פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת השימוש ברוגלות על ידי משטרת ישראל (הידועה כפרשת פגסוס) עוסקת בשימושה של משטרת ישראל ברוגלת "פגסוס", העוקבת אחר טלפונים סלולריים וברוגלות אחרות.

הפרשיה התפרסמה לראשונה בינואר 2022, כשתומר גנון פרסם תחקיר עיתונאי ב"כלכליסט" בו תיאר את השימוש בתוכנה וטען כי השימוש בה נעשה ללא אישור משפטי, בעניינם של אזרחים שנחשדו בעבירות קלות, או לא נחשדו כלל. בעקבות כך הוקם צוות בדיקה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עמית מררי, הצוות קבע כי מרבית ממצאי התחקיר אינם נכונים.

לאחר פרסום ממצאי ועדת מררי, עלו טענות לשימוש נרחב יותר ברוגלות, והועלתה קריאה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתחקור את הפרשה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פגסוס (תוכנה)

"פגסוס" היא תוכנת ריגול, שפותחה על ידי חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. ניתן להתקין אותה באופן סמוי על מכשירי טלפון ברוב הגרסאות של iOS ואנדרואיד.[1][2] לתוכנה מוניטין שלילי לאחר שפורסם ששימשה משטרים שונים למעקב אחר עיתונאים ומבקרי המשטר, כך למשל בנובמבר 2021 הכניסה ארצות הברית את חברת NSO לרשימת הגופים שפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי של ארצות הברית. פגסוס ורוגלות דומות אחרות מאפשרות לחדור ולהוריד את כלל המידע הקיים בסמרטפון, בנוסף לציטוט השיחה.

על פי חוק האזנת סתר משטרת ישראל רשאית לבצע האזנות סתר בזמן אמת לחשוד ובן שיחו[דרוש מקור], ובלבד שהדבר יאושר מראש על ידי נשיא בית משפט מחוזי או סגנו.[דרוש מקור]. לאחר תפיסה פיזית של טלפון סלולרי בצו חיפוש רשאית המשטרה לבחון את תוכנו. מומחים משפטיים הטילו ספק ביכולת להסתמך על חוק האזנת סתר כבסיס המשפטי לשימוש בכל היכולות של הרוגלה,[3][4] וקראו לעדכונו.[5]

האמון על המעקב והבקרה על האזנות הסתר הוא היועץ המשפטי לממשלה.[דרוש מקור] היועמ"ש בתקופה המדוברת של פגסוס[דרושה הבהרה] היה אביחי מנדלבליט.[דרוש מקור] הממונה מטעם היועמ"ש על המעקב והבקרה על האזנות הסתר הייתה עמית מררי.[דרוש מקור]

חשיפת הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בינואר 2022 טען העיתונאי תומר גנון ב"כלכליסט", שמשטרת ישראל השתמשה בתוכנה כדי לפרוץ מרחוק לטלפונים של אזרחים ישראלים, שאינם עבריינים או חשודים, ללא צווי חיפוש או צווי האזנה, ובאמצעותה בוצעו מעקבים אחרי פעילים במחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש, עובדים בחברה ממשלתית וראש עיר במסגרת חקירה סמויה. לאחר שהושגו ראיות באופן לא חוקי, טענה משטרת ישראל, כי יש בידה 'מידע מודיעיני' שמצדיק חקירה גלויה. במצב זה ביקשה המשטרה אישור חיפוש במכשירי הטלפון ומהם הוציאה את המידע, והפעם, באופן חוקי. על פי התחקיר, השימוש בתוכנה היה ממודר במשטרת ישראל, ואת האישור להפעלת התוכנה כנגד אזרח נתנו קציני משטרה ללא כל אישור משופט או רשות חיצונית.

משטרת ישראל הכחישה וטענה, כי "פעילות המשטרה בתחום זה נמצאת תחת פיקוח ובקרה באופן רציף, על ידי היועץ המשפטי לממשלה וגורמים משפטיים חוץ ארגוניים נוספים".[6] כעבור יומיים הקים היועץ המשפטי לממשלה צוות לבדיקת הטענות.

ב-23 בינואר 2022 פרסם העיתונאי יואב יצחק כי משטרת ישראל השתמשה בתוכנת פגסוס גם נגד מעורבים במשפט נתניהו.[7] בין האנשים שפירט היו ג'יימס פאקר, יאיר נתניהו, עוזריו של נתניהו עופר גולן, יונתן אוריך, ושאול אלוביץ'. לאחר מכן, פורסמו חלקים נוספים בתחקיר וכן דיווחים נוספים מכתבים אחרים.

