יחסי ישראל–מלזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ישראל–מלזיה
ישראלישראל מלזיהמלזיה

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael Malaysia Locator2.svg
אודות התמונה
ישראל מלזיה
שטחקילומטר רבוע)
22,072 328,550
אוכלוסייה
9,210,100 32,365,999
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 933,300
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,430 28,836
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית פדרלית

בין מדינת ישראל ופדרציית מלזיה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר הראשון בין שתי המדינות התקיים בשנת 1956, כאשר שר החוץ של ישראל, משה שרת, קיים ביקור רשמי בקואלה לומפור, וזאת כשנה טרם הכרזת העצמאות הרשמית של מלזיה מבריטניה. במהלך ביקורו, הציע שרת לכונן קשרים רשמיים בין שתי המדינות, לרבות הצבת קונסול ישראלי רשמי במלזיה, ולדבריו התגובה להצעתו מצד מארחו הרשמי וראש ממשלתה הראשון של מלזיה לעתיד, תנכו עבד א-רחמן, הייתה "חיובית אך מהוססת".

שאיפתה של ישראל לקיים קשרים ידידותיים עם המדינה החדשה באה לידי ביטוי בשנת 1957, כאשר ישראל תמכה בבקשתה של מלזיה להתקבל לאומות המאוחדות, בתור מדינה עצמאית. עם זאת, לאורך שנות ה-60 המוקדמות מלזיה דחתה מספר רב של בקשות ישראליות לכינונם של קשרים דיפלומטיים ומסחריים בדרג נמוך, בטענה כי הלחץ מטעם גורמים אסלאמיים רדיקליים בקרב תושבי המדינה, וכן לחצן של מדינות ערב, אינו מאפשר למלזיה לקיים יחסים רשמיים עם ישראל בתקופה זו.

משנות ה-90 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת שנות ה-90, ובעקבות התחייה ביחסים בין ישראל והפלסטינים, אשר באה לידי ביטוי במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1993, נוצרה תפנית מסוימת ביחסה של מלזיה כלפי מדינת ישראל, בשעה שראש ממשלת מלזיה, מאהאטיר מוחמד, שקל את האפשרות לכינון יחסים רשמיים עם מדינת ישראל. כחלק משינוי הגישה, שיגר הנשיא מוחמד מכתבים לראשי ממשלת ישראל בשנים 1993, 1997 ו-1999. עם זאת, בשנת 2012 תוכנם של המכתבים לראשי ממשלת ישראל נחשף בפומבי על ידי ממשלת מלזיה, וזאת במטרה לְהָזֵם את ההאשמות בדבר נכונותה של מלזיה להפקיר את הפלסטינים ומדינות ערב, ולקיים יחסים דיפלומטיים ומסחריים רשמיים עם מדינת ישראל[2]. כמו כן, לאורך אותה התקופה נהג מוחמד להאשים את מתנגדי שלטונו מבית בהיותם שליחי התנועה הציונית, אשר מבקשים להפיל את משטרו[3].

במהלך שנת 1994, טען צ'או ג'וי מנג, סגן השר לענייני תעשייה ומסחר חוץ, כי ישראל עשויה להפוך בסופו של דבר ליעד מרכזי לייצוא בעבור התוצרת המלזית.

במהלך חודש פברואר 2003, הצהיר רה"מ מהאטיר מוחמד, במסגרת ועידת המדינות הבלתי-מזדהות, כי "לא היה מעולם מסע טרור שיטתי מחוץ לאירופה - עד שהאירופאים והיהודים הקימו מדינה יהודית מאדמה פלסטינית"[4]. מאוחר יותר באותה השנה, ובעקבות מלחמת עיראק, טען מוחמד כי המטרה האמיתית של המעורבות האמריקנית בעיראק היא להגן על ישראל, ולא להפיל את משטרו הרודני של סדאם חוסיין ולסייע לעם העיראקי, כפי שהצהירה ארצות הברית[5].

בחודש מרץ 2012, במסגרת כינוס מנהיגי מדינות לשעבר אשר התקיים בקוריאה הדרומית, בו השתתף ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט, הביע ראש ממשלת מלזיה לשעבר, עבדאללה אחמד בדאווי, תמיכה בכינונם של יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות[6]. עם זאת, בחודש אוגוסט של אותה השנה, מנעה ישראל משר החוץ של מלזיה להיכנס לישראל, לשם קיום פגישה עם שר החוץ הפלסטיני[7].

לאחר נאום ירושלים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדצמבר 2017, הגיב שר ההגנה של מלזיה כי מדובר בסטירה לעולם המוסלמי, וכי צבאו מוכן לפעול אם יידרש, גם ראש הממשלה הגיב על הנאום ואמר "טראמפ הפך את המדיניות האמריקנית בעשורים האחרונים. כל המוסלמים צריכים להשמיע את קולם ולהבהיר את התנגדותם להכרה בירושלים כבירתה הנצחית של ישראל".[8]

יחסי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971, היקף היבוא השנתי של מלזיה מישראל נאמד בסכום של כמיליון דולר, בעוד שהיצוא המלזי השנתי לישראל נאמד בסכום של כ-2 מיליון דולר. עם זאת, בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ובנוסף לחרם הדיפלומטי על ישראל, מלזיה הוציאה בשנת 1974 איסור בלתי רשמי על קיום יחסי מסחר כלשהם עם מדינת ישראל, וזאת חרף הצהרה מלזית משנת 1998 לפיה לא קיים איסור רשמי שכזה[9]. חרף האיסור, ולפי נתונים רשמיים, הסחר בין שתי המדינות המשיך להתקיים במידה חלקית דרך מדינות צד שלישי, כדוגמת סינגפור ותאילנד.

