נוגה

שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שגיאות פרמטריות בתבנית:גוף פלנטרי
פרמטרי חובה [ שם כוכב ] חסרים
פרמטרים [ נטייה יחסית לשמש, גילוי, אפהליון יחידות אסטרונומיות, פריהליון בק"מ, אפהליון בק"מ, פריהליון יחידות אסטרונומיות, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נוגה

מידע כללי
סוג	כוכב לכת
קטגוריה	כוכב לכת ארצי
מיקום	מערכת השמש הפנימית
על שם	ונוס
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש	108,208,926 ק"מ (0.723,331,99 AU)
ציר חצי-ראשי	108,208,930±1 קילומטר, 0.723332±0.000001 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות	0.00677323
זמן הקפה	224.70069 ימים (0.615197 שנים) ימים
מחזור סינודי	583.92 ימים
מהירות מסלולית
‑ ממוצעת	35.020 ק"מ/שנייה
‑ מקסימלית	35.259 ק"מ/שנייה
‑ מינימלית	34.784 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול	3.39471°
מספר ירחים	0
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה	6,052 ק"מ
ממדים	12,103.6 קילומטר
שטח פנים	‎4.6×108‎ קמ"ר
נפח	928,430,000,000 קילומטר מעוקב
מסה	‎4.8685×1024‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת	5.204 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה	8.87 מטר/שנייה2, 0.904 ג'י מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי	243.0185 ימים ימים
מהירות סיבוב עצמי	6.52 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב	2.64°
אלבדו	0.65
בהירות נראית	4.9-
מהירות מילוט	10.36 ק"מ/שנייה
טמפרטורה מינימלית	228 קלווין/45.15- צלזיוס K
טמפרטורה מקסימלית	773 קלווין/499.85 צלזיוס K
טמפרטורה ממוצעת	737 קלווין/463.8 צלזיוס K
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי	9.3 מגה פסקל
פחמן דו-חמצני	~96.5%
חנקן	~3.5%
גופרית דו-חמצנית	0.015%
ארגון	0.007%
אדי מים	0.002%
פחמן חד-חמצני	0.0017%
הליום	0.0012%
נאון	0.0007%

נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו. נוגה הוא כוכב לכת ארצי שהרכבו דומה להרכב כדור הארץ.

מידע כללי

נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש, בין כוכב חמה לכדור הארץ. בשל היותו בעל מסלול "פנימי" סביב השמש (יחסית למסלולו של כדור הארץ) כוכב הלכת נוגה נמצא בשמים בקרבת השמש, ויכול להיראות בבירור רק מוקדם בבוקר, קצת לפני הזריחה, או בערב, קצת אחרי השקיעה, בהתאם למיקומו יחסית לקו המחבר את כדור-הארץ והשמש. נוגה הינו כוכב הלכת הבהיר ביותר הנצפה מכדור הארץ, ולעתים ניתן לראותו ביום בעין בלתי מזוינת.

זמן הסיבוב העצמי הוא 243 ימי ארץ בתנועה לאחור, כלומר מסתובב ממזרח למערב במקום ממערב למזרח (בדומה לפלוטו ולאורנוס). לא ידוע בוודאות למה נוגה שונה במובן זה. זמן ההקפה (אורך השנה) הוא 224.7 ימי ארץ. לנוגה אין ירחים. מסלולו של נוגה סביב השמש הוא מעגל כמעט מושלם (בשונה משאר כוכבי-הלכת שלהם מסלול אליפטי) עם אקסצנטריות של פחות מ-1%. הרכב הכוכב סלעי.

במשך שנים ראו בנוגה אח תאום לכדור הארץ, משום ששני כוכבי הלכת כה דומים בממדיהם, במסה שלהם ובצפיפותם. קוטרו של כוכב הלכת נוגה הוא 12,100 ק"מ, לעומת קוטרו של כדור-הארץ שהוא כ-12,756 ק"מ.

העננים הסמיכים המכסים את נוגה אינם מאפשרים לראות את פניו. בגלל קרבתו לשמש, החום הרב גרם להתאיידות כל הגזים שעל פניו אל האטמוספירה ומנע בכך היווצרות אוקיינוסים וימים. הגישושית מגלן הראתה שמרבית פני השטח של נוגה הם מישורים גדולים שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר ק"מ.

מחקר החיים על פני נוגה זכה לתשומת לב מדעית וציבורית רבה, בשל האמונה הרווחת בעבר כי יש עליו חיים לאור קרבתו ודמיונו היחסי לכדור-הארץ. לאחר שחמש חלליות רוסיות ושלוש חלליות אמריקניות צפו בנוגה, כששתי חלליות רוסיות נחתו בהצלחה על פניו ולאחר מחקרים באמצעות מכ"ם וטלסקופ רדיו, אנו יודעים שפני השטח של נוגה הם מקום שאינו מאפשר קיום חיים, ודאי לא כאלה המוכרים למדע.

