בית החולים במעבר ארז
מאפייני הארגון | |
---|---|
סוג | בית חולים שדה |
בעלים | צבא הגנה לישראל |
מנכ"ל | סלמאן זרקא ורחלי מיזן |
היסטוריה | |
תאריך ייסוד | 18 בינואר 2009 |
שירותים | |
מספר מחלקות | 16 |
גאוגרפיה | |
מיקום | מעבר ארז, ישראל |
קואורדינטות | 31°33′30″N 34°32′41″E / 31.5582°N 34.544722222222°E |
בית החולים במעבר ארז אשר נקרא גם בית החולים "האמריקאי" הוא בית חולים שדה שהוקם מספר פעמים, בפעם הראשונה ב-18 בינואר 2009, בשנית ב־20 ביולי 2014 ובשלישית בסוף 2019, כל גלגולי בית החולים הוקמו על מנת לטפל בפלסטינים חולים ופצועים מרצועת עזה וכולם הוקמו באזור אשר נמצא בסמוך למעבר ארז שבצפון הרצועה.[1][2][3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים בזמן מבצע עופרת יצוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים נפתח לראשונה בימיו האחרונים של מבצע עופרת יצוקה והוא הכיל חדר רטנגן, חדר מיון, בית מרקחת ומעבדות לרופאים, מימון בית החולים היה בעזרת הצלב האדום ומד"א. בית החולים היה מסוגל לתת שירותים לכ-30 חולים בשעה. במרבית המקרים החולים היו מקבלים אבחון ראשוני ונשלחים למרפאת הבריאות באזור בהם הם גרים אבל במקרים חמורים יותר נשלחו החולים לאחד מבתי החולים בישראל על מנת לקבל מענה רפואי טוב יותר.[4]
בית החולים בזמן מבצע צוק איתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים נפתח בשנית בעקבות תגובות ודיווחים לגבי המצב הבריאותי ברצועה, ככל הנראה בגלל מבצע צוק איתן[5][6]. ההחלטה על הקמת בית החולים התקבלה על ידי ממשלת ישראל השלושים וארבע וזאת בעקבות המלצת מתאם פעולות הממשלה בשטחים יואב מרדכי, ההחלטה קיבלה את אישורו של הרמטכ"ל בני גנץ.[7] מלבד הגורמים הצבאיים היו גורמים נוספים שפעלו להקמת בית החולים בהם בין היתר היה ארגון צדקה אמריקאי אוונגלי בשם Friend Ships אשר גם פועל למען פצועים אשר נמלטו מאזורי המלחמה של מלחמת האזרחים בסוריה, וכן עם תרומות של מכשירים רפואיים.
במקום היו כ-20 רופאים, אחיות טכנאים וחיילי צה״ל, מכשיר צילום רנטגן, מכשיר אק"ג, בית מרקחת, חדר לידה, ציוד החייאה מתקדם, חדר מיון ומכשיר לביצוע בדיקות דם.[8]
עם זאת, ברצועת עזה הייתה התנגדות להעביר אזרחים פצועים, כדי שיקבלו טיפול בישראל, ולכן בית החולים נשאר רוב הזמן כמעט ריק.[9][10][11] במהלך ירי הרקטות במסגרת מבצע צוק איתן שיגר החמאס עשר פצצות מרגמה לעבר בית החולים.[12]
בזמן מבצע צוק איתן עבדו בבית החולים כ-20 רופאים וכמה אחיות וטכנאים.[6][13] ב-26 באוגוסט 2014 נסגר בית החולים ועל פי מקורות טופלו כ-51 אנשים.
מפקדי בית החולים בעת מבצע צוק איתן היו אל"ם ד"ר סלמאן זרקא וסא"ל רחלי מיזן.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת בית החלים מחדש הייתה אחד מהסעיפים החשובים במסגרת הבנות והסכמי הסדרה בין ישראל חמאס על אף התנגדות הרשות הפלסטינית והגורמים הבכירים בה בטענה כי הרעיון והקמת בית החולים בוצע ללא תיאום או יידוע משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית ואף האשים את החמאס כי במסגרת עסקת המאה הוא מקים בסיס מודיעין אמריקני של ה-CIA במסווה של בית חולים שדה לתושבי הרצועה שגם הוא בשיתוף פעולה עם המוסד.