לאחר כמה ימים נאמר מטעם המשטרה: "לאור הפרסומים בנושא, משטרת ישראל ביצעה בדיקות בנוגע למקרים בהם נטען כי המשטרה ביצעה פעולות החורגות מסמכויותיה בעת הפעלת האזנת סתר באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים קליטת תקשורת בין מחשבים. לאחר בדיקה ראשונית העברנו ממצאים אלה אל היועץ המשפטי לממשלה, ועל בסיסם יצאה הודעתו מ-20 בינואר". באותה הודעה אמר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי לפי המידע שהוצג על ידי המשטרה עד אז, היא נהגה על פי חוק, ורק על פי צו של בית משפט. במשטרה הודו ב-2 בפברואר כי "בבדיקה נוספת מאוחרת יותר, שנעשתה עוד טרם הקמת צוות הבדיקה, התגלו ממצאים נוספים המשנים בהיבטים מסוימים את מצב הדברים. נוכח האמור הנחה היועמ"ש לנקוט מהלכים מידיים כדי למנוע אפשרות לחריגה מסמכות - והמשטרה תפעל בהתאם".[8]

בהמשך נטען, כי במסגרת האירוע השתמשה המשטרה בתוכנת הריגול על מנת לעקוב גם אחרי חשודים בתיק 4000.[9] בתגובה פנו פרקליטיהם של בני הזוג אלוביץ' ובנימין נתניהו לבית המשפט, בדרישה להורות לפרקליטות לחשוף את החומרים שנחשפו בחקירותיו באמצעות תוכנת פגסוס.[10] נטען גם, כי שימוש בתוכן הטלפון הותר בצו בחקירה ב"פרשת בזק", שנחקרה ברשות ניירות ערך וממנה נולד לימים תיק 4000 ובה הוגשו כתבי אישום נפרדים. במהלך התיק ניתן צו נוסף.[11] בית המשפט הורה לפרקליטות להגיב על הפרסומים ולהבהיר האם נעשה שימוש בתוכנה במסגרת חקירת הפרשות, וביטל יום דיונים שנקבע בכדי להמתין לקבלת עמדת הפרקליטות.[12]

ב-7 בפברואר 2022 פרסם תומר גנון ב"כלכליסט" את הטענה שהיה שימוש ברוגלה גם בניידים של מנכ"לים, ראשי ערים, פעילי מחאות אחרות, מקורבי נתניהו ועוד.[13] לפי הפרסום, בין האנשים שנפרצו הניידים שלהם היו קרן טרנר אייל, שי באב"ד, אמי פלמור, רמי לוי, יאיר כץ, אבירם אלעד, דודו מזרחי מנכ"ל בזק, סטלה הנדלר, ואנשים הקשורים לתיק 4000, בהם אבי ברגר, אילן ישועה, אבנר נתניהו, טופז לוק, יונתן אוריך, איריס אלוביץ', ושלמה פילבר, וראשי המועצות והעיריות יורם שמעון, מרים פיירברג, מוטי ששון ויעקב פרץ ובני משפחותיהם. לפי הפרסום, בכל המקרים שפורטו נעשה שימוש בתוכנה ללא צו בית משפט, לא לצורך איסוף ראיות, אלא לשם השגת מידע מודיעיני על ידי יחידת הסיגינט. המידע הועבר לשוטרי סיור תחת חיסיון על אופן השגתו. ההסבר המקובל היה "מידע אגבי" או "מקור חד פעמי".[13] באותו יום פרסם גם יואב יצחק כי המשטרה האזינה לאלפי אנשים, וביניהם שלמה דרעי, אחיו של אריה דרעי, משה הבא, מיכאל מירלשווילי, דוד ביטן, דב צור, שורה של קבלנים וכן מקורבים לנוני מוזס.[14]

למחרת פורסם שלפי ממצאי הבדיקה הראשונית, לאחר קבלת צו מבית המשפט, המשטרה ניסתה להתקין תוכנה בניידים של החשודים שלמה פילבר ואיריס אלוביץ'.[15] פרסום אחר טען כי המשטרה ניסתה, באישור בית המשפט, לפרוץ לשלושה ראשי רשויות מקומיות: מרים פיירברג, יעקב פרץ והשלישי – או יורם שמעון ממבשרת ציון או מוטי ששון מחולון. לפי הפרסום רק אחד מהניסיונות צלח. במקרה של אישים אחרים, כמו מנכ"לים של משרדי ממשלה, נטען שיש הבדל בין היעד שנגדו פעלה המשטרה לבין הנספח. כלומר, היעד שאליו האזינו יוקלט לאחר מתן צו גם כאשר הוא שוחח עם אחרים, המוגדרים כנספחים (כמו מנכ"ל).[16][17]

בעקבות "כלכליסט" עסקו בנושא אמצעי תקשורת נוספים, ולפיהם בשנת 2013, בתקופת כהונתו של המפכ"ל יוחנן דנינו, רכשה משטרת ישראל את התוכנה. הפעלתה החלה בתקופת כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"ל, בחדר בקרה מיוחד. לדברי המשטרה, הגרסה שנרכשה אינה מוציאה את כל התכנים במכשיר, אלא רק את הנתונים מרגע הדבקת המכשיר ברוגלה. לפי דיווח עיתונאי,[17] בשלוש שנות כהונת רוני אלשיך פעלה המשטרה באמצעות התוכנה נגד 90 יעדים ייחודיים, ובשנתיים של מוטי כהן כממלא מקום המפכ"ל – נגד 150 יעדים. כמו כן, ניתן לבחון את היסטוריית השימוש בתוכנה בקובץ הלוג שלה.[17][18] ב"כלכליסט", לעומת זאת, נטען שקיימת יכולת למחוק או להעלים את המידע הזה מהפלטפורמה.[18][19]

