כנסיית אבינו שבשמים

(הופנה מהדף כנסיית פאטר נוסטר)
כנסיית אבינו שבשמים
Pater Noster
מידע כללי
סוג כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם תפילת האדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′41″N 35°14′43″E / 31.778077777778°N 35.245191666667°E / 31.778077777778; 35.245191666667
(למפת ירושלים רגילה)
 
כנסיית אבינו שבשמים
כנסיית אבינו שבשמים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כנסיית אבינו שבשמיים
שניים מהלוחות הנושאים את תפילת אבינו שבשמים

כנסיית אבינו שבשמים (לטינית: Pater Noster) היא כנסייה קתולית השוכנת במרומי הר הזיתים ומשמרת את זיכרון תפילתו של ישו. במתחם הכנסייה שוכנים שרידים של שתי כנסיות נוספות: כנסיית העלייה לשמים הביזנטית "אלאונה", ויסודות כנסייה חדשה שלא הושלמה "כנסיית הלב הקדוש".

המסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית אלאונה הוקדשה עם הקמתה לעלייתו של ישו לשמים. עלייתו של ישו מתוארת בראשית ספר מעשי השליחים:

"אחרי שאמר את הדברים האלה נשא מעליהם בעודם מסתכלים, וענן נטל אותו מנגד עיניהם. עודם מביטים השמימה בעלייתו, והנה שני אנשים לבושי לבן ניצבו לידם ואמרו: "אנשי הגליל, למה אתם עומדים ומסתכלים אל השמים? ישוע זה אשר נשא מעליכם השמימה - בוא יבוא באותו אפן שראיתם אותו עולה לשמים."[1]

אחרי כן שבו לירושלים מהר הזיתים, הקרוב לירושלים כדרך תחום שבת. מאוחר יותר הוקדשה הכנסייה גם למקום שבו הביא ישו את תלמידיו בסודות המסתורין של היקום:

"כאשר ישב על הר הזיתים נגשו אליו התלמידים לבדם ואמרו: "הגד נא לנו מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות בואך וקץ העולם?" השיב ישוע ואמר להם: "הזהרו שלא יתעה אתכם איש, כי רבים יבואו בשמי ויאמרו 'אני המשיח' ויתעו רבים. ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמועות מלחמה. שימו לב, אל תבהלו; כי צריך להיות הדבר הזה, ובכל זאת עוד לא בא הקץ. גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה ויהיו רעב ורעידות אדמה במקומות רבים, אך כל אלה ראשית הצרות. אז ימסרו אתכם לרודפים ויהרגו אתכם ותהיו שנואים על כל הגויים בגלל שמי. רבים יכשלו באותה עת ויסגירו זה את זה וישנאו זה את זה. נביאי שקר יקומו ויתעו רבים, ומאחר שתרבה ההפקרות תתקרר אהבת רבים. אבל המחזיק מעמד עד קץ הוא יושע. ובשורה זו של המלכות תכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ."[2]

עם זאת, מספר עשורים לאחר מכן הופרדו המסורות ולמסורת העלייה לשמים נבנתה כנסייה נפרדת על ידי פואמניה בסוף המאה הרביעית בקרבת המקום, הלא היא כנסיית העלייה.

הכנסייה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה לזכר שני האחים הדניים שנתרמה על ידי העם הדני ב-1995

כנסיית אלאונה הביזנטית הייתה אחת הכנסיות הראשונות שהוקמו בירושלים. היא הוקמה על ידי פלוויה יוליה הלנה, אמו של קונסטנטינוס, ב-334, יחד עם כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים. הקמת הכנסייה, המשמרת את זיכרון אירוע העלייה, יחד עם כנסיות המשמרות את זיכרון לידתו ומותו, מצביעה על החשיבות העצומה שהעניקה הנצרות, כבר בקדמותה, למסורת עלייתו של ישו לשמים. שמה של הכנסייה, אלאונה, נגזר מהמונח היווני Elaia שפירושו עץ זית. השם הוענק תחילה להר כולו, אך אגריה, אחת הצלייניות הראשונות לארץ הקדוש המתארת את הכנסייה במאה הרביעית, מתייחסת בשם זה לכנסייה עצמה. העברת השם מלמדת על חשיבות הכנסייה: זאת הכנסייה בהא הידיעה של הר הזיתים, היא מייצגת את ההר ולכן אין להתפלא שהיא באה להנציח יותר מאשר מאורע אחד. הכנסייה נהרסה בפלישה הפרסית ב-614, אולם ייתכן כי נבנתה מחדש על ידי מודסטוס ונהרסה שוב על ידי אל חאכים ב-1009.