מקור השם

כוכב נוגה מוזכר כבר בתלמוד הבבלי. השם נוגה, שמשמעותו אור וזיו, ניתן לו כיוון שכוכב הלכת נוגה הינו כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הנצפה מכדור הארץ.

נוגה במיתולוגיה ובתרבות

כעצם השלישי הבהיר ביותר בשמים אחרי השמש והירח, נוגה קיבל מקום של כבוד במיתולוגיה ובתרבות של המין האנושי. רוב ההתייחסות המוקדמת באזור אירופה והמזרח התיכון היא סביב המוטיב הנקבי, והמאוחרת יותר סביב מוטיב השטן. המוטיב הנשי נובע ככל הנראה מיופיו של הכוכב והברק שלו. המוטיב השטני התפתח מאוחר יותר.

ההתייחסות הראשונה המיוחסת לנוגה היא מתקופת הברונזה. טבלאות של כתב יתדות בבלי שנמצאו בנינוה, מתעדות את זמני זריחת הכוכב, ומתוארכות סביב שנת 1600 לפנה"ס. הטבלאות שמורות כיום במוזיאון הבריטי.

הבבלים, דוברי האכדית, זיהו את הכוכב עם האלה עישתר, המקביל בשפה השומרית לאִינַנַ. ישות זו מייצגת את התגלמות הנשיות, אלת הפריון, האהבה והמין. עישתר הוא מקור השם העברי אסתר. גם במיתולוגיה הכנענית הזיהוי דומה. בתנ"ך האלה מכונה עשתורת, אחותו של בעל. עבודת האלה כללה קיום יחסי מין פולחניים בין כהנות עשתורת למאמיניה. פולחנה היה נפוץ מאוד בארץ ישראל, במיוחד בקרב נשים. במרחב הפניקי כינו את האלה - ואת הכוכב - אסטרטה Astarte (ביוונית Αστάρτη).

המצרים והיוונים סברו שהכוכב המתגלה עם שחר והכוכב המתגלה לעת ערב הינם שני גרמי שמים שונים, והעניקו לכל אחד שם שונה. את כוכב השחר כינו היוונים פוספורוס (ביוונית Φωσφόρος - "מביא האור") ואת כוכב הערב הספרוס (ביוונית Ἓσπερος - "כוכב הערב"). היו גם מספר ואריאנטים לשמות אלו.

בהקשר לכך, מקובל לפרש את ההתייחסויות הבאות מהתנ"ך לכוכב נוגה: איילת השחר (תהילים, כב, א) והילל בן שחר (ישעיהו, יד, יב).

במסכת שבת דף קנו עמוד א' נאמר:"האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי מ"ט משום דאיתיליד ביה נורא" (מי שנולד בשעה שבה שולט כוכב נוגה (ע"פ המחזוריות של שבעת כוכבי הלכת כמו שכותב שם הרש"י) יהיה אדם עשיר וזנאי (-נואף) מכיוון ששולט בו היצר כתנור כמו שנוגה עטוף בעננים) אולם כבר כתבו המפרשים שכמובן אין זה מחייב את האדם אלא הוא צריך לנתב זאת לטוב כמו שנאמר שם על מזל מאדים שיכול להיות שוחט או מוהל או רוצח ותלוי לאן מכוון את עצמו.

עם התפתחות התרבות ההלניסטית, שני הכוכבים זוהו מבחינה פיזית כגרם שמים אחד, אך עדין יוחסו לו שתי פרסוניפיקציות אליליות - פוספורוס תורגם ל-Lucifer הלטיני (מילולית "נושא אור"), והספרוס היווני תורגם ל-Vesper.

במקביל, ובהקשר לייצוג ההתגלמות הנשית שהוזכרה לעיל, כינו היוונים את הכוכב על שם אלת האהבה והיופי, אפרודיטה (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה ונוס (Venus) הרומאית. יש לציין כי ונוס החלה את דרכה כאלת היין והכרמים, אך זוהתה יותר מאוחר עם אפרודיטה וירשה את תכונותיה.

מקובל לקשר את יום שישי לאלה ונוס ולכוכב הלכת נוגה (ונוס), מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). בצרפתית הוא נקרא vendredi, באיטלקית venerdì ובספרדית viernes.