שי באב"ד, קרן טרנר אייל ואמי פלמור פנו לחברה פרטית במטרה לברר האם בוצעה פריצה לטלפונים שלהם. לפי החברה הפרטית, ZECOPS, אכן בוצעה פריצה לטלפונים הניידים שלהם, אך לא על ידי המשטרה ולא באמצעות תוכנת פגסוס. לפי הערכת החברה נעשתה הפריצה לטלפונים של המנכ"לים לשעבר על ידי מדינה זרה.[20]

הפולמוס סביב תחקיר "כלכליסט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי ארי שביט גיבה את גנון והביע חשש מממצאי התחקיר.[21]

בהמשך הדיון בחשיפות "כלכליסט" עלתה הטענה, בין השאר בעקבות הכחשת המשטרה,[22] שגנון לא סיפק ראיות לביסוס הממצאים שפרסם ושייתכן שפרטים משמעותיים שפרסם אינם נכונים.[23] העיתונאים מרדכי גילת ובן כספית אף טענו שטענותיו משוללות יסוד.[24] כספית כתב על תחקיר "כלכליסט": "מישהו ערך כאן מבצע שיטוי מתוחכם, יקר ושאפתני. מישהו מאוד רצה שהציבור הישראלי יאמין שהמשטרה שלו שותלת רוגלות ריגול אצל אזרחים תמימים על פי גחמותיה. מישהו רצה שנחשוב שתפרו כאן תיקים. מישהו רצה לחולל כאן כאוס ולפרק את שאריות האמון שהאזרחים רוחשים למוסדות הממלכתיים החיוניים ביותר במדינה."[25] גילת מנה סוגיות ש"כלכליסט" לא השיב עליהן: "הוא לא הסביר איך הפך את משטרת ישראל לאחות התאומה של השטאזי; על מה נסמך כאשר פרסם את סיפור הפריצה ללא צו לטלפונים הניידים של שי באב"ד, קרן טרנר ואמי פלמור — שלושת מנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר; מאין שאב את הסיפור על פריצות דומות לניידים של פעילים במחאת בלפור ובמחאת האתיופים; ואיך הפך את אבנר נתניהו ליעד נוסף של המשטרה."[26] בתגובה לדרישות אלו הצהיר תומר גנון כי אינו חושף פרטים מטעמי חיסיון עיתונאי: נשבעתי למקורותי: אגן עליכם עד שכל האמת תתגלה. הבטחתי: אעשה כל שביכולתי שלא תגמרו כמו ליאורה גלאט ברקוביץ', ענת קם, או אדוארד סנודן[27].

לעומתם התייצב העיתונאי חיים לוינסון שתמך בפרסומי "כלכליסט" ובגנון.[28] גם פרופ' מיכאל בירנהק ייחס חשיבות לחשיפת התחקיר ואמר "החשיפה על עצם השימוש בטכנולוגיות עם יכולות דרמטיות ללא הסדרה חוקית היא טלטלה גדולה. במיוחד כשהערפל עוד רב. וזה שווה לדעתי בדיקה חיצונית".[29]

ב-14 במרץ 2022 פרסם "כלכליסט" חלק מהחומרים עליהם התבסס התחקיר שהועברו לוועדת הבדיקה בנושא, לטענתם, הוועדה לא בדקה חומרים אלו כראוי (ראו בפרק "ועדת מררי" להלן).[30]

צבי דביר, ממייסדי התנועה לזכויות דיגיטליות, כתב כי "תחקיר 'כלכליסט' הוא תחקיר חשוב, למרות פגמיו. לראשונה הוצג בעיתונות השימוש שנעשה במערכת במסגרת חקירות פליליות, וזאת בניגוד להכחשות פומביות של חברת NSO ושל המשטרה. עתה ידוע שגם המשטרה וגם שב"כ עושים שימוש במערכת פגסוס/סייפן לצד מערכות נוספות".[31] דביר אף הציע הסבר למקור הטעות בתחקיר "כלכליסט": "הדוגמאות שהוצגו בתחקיר – מעקבים אחר פעילי מחאת הנכים ופעילי מחאת יוצאי אתיופיה, מנהלי חברות, ראשי ערים, מנכ"לים לשעבר בשירות הציבורי ומכובדים אחרים – הן (ככל הנראה) דוגמאות להפקות מודיעיניות מתוך האזנות לגורמים שלישיים."[32]

תגובת NSO Group[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בפברואר 2022 שיגר מנכ"ל NSO, שלו חוליו, מכתב לכלל עובדי החברה, בו הבהיר כי החברה השעתה את המערכת שבשימוש משטרת ישראל עד לתום הבדיקה, והוסיף שהחברה תשתף פעולה עם כל חקירה בעניין. לדבריו, אם הדברים נכונים אז המשטרה הפרה את ההסכם עם החברה ואת תנאי הרישיון שניתנו לה. מערכות מסוג זה אמורות לשמש למניעת פשעים חמורים וטרור בלבד. כמו כן הוא הבהיר שהחברה פנתה למשרד המשפטים, והתחייבה לסייע בבדיקת העובדות.[33]