בין השנים 20002001, היצוא למלזיה מהמפעל הישראלי של חברת אינטל בלבד, אשר ממוקם בקריית גת, נאמד בסכום של כ-650 מיליון דולר.

נתונים אשר פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי היקף הסחר שבין ישראל ומלזיה עבר תנודות ניכרות בין השנים 20082011. בשנת 2008, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-30.2 מיליון דולר, והיבוא נאמד בסכום של כ-100.6 מיליון דולר. בשנת 2009, סך היצוא הישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-116.8 מיליון דולר, והיבוא נאמד בסכום של כ-68.5 מיליון דולר. בשנת 2010, סך היצוא הישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-798 מיליון דולר, והיבוא ממלזיה נאמד בסכום של כ-85 מיליון דולר. ובשנת 2011, סך היצוא הישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-716.4 מיליון דולר, והיבוא ממלזיה לישראל נאמד בסכום של כ-93.6 מיליון דולר[10]. רובו המכריע של היצוא הוא בין המפעל הישראלי של אינטל למפעל המלזי.

במהלך יוני 2009 הגיעה לראשונה משלחת של אנשי עסקים מישראל לביקור רשמי במלזיה, וזאת במסגרת כנס של לשכת המסחר הבינלאומית[11].

במסגרת דו"ח שהוכן על ידי הנציבות האירופית, צוין כי בשנת 2010 מלזיה דורגה במקום ה-15 מקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל, והסחר עמה היווה כ-0.8% מסך פעילות החוץ המסחרית של ישראל באותה השנה.

בשנת 2018 רכשה ממשלת מלזיה מערכת ריגול מתוצרת ישראל, עבור שירות ביטחון הפנים שלה[12].

יחסי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012, העלתה מלזיה את מכסת התיירות המאפשרת לאזרחי מלזיה לקיים ביקור בישראל למטרת עלייה לרגל, וכמו כן האריכה את השהות המותרת בישראל עבור אזרחיה מ-10 ימים ל-21 ימים[13].

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, קיבל המתאגרף הישראלי איליה גראד אישור מיוחד מהשלטון המוסלמי במלזיה להשתתף בתוכנית ריאליטי באיגרוף אשר הוצגה בטלוויזיה הלאומית המלזית. לצורך ההשתתפותו בתוכנית, הונפקה לגראד אשרה מיוחדת על ידי רשויות ההגירה המלזיות[14].

בינואר 2019 הוועד הפראלימפי הבינלאומי החליט לבטל את אליפות העולם בשחייה שהייתה אמורה להתקיים בקוצ'ינג שבמלזיה בעקבות סירובה של הממשלה המלזית להכניס את הספורטאים הישראלים לשטחה[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר תיבון‏, בין לומפור לסינגפור: המלזים בלחץ, ולא בגלל המטוס, באתר וואלה! NEWS‏, 22 במרץ 2014
  2. ^ ברק רבידמה חשב מנהיג מלזיה על רבין, נתניהו וברק, באתר הארץ, 1 במרץ 2012
  3. ^ DPM: Release of letters proves our stand on Israel
  4. ^ ראש ממשלת מלזיה: "לא היה טרור עד שהוקמה ישראל", באתר ynet, 24 בפברואר 2003
  5. ^ ר"מ מלזיה: ארה"ב תוקפת את עיראק עבור ישראל, באתר ynet, 5 באפריל 2003
  6. ^ אטילה שומפלבי, ר"מ מלזיה לשעבר לאולמרט: תומך בכינון יחסים, באתר ynet, 6 במרץ 2012
  7. ^ אלי ברדנשטיין ורימון מרג'ייה, ישראל מנעה מארבעה שרי חוץ להכנס לרש"פ, באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2012
  8. ^ ynet, ממזרח עד מערב: כך הגיב העולם להכרזת טראמפ, באתר ynet, 8 בדצמבר 2017
  9. ^ אורה קורן, ‏"מלזיה אינה אוסרת על סחר עם ישראל", באתר גלובס, 19 בנובמבר 1996
  10. ^ ארצות הסחר - יבוא ויצוא, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  11. ^ רונית מורגנשטרן, לראשונה: משלחת ישראלית מבקרת במלזיה, באתר nrg‏, 23 ביוני 2009
  12. ^ כתבה באתר כלכליסט, 27 במאי 2020
  13. ^ Malaysia relaxes rules on Israel tours
  14. ^ Israeli boxer a reality star in Malaysia, באתר ynet
  15. ^ אורן אהרוני, בגלל ישראל: בוטלה אליפות העולם בשחייה פראלימפית במלזיה, באתר ynet, 27 בינואר 2019