בנצרות נקשר נוגה לשטן בעקבות הפסוקים בתנ"ך שבהם ישעיהו בן אמוץ מתנבא ככל הנראה על מלך בבל ואולי גם על האל הכנעני שחר: "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר; נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל-גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ, הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה--מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי-אֵל, אָרִים כִּסְאִי;" (פרק י"ד, פסוקים י"ב-י"ד). על-פי הפרשנות הנוצרית המקובלת מרמזים פסוקים אלה לנפילתו של השטן מגן העדן כתוצאה מגאוותו. בתרגום הוולגטה, "הילל בן שחר" זוהה עם כוכב נוגה, הלוא הוא פוספורוס, שתורגם בתורו - בתרגום ללטינית - ללוציפר. כך נוצר הקשר בין לוציפר הכוכב לשמו של השטן כמיתוס נוצרי.

הקישור של חטא הגאווה לכוכב נוגה נובע ככל הנראה מתכונותיו האסטרונומיות: זהו הכוכב הבהיר ביותר מבין כוכבי הלכת בשל קרבתו לכדור הארץ ובשל שכבת העננים מחזירי האור המקיפה אותו. מאחר שיחסית אלינו הוא בזווית קרובה לשמש, ניתן לצפות בו רק עם זריחת השמש ועם שקיעתה. קל, לכן, להבין כיצד נקשר לכוכב זה מיתוס של גאוה (יומרה להחליף את השמש), שבאה על עונשה.

בערך באותה תקופה ובמרחק אלפי קילומטרים, ייחסו גם בני המאיה בדרום אמריקה חשיבות גדולה לכוכב נוגה. לוח השנה של המאיה כולל מספר מחזורים רב שנתיים. אחד ממחזורים אלו הינו מחזור כוכב נוגה. בני המאיה הצליחו לחשב את תנועותיו של הכוכב בדיוק מפליא, כולל את המחזור הסינודי שלו.

עדין לא ברור מדוע השקיעו בני המאיה מאמץ כה גדול במפוי תנועות נוגה. מאחר שהממצאים מקשרים יציאה למלחמה והכתרות מלכים חדשים עם זריחת נוגה, יש טוענים כי הכוכב קושר במיתולוגיה של בני המאיה עם מזל טוב, במיוחד בהקשר המלחמתי. כינוייו של נוגה בשפת המאיה היו הכוכב הגדול (Noh Ek') וכוכב הצרעה (Xux Ek').

גם באפריקה, בני המסאי סברו שיש למעשה שני כוכבים שונים, אך הם קישרו ביניהם באמצעות המיתוס הבא, המועבר בעל פה ללא מורשת כתובה: כוכב השחר הוא קילקן (Kileken). על פי המיתוס המסאי, הכוכב קילקן ירד לארץ כילד יתום קטן. הוא מאומץ בידי אדם זקן, מגלה לו את סודו, ורועה את צאנו. כאשר האדם בוגד בו ומגלה את הסוד, חוזר קילקן לשמים ומתגלה בדמות כוכב הערב, הלא הוא לקן (Leken).

אצל חלק משבטי הילידים האבורג'ינים באוסטרליה, הכוכב מכונה ברנומביר (Barnumbirr). הם ממתינים בלילה להופעת הכוכב לפני הנץ החמה, ולאחר הופעתו הם פונים לאהוביהם המתים, מראים להם את אהבתם ושלא שכחו אותם.

במיתולוגיה ההודית, מיוחס כוכב נוגה לאל שוקרה (בסנסקריט शुक्र), שמשמעותו טהור, בהירות או צלילות. שוקרה הוא מנהיגם של קבוצת אלילים נחותים יחסית ולרוב שליליים המכונים אסורה (Asura).

בסין העתיקה שם הכוכב היה טיי-ביי (Tai Bai 太白) אם זרח בערב, או צ'י-מינג (Qi Ming 启明) אם זרח בבוקר, אך שני השמות מתארים אותה אלוהות טאואיסטית, הקשורה למלחמה. בסינית מודרנית, וכך בקוריאנית ויפנית שהושפעו ממנה מכונה נוגה כוכב הזהב (בסינית 金星). הערה: הסימן 金 במקור הוא מתכת שהיא אחת מחמשת האלמנטים בפילוסופיה הסינית, אך בסינית מודרנית בדרך כלל הכוונה לזהב.

באסטרולוגיה המערבית, סמלו של הכוכב מעוצב בסגנון מיוחד המייצג את האלה ונוס (סמלה של ונוס): עיגול עם צלב קטן מתחת (יוניקוד: ♀). ישנו ויכוח מה מקור הסמל, האם הוא מסמל איבר כלשהו של ונוס ואיזה, ומי המציא את הסמל.

