נמל המפרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נמל המפרץ
Port of Haifa - aerial view.jpg
נמל המפרץ מוקם בשטח שיובש בים במרכז התמונה
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
גוף מים הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°49′22″N 35°02′09″E / 32.822711°N 35.035867°E / 32.822711; 35.035867
פרטים
תאריך פתיחה 2021
מפעיל Shanghai International Port Group הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
סטטיסטיקות
נפח מכולות שנתי 1.1 מיליון TEU מתוכנן
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
נמל המפרץ
נמל המפרץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נמל המפרץ הוא נמל בהקמה, הנבנה בימים אלה ליד נמל חיפה. הקמת הנמל החדש נעשית על ידי חברת נמלי ישראל המופקדת על פיתוח הנמלים.

נמל המפרץ יופעל על ידי חברת הפעלה בינלאומית SIPG משנגחאי והוא ישמש כנמל ימי נוסף לייבוא וייצוא של סחורות מצפון הארץ. הקמת הנמל היא חלק מתוכנית כוללת של משרד התחבורה, בהובלת שר התחבורה ישראל כץ, משרד האוצר, וחברת נמלי ישראל שנועדה לתת מענה לצורכי המשק בתחום הסחר הימי, לגידול בממדי האניות ולחיזוק כלכלת ישראל התלויה בשעריה הימיים. בנוסף, הקמתם של נמלים חדשים ומתחרים בחיפה (נמל המפרץ) ובאשדוד (נמל הדרום) תפתח את ענף הנמלים לתחרות ולהתייעלות לרווחת הציבור, היצואנים והיבואנים. וזאת בהמשך לרפורמה בנמלים שהחלה בשנת 2005.

נמל עתידי נוסף המוקם כעת באשדוד הוא נמל הדרום אשר יתחרה בנמל אשדוד.

בניית הנמל עתידה להסתיים במהלך שנת 2021.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרפורמה בנמלי הים בישראל

שלושת נמלי הים המסחריים של ישראל הופעלו במאוחד עד לשנת 2005 תחת גוף אחד - רשות הנמלים. מצב זה גרם לחוסר תחרות מוחלט בין הנמלים, בעטיו זכו לקוחות הנמלים לשירות ברמה נמוכה. המצב אפשר ריכוז של כוח רב בידי ועדי העובדים של הנמלים במקרה של רצון לשבות, ובכך לגרום להשבתת כלל הסחר הימי של ישראל בקלות. על מנת להגביר את התחרות וההתייעלות בענף, החליטה ממשלת ישראל, בשנת 2004, על שינוי מבני בענף הנמלים. עיקרו של השינוי היה הפרדת הנמלים חיפה, אשדוד ואילת, שנוהלו עד אז במסגרת רשות הנמלים, והקמת שלוש חברות נמל ממשלתיות עצמאיות נפרדות, אשר יופרטו בעתיד. בנוסף, הוקמה חברת נמלי ישראל, חברה ממשלתית חדשה שתפקידה לנהל את נכסי המדינה במרחב הנמלים, לדאוג לפיתוחם ולהקצאת שטחים במרחב הנמלים לפעילות לוגיסטית ונמלית. בד בבד עם הקמת החברות החדשות הוחלט על הקמת רשות רגולטורית במשרד התחבורה שתהיה אחראית על תכנון ארוך טווח של ענף הנמלים ועל הסדרת הפעילות בו - רשות הספנות והנמלים. בשנת 2004 הושלם תהליך החקיקה, ובשנת 2005 יצא לדרך שלב א' של הרפורמה: חברת הפיתוח וניהול הנכסים, חברות הנמל והרשות הרגולטורית החלו לפעול.

עם זאת, כעשור לאחר סיום הרפורמה, לא הושגו מטרות הרפורמה במלואן: הכנסת תחרות והתייעלות בענף הנמלים. הקמת הנמלים החדשים הנדרשים בהתאמה לצורכי המשק, היוותה בנוסף פלטפורמה ליצירת תחרות אמיתית בענף. יצוין שהכנסת תחרות במרחב כל נמל הייתה אחת מהמלצותיה של ועדת טרכטנברג בפרק להורדת יוקר המחיה. (ראה קישורים חיצוניים) כך נמל הדרום החדש יתחרה בנמל אשדוד ונמל המפרץ שיוקם יתחרה בנמל חיפה.

