יחסי ישראל–צ'אד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–צ'אד
ישראלישראל צ'אדצ'אד
Chad Israel Locator.png
ישראל צ'אד
שטחקילומטר רבוע)
22,072 1,259,200
אוכלוסייה
9,210,100 16,425,864
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 28,620
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,430 1,742
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה
שגרירים
אין נציגות רשמית בצ'אד (נכון ל-2018) אין נציגות רשמית בישראל (נכון ל-2018)
נשיא המדינה יצחק בן-צבי מקבל בבית הנשיא משלחת מצ'אד, אוקטובר 1959

בין ישראל וצ'אד מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. יחסים רשמיים התקיימו עד לשנת 1972, אך נותקו כנראה עקב לחץ, שהפעילה לוב בראשות מועמר קדאפי,[1] וחודשו ב-20 בינואר 2019, בביקורו של בנימין נתניהו בצ'אד.[2]

יחסים הדדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי ישראל-צ'אד החלו עוד לפני שצ'אד קיבלה את עצמאותה מצרפת. ב-1959 ביקר בישראל ראש ממשלת הטרטוריה פרנסואה טומבלבי, לימים נשיא המדינה הראשון. ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם צ'אד במהלך שנות ה-60, במסגרת ניסיונותיה הכלליים להתקרב ליתר מדינות אפריקה. כינון היחסים עם צ'אד, שבה רוב מוסלמי ברור, נתפס כאלמנט שיביא לכך שהסכסוך המדיני בין ישראל לערבים לא יהפוך לסכסוך בעל אופי דתי עם העולם המוסלמי כולו. עיקר פעילותה של ישראל בצ'אד, כמו במדינות אפריקניות רבות, התרכז בהכשרת כוחות הביטחון והמשטרה במדינה, לרבות הדרכת תנועות נוער, נח"ל וגדנ"ע.

באוקטובר 1965 ביקר נשיא צ'אד פרנסואה טומבלבי בישראל כאורחו של לוי אשכול ראש הממשלה.[3]

צ'אד הייתה אחת משלושים המדינות האפריקניות אשר ניתקו יחסיהן עם ישראל בראשית שנות השבעים. למעשה, עוד לפני מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), בעקבות ביקורו של המלך הסעודי פייסל, פיתוייו הכספיים[דרוש מקור] של נשיא לוב מועמר קדאפי ולחץ הרוב המוסלמי, הביאה צ'אד לקץ יחסיה עם ישראל. על אף ניתוק היחסים הרשמי, הוסיפו מומחים ישראליים לסייע לממשלת צ'אד בענייני צבא וביטחון גם במהלך שנות השמונים, על רקע מלחמת האזרחים שזעזעה את המדינה. האלוף אברהם טמיר אף ערך ביקור בצ'אד בתקופה זו. עסקאות נשק שונות נערכו בין שתי המדינות[דרוש מקור].

בשנת 2005 פורסם, כי צ'אד שוקלת לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל,[4] אך מהלך זה לא יצא לפועל.[5] בשנת 2008 הונפקו בצ'אד גיליונות זיכרון לציון שישים שנות עצמאות לישראל.[6] בינואר 2011 אמר נשיא צ'אד, שלכבוד יום העצמאות ה-50 של צ'אד "אנחנו שוקלים לחדש את היחסים עם ישראל".[7]

מגעים לחידוש יחסים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי 2016 נפגש מנכ"ל משרד החוץ הישראלי עם נשיא צ'אד אידריס דבי בצפון צ'אד, והיה זה למפגש הרשמי הראשון בין נציגי שתי המדינות מאז ניתוק היחסים.[8] באוקטובר 2018 דווח על כך, שצ'אד עתידה להכריז על חידוש כינונם של היחסים הרשמיים בין המדינות.[9] בהמשך לכך, ב-25 בנובמבר 2018 הגיע נשיא צ'אד, אידריס דבי, לביקור ראשון בישראל, והיה לנשיא צ'אד השני שעורך ביקור מסוג זה. לפי דברי אידריס דבי, מטרת הביקור היא להביא לשדרוג היחסים בין המדינות.[10] במהלך הביקור נפגש דבי עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ועם נשיא המדינה, ראובן ריבלין וכן ביקר במוזיאון יד ושם.[11] בנוסף, ב-26 בנובמבר הצהיר דבי כי מדינתו תחדש את היחסים עם ישראל ב"זמן הקרוב".[12] בתום הפגישה השלישית הודיע בנימין נתניהו, כי יגיע בשבועות הקרובים לצ'אד, וכן יהיה שיתוף פעולה עתידי במלחמה בטרור.[13]

ב-20 בינואר 2019 יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בצ'אד, ולפגישה עם הנשיא, כאשר אחת המטרות היא לאפשר קיצור הטיסות בין נמל התעופה בן-גוריון ליעדים באמריקה הדרומית[14]. במהלך פגישה זו חודשו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. באותו יום, 10 חיילים צ'אדיים מהכוח הבינלאומי במאלי (אנ'), נהרגו בעת התקפה על ידי אל-קאעידה באגלהוק (אנ') במה שתואר כ"תגובה לביקור נתניהו ולחידוש היחסים"[15].