ב-27 בפברואר הגישה החברה תביעת לשון הרע בסך מיליון ש"ח נגד "כלכליסט" וראשיו יואל אסתרון וגלית חמי. בכתב התביעה מכחישה החברה רבות מהטענות שעלו בעניינה בפרסומי "כלכליסט" וטוענת כי "דומה שלא מדובר בתחקיר עיתונאי אלא בפרסום חד צדדי, מוטה וכוזב".[34] מערכת "כלכליסט" הגיבה על כך: "אמת דיברנו. התביעה לא תרתיע אותנו מהמשך הדיווחים על קבוצת NSO. אנחנו מתכוננים לניהול המשפט ללא פשרות עד להכרעת בית המשפט וחשיפת האמת."[35]. בינואר 2024 דווח כי הצדדים היו בהליך גישור.[36]

תגובות והשלכות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוני אלשיך, שהיה מפכ"ל המשטרה בשנים 2016–2018, אמר שלתמונה שצוירה באמצעי התקשורת אין אחיזה במציאות.[37] ב-16 בפברואר מסרה הפרקליטות לבקשת בית המשפט את תוצאת הבדיקה שעשתה, וטענה שהחריגות נמצאו רק בפריצה לטלפונים ניידים אצל שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שנתונים מהטלפון שלו נלקחו, ונעשה ניסיון שלא צלח אצל איריס אלוביץ', כל זאת לאחר קבלת צו האזנה משופט.[38][39]

השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, הגן תחילה על המשטרה, אך בעקבות פרסום פרטים נוספים הצהיר כי יתמוך בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. פוליטיקאים בקואליציה וגם באופוזיציה קראו להקים לאלתר ועדת חקירה ממלכתית. למחרת, הוחלט להרחיב את צוות הבדיקה כך שיכלול גם את אנשי השב"כ ו"המוסד" ויבדוק את ממצאי התחקיר לפני שיוחלט אם תוקם הוועדה.[40] הם פנו לחברת NSO לשם שיתוף פעולה בבירור הפרשה.[41]

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע שיבצע בדיקה של הנושא בכפוף לפעילות של גופי בדיקה אחרים.[42]

במהלך משפט נתניהו דרשו עורכי דינו ועורכי דינם של בני הזוג אלוביץ' לעצור את הדיונים[43] ולקבל לידיהם את החומרים שנחשפו באמצעות תוכנת פגסוס.[10] בית המשפט הורה לפרקליטות להגיב על הפרסומים ולהבהיר האם נעשה שימוש בתוכנה במסגרת חקירת הפרשות, וביטל יום דיונים שנקבע כדי להמתין לקבלת עמדת הפרקליטות.[12] לפי עמדת הפרקליטות, נעשה שימוש ברוגלה רק כלפי החשודים איריס אלוביץ' (ניסיון ההדבקה כשל) ושלמה פילבר (ניסיון ההדבקה הצליח) לאחר הוצאת צו.[44] בית המשפט קבע שאין במידע שאותר חומר רלוונטי.[45]

ועדת מררי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בינואר 2022 היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מינה צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי, לבדיקת ממצאי התחקיר. כחברים בצוות מונו שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ, צפריר כץ, שעמד בראש האגף הטכנולוגי של השב"כ ואיל דגן שעמד בראש אגף חקירות של השב"כ. הצוות נעזר במומחים של השב"כ, "המוסד" וחברת NSO. מנדלבליט הורה למשטרה לחדול במהלך החקירה משימוש בתוכנות הריגול, למעט במקרים מצילי חיים.[46] צוות הבדיקה התבטא כי:

הבדיקה הטכנולוגית העלתה כי אין כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל הדביקה באמצעות מערכת פגסוס שבידיה ללא צו שיפוטי, מכשיר טלפון של מי מבין רשימת האנשים שפורסמו בתקשורת. יתרה מזאת, על בסיס בדיקה שנערכה בכל המקרים בהם המידע שנשלף מהמערכת אפשר לבדוק זאת, לא נמצאה גם כל אינדיקציה לניסיונות הדבקה. בכל הנוגע למערכת הנוספת שבידי משטרת ישראל ונבדקה בידי צוות הבדיקה, לא היו כל אינדיקציות להדבקות או ניסיונות הדבקה אל מי מבין רשימת האנשים שפורסמה.[47]

עוד מצא הצוות כי נמצא כי לגבי שני אנשים שלגביהם ניתן צו בית משפט להאזנה לתקשורת בין מחשבים, בוצע ניסיון הדבקה, ולעניין אחד מהשניים שלגביהם ניתן צו בית משפט – ההדבקה הצליחה. הודעת משרד המשפטים לא נקבה בשמותיהם של שני אנשים אלה, אך באמצעי התקשורת פורסם ששלמה פילבר הוא האיש שאצלו ניסיון ההדבקה הצליח, ואצל איריס אלוביץ', אשתו של שאול אלוביץ', ניסיון ההדבקה נכשל.[48] הצוות עתיד להמשיך את עבודתו ביחס לבחינת העיסוק והטיפול המשטרתי בהאזנות סתר בדרך של תקשורת בין מחשבים (הדבקה של ניידים).