באלכימיה, סמל הנחושת זהה לסמל זה. הקשר של ונוס (ובעקבותיהן המין הנשי כולו) לנחושת שנוי במחלוקת. לפי דעה אחת, הקשר הוא באמצעות האי קפריסין, שהיה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית, וכך קיבל את שמו (נחושת היא Cuprum בלטינית). לפי המיתולוגיה ההלניסטית, ונוס נולדה מקצף הגלים לחוף קפריסין, וכך זוהה האי עם האלה. לפי דעה שנייה, הנשים היו מכינות באותה תקופה מראות מנחושת.

היו שהאמינו שנוגה היא "גן עדן", שבו מים לרוב וצמחייה עשירה, וששוכנים בו חיים. הסופר הצרפתי ברנרד דה פונטנל, כתב בשנת 1686: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה: הם דומים למורים של גרנדה: אנשים נמוכים וכהי עור, שהשמש שזפתם, מלאי חוכמה ומזג לוהט, תמיד מאוהבים, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה, עורכים פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות בכל יום ויום."

מאפיינים גאוגרפיים

האטמוספירה

תמונת אולטרה-סגול מ-26 בפברואר 1979 של ענני נוגה

לחץ וטמפרטורה באטמוספירה של נוגה

הרכב האטמוספירה של נוגה

האטמוספירה של נוגה מתנשאת לגובה רב, דחוסה מאד וחמה ככבשן. רוב האטמוספירה היא פחמן דו-חמצני, ובשכבות הגבוהות של האטמוספירה מצויה שכבה אטומה של ענני חומצה גופרתית. אילו יכולנו ללכת על נוגה היינו נמעכים תחת לחץ כבד, השקול ללחץ קילומטר כמעט תחת פני הים, ואם היינו מוגנים בפני הלחץ הכביר - בקושי אפשר היה לנוע דרך אטמוספירה כה סמיכה. הלחץ בפני השטח הוא פי 90 מבכדור הארץ. הכמות העצומה של CO₂ באטמוספירה גורמת ללכידת חום השמש ואינה מאפשרת לו להתפזר וכך גורמת לאפקט חממה חזק. אפקט חממה זה מעלה את טמפרטורת פני השטח בלמעלה מ-400°C מעל מה שהייתה עשויה להיות ללא הכמות העצומה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, וגורם לטמפרטורת פני השטח להגיע לטמפרטורת גבוהות של 500°C במקומות נמוכים סמוך לקו המשווה. כך פני השטח של נוגה לוהטים אף יותר משל כוכב חמה, אף שנוגה רחוק כמעט פי שניים מהשמש ומקבל רק 25% מהקרינה הסולרית (2613.9 W/m² בחלקים העליונים של האטמוספירה ורק 1071.1 W/m² בפני השטח). הטמפרטורה אינה משתנה באופן משמעותי בין הצד שבו יש יום לצד שבו יש לילה למרות סיבובו האיטי של נוגה (פחות מסיבוב אחד בשנה של נוגה; בקו המשווה פני השטח של נוגה מסתובבים 6.5 קמ"ש בלבד), זאת בשל האינרציה התרמית ומעבר החום באטמוספירה הצפופה של נוגה. רוחות באטמוספירה העליונה סובבות את כוכב הלכת ב-4 ימים בלבד ועוזרות להפיץ את החום.

הקרינה הסולרית כה נמוכה בפני השטח של נוגה בשל מעטה העננים העבה שמחזיר את רוב אור השמש חזרה לחלל. כתוצאה מכך נמנע מאור השמש לחמם את פני השטח. האלבדו הבולומטרי של נוגה הוא 60% בקירוב והאלבדו של האור הנראה הוא אף גדול יותר. לכן, על אף שהוא קרוב מכדור הארץ לשמש, פני השטח שלו אינם מחוממים היטב ואף פחות מוארים על ידי השמש. בהיעדר אפקט החממה הטמפרטורה על פני נוגה הייתה עשויה להיות דומה לזו שבכדור הארץ. אי הבנה תפיסתית נפוצה בנוגע לנוגה היא אמונה שגויה שמעטפת העננים העבה לוכדת חום ולמעשה ההפך הוא הנכון. מעטפת העננים שומרת על כוכב הלכת קר בהרבה ממה שהיה בלעדיה. הכמות העצומה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה היא מה שלוכד את החום על ידי אפקט חממה.

בחלקים העליונים של העננים נושבות רוחות חזקות של 350 קמ"ש אך הרוחות בפני השטח אטיות מאוד, לא יותר ממספר קילומטרים לשעה. בשל צפיפותה הגבוהה של האטמוספירה של נוגה בפני השטח, אף רוחות אטיות שכאלו מפעילות כמות משמעותית של כוח נגד מכשולים. העננים מורכבים בעיקר מגופרית דו-חמצנית ומעט חומצה גופרתית, ומכסים את כוכב הלכת לגמרי ומערפלים לעין האנושית כל פרט בפני השטח. הטמפרטורה בחלקים הגבוהים של עננים אלו היא 45°C− בקירוב. הטמפרטורה הממוצעת בפני השטח של נוגה היא 464 מעלות צלזיוס.