הכנסייה הצלבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלבנים הקימו באתר זה כנסייה וקראו לה "אבינו שבשמים" לזכר תפילתו של ישו, שעל פי המסורת הצלבנית נאמרה במקום זה. תיאודוריק, צליין מגרמניה, תיאר ב-1172 כי ממערב, לצד הדרך המובילה לבית עניה בצד הר הזיתים, יש כנסייה "קדושה ביותר" במקום שבו ישב ישו כאשר נשאל על ידי תלמידיו כיצד עליהם להתפלל והוא לימד אותם את התפילה "אבינו שבשמים", וכתב את התפילה עבורם בכתב ידו. תפילה זו, כך על פי תיאודוריק, נמצאה בכתב ידו מתחת למזבח כך שהצליינים יכולים לנשקה. ממרכז הכנסייה מנה תיאודוריק שלושים מדרגות המובילות למטה לחללים תת-קרקעיים שבהם על פי המסורת ישב ישו לעיתים קרובות ולימד את תלמידיו. בחפירות של 1911 אכן נמצאה אבן מעין זו ועליה חרוטה התפילה בלטינית.

מערת הקבורה. מבט מתוך הגרוטו של אלאונה

התפילה מתוארת בבשורה על-פי לוקס, פרק י"א, 1-4:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: כִּי תִתְפַּלֲלוּ, אִמְרוּ 'אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתֶךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּמוֹ בַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ. אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֶּן לָנוּ הַיוֹם, וּמְחַל נָא עַל חַטֹּאתֵנוּ, כִּי מֹחְלִים גַּם אֲנַחְנוּ לְכֹל הַחַיָּב לָנוּ. וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, כִּי אִם הַצִּילֵנוּ מִן הָרָע."

הכנסייה הצלבנית נבנתה ב-1152 הודות לעיזבון של האחים אסקיל וסווין סוונסון מדנמרק (אדמירל ובישוף) שביקרו בארץ הקודש. אחד האחים נפטר תוך כדי הטבילה בירדן והשני תרם את כל רכושם לכנסייה וביקש כי לאחר מותו יקבר בה עם אחיו. ניתן לראות את מצבותיהם שהקים העם הדני בשנת 1995. הכנסייה הצלבנית הצנועה נהרסה כנראה על ידי צלאח א-דין ב-1187.

החפירות הארכאולוגיות והממצאים במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף ינואר 1911, אחרי כמעט שנת חפירות שבוצעו על ידי נזירים מהמסדר הדומיניקני ולפי ההנחיות של האח לאון קרה (Leon Cre), נתגלתה על המישור המערבי למנזר הכרמליתים בסיליקה גדולה (30X18 מטר) בעלת אטריום (חצר פתוחה) שווה כמעט בגודלו. מעט נותר מהכנסייה המקורית, אך מהחפירות ניתן לשרטט כמעט במדויק את מתארה. הכנסייה נבנתה על מערה ששימשה בה כקריפטה. חזית הכנסייה השקיפה למערב, על ירושלים, באופן שנועד לשחזר למאמינים את הנוף שנתגלה לישו ולשליחיו.

הכנסייה נבנתה בשלושה מפלסים הקשורים זה לזה על ידי מערכת מדרגות. במערב הייתה הכניסה: מהפורטיקו, בעל ששת העמודים, הייתה הכניסה לאטריום גדול ובמרכזו בור מים גדול. ניתן לראות עד היום שרידים של כמה מהעמודים המקוריים וחלק קטן מהפסיפס המקורי בקרבת הכנסייה החדשה בצד הצפוני. מהחצר הוביל גרם מדרגות דרך שלושה פתחים לתוך הבסיליקה שלה שלושה אגפים. המערה נמצאה מתחת לבימה עם גרמי מדרגות לכניסה ויציאה כדי לאפשר קיום תהלוכות עם מספר רב של צליינים.