אחרי פרסום דוח ועדת הבדיקה, בעיתון "כלכליסט" אמרו כי "הממצאים מחייבים בדיקה מחודשת" ופתחו בבדיקה פנימית. עוד אמרו כי "בה בעת דו"ח הביניים מאמת באופן מוחלט את חשיפת "כלכליסט", ולפיה המשטרה משתמשת ברוגלות התקפיות סופר-פולשניות להדבקת טלפונים של אזרחים".[49][50] יואב יצחק הגיב "כי צוות מררי, יחד עם המשטרה, מתעתע בציבור."[51]

ב-14 במרץ 2022 פרסם "כלכליסט" תגובה מפורטת לביקורת שהופנתה כלפיו, ובפרט לממצאי דו"ח הביניים של ועדת מררי. לדברי "כלכליסט" תחקיריו נשענו על עדויות ומידע מתוך היחידה המשטרתית שהפעילה את הרוגלות, וכי גנון תיווך בין החושפים לבין מררי, והעביר לה מטעמם מידע רב ומפורט שכולל רשימת אנשי יחידת הסיגינט־סייבר משטרתיים, דרכי פעולה של נוהלי הריגול, פרטים על הרוגלות הנוספות על "סייפן" (פגסוס) שכונו במשטרה "דייזי" ו"חלוץ", ואף את מיקום הקלסרים הנוגעים לעניין בחדרים השונים ביחידה. העיתון טען שצוות מררי לא בדק את השימוש הכולל שעשתה המשטרה ברוגלות, ולא חקר את מפעילי הרוגלות ביחידת הסייבר־סיגינט. העיתון טען שפרקליטות המדינה נתונה בניגוד עניינים, ולכן יש למנות ועדה עצמאית ובלתי תלויה לבדיקת הפרשה.[30]

ביולי 2022 מסרה "ועדת מררי" את הדו"ח הסופי שלה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.[52]

ממסקנות הוועדה עלה כי המשטרה לא עשתה שימוש בתוכנת הריגול ללא צו מבית משפט נגד היעדים ששמותיהם פורסמו בתקשורת. עם זאת, צוות הבדיקה מצא ליקויים בעבודת המשטרה ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר, כשחומרים אסורים נשאבו למערכות המשטרה, בשל חוסר התאמה טכנולוגית. המידע לא היה בשימוש.[53][54]

ממצאים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 2022 פרקליטות המדינה הודתה כי נעשה שימוש ללא היתר בתכנת ריגול הקשורה לפרשת הצוללות, כלפי שלשה אנשים: מיקי גנור, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום (מפקד חיל הים לשעבר) ועליזה בר יוסף (אשת סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף). לפי הודעתה התקבלו חומרים שחרגו מצווי בית משפט אבל לא נמסרו לצוותי החקירה.[55] ממצאים אלה מצטרפים להודאת המשטרה באוגוסט 2022 בהדבקת רוגלה למורן שגב, בת זוגו של צביקה גנדלמן ראש עיריית חדרה, בחריגה מהצו שהוצא.[56] ולהודאת המשטרה ביוני 2022 בשימוש ברוגלות בחריגה מהצו, בפרשת טלגראס כלפי רן בוגנים ויפית דואר שמואלי.[57]

בכנס שנערך בינואר 2023 אמרה עו"ד מררי שהשימוש ברוגלות הוביל לכך "שהתקבל בהרבה מאוד מקרים מידע שלא תאם את סמכויות המשטרה. ... התנאים שהצבנו לשימוש מחדש ברוגלות הם קודם כל ניוון טכנולוגי, כי אם המשטרה תקבל כלי שלא מתאים לסמכויותיה אנחנו בצרות. הכלים האלו צריכים להיות מותאמים לסמכויות המשטרה כדי שלא נסמוך על נהלים."[58]

בינואר 2023 הוציא איגוד האינטרנט הישראלי דו"ח בפרשה שמבקר את השימוש שעושות רשויות אכיפת החוק בישראל בכלי פריצה, ריגול ושאיבת מידע. וקובע כי "תוכנת הריגול פגסוס ודומותיה מהוות נקודת מפנה המשלבת דרגת פולשנות חסרת תקדים בהשוואה ליכולות עבר, עם תכונות המסוגלות להפוך רבים מאמצעי הנעילה והאבטחה של המכשירים החכמים לבלתי יעילים ולחסרי משמעות". עוד מדגיש הדו"ח את הצורך לעדכן את החוק והרגולציה בנושא חדירה למכשירים חכמים ושירותי ענן. כמו כן, מחברי הדו"ח מציעים מתווה לאסדרת החיפוש.[59]

ועדת חוקה, חוק ומשפט הקדישה מספר דיונים לעניין הרוגלות בכנסת ה-24 וה-25. היועץ המשפטי של המשטרה תנ"ץ אלעזר כהנא אמר בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת ב-13 במרץ 2023 נעשו למעלה מאלף ניסיונות הדבקה ברוגלת סייפן בתקופה שבין תחילת מועד השימוש המבצעי ב-2016 למועד הגשת דוח מררי.[60] חיזקה את דבריו עורכת הדין עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כאשר אמרה בוועדת חוקה חוק ומשפט ב-1 במאי 2023, שהיו 1086 הדבקות וניסיונות הדבקה ברוגלות מאז שהמערכת נכנסה לשימוש. עוד אמרה שמדובר בכשל מערכתי, ושאנשי הפרקליטות לא ידעו שהכלים להאזנות סתר עושים דברים שמעבר לכך.[61]

הסנגורית הציבורית עו"ד ענת מיסד-כנען פנתה ב-20 במרץ 2023 לעו"ד עמית מררי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, בבקשה להורות למשטרה להפסיק לעשות שימוש ברוגלות שאינן חוקיות או לכל הפחות להגביל את השימוש בהם. עוד קראה למררי לפעול להקמת גוף ביקורת עצמאי שיפקח על הפעלת הרוגלות, ודרשה ממנה לעדכן את כל הנאשמים והחשודים שהופעלו נגדם רוגלות[62].