הרכב פנימי

למרות שאין מידע ישיר על הרכבו הפנימי של נוגה, הדמיון בגודלו וצפיפותו של כוכב הלכת לכדור הארץ מעיד כנראה על דמיון בין נוגה לארץ בנוגע להרכב הפנימי. בהרכבו הפנימי דומה כוכב הלכת נוגה לכדור הארץ בכך שגם לו יש ליבה של מתכת המכילה ניקל וברזל. הרדיוס של ליבה זו הוא כ-3,000 ק"מ. ליבה זו נוזלית לפחות בחלקה, והיא מוקפת במעטפת סלעית ובקרום סלעי. תוצאות טריות מנתוני כוח המשיכה שאספה החללית מגלן מצביעות על כך שהקרום של נוגה חזק ועבה יותר ממה שהניחו בעבר.

נמצא כי השדה המגנטי הפנימי של נוגה חלש מאוד בהשוואה לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש. זאת כנראה בעקבות סיבובו האיטי שאינו מספיק להניע דינמו פנימי של ברזל נוזלי.

ההבדל העיקרי בהרכב הפנימי של שני כוכבי הלכת הוא שבנוגה אין לוחות טקטוניים לעומת כדור הארץ. הסיבה לכך היא כנראה פני שטח יבשים במיוחד והמעטפת של נוגה. מלבד האטמוספירה הסמיכה גם המחסור בלוחות טקטוניים תורם לטמפרטורה השוררת על הכוכב שמתקשה לאבד חום.
כמו כן המחסור בלוחות אלה מספק הסבר אפשרי נוסף, שאינו סותר את ההסבר הנ"ל, לשדה המגנטי החלש של נוגה.

מראות הנוף

מפה טופוגרפית של נוגה מפיוניר ונוס

תמונת ראדאר של פני השטח של נוגה

מפענוח תמונות שסיפקו חלליות מנוגה, הסתבר שהייתה בה ועוד תהייה במשך זמן רב, פעילות געשית רבה ונמרצת המשפיעה על השטח. קרוב ל-90% מפני השטח של נוגה נראים כמכילים לבה בזלתית ממוצקת חדשה יחסית ומעט מאוד מכתשים שנוצרו על ידי מטאורים. רוב מראות הנוף בנוגה הם תוצאה של התפרצויות של הרי געש וזרימה של לבה. פני השטח בנוגה מלאים במכתשים, בקעות, מישורים קטנים והרי געש נישאים. מראות הנוף העתיקים ביותר על פניו של נוגה נראים כבני 800 מיליון שנה בלבד ורוב השטח צעיר בהרבה (בכל זאת עדיין לא פחות ממספר מיליוני שנים עבור הרוב).

בנוגה שני מישורים גדולים. מישור גדול אחד הוא אישתר טרה (שגודלו הוא בערך כגודלה של אוסטרליה) המצוי בחציו הצפוני של נוגה ובו נמצאים ההרים הגבוהים ביותר על פני נוגה הקרויים הרי מקסוול (המתנשאים לרום של 11 ק"מ). המישור הגדול האחר הוא אפרודיטה טרה המצוי בחציו הדרומי שגודלו הוא בערך גודלה של דרום אמריקה. למרות האטמוספירה הסמיכה שלו, הצליחו מטאוריטים לנחות על פני נוגה וליצור מכתשים שהגדול מביניהם מגיע לקוטר 280 ק"מ. מלבד זאת, נראים גם הרי געש על נוגה, שכפי הנראה אינם פעילים וכן צורות נוף משונות כגון, חריצים וכיפות גדולות. למעט הרי מקסוול, כל הפריטים על פני השטח של נוגה קרויים על שמן של נשים מיתולוגיות או אמיתיות.

המחקר אודות נוגה

כבר למעלה מ-30 שנה מדענים שולחים גלי מכ"ם לכוכב הלכת נוגה מכדור הארץ, ובאמצעות הגלים החוזרים יוצרים תמונות של נוגה. בשנת 1978 החללית "פיוניר-ונוס" ערכה מיפוי של רוב כוכב הלכת נוגה. ב-1983 הגיעו מיפויי מכ"ם שערכו החלליות הסובייטיות מסוג ונרה. כמה חלליות מסוג זה אף נחתו על פני נוגה ונשרפו.

