראל ביחס לקודמו, הובילו לתחילתם של מגעים בין ישראל לבין מדינות מתונות ברחבי עולם הערבי, ובכללן עומאן. הקשרים ההדדיים, אשר בתחילה נוהלו תחת מעטה חשאיות כבד, נגעו בעיקר בתחומים מסחריים, אשר לשתי המדינות היה בהם עניין ואינטרס משותף. בהמשך, התקיימו ביקורים חשאיים מדרג גבוה בשתי המדינות, כאשר אף נרמז כי יוסף בן-עלאווי, שר החוץ העומאני, ביקר בישראל יותר מפעם אחת, וזאת בברכתו של סולטאן עומאן, קאבוס בן סעיד, אשר נודע כידידו הקרוב של חוסיין מלך ירדן. התחממות היחסים הובילה אף להקמתן של נציגויות מסחריות בשתי המדינות, ולמגעים ראשונים בדבר אפשרויות נוספות להידוק הקשרים הכלכליים, ובהמשך אף הפוליטיים, בין ישראל למדינות המפרץ הפרסי, ובכללן עומאן[1]. היחסים המתחממים בין שתי המדינות באו לידי ביטוי בעקבות חתימת הסכמי קמפ דייוויד, כאשר עומאן הייתה בין המדינות הערביות היחידות אשר לא גינו את מצרים על נכונותה לחתום על הסכם שלום עם ישראל.

בשנת 1994, קיים ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ביקור רשמי ראשון בעומאן, שם נפגש עם הסולטאן קאבוס בן סעיד במוסקט. בין היתר, שני הצדדים דנו בסוגיית המחסור במים, וכיצד ניתן לקיים שיתוף פעולה בין-מדינתי בנושא זה. בהמשך, לאחר רצח יצחק רבין בשנת 1995, הגיע לישראל שר החוץ העומאני יוסף בן-עלאווי, ונפגש עם ראש הממשלה שמעון פרס בירושלים. מעט לאחר מכן, בינואר 1996, חתמו ישראל ועומאן על הסכם המאשר פתיחה הדדית של נציגויות מסחריות בשתי המדינות. באפריל 1996 הגיע פרס לביקור בעומאן ובקטר.

פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, אשר לוותה בהקצנה משמעותית של דעת הקהל ברחבי העולם הערבי נגד ישראל, ולהתגייסותם של המונים מכל רחבי העולם הערבי לצדו של העם הפלסטיני במאבק נגד ישראל, הובילה לפגיעה חמורה ביחסים בין שתי המדינות, כאשר עומאן, בדומה למדינות מתונות נוספות במרחב הערבי, ניתקה את קשריה עם ישראל, והכריזה על סגירת הנציגויות המסחריות בשתי המדינות[2]. עם זאת, קיימים דיווחים לפיהם המגעים בין המדינות המשיכו להתקיים על אש נמוכה, וזאת אף בעשור השני של המאה ה-21[3]. בין היתר נמסר, כי במהלך שנת 2008 התקיימה פגישה בקטר בין שר החוץ העומאני, יוסף בן-עלאווי ושרת חוץ הישראלית, ציפי לבני. כמו כן, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה עומאן כי תהיה מוכנה לחדש את המגעים עם ישראל, וזאת בתנאי שתוקפא הבנייה בהתנחלויות[4].

בשנת 2016 שלחה עומאן נציג דיפלומטי להלוויית פרס.

ב-26 באוקטובר 2018, קיים ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לראשונה מאז שנת 1996, ביקור רשמי וחשאי בעומאן, אשר במהלכו נפגש עם הסולטאן בן סעיד[5]. לאחר חזרת נתניהו לארץ התפרסם דבר הביקור[6].

נתניהו אף חשף בדצמבר 2018 כי במהלך ביקורו בעומאן קיבל מהסולטאן בן סעיד הסכמה לפיה אל על, חברת התעופה הלאומית של ישראל, תוכל לטוס בשטחה האווירי של עומאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 [1] באתר "סנונית"
  2. ^ חדשות נענע, עומאן: קשרי מסחר מלאים עם ישראל יהיו רק כשיהיה שלום, באתר של "רשת 13", 15 בינואר 2000 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ ברק רבידהתקציב חשף: ישראל פתחה נציגות דיפלומטית חדשה במפרץ הפרסי, באתר הארץ, 12 במאי 2013
  4. ^ פנחס וולף‏, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטאר, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באוגוסט 2009
  5. ^ "לראשונה מאז 1996: ראש הממשלה ערך ביקור רשמי בעומאן | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2018. 
  6. ^ איתמר אייכנר ואליאור לוי, נתניהו וראש המוסד ערכו ביקור חשאי בעומאן, באתר ynet, 26 באוקטובר 2018