היחסים מ-2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 הוצא לאור בצ'אד גיליון זיכרון, הכולל ארבעה בולים, וביניהם שני בולים, הנושאים את תמונתה של נטע ברזילי, שזכתה בתחרות האירוויזיון 2018.[16]

ביולי 2020 הכריזו שתי המדינות על שיתוף פעולה בריגול אחרי פעילות חיזבאללה ואיראן באפריקה.

ב-8 בספטמבר 2020 יו"ר הקבינט של צ'אד, עבדל קרים דאבי ביקר בישראל. במהלך הפגישה התחייב דאבי לנתניהו לפתוח נציגות רשמית בירושלים, וכך הפכה למדינה דוברת ערבית הראשונה שמבטיחה לפתוח נציגות בירושלים.[17] עם זאת, משרד החוץ של צ'אד אמר כי המדינה לא מתכננת לפתוח נציגות בירושלים.[18]

ב-17 בספטמבר 2020 נחת בישראל מטוס תובלה מסוג לוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר של צ'אד כחלק מסיוע הומניטרי שישראל מעניקה למדינה עקב הקורונה וכחלק מסיוע לטיפול במשבר השיטפונות במדינה.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–צ'אד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אייל מור, אוהב נשק ישראלי ויישאר בשלטון עד 2033: מיהו נשיא צ'אד דבי, מעריב On-Line, תאריך: 25 בנובמבר 2015
  2. ^ נתניהו ונשיא צ'אד הכריזו על כינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות, מעריב, ‏20 בינואר 2019
  3. ^ יצא נשיא צ'אד, הצופה, 10 באוקטובר 1965
  4. ^ ישראל מחדשת את היחסים עם צ'אד, באתר ynet, 25 במרץ 2005
  5. ^ איי.אף.פי, צ'אד מכחישה: אין חידוש יחסים עם ישראל, באתר ynet, 26 במרץ 2005
  6. ^ שבל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 79, נוב' 2009, עמ' 18
  7. ^ גדעון קוץ, צ'אד חוגגת 50: פגישה מפתיעה עם הנשיא, באתר nrg‏, 12 בינואר 2011
  8. ^ Le Tchad et Israël renouent le contact après plus de 40 ans de silence, RFI, 22.07.2016
  9. ^ שלמה ריזל, תנופה מדינית • בקרוב: ישראל וצ'אד יכוננו יחסים רשמיים, קול חי, 31 באוקטובר 2018
  10. ^ נשיא צ'אד לנתניהו: חידוש היחסים לא יעלים את הבעיה הפלסטינית, מעריב On-Line, תאריך: 25 בנובמבר 2018
  11. ^ "דף חדש ביחסים: חשיבות ביקור נשיא צ'אד בישראל". כאן-תאגיד השידור הישראלי. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2018. 
  12. ^ "נשיא צ'אד בישראל: "נחדש את היחסים הדיפלומטיים בימים או בשבועות הקרובים" | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2018. 
  13. ^ "נתניהו יטוס לצ'אד בקרוב ויכריז על חידוש היחסים". ynet. בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2018. 
  14. ^ מורן אזולאי, נתניהו נחת בצ'אד: "איראן והפלסטינים זועמים, לא הצליחו למנוע את הביקור", באתר ynet, 20 בינואר 2019
  15. ^ Mali: Al-Qaeda claims responsibility for the Aguelhok attack, The North Africa Journal, January 20th, 2019 http://north-africa.com/mali-al-qaeda-claims-responsibility-for-the-aguelhok-attack/
  16. ^ Chad 2019 CTO Eurovision Winners Netta Barzilai ABBA 4v M/S Music Stamps
  17. ^ ירון אברהם, צ'אד במסר לישראל: נפתח נציגות רשמית בירושלים בתוך שנה, N12, ‏8 בספטמבר 2020
  18. ^ משרד החוץ של צ'אד: לא מתכננים לפתוח נציגות דיפלומטית בירושלים, ערוץ 7, ‏8 בספטמבר 2020
  19. ^ איתי בלומנטל, מטוס תובלה צבאי של צ'אד נחת בישראל, יסופק סיוע הומניטרי, ynet, ‏17 בספטמבר 2020