אזור התעשייה ארז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אזור התעשייה ארז היה אזור תעשייה בסמוך למעבר ארז, אשר פונה בתוכנית ההתנתקות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 הוקם ליד מעבר הגבול ארז (אז מחסום ארז) אזור תעשייה.[1] באזור התעשייה הועסקו פועלים ישראלים ופלסטינים. בשנת 1972 היו באזור 11 מפעלים שבהם הועסקו כ-200 פועלים.[2]

בדצמבר 2003 הציג שר החוץ דאז סילבן שלום בוועידת המדינות התורמות תוכנית בשם "האג'נדה החיובית" שתוכננה במסגרת שיתוף פעולה עם מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, משרדי התמ"ת והחוץ. עיקר התוכנית היה הקמת שבעה פארקים תעשייתיים בשיתוף פעולה בין ישראל להרשות הפלסטינית שיהיו מבסוסים על מודל אזור התעשייה ארז. התכנית התבססה על העובדה שבניגוד לציפיות של גורמי מקצוע רבים, נוספו במהלך שלוש שנות האינתיפאדה השנייה (אשר באותה תקופה הייתה בשיאה) כ-50 מפעלים באזור התעשייה ארז.[3]

בשיא פעילותו של אזור התעשייה היו בו כ-210 מפעלים, בתי מלאכה ומוסכים שהעסיקו כ-4,500 עובדים מרצועת עזה. עם זאת, בימים בהם הייתה מתיחות או במקרים בהם התרחשה תקלה במחשבי מסוף הגבול בסמוך לאזור התעשייה הצטמצם המספר לכ-200 עובדים בלבד.[4]

בינואר 2004 התפוצצה מחבלת מתאבדת בכניסה למסוף מעבר הגבול והרגה 5 ישראלים אשר שהו במקום, בעקבות האירוע נסגר אזור התעשייה והעובדים אשר עבדו בו באותו הזמן חזרו לביתם.[5]

במרץ 2004 הוחלט לסגור את אזור התעשייה לעובדים הפלסטיניים אשר היו חלק נכבד מכוח העבודה באזור התעשייה לאור המצב הביטחוני שהדרדר. חודשיים לאחר מכן נפתח מחדש אזור התעשייה לעובדים הפלסטיניים אך תוך זמן קצר נסגר בשנית. פעולותאלו הסבו למפעלים באזור נזק של כ-80 מיליון שקלים חדשים. עקב כך החליט ביוני 2004 שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט לפנות את אזור התעשייה ולפזר את המפעלים שאכלסו אותו במספר אזורי תעשייה בדרום הארץ. הדבר בא לאחר אישורה של ההחלטה על תוכנית ההתנתקות על ידי ממשלת ישראל ולאחר תקופה ממושכת של אי ודאות ביטחונית.[6]

נכון ליוני 2004 כמחצית מ-201 המפעלים שהיו באזור התעשייה היו בבעלות ישראלית אך העסיקו יחד עם היזמים הפלסטינים כ-4,000 עובדים פלסטינים וכן כ-350 עובדים ישראליים בכל אזור התעשייה.

תוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור שטח אזור התעשייה היה אמור להיות בחלקו בשליטה ביטחונית ישראלית (כמו השטח של יישובי צפון השומרון אשר פונו אזרחית אך לא צבאית), כך למשל במסמך שהציג חגי שובל, בעבר ראש ענף במפקדת תיאום וקישור ארז (אשר בסיסה היה צמוד לשטח אזור התעשייה) שאף הגיע לידי מספר בעלי עסקים, במסמך נקבע כי לפחות חלקו הצפוני של אזור התעשייה מתוכנן להישאר בשליטה ביטחונית ישראלית גם במסגרת הסדר קבע.

ביוני 2005 נפגש המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס עם מספר בכירים בלשכת המסחר הטורקית וכן עם אנשי עסקים מטורקיה אשר היו מעוניינים בניהולו וכן בהפעלתו של אזור התעשייה ארז לאחר שתבוצע תוכנית ההתנתקות, הגורמים לא שללו אפשרויות בהם הדבר יכלול העברת שלוחות של מפעלים בטורקיה אל אזור התעשייה, באזור התעשייה רצו הטורקים להכשיר אלפי עובדים פלסטיניים וכן עשרות מנהלים לעבודה במפעלים הטורקיים, הנושא עלה לראשונה בשיחות שקיים רג'פ טאיפ ארדואן (אז כיהן כראש ממשלת טורקיה) עם פרס במהלך ביקורו של ארדואן בישראל.[7]

כפיצוי לפינוי המפעלים בעת תוכנית ההתנתקות ניתנו כ-18 הלוואות לבעלי עסקים מתוך קרן מיוחדת שמינהלת סל"ע ניהלה, עם זאת לטענתו של אבי דואן, אשר באותה תקופה היה ראש צוות המשימה ליזמות ותעסוקה למפוני חבל עזה וצפון השומרון, דואן טען כי לא כולם קיבלו את הפיצויים אשר הובטחו להם, דואן הציג נתונים בהם צוין כי רק כ-5 מפעלים היו מטופלים באמצעות הלוואת גישור של מט"י, כ-4 מפעלים נוספים נמצאים בטיפול של רואה חשבון עצמאי בעזרת מימון מטעם מט"י ושני מפעלים נוספים קיבלו סיוע מול הבנקים לאחר שהפכו ללקוחות מוגבלים.[8]

במאי 2019 פורסם כי מספר גורמים במערכת הביטחון ממליצים על הקמת אזור תעשייה משותף אשר מפעליו יוכלו להעסיק כ-5,000 עובדים פלסטיניים במיקום אשר יהיה קרוב לאזור התעשייה במעבר קרני אשר ננטש כמה שנים קודם לכן, אזור התעשייה יהיה דומה לאזור התעשייה שהיה בעבר במעבר הגבול בארז שפונה במהלך תוכנית ההתנתקות, עם זאת לאור שיקולים ביטחוניים אם אכן יוחלט להקים מחדש אזור תעשייה מסוג זה הוא לא יוקם בשנית במעבר ארז אלא באזור מעבר קרני.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]