מסכת מכות – הבדלי גרסאות
הרחבה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
|||
שורה 5: | שורה 5: | ||
על-פי אחת הדעות, מסכת מכות היא חלק ממסכת סנהדרין (ראו ב[[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]), והופרדה ממנה מאוחר יותר. |
על-פי אחת הדעות, מסכת מכות היא חלק ממסכת סנהדרין (ראו ב[[הקדמות הרמב"ם|הקדמת הרמב"ם למשנה]]), והופרדה ממנה מאוחר יותר. |
||
הרב [[נפתלי כ"ץ]] בספרו הסמיכת חכמים הוסיף עוד שהרי בתחילת סנהדרין שנינו מכות בשלושה <ref>ב ,א </ref> משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלושה והגמרא מבארת את טעמו של רבי ישמעאל <ref>ועיין ברשי מלקות </ref> שאמר לדון בעשרים ושלושה ורשי מפרש שמלקות זה ממש כמו [[ארבע מיתות בית דין]] וכתב לבאר שמסכת זו מכות נקראת כך שמכות אותיות כ-[[מוות|מות]] כלומר כמו מוות כיוצא בדבר ביאר [[המאירי]] <ref>בפירושו בתחילת המסכת </ref> שהגלות והמלקות נכללים תחת סוגי דיני נפשות והם באו במסכת זו להשלמת עניין מסכת סנדהרין הקודמת לה |
|||
לפי ה[[חיד"א]], לימוד מסכת זו מהווה סגולה להנצל מ[[הרהורים רעים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.halachabrura.org/agada/mak02-09.htm#%D7%91|הכותב=|כותרת=אתר הלכה ברורה, המלקט חידושי אגדות.|אתר=|עמודים=הפסקה הראשונה על המסכת, מתחיל ב:החיד"א ז"ל, בספרו דבש לפי, כתב, וכו'|תאריך=}}</ref>. |
לפי ה[[חיד"א]], לימוד מסכת זו מהווה סגולה להנצל מ[[הרהורים רעים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.halachabrura.org/agada/mak02-09.htm#%D7%91|הכותב=|כותרת=אתר הלכה ברורה, המלקט חידושי אגדות.|אתר=|עמודים=הפסקה הראשונה על המסכת, מתחיל ב:החיד"א ז"ל, בספרו דבש לפי, כתב, וכו'|תאריך=}}</ref>. |
||
==מיקומה של המסכת בסדר |
==מיקומה של המסכת בסדר נזיק== |
||
לפי [[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו של הרמב"ם למשנה]], הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. {{ציטוטון|וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר}}{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כה|ב}}}}. |
לפי [[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו של הרמב"ם למשנה]], הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. {{ציטוטון|וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר}}{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כה|ב}}}}. |
||
גרסה מ־09:26, 3 בפברואר 2022
מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין. לעיתים היא נקראת "מסכת מלקות" על-שם עונש המלקות שבו עוסקת המסכת ובעיקר פרקה האחרון.
במשנה כוללת המסכת 3 פרקים ובתוספתא יש בה 4 פרקים. על כל שלושת פרקי המסכת מצוי תלמוד בבלי ואורכו בש"ס וילנא - 23 דפים. בתלמוד הירושלמי יש גמרא רק על שני הפרקים הראשונים של המסכת.
על-פי אחת הדעות, מסכת מכות היא חלק ממסכת סנהדרין (ראו בהקדמת הרמב"ם למשנה), והופרדה ממנה מאוחר יותר.
הרב נפתלי כ"ץ בספרו הסמיכת חכמים הוסיף עוד שהרי בתחילת סנהדרין שנינו מכות בשלושה [1] משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלושה והגמרא מבארת את טעמו של רבי ישמעאל [2] שאמר לדון בעשרים ושלושה ורשי מפרש שמלקות זה ממש כמו ארבע מיתות בית דין וכתב לבאר שמסכת זו מכות נקראת כך שמכות אותיות כ-מות כלומר כמו מוות כיוצא בדבר ביאר המאירי [3] שהגלות והמלקות נכללים תחת סוגי דיני נפשות והם באו במסכת זו להשלמת עניין מסכת סנדהרין הקודמת לה
לפי החיד"א, לימוד מסכת זו מהווה סגולה להנצל מהרהורים רעים[4].
מיקומה של המסכת בסדר נזיק
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. ”וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר”[5].
פרקי המסכת
- כיצד העדים נעשים זוממין (עשר משניות[6])[7] הפרק עוסק בהלכות עדים זוממים וענשם, כיצד נעשים עדים זוממים, וכן מצבים בהם לא ניתן לקיים בהם את העונש שזממו לעשות.
- אלו הן הגולין (שמונה משניות)[8] הפרק דן בעונש הגלות לרוצח בשגגה, ורוצח בשגגה שאין בו גלות, בהלכות עיר מקלט, ומתי יוצא הגולה משם.
- ואלו הן הלוקין (שש עשרה משניות)[9] הפרק עוסק בעונש המלקות - על מה לוקים, כמה לוקים מהות המלקות וכיצד.
בסך הכול, יש במסכת 34 משניות.
פרשני המסכת
- רש"י - למסכת זו בתלמוד הבבלי ישנם שלושה מפרשים הנמצאים במקום פירוש רש"י: עד דף י"ט, עמוד ב' מובא פירוש רש"י המוכר[10], מדף י"ט עד דף כ"ד מובא פירוש ריב"ן[11], ובדף האחרון מובא פירוש רבנו גרשום.
- תוספות - התוספות למסכת זו נכתבו בבית מדרשו של רבנו פרץ, ושלא כתוספתות אחרות נערך פירוש התוספות עוד בחייו של רבנו פרץ. ישנן פעמים שפרושו של רבנו פרץ בתוספות מכונה בשם משי"ח (ראשי תבות:מורי שיחיה)[12].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ב ,א
- ^ ועיין ברשי מלקות
- ^ בפירושו בתחילת המסכת
- ^ אתר הלכה ברורה, המלקט חידושי אגדות. (עמ' הפסקה הראשונה על המסכת, מתחיל ב:החיד"א ז"ל, בספרו דבש לפי, כתב, וכו')
- ^ ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ב'
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק א'
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק ב'
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק ג'
- ^ רש"י נפטר לפני שסיים לפרש מסכת זו.
- ^ חתנו של רש"י
- ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 575
מסכתות ששה סדרי משנה | ||
---|---|---|
זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
|
הסנהדרין | ||
---|---|---|
מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • יהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקן • שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי | |
מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • הענישה בהלכה • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • שביל הסנהדרין |