נמלי הים הם השער המסחרי העיקרי של מדינת ישראל והם משנעים כ-98 אחוזים ממטעני סחר החוץ של ישראל. תנועת המכולות בסחר העולמי והישראלי צמחה בעשורים האחרונים בשיעור ניכר, ואוניות ענק חדישות נכנסו לשירות בקווי הסחר העולמיים. מערכת נמלים מודרנית בישראל, חיונית לצמיחת המשק ופיתוחה הוא יעד אסטרטגי עבור מובילי כלכלת ישראל, השואפים לשמור על מעמדה האיתן בסחר העולמי האזורי[1].

הנמלים החדשים יהיו בבעלות ממשלת ישראל דרך חברת נמלי ישראל, ויופעלו על ידי חברות הפעלה בינלאומיות, אשר יציעו סטנדרטים גבוהים של שירות ויתחרו בנמלים הקיימים. בכך מקווה ממשלת ישראל להשיג הורדה ביוקר המחיה, הגברת התחרות והגדלת היעילות בנמלי אשדוד וחיפה. לחברות הספנות, ליצואנים וליבואנים תהיה האפשרות לבחור באיזה נמל לקבל את השירות.

תכולות הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית להקמת נמל המפרץ (שלב א') בחיפה כוללת הקמת מסוף מכולות על פני שטח של 810 דונם שיוכל לטפל בעד -1.1 מיליון TEU בשנה. עוד כוללת התוכנית הארכת שובר הגלים הראשי ב-800 מטר והקמת שובר גלים משני באורך של 2,100 מטר. אורך הרציף הראשי המתוכנן יהיה 800 מטר בעומק מים של - 17.3 מטר. כמו כן יוקמו שלוש מסילות ברזל לרכבת מטענים באורך כולל של 2,100 מטר בתוך המסוף, לקידום שינוע יעיל של מטענים והפחתת עומסי התנועה בצירי התחבורה[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נמלי ישראל פרסמה את המכרזים לשלב המיון המוקדם להקמת נמל הדרום ונמל המפרץ בסוף שנת 2012[3] וביולי 2013 הודיעו רוה"מ, שר התחבורה ושר האוצר על היציאה למכרזי ההפעלה וקידום מכרזי ההקמה לשלב ההצעה הטכנית והכספית[4].

במכרזים לנמל הדרום התמודדו חברות בינלאומיות וחברות ישראליות בשיתוף פעולה.

ב-30 באוקטובר 2014 הוכרזה קבוצה המשותפת לחברות אשטרום ושפיר הנדסה כזוכה במכרז הבינלאומי להקמת נמל המפרץ. היקף העבודות נשוא מכרז זה כ-3.98 מיליארד ש"ח[5].

ב-23 במרץ 2015 הוכרזה חברת SIPG הסינית כזוכה במכרז הבינלאומי להפעלת הנמל המפרץ בחיפה[6].

בינואר 2018, הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה אישרה התוכנית המפורטת לנמל, אך במסגרת החלטתה הורתה על הוצאת נמל הדלקים מהתוכנית[7], וביולי 2018 אושרה בוועדה לשמירת הסביבה החופית[8].

התנגדויות לתוכניות הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות הפיתוח שהגישה חברת נמלי ישראל לוועדת התכנון והבנייה עוררה התנגדויות רבות שהוגשו על ידי שורה של פעילים סביבתיים, ארגונים ירוקים, מפלגות ירוקות ממועצת העיר ואף ראשת העיר קליש-רותם שהייתה בזמנו חברת מועצה[9]. רשות נחל הקישון והקואליציה לבריאות הציבור כי חברת נמלי ישראל תתרום לפיתוח הסביבתי ולתחזוקה של פארק מורד נחל הקישון מתוך צורך לאזן בין האינטרס העירוני לאינטרס הנמלי באזור. כל הדרישות שהעלו הארגונים והפעילים נדחו על ידי ועדת התכנון והבנייה המחוזית והתוכניות להקמת נמל המפרץ אושרו. בדצמבר 2018, בעקבות אישור התוכנית הודיעו המתנגדים על כוונתם להגיש ערעור לוועדה הארצית בירושלים[10].

בתחילת ינואר 2019 אישר יו"ר הוועדה המחוזית רשות ערעור על התוכנית למספר מתנגדים[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]