ב-5 ביוני 2023 פורסם כי הפרקליטות משכה בתיק רצח ראיה שהושגה באמצעות שימוש לא חוקי ברוגלה.[63]

ועדת דרורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ועדת דרורי

ב-13 ביוני 2023 ועדת החוקה, חוק ומשפט קיבלה ברוב של שמונה מול שני חברים החלטה הקוראת לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט לחקור את השימוש ברוגלות במשטרת ישראל.[64]

ביולי 2023 הודיע שר המשפטים יריב לוין על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר הפרשה, שבראשה יעמוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס משה דרורי, כחברי הוועדה מונו ענבל רובינשטיין, הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, ושלום בן חנן, בכיר לשעבר בשב"כ[65]. ב-27 באוגוסט 2023 אישרה הממשלה את הקמת הוועדה.

לאחר שנגד הקמת הוועדה הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן יחד עם עו"ד נדב ויסמן הסכימה הוועדה להגביל את עבודתה כנגד תיקים שאינם תלויים ועומדים בבתי משפט. ב-29 בפברואר 2024, הוציא שופט העליון יחיאל כשר החלטה שנותנת תוקף להגבלת פעילות הוועדה.[66][67]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Forensic Methodology Report: How to catch NSO Group's Pegasus, ‏19.07.2021 (באנגלית)
  2. ^ Despite the hype, iPhone security no match for NSO spyware - International investigation finds 23 Apple devices that were successfully hacked, The Washington Post, ‏19.07.2021
  3. ^ עמרי רחום טוויג, חיפושים ממוחשבים – על סמכויות חקירה בגישה מרחוק למחשבים ומידע דיגיטלי, באתר תגוביות משפט, ‏31/1/2022
  4. ^ מיכאל בירנהק, מאוריך לפגסוס: על פרטיות חוקתית בחקירות משטרה / מיכאל בירנהק, באתר ICON-S-IL blog, ‏23/1/2022
  5. ^ תהילה שוורץ אלטשולר, עמיר כהנא, מדוע נדרשת מסגרת חקיקה כוללת על מעקבים דיגיטליים?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 בינואר 2022
  6. ^ תומר גנון, חברת NSO בשירות משטרת ישראל: פריצות לטלפון של אזרחים ללא פיקוח או בקרה, באתר כלכליסט, 18 בינואר 2022
  7. ^ יואב יצחק, חשיפה: המשטרה השתמשה בפגסוס בחקירה נגד מעורבים בפרשות נתניהו, באתר news מחלקה ראשונה, ‏23/01/2022
  8. ^ צבי זרחיה, תחקיר NSO והמשטרה|המשטרה מאשרת לראשונה: בוצעו חריגות בשימוש בתוכנת NSO, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2022
  9. ^ שירות גלובס, ‏דיווח: המשטרה שתלה ללא צו תוכנת ריגול למעורב בכיר בתיקי נתניהו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2022
  10. ^ 1 2 פרקליטי נתניהו לבית המשפט: לחשוף את החומרים שנאספו בעזרת תוכנות ריגול, באתר ynet, 3 בפברואר 2022
  11. ^ גלעד מורג, תוכן הסלולרי של פילבר הועתק עוד לפני חקירת המשטרה – ובאישור בית המשפט, באתר ynet, 6 בפברואר 2022
  12. ^ 1 2 מתן וסרמן, ‏משפט נתניהו: בוטל הדיון מחר כדי שהפרקליטות תשיב לטענות על החדירה לטלפונים, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2022
  13. ^ 1 2 תומר גנון, תחקיר NSO והמשטרה|ממנכ"לים של משרדי ממשלה ועד עיתונאים ואנשי עסקים: ההדבקה ההמונית בפגסוס הגיעה לכולם, באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2022
  14. ^ יואב יצחק, המשטרה השתמשה בפגסוס נגד מעורבים בפרשות דרעי וביטן ולמקורבי ארנון מוזס, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 בפברואר 2022
  15. ^ אביעד גליקמן, פרשת הריגול: חוקרים ניסו להתקין את התוכנה גם בטלפון של איריס אלוביץ', באתר חדשות 13, 9 בפברואר 2022
  16. ^ עמית סגל, ‏פרשת הריגול המשטרתי: הממצאים הראשוניים שהוצגו לרה"מ בנט ולשרים, באתר ‏מאקו‏, 8 בפברואר 2022
  17. ^ 1 2 3 אמנון אברמוביץ', ‏נתוני השימוש בפגסוס בתקופת אלשיך נחשפים, באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2022