המצבה מעל לקברה של הנסיכה דה בוסי

כיום המערה נחלקת לשני חלקים: המערה עצמה וחדר הקבורה שמהווה את המשכה כלפי מערב. המערה כיום שונה מאוד מצורתה בעבר, בין היתר כיוון שהיא שמשה כמטבח של הצבא הטורקי-גרמני שחנה כאן במלחמת העולם הראשונה. המערה שוחזרה ב-1927. שתי הכתובות מעל לדלתות אומרות "המערה שם האדון היה נוהג ללמד לתלמידיו" ו"המערה בה האדון לימד את שליחיו" כדבריה של אגריה. בשחזור נפתח הפתח הנוסף המקשר את המערה עם חדר הקבורה. על פי טענת הכרמליתיות במערה קבורים אחדים מבישופי ירושלים שנקברו בה בין המאות 4-7.

הכנסייה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית הלב הקדוש

הכנסייה הנוכחית נבנתה על ידי אורליה דה בוסי (Aurelia de Bossi), נסיכת טור ד'אוברן (Tour d'Auvergne), שרכשה את האתר ב-1857. היא נעזרה בשירותיו של הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו (Clermont-Ganeau) שחשף את שרידי כנסיית האלאונה. שנה לאחר מכן שכרה הנסיכה את שירותיו של אדריכל צרפתי שהתבסס על תכניות לכנסייה אחרת המיוחסת לאדריכל הצרפתי הנודע אז'ן ויולה-לה-דוק (Viollet-le-Duc). הוא תכנן עבור הנסיכה את כנסיית 'אבינו שבשמים', מעט מזרחה לשרידי האלאונה. הקלויסטר של הכנסייה נבנתה על פי מודל בית הקברות קמפו סנטו בפיזה. מנזר לכרמליתיות צרפתיות נבנה בשכנות ב-1872. הנסיכה, שבמשך עשור שלם של בניית הכנסייה התגוררה בסמיכות בבקתה מעץ, ביקשה להיקבר במקום. היא נפטרה בפירנצה ב-1889 ושרידיה נקברו בכנסייה ב-1957. בכד מעל לקברה נטמן לבו של אביה.

תפילת אבינו שבשמים כתובה על גבי קירות הקלויסטר והכנסייה ב-143 שפות. רבים מהלוחות הישנים יותר עשויים מקרמיקה מצוירת ביד.

כנסיית הלב הקדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר גילוי השרידים של אלאונה נאספו כספים כדי לשחזר את הכנסייה הביזנטית המקורית, וב-1920 הונחה ברוב הדר אבן הפינה לכנסייה החדשה המוקדשת ללב הקדוש. חלקו המערבי של הקלויסטאר (חצר מוקפת מעבר מקורה) שבנתה אורליה דה בוסי פורק כדי להקים את הכנסייה החדשה ועד היום נותר רק חלקו המזרחי. שערי החזית, הבמה, המזבח והקריפטה התת-קרקעית שוקמו אך לא כן הכנסייה הביזנטית כיוון שהבניה הופסקה בפתאומיות ב-1927 עקב בעיות תקציב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלי שילר, הר הזיתים, 1977
  • נחמה שפרן, 'במורד "מעלה הזיתים"', ירושלים וכל נתיבותיה, יד יצחק בן-צבי, 1996.
  • Sarah Kochav, Mount of Olives, Yad Ben Zvi, 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחצו כדי להקטין חזרה
הר הזיתיםהר הזיתיםמנזר כרמליתיות אבינו שבשמיםכנסיית אבינו שבשמיםהמנזר הבנדיקטיני בהר הזיתיםכנסיית דומינוס פלוויטכנסיית מריה מגדלנהכנסיית העלייה הרוסיתקפלת העלייהמלון שבע הקשתותבית פגי (יוונית-אורתודוקסית)בית פגי (קתולית)א-טורבית הקברות הקתולי בנחל קדרוןהר הביתנחל קדרוןמנזר סטפנוס הקדושקבר מריםמערת הבגידהוירי גלילאיגת שמניםכנסיית כל העמים