בספטמבר 2019 במסגרת כנס של ועדת הקישור לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית הוצעו כמה פתרונות וכלים שיעזרו לפיתוח הרצועה ובניהם: הקמת מתקן התפלה בח'אן יונס, החזרת הפעילות באזור התעשייה קרני שנמצא בסמוך למעבר קרני והחזרת הפעילות של בית החולים שהיה במעבר ארז, בפועל חודש לפני הכנס כבר החלה הקמתו מחדש של בית החולים שיהיה בשטח של כ-40 דונם וצפוי לספק טיפול רפואי לחולים ברצועת עזה למשך 10 שנים לפחות וזאת בעזרת מימון שבא מכספו של השליח הקטרי לרצועה מוחמד אל-עמאדי אשר השקיע מיליון דולר במיזם, במקור היה תכנון להקים את בית החולים במעבר רפיח שבציר פילדלפי אך הדבר לא יצא לפועל כי היזמים של הפרויקט להקמת בית החולים העדיפו להקימו כמו קודמו, בסמוך למעבר ארז וזאת בעקבות הקושי לתת מענה רפואי באזור זה.[14]
בינואר 2020 התקדמו עבודות הבנייה של המקום ואף פורסם כי בבית החולים יוקמו שיכלול כ-16 מחלקות ויתן מענה לעד כ-500 חולים, בנוסף לאלו לראשונה תושבי הרצועה יוכלו לבצע במקום טיפול כימותרפי.[15]
בתגובה לביקורת נגד חמאס, ב-1 בדצמבר פורסם בביטאון הארגון, "אלרסאלה",[16] דף מידע על בית החולים. בנוסף התקיימה מסיבת עיתנואים בעזה בהשתתפות שר הבריאות של ממשלת החמאס, ד"ר ג'וואד א-טיבי. א-טיבי טען כי הסנקציות שהוטלו על ידי הרשות הפלסטינית נגד הרצועה אילצו את החולים לחפש אופציה אחרת. בנוסף, הוא טען כי הרשות השאירה את הרצועה בלי אמצעים רפואיים כאקט פוליטי נגד חמאס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית החולים הארעי שהקים צה"ל במהלך צוק איתן בשירות "ההסברה" הישראלית, באתר שיחה מקומית, 3 בדצמבר 2014
- בית החולים האמריקאי בעזה: תרופה או רעל?, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 25 בדצמבר 2019
- ביה”ח האמריקני ברצועה: בסיס מודיעין או הרחקת הרש”פ ממוקדי ההחלטות?, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 4 בדצמבר 2019
- צה"ל מקים בית חולים הומניטרי במעבר ארז, באתר מאקו, 20 ביולי 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Israel says field hospital at Erez open for Gazans". [[מען (סוכנות ידיעות)|]]. 20 ביולי 2014. אורכב מ-המקור ב-2019-01-28. נבדק ב-27 בינואר 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Brumfield, Ben; Penhaul, Karl; Levs, Josh (21 ביולי 2014). "Israel opens field hospital for Palestinians (scroll down)". CNN. אורכב מ-המקור ב-2020-04-12. נבדק ב-28 בינואר 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ (הקישור אינו פעיל, 4.5.2020)http://www.cogat.idf.il/Sip_Storage/FILES/3/4503.pdf
- ^ מערכת וואלה! חדשות, בית חולים שדה הוקם במחסום ארז, באתר וואלה, 18 בינואר 2009
- ^ Akram, Fares; Bernard, Anne (19 ביולי 2019). "In Hospitals Across Gaza, Scenes of Chaos and Grief". New York Times. נבדק ב-28 בינואר 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Miller, Elhanan (3 באוגוסט 2014). "On Gaza border, an Israeli field hospital stands empty". Times of Israel. נבדק ב-28 בינואר 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ IDF sets up field hospital for Gazans - Globes, en.globes.co.il, 20 ביולי 2014
- ^ ד"ר איתי גל, צפו: כך פועל ביה"ח שהקים צה"ל לטיפול בפלסטינים, באתר ynet, 22 ביולי 2014
- ^ Sokol, Sam (4 באוגוסט 2014). "An Empty Hospital". Jerusalem Post. נבדק ב-28 בינואר 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Wilson, Simone (27 באוגוסט 2014). "Why didn't Gazans use the IDF field hospital?". The Jewish Journal of Greater Los Angeles. נבדק ב-27 בינואר 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Moskowitz, Jeff (26 במרץ 2015). "Can Israel's Medical Diplomacy Make It the Cuba of the Middle East". Tablet. נבדק ב-28 בינואר 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ אמיר בוחבוט, מונע מאזרחים טיפול: חמאס ירה על בית חולים שדה שצה"ל הקים, באתר וואלה, 24 ביולי 2014
- ^ שירות גלובס, צה"ל מקים בית חולים שדה לפלסטינים במעבר ארז בצפון עזה, באתר גלובס, 20 ביולי 2014
- ^ גל ברגר | פרשנות, מתקן התפלה ובית חולים שדה: כך תשוקם הרצועה?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בספטמבר 2019
- ^ אלמוג בוקר, "במקום הפרות סדר - גידול תותים": הצצה למציאות החדשה ברצועה, באתר חדשות 13, 7 בינואר 2020
- ^ בערבית: الرسالة