משתמש:אגלי טל קהלת/הרחבות קהלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמדות ופעילות

ניירות מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנייר מדיניות שכתב ד"ר אביעד בקשי ועוסק בייעוץ המשפטי לממשלה הומלץ בין היתר להגדיר את היעדר הכפיפות של הממשלה והשרים לייעוץ המשפטי בקביעת המדיניות. הוצע גם לקבוע כי ממשלה או שר העומדים בפני הליך משפטי יקבעו את העמדה שתוצג בשמם, כאשר היועצים המשפטיים ייצגו נאמנה את העמדה מבחינה משפטית. אם סבורה הממשלה או סבור השר כי עמדתם לא הוצגה כראוי הם יהיו זכאים להשתמש בייעוץ משפטי פרטי. כמו כן הומלץ ליצור הפרדה מוסדית בין הייעוץ לממשלה לבין ייצוגה בערכאות.[1]
  • בנייר מדיניות העוסק בשאלת המשילות בישראל הומלץ לחזק את יכולת המשילות של הממשלה, בין היתר הוצע כי לשר תהיה זכות למינוי שני יועצים בכירים או משנים למנכ"ל במשרת אמון, נוסף על המנכ"ל עצמו, ושמינויים אלה יוכלו להיות גם מחוץ לשירות המדינה, בכפוף לתנאי סף שתקבע נציבות שירות המדינה. כמו כן הוצע כי השר יוכל למנות גם שני עובדים מתוך שירות המדינה במשרת אמון. כמו כן יוכל השר למנות בעצמו את היועץ המשפטי למשרדו כמינוי אמון. בנוסף הוצע לקבוע כי מינויי אמון יכולים להיות בעלי זיקה פוליטית לשר הממנה.[2]
  • בנייר מדיניות העוסק בהליכי התביעה בישראל הוצעו מספר שינויים שתכליתם חיזוק ההגנה על האזרח מפני אישומים פליליים שלא כדין, באמצעות מנגנוני בקרה על הליכי העמדה לדין. הומלץ להשיב לדין הישראלי את ההליך של חקירה מוקדמת על ידי שופט שלום. לצד זאת הוצע לשמר גם את זכות השימוע של חשודים לפני הגשת כתב אישום ולהרחיבה גם לחשודים בעבירות בדרגת עוון. בנוסף הוצע להרחיב את אפשרויות הטיעון של החשוד בפני רשויות התביעה ולאפשר לו לדחות את הצגת טיעוניו עד לאחר ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.[3]
  • בנייר עמדה שפרסם הפורום בעניין תלונות שווא בגין עבירות מין ואלימות במשפחה נטען כי היקף תלונות אלה רחב למדי והנפגעים מהן משלמים מחיר יקר. למרות זאת, הרשויות ממעטות לחקור את המקרים או להעניש את מתלונני השווא. בנייר הומלץ לבטל את הנחיית פרקליט המדינה שלפיה אין להגיש כתבי אישום בגין תלונות שווא בתחומים אלה, ולקבוע נוהל יידוע של המתלונן בעובדה שתלונת שוא היא עבירה פלילית. כן הוצע לקבוע שאם קבע בית משפט שאדם הגיש תלונת שווא - הנילון יהיה זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 70 אלף ש"ח, ושמו של מתלונן השווא יירשם במאגר מיוחד.[4]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום קהלת לכלכלה מפרסם ניירות מדיניות הכוללים ניתוח סוגיות כלכליות בישראל ומציגים הצעות ייעול בתחומי הרגולציה, מדיניות רווחה ועבודה מאורגנת. גישתו הכללית של הפורום היא בעד השוק החופשי ותומכת בהגברת התחרות וצמצום מעורבות הממשלה במשק.

