יחסי ישראל–מלזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–מלזיה
ישראלישראל מלזיהמלזיה

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכווייתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדIsrael Malaysia Locator.svg
אודות התמונה
ישראל מלזיה
שטחקילומטר רבוע)
20,770 329,847
אוכלוסייה
8,424,904 31,809,660
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 933,300
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 29,340
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית פדרלית

בין מדינת ישראל ופדרציית מלזיה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר הראשון בין שתי המדינות התקיים בשנת 1956, כאשר שר החוץ של ישראל, משה שרת, קיים ביקור רשמי בקואלה לומפור, וזאת כשנה טרם הכרזת העצמאות הרשמית של מלזיה מבריטניה. במהלך ביקורו, הציע שרת לכונן קשרים רשמיים בין שתי המדינות, לרבות הצבת קונסול ישראלי רשמי במלזיה, ולדבריו התגובה להצעתו מצד מארחו הרשמי וראש ממשלתה הראשון של מלזיה לעתיד, תנכו עבד א-רחמן, הייתה "חיובית אך מהוססת".

שאיפתה של ישראל לקיים קשרים ידידותיים עם המדינה החדשה באה לידי ביטוי בשנת 1957, כאשר ישראל תמכה בבקשתה של מלזיה להתקבל לאומות המאוחדות, בתור מדינה עצמאית. עם זאת, לאורך שנות ה-60 המוקדמות מלזיה דחתה מספר רב של בקשות ישראליות לכינונם של קשרים דיפלומטיים ומסחריים בדרג נמוך, בטענה כי הלחץ מטעם גורמים אסלאמיים רדיקליים בקרב תושבי המדינה, וכן לחצן של מדינות ערב, אינו מאפשר למלזיה לקיים יחסים רשמיים עם ישראל בתקופה זו.

משנות ה-90 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת שנות ה-90, ובעקבות התחייה ביחסים בין ישראל והפלסטינים, אשר באה לידי ביטוי במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1993, נוצרה תפנית מסוימת ביחסה של מלזיה כלפי מדינת ישראל, בשעה שראש ממשלת מלזיה, מאהאטיר מוחמד, שקל את האפשרות לכינון יחסים רשמיים עם מדינת ישראל. כחלק משינוי הגישה, שיגר הנשיא מוחמד מכתבים לראשי ממשלת ישראל בשנים 1993, 1997 ו-1999. עם זאת, בשנת 2012 תוכנם של המכתבים לראשי ממשלת ישראל נחשף בפומבי על ידי ממשלת מלזיה, וזאת במטרה לְהָזֵם את ההאשמות בדבר נכונותה של מלזיה להפקיר את הפלסטינים ומדינות ערב, ולקיים יחסים דיפלומטיים ומסחריים רשמיים עם מדינת ישראל[2]. כמו כן, לאורך אותה התקופה נהג מוחמד להאשים את מתנגדי שלטונו מבית בהיותם שליחי התנועה הציונית, אשר מבקשים להפיל את משטרו[3].

במהלך שנת 1994, טען צ'או ג'וי מנג, סגן השר לענייני תעשייה ומסחר חוץ, כי ישראל עשויה להפוך בסופו של דבר ליעד מרכזי לייצוא בעבור התוצרת המלזית.

במהלך חודש פברואר 2003, הצהיר רה"מ מהאטיר מוחמד, במסגרת ועידת המדינות הבלתי מזדהות, כי "לא היה מעולם מסע טרור שיטתי מחוץ לאירופה - עד שהאירופאים והיהודים הקימו מדינה יהודית מאדמה פלסטינית"[4]. מאוחר יותר באותה השנה, ובעקבות מלחמת עיראק, טען מוחמד כי המטרה האמיתית של המעורבות האמריקנית בעיראק היא להגן על ישראל, ולא להפיל את משטרו הרודני של סדאם חוסיין ולסייע לעם העיראקי, כפי שהצהירה ארצות הברית[5].

בחודש מרץ 2012, במסגרת כינוס מנהיגי מדינות לשעבר אשר התקיים בקוריאה הדרומית, בו השתתף ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט, הביע ראש ממשלת מלזיה לשעבר, עבדאללה אחמד בדאווי, תמיכה בכינונם של יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות[6]. עם זאת, בחודש אוגוסט של אותה השנה, מנעה ישראל משר החוץ של מלזיה להיכנס לישראל, לשם קיום פגישה עם שר החוץ הפלסטיני[7].

לאחר נאום ירושלים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדצמבר 2017, הגיב שר ההגנה של מלזיה כי מדובר בסטירה לעולם המוסלמי, וכי צבאו מוכן לפעול אם יידרש.

יחסי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971, היקף היבוא השנתי של מלזיה מישראל נאמד בסכום של כמיליון דולר, בעוד שהיצוא המלזי השנתי לישראל נאמד בסכום של כ-2 מיליון דולר. עם זאת, בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ובנוסף לחרם הדיפלומטי על ישראל, מלזיה הוציאה בשנת 1974 איסור בלתי רשמי על קיום יחסי מסחר כלשהם עם מדינת ישראל, וזאת חרף הצהרה מלזית משנת 1998 לפיה לא קיים איסור רשמי שכזה[8]. חרף האיסור, ולפי נתונים רשמיים, הסחר בין שתי המדינות המשיך להתקיים במידה חלקית דרך מדינות צד שלישי, כדוגמת סינגפור ותאילנד.

בין השנים 20002001, היצוא למלזיה מהמפעל הישראלי של חברת אינטל בלבד, אשר ממוקם בקריית גת, נאמד בסכום של כ-650 מיליון דולר[9].

נתונים אשר פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי היקף הסחר שבין ישראל ומלזיה עבר תנודות ניכרות בין השנים 20082011. בשנת 2008, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-30.2 מיליון דולר, בעוד שסך היבוא ממלזיה לישראל באותן השנים נאמד בסכום של כ-100.6 מיליון דולר. בשנת 2009, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-116.8 מיליון דולר, בעוד שסך היבוא ממלזיה לישראל באותן השנים נאמד בסכום של כ-68.5 מיליון דולר. בשנת 2010, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-798 מיליון דולר, בעוד שסך היבוא ממלזיה לישראל באותן השנים נאמד בסכום של כ-85 מיליון דולר. ובשנת 2011, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-716.4 מיליון דולר, בעוד שסך היבוא ממלזיה לישראל באותן השנים נאמד בסכום של כ-93.6 מיליון דולר[10].

במהלך יוני 2009 הגיעה לראשונה משלחת של אנשי עסקים מישראל לביקור רשמי במלזיה, וזאת במסגרת כנס של לשכת המסחר הבינלאומית[11].

במסגרת דו"ח שהוכן על ידי הנציבות האירופית, צוין כי בשנת 2010 מלזיה דורגה במקום ה-15 מקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל, והסחר עמה היווה כ-0.8% מסך פעילות החוץ המסחרית של ישראל באותה השנה.

יחסי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012, העלתה מלזיה את מכסת התיירות המאפשרת לאזרחי מלזיה לקיים ביקור בישראל למטרת עלייה לרגל, וכמו כן האריכה את השהות המותרת בישראל עבור אזרחיה מ-10 ימים ל-21 ימים[12].

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, קיבל המתאגרף הישראלי איליה גראד אישור מיוחד מהשלטון המוסלמי במלזיה להשתתף בתוכנית ריאליטי באיגרוף אשר הוצגה בטלוויזיה הלאומית המלזית. לצורך ההשתתפותו בתוכנית, הונפקה לגראד אשרה מיוחדת על ידי רשויות ההגירה המלזיות[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]