רק ב-1989 הגיעה החללית "מגלן" לנוגה. מטרתה הייתה לספק נתונים על השאלה: "מה היה מנגנון שחרור החום בנוגה?" התשובה עדין לא ידועה בוודאות מספקת. עם זאת, נתגלה שבנוגה הייתה וישנה פעילות געשית רבה, ולפעילות געשית זו השפעה נכבדת על עיצוב הנוף של נוגה, נוף הררי מאוד.

מארינר

• מארינר 1: שוגרה אל נוגה ב-22 ביולי 1962, אך הושמדה בזמן השיגור. נשאה מספר מכשירי מדידה, אך לא נשאה ציוד צילום.
• מארינר 2: שוגרה ב-27 באוגוסט 1962, וחלפה על פני נוגה ב-14 בדצמבר אותה שנה. היא הייתה זהה בהרכבה למארינר 1, ולטענת נאס"א, הייתה חללית המחקר הבין-פלנטרית המוצלחת הראשונה. היא חלפה במרחק של 34,833 ק"מ מעל פניו של נוגה. לאחר מכן המשיכה ונכנסה למסלול סביב השמש.

מארינר 2 חשפה לראשונה, בעזרת גלי מיקרו ומכשירי מדידה שהתמקדו בקרינה תת-אדומה, שקצות העננים של נוגה הם אמנם קרירים אך הטמפרטורה על פני השטח היא לפחות 425°C. גילוי זה ביטל את התקווה שיש סיכוי לקיום חיים על נוגה.

מחקרה של מארינר 2 נתן מושג טוב יותר לגבי מסתו של כוכב הלכת אך נכשל בניסיון לגלות שדה מגנטי או חגורות קרינה.

• מארינר 5: שוגרה ב-14 ביוני 1967, וחלפה על פני נוגה ב-19 באוקטובר אותה שנה. הגשושית הגיעה למרחק של פחות מ-4,000 מעל קצות העננים. במקור הייתה אמורה להיות חללית חלופית למארינר 4, אך בסופו של דבר משימתה של מארינר 4 הצליחה ולא היה בכך צורך, ולכן, נשלחה מארינר 5 אל נוגה. מארינר 5 נשאה ציוד מדידה רגיש יותר מזה של מארינר 2 וחזרה עם תוצאות חדשות. ניסוי שערכה בליקוי רדיו הניב מידע חדש על הרכבה, לחצה, וצפיפותה של אטמוספירת נוגה.

על תוצאות המחקר של מארינר 4 ו5 עבד צוות סובייטי-אמריקאי בשיתוף פעולה נדיר לאותה תקופה.

• מארינר 10: שוגרה ב-3 בנובמבר 1973, וחלפה על פני נוגה ב-5 בפברואר 1974 במרחק של 5,790 ק"מ ממנו. עם זאת, היא שוגרה בשיטת מקלעת כבידתית לכיוון כוכב חמה ומשימתה העיקרית הייתה דווקא לחקור אותו. לאחר שחלפה על פני נוגה נכנסה למסלול סביב השמש, במהלכו חלפה על פני כוכב חמה שלוש פעמים. הגשושית צילמה יותר מ-4,000 תמונות של נוגה. התמונות שהיו האיכותיות ביותר עד אז הציגו מעט מאוד מאפיינים של פני השטח באור נראה ואילו באולטרא סגול נצפו לראשונה פרטים על פני העננים שלא נצפו עד אז מכדור הארץ.

ונרה

• ונרה 1: הגשושית הראשונה לנוגה, והגשושית הראשונה לכוכב לכת כלשהו (מלבד ארץ). שוגרה ב-12 בפברואר 1961. חללית זו היוותה את יריית הפתיחה בפרויקט ונרה הסובייטי המוצלח. הקשר איתה אבד אחרי שבוע במרחק של 2 מיליון ק"מ מכדור הארץ והתחזית של המדענים גרסה שככל הנראה באמצע דרכה עברה הגשושית במרחק של 100,000 ק"מ מנוגה.

• ונרה 3: הגשושית השלישית בסדרה התרסקה על נוגה ב-1 במרץ 1966. חללית זו הייתה האובייקט הראשון שיוצר על ידי אדם שחדר אטמוספירה של כוכב לכת כלשהו (מלבד ארץ), והראשונה שפגעה בשטחו. מערכות התקשורת שלה כשלו לפני שהצליחה להחזיר מידע על כוכב הלכת.