  18. ^ 1 2 בן כספית‏, כדי להגיע לחקר האמת בפרשת הריגול המשטרתי צריך ראיות. עד כה לא ראינו אף אחת מהן, באתר וואלה!‏, 8 בפברואר 2022
  19. ^ משה שטיינמץ, ועדת הבדיקה בפרשת תוכנות הריגול: אין חריגות בפעילות המשטרה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בפברואר 2022
  20. ^ ברוך קרא, החדירה לטלפונים של הבכירים: חברה פרטית מצאה כי הפריצה בוצעה ממדינה זרה, באתר חדשות 13, 6 במרץ 2022
  21. ^ ארי שביט, ‏חשד לליקוי מאורות במשטרת ישראל, בעיתון מקור ראשון, 10 בפברואר 2022
  22. ^ אלון חכמון, ‏בכיר במשטרה אישר את דברי אלשיך: "המשטרה לא משתמשת בפגסוס", באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2022;
    מתן וסרמן, ‏המסקנות המסתמנות מוועדת הבדיקה: לא היו חריגות בעבודת המשטרה, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2022
  23. ^ גור מגידו, מי שטוען שיש לנו משטרה כמו בניקרגואה – צריך להביא הוכחות, באתר הארץ, 14 בפברואר 2022;
    אתר למנויים בלבד ענת קם, לכלכליסט יש סיפור טוב מדי. זה הזמן להוכיח אותו, באתר הארץ, 15 בפברואר 2022;
    שוקי טאוסיג, עקרון ההתכחשות, באתר העין השביעית, 15 בפברואר 2022;
    ברוך קרא‏, מי מספר לנו על "פיית שיניים", המדינה או כלכליסט?, באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2022;
    אמיר בן-דוד, תחקיר, באתר זמן ישראל, 18 בפברואר 2022;
    אתר למנויים בלבד רוגל אלפר, לא מאמינים לך, תומר מ"כלכליסט", באתר הארץ, 21 בפברואר 2022;
    אבנר הופשטיין, ספק סביר, באתר זמן ישראל, 20 בפברואר 2022;
    יסמין לוי, תומר גנון ו"כלכליסט" נדרשים לצעד לא שגרתי, באתר הארץ, 22 בפברואר 2022
  24. ^ אתר למנויים בלבד מרדכי גילת, פרשת כלכליסט ופגסוס: התחקיר הכוזב, באתר הארץ, 19 בפברואר 2022;
    בן כספית, ‏לא הואזנו אזרחים ולא הודבקו, האם זה משנה משהו לנתניהו?, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2022
  25. ^ בן כספית‏, ליגה אחרת: כשישראל הופכת לשחקן משמעותי, אבל הביביסטים רק מייחלים לכישלונו של בנט, באתר וואלה!‏, 11 במרץ 2022
  26. ^ אתר למנויים בלבד מרדכי גילת, על "כלכליסט" לחשוף את השקרנים, באתר הארץ, 10 במרץ 2022
  27. ^ תחקיר המשטרה ו-NSO | הכתב במסר למקורות: "נשבעתי להגן עליכם", באתר ‏מאקו‏, 19 בפברואר 2022
  28. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, תומר גנון וכלכליסט: מהפרסומים החשובים ביותר, באתר הארץ, 23 בפברואר 2022
  29. ^ משה גורלי, "פרשת הרוגלות מצריכה בדיקה של גורם חיצוני", באתר כלכליסט, 17 במרץ 2022
  30. ^ 1 2 מערכת כלכליסט, תחקיר NSO והמשטרה - התחקיר נשען על עדויות מתוך מדור הרוגלות במשטרה, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2022
  31. ^ צבי דביר, כשמבינים את מבוך המעקבים, תחקיר "כלכליסט" חשוב, באתר הארץ, 28 במרץ 2022
  32. ^ צבי דביר, הבור השחור של "ההפקות המודיעיניות", באתר הארץ, 8 במאי 2022
  33. ^ מנכ"ל NSO בצעד דרמטי: "הפרה בוטה של ההסכם", באתר בחדרי חרדים, 8 בפברואר 2022
  34. ^ אורן פרסיקו, NSO תובעת במיליון שקל את "כלכליסט" והעורכים יואל אסתרון וגלית חמי: "תיאוריית קונספירציה פרנואידית", באתר העין השביעית, 27 בפברואר 2022
  35. ^ מערכת כלכליסט, כלכליסט: NSO לא תשתיק אותנו, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2022
    אורן פרסיקו, צינית ומסוכנת, באתר העין השביעית, 11 במאי 2022
  36. ^ אורן פרסיקו, חברת הריגול NSO ו"כלכליסט" נמצאים בהליכי גישור מתקדמים, באתר העין השביעית, 2 בינואר 2024
  37. ^ לירן לוי, אלשיך על הריגול המשטרתי: "אין אחיזה במציאות, משוכנע שבדקו בידיים נקיות", באתר ynet, 9 בפברואר 2022
  38. ^ יובל אראל עמית סגל, ‏הפרקליטות על פרשת הרוגלות: מצאנו חריגה אצל פילבר - אבל על משפט נתניהו להימשך, באתר ‏מאקו‏, 16 בפברואר 2022
  39. ^ תומר גנון, הפרקליטות מודה: המשטרה שאבה מידע מנייד בתוכנת ריגול של NSO ללא אישור שופט, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2022