  • בנייר מדיניות העוסק בהתחבורה השיתופית בישראל הוצע לאפשר את התפתחותה של תחבורה זו בישראל באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים. הוצע להחליף את הרגולציה הקיימת על הסעה בשכר במודל חופשי יותר בו המדינה תתמקד בהענקת "תו איכות" למציעי השירות, לתועלת הנוסעים. הצעות נוספות בתחום המיסוי והביטוח נועדו גם הן לאפשר עיסוק אגבי בהסעת בשכר בהתאם למודל התחבורה השיתופית.[5]
  • בנייר מדיניות העוסק בארגוני העובדים בישראל הומלץ להעלות את רף ההצטרפות לארגון עובדים מ-שליש העובדים ל-51% ולאפשר חופש מהתאגדות לעובדים הבוחרים בכך. בנוסף הוצע להגביל את זכות השביתה בשירותים חיוניים, להקים מוסד לבוררויות חובה בסכסוכי עבודה בשירותים חיוניים ולחייב עובדים בעלויות השביתה בשירותים אלה. הצעות נוספות בנייר המדיניות היו איסור על שביתות הזדהות, ביטול מעמד האגודות העות'מאניות המתנהלות ללא שקיפות ועוד.[6]
  • בנייר מדיניות העוסק בנמלי הים בישראל, הוצעו מספר צעדים לקראת הרפורמה בנמלי הים בישראל כדי ליצור סביבת שכר מתאימה לתחרות משוכללת שתיווצר עם השקתם של שני נמלי הים הפרטיים החדשים: נמל הדרום ונמל המפרץ. בין השאר הוצע להפריט את החברות הממשלתיות השולטות ברוב הפעילות בנמל חיפה ונמל אשדוד, ולהימנע מחתימת הסכם עבודה חדש שיבטיח חסינות מפיטורין לעובדי הנמלים, כדי לאפשר את הפרטתם. כמו כן הוצע לבטל את הצורך בכתב הסמכה לשם הפעלת נמל, כדי לעודד תחרות בין חברות תפעול החולשות על שטחי פריקה וטעינה שונים בנמל. בנוסף הוצע לפרק את חברת נמלי ישראל וליצור שלוש חברות החזקה נפרדות לשלושת מרחבי הנמלים: חיפה, אשדוד ואילת, זאת במטרה להגביר את הגמישות והתחרותיות בענף.[7]
  • בנייר מדיניות העוסק במודל הרווחה של הכנסה בסיסית לכל הוצע לאמץ מודל זה בישראל במקום מנגנוני הרווחה הקיימים, מבלי לפגוע במידת הפרוגרסיביות של שירותי הרווחה. בין הנימוקים בעד השינוי: 1. צמצום המערך הביורוקרטי באמצעות ביטול מבחני האמצעים. הרווח הוא הן בחיסכון למדינה הן בפישוט ההליכים לטובת האזרח. 2. ביטול תמריצים להישאר במצבי דחק על ידי הפסקת התלות בין המצב הכלכלי לתמיכה הממשלתית. 3. הפחתת המעורבות הממשלתית בחיי הפרט באמצעות ביטול העיסוק במצבו המשפחתי של האזרח וניצול יכולת ההשתכרות שלו כהתניה לתמיכה. 4. מוכנות גבוהה יותר לשוק העבודה החדש המאופיין בדינמיות רבה של עובדים, כולל תקופות ממושכות של אבטלה זמנית בתקופות מעבר.[8]

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנייר מדיניות העוסק בתמיכת המדינה בקולנוע הישראלי הומלץ להוסיף מסלול תמריצים המעניק תמיכה בהתבסס על הצלחת הסרט, זאת במטרה לחזק את התאמת הקולנוע לטעמו של הצופה הישראלי, לצמצם את ניגוד עניינים בין הלקטורים[9] למפיקים, לחזק את האלמנט המסחרי בקולנוע ולהגדיל את הגיוון הקולנועי. בנוסף הוצע להעביר את העסקת הלקטורים של קרנות הקולנוע למשרד התרבות עצמו, בדומה למקובל בעולם ובמטרה לממש את המימון מכספי הציבור לכדי השפעה על מדיניות התמיכה ביוצרים. כן הומלץ לקבוע קריטריונים אחידים לתמיכה בסרטים, להקים מנגנון ערעור על החלטת קרנות הקולנוע ולהגדיל את שיעור חברי מועצת הקולנוע שאינם קולנוענים מקצועיים[10]
  • בנייר מדיניות העוסק בסוגיית האוטונומיה של בתי הספר (חלק מסדרת 'מדיניות החינוך') הומלץ לחזק את העצמאות של בתי הספר. הוצע לחזק את האוטונומיה הפדגוגית - בין השאר באמצעות ביטול תפקידו של משרד החינוך באישורם של ספרי לימוד, ואת האוטונומיה התקציבית - באמצעות מעבר מתקצוב לפי שעת הוראה ולפי כיתה לתקצוב לפי תלמיד, כאשר את אופן הניצול של המשאבים תקבע הנהלת בית הספר. כן הוצע להגביר את התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך. בנוסף הומלץ לאפשר להורים חופש בחירה של בית הספר לילדם וכן לאפשר כניסה חופשית לשוק החינוך, לכל בית ספר שיעמוד בדרישות הביטחון, הבטיחות, הכשרת הצוות והנכונות ללמד את תוכנית הבסיס של משרד החינוך, זאת במטרה לעודד תחרות בין בתי הספר ולשפר את הישגיהם, תוך ביטול האיסור על פתיחת בית ספר המתחרה בבית ספר קיים.[11]
  • בנייר מדיניות העוסק במקצוע האזרחות בישראל, מהזווית של בחינות הבגרות, נטען כי מבחן הבגרות הקיים במקצוע האזרחות מתמקד בעקרונות מופשטים ומזניח את עיקרו של המקצוע - מבנה המשטר והפוליטיקה בישראל. המלצות נייר המדיניות היו למקד את ההוראה תוך הישענות על ספרי הלימוד, במטרה לחזק את החלק הקשיח בחומר על פני חלקים מעורפלים יותר.[12]
  • בנייר מדיניות העוסק בהשכלה הגבוהה בישראל נטען כי הגידול הניכר בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל לא הוכחה כתורמת לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים וכן נמצא כי שיעור האקדמאים בישראל שאינם מועסקים בהתאם לרמתם האקדמית גבוה מהמקובל בעולם. בהתאם לכך הומלץ להפחית את התמיכה במסלולים אקדמאיים שבהם התאימות בין השכלה גבוהה ליתרון בשכר נמוכה ולהפנות תקציבים לחיזוק מערך ההכשרה המקצועית. כן הוצע לבחון מחדש את תוספות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי לבעלי תארים אקדמאיים ולייחד את התוספות ללימודים שיימצאו כרלוונטיים לשיפור התפקוד המקצועי.[13]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום קהלת מקיים אירועים העוסקים בסוגיות ציבוריות שבתחום פעילותו.

