הרפורמה בנמלי הים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרפורמה בנמלי ישראל או הרפורמה בנמלים הוא השם שניתן לשינוי מבני כולל בענף הנמלים הימיים בישראל. הרפורמה בשנת 2003 עם חקיקת חוק הרפורמה בכנסת, ומטרתו הסופית היא הכנסת תחרות והפרטת נמלי הים של ישראל: נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת. עיקר הרפורמה כולל את פירוק רשות הנמלים למספר גופים. חברת נמלי ישראל שתהיה אחראית על אחזקה, ניהול ופיתוח של שטחי הנמלים והשכרתם לחברות ההפעלה; חברת נמל אשדוד, חברת נמל חיפה וחברת נמל אילת, שתהיינה אחראיות על מתן השירות ופיתוח מתקני הנמל ורשות הספנות והנמלים שתהיה אחראית על אסדרת הענף.

בשנת 2009 קבע מבקר המדינה כי הרפורמה נכשלה[1]. במקום זאת התחיל קידום הקמת נמל המפרץ ונמל הדרום.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 2003 היו מאוחדים שלושת נמלי הים בישראל תחת גוף אחד - רשות נמלי ישראל. הרשות הייתה אחראית על שטחי הנמל, על הפעלת הרציפים, על פיתוחם ועל שכר העובדים, בדומה לרשות שדות התעופה. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו גוף אחד מחזיק בידו את כלל המשאבים לייבוא ולייצוא ימי במדינה. כמו כן, ועדי הנמלים השונים היו מאוגדים תחת ועד אחד ובמקרה של שביתה היו מושבתים כלל נמלי ישראל. חוסר תחרותיות זה הוביל למשכורות עתק לעובדי הנמלים. ריכוז הכוח הרב בידי ועדי העובדים של החברה גרם להשבתת כלל הסחר הימי של ישראל בקלות רבה.

על מנת להגביר את התחרות בענף, בשנת 2003 החליטה ממשלת ישראל על שינוי מבני בענף הנמלים. עיקרו של השינוי היה הפרדת הנמלים חיפה, אשדוד ואילת, שנוהלו עד אז במסגרת רשות הנמלים, לשלוש חברות נמל ממשלתיות עצמאיות נפרדות, אשר יופרטו בעתיד. תפקיד חברות הנמל הוא לספק את השירות ללקוחות הנמל ולדאוג לפיתוח כלי העבודה בנמל כדוגמת מנופים. בנוסף, הוקמה חברת נמלי ישראל, חברה ממשלתית חדשה שתפקידה להחכיר את שטחי הנמל לחברות ההפעלה, ולפתח שטחי נמל חדשים. בד בבד עם הקמת החברות החדשות הוחלט על הקמת רשות רגולטורית במשרד התחבורה שתהיה אחראית על תכנון ארוך טווח של ענף הנמלים ועל הסדרת הפעילות בו - רשות הנמלים. בשנת 2004 הושלם תהליך החקיקה, ובשנת 2005 הסתיים שלב א' של הרפורמה: חברת הניהול, חברות הנמל והרשות הרגולטורית החלו לפעול.

ביולי 2013 הודיע שר התחבורה, ישראל כ"ץ, על יציאתם לדרך של המכרזים לקראת הרפורמה בנמלי הים בישראל. על הרפורמה עצמה החלו לעבוד בחברת נמלי ישראל שנים קודם עם חציבת האבן להכנת שוברי גלים לנמלים החדשים ועם הכנת הסטטוטוריקה לנמלים החדשים. שר התחבורה החליט כי שני המכרזים יפורסמו במקביל על מנת לוודא כי הנמל החדש יופעל בזיכיון על ידי גורם פרטי בשיטת בנה-הפעל-העבר. מטרת הרפורמה להביא להגברת התחרות בנמלים, באמצעות הקמת נמלי מים עמוקים מתחרים, בחיפה ובאשדוד כמו גם להיערך לשינויים המתרחשים בעולם הספנות בעולם[2].

על פי מחקר של מכון המידע והמחקר של הכנסת קיימים 4 מודלים להפעלת נמלי ים בעולם המערבי[3]. במודל המקובל ביותר קיימת חברה ממשלתית אשר אחראית על ניהול ופיתוח הרציפים והמסופים בנמלים, וקיימת נוספת אשר חוכרת את שטחי הנמל ונותנת את שירותי הפריקה וההעמסה ללקוחות. עד לרפורמה לא הייתה הפרדה בין החברה המנהלת את הפעילות ובין החברה המנהלת את הנכסים של הנמל.

עיקרי הרפורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרפורמה יצרה חברת נמל אשדוד, חברת נמל חיפה וחברת נמל אילת, המפעילות את הנמל ונותנות שירותי נמל ויוצרות תשתית עתידית להפרטתן. החברה האחראית בפועל על שטחי הנמל ועל פיתוח הנמלים היא חברת נמלי ישראל.
  • הרפורמה הפכה את רשות הנמלים לגוף רגולטורי בלבד שתפקידו להסדיר את הענף.
  • הרפורמה פיצתה את עובדי הנמלים לטובת הסכמתם לתמיכה בשינוי המבני בענף.

הרפורמה הפרידה את חברות הנמל, אם וכאשר תופרטנה חברות נמל אשדוד ונמל חיפה (נמל אילת כבר הופרטה), מה שיגדיל את השקיפות בחברות. מאידך היא נכשלה בהגברת התחרות, שכר העובדים וכוחם של הוועדים נשאר גבוה, ועדיין עולות חשדות לנפוטיזם ושחיתות בנמלים.