• ונרה 4: שוגרה ב-12 ביוני 1967. הגשושית נכנסה בהצלחה לאטמוספירה ב-18 באוקטובר אותה שנה וביצעה כמה ניסויים. היא מדדה טמפרטורה של כמעט 500°C על פני השטח, יותר חם ממארינר 2, וגילתה שהאטמוספירה מורכבת מ-90-95% של פחמן חד-חמצני. צפיפות האטמוספירה של ונוס הייתה יותר גדולה באופן משמעותי ממה שציפו מהנדסי ונרה 4, מה שהאט את הגשושית באופן משמעותי. לכן הנחיתה הצפויה בעזרת מצנח על פני השטח לא הייתה מוצלחת אחרי שהסוללות נגמרו לפני שהחללית הגיעה לשטח. היא החזירה מידע בגובה נמוך במשך 93 דקות וקריאת הלחץ האחרונה שלה הציגה 18 באר בגובה חסר תקדים של 24.96 ק"מ.

• ונרה 5, ונרה 6: אחרי מה שנלמד מונרה 4 החלליות התאומות שוגרו בינואר 1969 בהפרש של חמישה ימים. הן הגיעו בהפרש של יום ב-16 וב-17 במאי לנוגה. החוזק שלהן שופר והן תוכננו לעמוד בלחץ של עד 25 אטמוספירות. כמו כן הן צוידו במצנחים קטנים יותר כדי לאפשר ירידה מהירה יותר לכיוון פני הכוכב. מכיוון שהמודלים האטמוספיריים הציגו שיא של 75-100 אטמוספירות בקרבת פני השטח של נוגה הגשושיות לא היו אמורות לשרוד את כל הדרך עד לפני השטח. ואכן, אחרי שהחזירו מידע למשך קצת יותר מחמישים דקות שתיהן התרסקו בגובה של קצת פחות מ-20 ק"מ מעל צידו הרחוק מהשמש של נוגה.

• ונרה 7: החללית ייצגה ניסיון מרוכז להשיג מידע מפני השטח של נוגה ונבנתה עם יכולת צניחה משופרת ובאופן שיאפשר לה לעמוד בלחץ של עד 180 באר. המודול שנשלח לנוגה קורר מראש, לפני הכניסה לאטמוספירה, וצויד במצנח מיוחד שיועד לירידה בת 35 דקות. עם הכניסה לאטמוספירה ב-15 בדצמבר 1970, המצנח נקרע בחלקו בזמן הירידה והמודול התרסק אך לא הושמד. אחרי שנפל על צידו הוא החזיר אות חלש. הוא שידר את הטמפרטורה על פני השטח למשך 23 דקות ונתן את תוצאות המדידה הראשונה אי פעם שהתקבלה מפני השטח של כוכב לכת שאינו כדור הארץ.

• ונרה 8: סיפקה מידע מפני השטח למשך 50 דקות וקרסה בגלל תנאי שטח קשים. בעזרת פוטומטר היא סיפקה תוצאות מדידה שהראו שנוגה צלולה יחסית מתחת לעננים שנגמרו בגובה רב. היא איששה את המידע לגבי הטמפרטורה על פני השטח - 470°С ולחץ של 90 אטמוספירות. מדידות הראו שהסלעים שעל נוגה הזכירו במאפייניהם על פי כמות האורניום, תוריום והאשלגן שבהם גרניט.

• ונרה 9: שוגרה ב-8 ביוני 1975. ב-22 באוקטובר אותה שנה נחתה החללית על נוגה. הייתה לעצם הראשון שמחזיר תמונות מכוכב אחר.

• ונרה 10: שוגרה ב-14 ביוני 1975. הגיעה לנוגה ב-23 באוקטובר 1975. החזירה מידע רב על אטמוספירת נוגה, טמפרטורה, ופני השטח.

• ונרה 11: שוגרה ב-9 בספטמבר 1978. נכנסה לאטמוספירת נוגה ב-25 בדצמבר אותה שנה. נשאה ציוד לחקר הטמפ' והתרכובת הכימית של הקרקע ושל האטמוספירה. החללית זיהתה רעמים וברקים לראשונה על נוגה. כלל גם ציוד לצילום פני השטח בצבע, אך נכשלה בצילום התמונות בעקבות תקלה טכנית.

• ונרה 12: שוגרה ב-14 בספטמבר 1978. נכנסה לאטמוספירת נוגה ב-21 בדצמבר 1978. כמו ונרה 11 נכשלה בהחזרת צילומי צבע מנוגה בעקבות תקלה טכנית.

• ונרה 13: שוגרה ב-30 באוקטובר 1981. ב-1 במרץ 1982 הגיעה לאטמוספירת נוגה. החללית כללה מכשירים מתקדמים רבים ושלחה צילומי צבע של ונוס.

• ונרה 14: אחותה התאומה של ונרה 13, שוגרה 5 ימים אחריה (4 בנובמבר 1981) והגיעה 4 ימים אחריה (5 במרץ 1982) לאטומספרת נוגה, 2 החלליות נחתו במרחק של כ-950 ק"מ זו מזו.