כנס קהלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום עורך כנס שנתי העוסק בנושאי משפט וממשל בישראל. בכנסים משתתפים אקדמאים, שרים, חברי כנסת, משפטנים ופקידים בכירים.

הכנס הראשון שהתקיים בשנת 2014 עסק בשאלת אופיה של ישראל כמדינת לאום. בכנס השתתפו בין השאר השרים נפתלי בנט, ציפי לבני, גדעון סער ושי פירון, שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא, חברי כנסת ואנשי אקדמיה[14]
בשלוש השנים שלאחר מכן עסק הכנס ביחסי הממשלה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה. בכנסים השתתפו בין השאר שרת המשפטים איילת שקד ושרי משפטים לשעבר, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשניו,[15] מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, פרקליט המדינה שי ניצן, הפרופסורים רות גביזון, ברק מדינה, יואב דותן ואחרים, שרים וחברי כנסת.[16]
בשנת 2018 עסק הכנס בחוק הלאום שחוקקה הכנסת זמן קצר לפני כן. בכנס השתתפו יושב ראש בכנסת יולי אדלשטיין, שרת המשפטים איילת שקד, יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני, השר יריב לוין, פרופסורים וחברי כנסת.[17]

כנסים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 ערך הפורום ויכוח פומבי בנושא 'הרוב היהודי בין הים לירדן' בין פרופסור איאן לוסטיק מאוניברסיטת פנסילבניה לחוקר הישראלי יורם אטינגר.[18]
בשנים 2015 ו-2016 אירח הפורום את אירוע ה-Free Market Road Show המאגד כלכלנים ואנשי ממשל מרחבי העולם תומכי השוק החופשי.[19]

הליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפורום מחלקת ליטיגציה אשר עותרת לבית המשפט או מצטרפת לדיונים המתקיימים בו כידיד בית המשפט.

במרץ 2015, לאחר שראש הממשלה נתניהו, בתפקידו כשר החינוך, חזר בו מהחלטתו להימנע מאישור מועמדים לחברות בוועדת פרס ישראל בעקבות הנחיה שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה לעשות זאת, עתר הפורום נגד ההחלטה בטענה כי החלטת הביטול לא התקבלה לפי שיקול דעתו של שר החינוך, כפי שמחייב החוק, אלא מתוך ציות ליועץ המשפטי לממשלה, זאת אף על פי שלשר ישנה זכות לפעול בניגוד לחוות דעת היועץ.[20] העתירה נדחתה.

ביוני 2016 ביקש הפורום להצטרף כידיד בית המשפט לדיון שבו התנגד ארגון "שוברים שתיקה" למסור למצ"ח עדויות של לוחם במבצע צוק איתן. הפורום התנגד לעמדת "שוברים שתיקה" שלפיה פעילות הארגון היא אינטרס ציבורי הגובר על ערך גילוי האמת וכן לעמדה ש"שוברים שתיקה" נהנים מחיסיון מקורות עיתונאיים[21][דרושה הבהרה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורום מפרסם מאמרים בנושאים ציבוריים שונים. בין המאמרים כאלה המבקרים את האקטיביזם השיפוטי,[22] את הרחבת הוצאות הממשלה[23] ואת מעורבותם של היועצים המשפטיים בגיבוש המדיניות הציבורית.[24]