המצב היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעשור לאחר סיום הרפורמה בנמלים, לא הושגו מטרות הרפורמה במלואן: הכח בידי ועדי העובדים של הנמלים נותר גבוה, ולא פעם הושבתו הנמלים ללא סיבה, השכר הגבוה אשר מקבלים העובדים הוא בין הגבוהים במגזר הציבורי, וחברות הנמל נגועות בנפוטיזם וחשדות לשחיתות. בשנת 2014 נחשף בערוץ 2 כי יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן, קידם סגירת חוזים של חברת נמל אשדוד עם חברות חיצוניות שהיו בבעלותו או בבעלות קרובי משפחתו. לאחר מכן נפתחה נגדו חקירה פלילית בנושא זה, והוא אולץ לעזוב את תפקידו והוחלף באבינועם שושן.

במסגרת דיוני ועדת טרכטנברג, עלתה ההבנה כי הרפורמה לא השיגה את מטרתה עקב כך שסחורות אשר מיועדות להגיע לדרום הארץ יובאו לישראל בדרך כלל דרך נמל אשדוד, וסחורות המיועדות לצפון - דרך נמל חיפה. על מנת להגביר את התחרות בשני הנמלים, הוחלט על הקמת נמל הדרום שיתחרה בנמל אשדוד, ונמל המפרץ שיתחרה בנמל חיפה. לפי דוח טרכטנברג, "מבחינה שנעשתה על ידי גורמי המקצוע במשרדי התחבורה והאוצר עולה כי התפוקות בתחום המכולות לצוות עבודה בנמלי ישראל נמוכות ביחס לנמלים אחרים בעולם: בין 15% ל-25% נמוכות ביחס לנמלים במזרח התיכון, ואף נמוך מכך ביחס לנמלים מתקדמים בעולם. העלות הנגזרת מכך למשק הלאומי נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה. הכשל המרכזי בענף הוא היעדר תחרות. חברות הנמל הקיימות מהוות מונופול אזורי, כל אחת בתחומה, וביחד מהוות דואופול ארצי"[4].

באשדוד זכו במכרז ההקמה - החברה הסינית "צ'יינה הארבור"[5]. במכרז ההפעלה זכתה חברת TIL ההולנדית[6]. בחיפה זכו במכרז ההקמה - קבוצה משותפת של שפיר הנדסה ואשטרום[7]. במכרז ההפעלה זכתה חברת SIPG הסינית[8].

ביוני 2018 הושגו הסכמות בין ההסתרות, נציגות העובדים והמדינה באשר להשלכות הרפורמה על נמל חיפה הקיים. במסגרתם הוסכם בין היתר על הכנסתו של משקיע פרטי לנמל במטרה להכין אותו לתחרות[9]. עוד, הוסכם באוגוסט 2019 בין ההסתדרות, נמל חיפה, חברת נמלי ישראל ומשרדי התחבורה והאוצר כי עובדי מחלקת הים של נמל חיפה הקיים יעברו לעבוד בחברת-בת ממשלתית חדשה של חברת נמלי ישראל, אשר תשרת את שני הנמלים עד שנת 2054[10].

בית הדין לעבודה לא התיר לעובדי הנמלים להשבית את העבודה בפועל בגלל הרפורמה[11]. ביוני 2017 הגיעו ההסתדרות והמדינה להסכם המבטיח את ביטחונם התעסוקתי של עובדי דור ב' בנמלים הקיימים למשך 10 שנים, בכפוף לחתימת הסכמי רפורמה סופיים בנמלים[12]. במאי 2018 שבתו עובדי שני הנמלים הוותיקים בלא אישור בית הדין, וחזרו לעבוד לאחר שבית הדין הטיל קנסות אישיים באלפי שקלים על ראשי הוועדים[13].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מבקר המדינה: הרפורמה בנמלי הים נכשלה, ynet, ‏2009-05-06 (בעברית)
  2. ^ הרפורמה בנמלים
  3. ^ איתמר מילרד, תמיר אגמון, הקמת שני נמלי ים בהפעלה פרטית: תיאור, ניתוח וסקירה משווה
  4. ^ אמנון פורטוגלי, על הרפורמה בנמלים - תמונת מצב והמלצות
  5. ^ חברת נמלי ישראל: חברת Pan Mediterranean Engineering של צ'יינה הארבור זכתה במכרז להקמת נמל הדרום באשדוד Archived 2014-08-05 at the Wayback Machine
  6. ^ החברה ההולנדית TIL זכתה במכרז להפעלת הנמל החדש באשדוד
  7. ^ רשמית: שפיר הנדסה ואשטרום זכו במכרז להקמת נמל חיפה החדש
  8. ^ SIPG הסינית זכתה במכרז להפעלת הנמל החדש בחיפה
  9. ^ ניצן צבי כהן, ‏עיקרי הרפורמה בנמל חיפה: תחרות, שקט תעשייתי והתייעלות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 ביוני 2019
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏הסכם היסטורי במפרץ חיפה: מחלקת הים תהפוך לחברה ממשלתית שתשרת את שני הנמלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 באוגוסט 2019
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏ארבע שנים ללא הזכות לשבות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בדצמבר 2018
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏הממשלה התחייבה: לאחר הקמת הנמל הפרטי לא יפוטרו עובדי נמל במשך עשור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביוני 2017
  13. ^ צחי שדה ואחיה ראב"ד, השביתה הפרועה בנמלים הסתיימה: ראשי הוועדים הורו על חזרה לעבודה, באתר ynet, 12 במאי 2018