• ונרה 15: שוגרה ב-2 ביוני 1983. מטרתה העיקרית הייתה למפות את פני השטח של נוגה על ידי שימוש במערכת מצלמות מתוחכמת לזמנה, כולל מצלמת רדאר. הגיעה לנוגה ב-10 באוקטובר 1983. הקיפה את נוגה במסלול קוטבי וצילמה כרבע משטח הכוכב.

• ונרה 16: אחותה התאומה של ונרה 15. שוגרה שבוע אחריה ב-9 ביוני 1983 והגיעה לנוגה 4 ימים אחרי ונרה 15 (14 באוקטובר 1983), מטרתה הייתה כמו של ונרה 15.

חלליות נוספות

• פיוניר ונוס: משימה זו הורכבה משתי חלליות נפרדות: חללית אחת, ששוגרה ב-20 במאי 1978, נכנסה למסלול ב-4 בדצמבר אותה שנה; וחללית שנייה, ששוגרה ב-8 באוגוסט אותה שנה, הטילה לאטמוספירת נוגה ארבע גשושיות שמדדו את הרכבו, את הרוחות ואת התפרצויות החום בכוכב הלכת, והגיעה אל נוגה בעצמה ב-9 בדצמבר וביצעה מדידות של האטמוספירה העליונה. החללית הראשונה נשרפה באטמוספירת נוגה באוקטובר 1992 עד אז היא עסקה בחקירת האטמוספירה ומיפויו של כוכב הלכת בעזרת ראדאר.

• מגלן: החללית מגלן הגיעה לנוגה ב-1990 והקיפה אותו עד 1994 כאשר התרסקה אל תוך אטמוספירת הכוכב. מיפתה את רוב הכוכב ונתוניה היו הבסיס למידע המדעי העכשווי על הכוכב. כינויה של החללית נובע מתאריך השיגור שלה, שהיה התאריך בו הפליג מגלן למסעו.

• ונוס אקספרס: משימה של סוכנות החלל האירופית ששוגרה ב-9 בנובמבר 2005. משימתה היא לחקור את האטמוספירה ומאפייני הקרקע של נוגה ממסלול. החללית הגיעה אל נוגה ב-4 באפריל 2006, ונכנסה למסלול בהצלחה. משך הפרויקט המתוכנן הוא 500 יום. טיסות מעבר מתוכננות בידי החללית האמריקנית מרקורי מסנג'ר הנמצאת בדרכה לכוכב חמה ומשימה שטרם שוגרה, BepiColombo, אף היא לכוכב חמה.

הצעות שטרם החל ביישומן

כדי להתגבר על תנאי השטח הקשים, צוות של נאס"א הציע לבנות כלי רכב ייעודי לנוגה שיעמוד בלחות ובחום העצום. אפשרות אחרת היא לשגר לנוגה מטוס שישא מכשירים אלקטרוניים רגישים בתנאים הנוחים יותר של האטמוספירה העליונה. אפשרות נוספת היא לשגר לשם לווין שיהפוך לכדור פורח. בגובה 50 קילומטרים טווח הטמפרטורות נע בין אפס ל-50 מעלות, לחץ האוויר הוא אטמוספירה אחת, כוח המשיכה 0.9 מזה של כדור הארץ.

מעבר נוגה על פני השמש

ערך מורחב – מעבר נוגה על פני השמש

מעבר נוגה על פני השמש קורה כאשר כוכב הלכת נוגה נמצא בדיוק בין כדור הארץ לשמש. מכדור הארץ, נוגה מופיע כדיסקה שחורה הנעה על פני השמש. תופעה דומה לתופעה זאת היא ליקוי חמה הנגרם על ידי הירח, אבל, על אף שקוטרו של נוגה גדול כמעט פי ארבעה מקוטרו של הירח, נוגה מופיע כקטן בהרבה כיוון שהוא רחוק מכדור הארץ. לפני האסטרונומיה המודרנית, אירוע זה עזר למדענים להעריך את המרחק בין השמש לכדור הארץ באמצעות שיטת היסט.

קישורים חיצוניים

• אשכול כתבות על נוגה, באתר "הידען"
• נוגה - מבעד הינומת העננים
• הערך "נוגה", באתר אסטרופדיה
• אפימרידים של כוכבי הלכת וזמני זריחה ושקיעה מישראל, באתר המועדון האסטרונומי
• ארז גרטי, מערכת השמש – נוגה, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 ביולי 2011
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יגאל פת-אל, מחר: אירוע נדיר על פני השמש, באתר ynet, 5 ביוני 2012 כתבה על מעבר נוגה על פני השמש], מאת יגאל פתאל, ynet‏, 5 ביוני 2012