ביוני 2017 פרסם הפורום מאמר שבו תיאר את מודל החוקה הישראלי כ"קולוניאליזם שיפוטי", המזהה בציבור הישראלי נחיתות תרבותית. לדברי הפורום המודל הישראלי שבו השופטים אינם מתמנים על ידי נבחרי הציבור אך יש בסמכותם לפסול חוקים, הוא מודל נדיר וחריג בקרב הדמוקרטיות. לפי המאמר, ההיגיון הפנימי שמאחורי שלילת הסמכות החוקתית מן העם הוא שהעם נחות ואינו ראוי להכריע בשאלות חוקתיות. המאמר מציע כי גיבושה של מערכת המשפט הישראלית מתוך מערכת המשפט המנדטורית הביא לאימוץ גישה אליטיסטית זו.[25]

הפורום תמך בחקיקתו של חוק הלאום וסייע בקידומו ובגיבוש נוסח החוק.[26] במהלך הפולמוס הציבורי סביב החוק פרסם הפורום מאמרים רבים התומכים בחוק ומשיבים לטענות מתנגדיו.[27]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת. מהדורה שניה - 2017
  2. ^ ד"ר יצחק קליין ואביטל בן-שלמה משילות ומינויים בישראל, באתר פורום קהלת. יולי 2015
  3. ^ מורן נגיד, מנגנוני בקרה על הגשת כתבי אישום בישראל, באתר פורום קהלת, יולי 2015
  4. ^ יואב מזא"ה, תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה באתר פורום קהלת, מרץ 2016
  5. ^ ספי קלר, צביה זיכרמן, מאיר בוחניק ואריאל ארליך, תחבורה שיתופית בישראל - ניתוח מדיניות והצעת מודל, באתר פורום קהלת, יולי 2017
  6. ^ אמיר פדר, מיכאל שראל וצביה זיכרמן, ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה, באתר פורום קהלת, מרץ 2016
  7. ^ פנחס אנצילביץ' וד"ר יצחק קליין, נמלי ישראל בעידן של תחרות באתר פורום קהלת, מאי 2018
  8. ^ אורי כץ ומיכאל שראל, הכנסה בסיסית בישראל, באתר פורום קהלת, אוגוסט 2018
  9. ^ יועצים אמנותיים המנפיקים חוות דעת בנוגע לסרטים המבקשים תמיכה מקרנות הקולנוע.
  10. ^ זיו מאור, תקצוב הקולנוע הישראלי - ניתוח והצעת מדיניות, באתר פורום קהלת, יולי 2016
  11. ^ שובל שפט, אביטל בן-שלמה ויצחק קליין, אוטונומיה ובחירה במערכת חינוך פתוחה באתר פורום קהלת, יוני 2018
  12. ^ ד"ר הדר ליפשיץ, בחינות בגרות באזרחות באתר פורום קהלת, יולי 2016
  13. ^ אורי כץ, השכלה גבוהה עודפת בישראל, באתר פורום קהלת, אוקטובר 2017.
  14. ^ כנס פורום קהלת תשע"ד בנושא מדינת הלאום, 24.10.2014. באתר פורום קהלת.
  15. ^ דינה זילבר, אבי ליכט ורז נזרי
  16. ^ כנס פורום קהלת תשע"ו: עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג של היועמ"ש, 6.10.2015.
    עריכת דין בשירות הציבורי - הכיצד, 26.10.2016.
    הייעוץ המשפטי והממשלה, 24.10.2017. באתר פורום קהלת.
  17. ^ כנס חוק יסוד הלאום: עיגון חוקתי לזהותה הלאומית של ישראל,7 באוקטובר 2018, באתר פורום קהלת.
  18. ^ ויכוח פומבי בנושא הרוב היהודי בין הים לירדן, 26.06.2014. באתר פורום קהלת
  19. ^ ה-Free Market Road Show מגיע לפורום קהלת 07.05.2015. באתר פורום קהלת.
    כנס ה-Free Market Road Show בפורום קהלת, 01.03.2016. באתר פורום קהלת
  20. ^ דיון בעליון: לראש הממשלה שיקול דעת לסרב ליועמ"ש, 10.03.2015. באתר פורום קהלת
  21. ^ הפורום מבקש להצטרף כ"ידיד בית המשפט" למניעת מתן חיסיון לארגון שוברים שתיקה - פורום קהלת, ‏2016-06-28
  22. ^ אהרן גרבר, השיבה שופטינו כבראשונה, 14.10.2018. באתר פורום קהלת.
  23. ^ מיכאל שראל ואורי כץ, מחייך ומכה בעוצמה 21.08.2018. באתר פורום קהלת.
  24. ^ אביעד בקשי ואהרן גרבר, מה מקומם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה?, 26.06.2018. באתר פורום קהלת.
  25. ^ קולוניאליזם שיפוטי: האליטה חוששת שה"ילידים" ישלטו, באתר פורום קהלת, 11 יוני 2018
  26. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, סמס לאיילת שקד: כך נהפך פורום קהלת לאחד הגופים החזקים בפוליטיקה בישראל, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2018
  27. ^ מאמרים ופרסומים בעניין חוק הלאום, באתר פורום קהלת.