  40. ^ יובל קרני, לירן לוי, לפני החלטה על ועדת חקירה: צוות בהשתתפות המוסד ושב"כ יבדוק את "הריגול המשטרתי", באתר ynet, 8 בפברואר 2022
  41. ^ עמית סגל משה נוסבאום, ‏פרסום ראשון: הדרישה של צוות הבדיקה של פרשת הריגול המשטרתי מ-NSO, באתר ‏מאקו‏, 11 בפברואר 2022
  42. ^ ברק רביד‏, בנט החליט: צוות בדיקה עם נציגי שב"כ ומוסד יבדוק את תחקיר הריגול המשטרתי, באתר וואלה!‏, 8 בפברואר 2022
  43. ^ פרשת פגסוס: צוות ההגנה מבקש לעצור את משפט נתניהו, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2022
  44. ^ הפרקליטות על תיקי נתניהו: לא הועבר מידע שהושג ללא צו, אין כל עילה לדחות את המשך המשפט, באתר זמן ישראל, 16 בפברואר 2022
  45. ^ אביעד גליקמן, השופטים בתיקי נתניהו: לא יועברו להגנה חומרים שנשאבו מהנייד של פילבר, באתר חדשות 13, 10 במרץ 2022
  46. ^ לירן לוי, טובה צימוקי, מנדלבליט הורה למשטרה לעצור את השימוש בתוכנת NSO, באתר ynet, 7 בפברואר 2022
  47. ^ ממצאי צוות הבדיקה בעניין האזנות סתר בדרך של תקשורת בין מחשבים לעניין הפרסום באתר "כלכליסט" מיום 7.2.22, הודעה של משרד המשפטים, 21 בפברואר 2022
  48. ^ טובה צימוקי, ממצאי ועדת הבדיקה בפרשת NSO: אין אינדיקציה שמכשירי האנשים שפורסמו הודבקו בפגסוס ללא צו, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
  49. ^ ירון אברהם בן מיטלמן יובל אראל, ‏ב"כלכליסט" מגיבים על דוח ועדת הבדיקה: נבדוק מחדש את הממצאים, אלשיך ל-N12: "מי שצריך - ישלם על זה", באתר ‏מאקו‏, 21 בפברואר 2022
  50. ^ נבדוק ונתקן ככל שיידרש. הדו"ח מאמת את עיקרי הממצאים, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2022
  51. ^ יואב יצחק, צוות מררי, יחד עם המשטרה, מתעתע בציבור, באתר טוויטר
  52. ^ טובה צימוקי, ממצאי הבדיקה בפרשת NSO: המשטרה לא ביצעה כלל האזנות ללא צווים, באתר ynet, 27 ביולי 2022
  53. ^ ביני אשכנזי‏, הדוח הסופי בפרשת NSO קבע: לא נעשה שימוש לא חוקי בתוכנת "פגסוס", באתר וואלה!‏, 1 באוגוסט 2022
  54. ^ ועדת הבדיקה לפרשת תוכנות הריגול: לא היו הדבקות ופריצות לניידים של בעלי תפקידים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  55. ^ נטעאל בנדל, חשיפת "ישראל היום": המשטרה הפעילה רוגלות בפרשת הצוללות - תוך חריגה מהצו | ישראל היום, באתר ישראל היום, ‏8 בנובמבר 2022
  56. ^ תומר גנון, המשטרה מודה: שאבנו מידע מנייד של בת הזוג של ראש העיר חדרה תוך חריגה מהצו, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2022
  57. ^ תומר גנון, המשטרה מודה לראשונה: נעשה שימוש ללא צו בתוקף ברוגלות בפרשת טלגראס, באתר כלכליסט, 7 ביוני 2022
  58. ^ עומר כביר ותומר גנון, תחקיר המשטרה ו-NSOהמשנה ליועמ"שית על פרשת פגסוס: "היתה פה תקלה מאז'ורית של המשטרה", באתר כלכליסט, 23 בינואר 2023
  59. ^ עומר כביר, איגוד האינטרנט: "השימוש שעושה המשטרה בפגסוס כרוך בביצוע עבירות פליליות", באתר כלכליסט, 17 בינואר 2023
  60. ^ מתוך דיון בועדת חוקה חוק ומשפט, ב-13 במרץ, בשעה 09:47., באתר הכנסת, ‏13 במרץ 2023
  61. ^ תומר גנון, מררי: "התגלה כשל מערכתי, למדנו עליו מהפרסום ב'כלכליסט'", באתר כלכליסט, 1 במאי 2023
  62. ^ תומר גנון, הסנגורית הציבורית למשנה ליועמ"שית: "הפסיקו שימוש ברוגלות נגד אזרחים עד לחקיקה", באתר כלכליסט, 3 במאי 2023
  63. ^ נטעאל בנדל, לראשונה: ראיות נמשכו מתיק הרצח הכפול בעקבות שימוש אי חוקי ברוגלה | ישראל היום, באתר ישראל היום, ‏2023-06-05
  64. ^ חזקי ברוך, ועדת חוקה: להקים ועדת חקירה על פרשת פגסוס, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2023
  65. ^ טובה צימוקי, לוין הודיע: תוקם ועדת בדיקה ממשלתית לשימוש ברוגלות, באתר ynet, 20 ביולי 2023
  66. ^ נטעאל בנדל, בג"ץ קבע: וועדת הרוגלות לא תעסוק בתיקי נתניהו, באתר ישראל היום, 29 בפברואר 2024
  67. ^ בג"ץ 6509/23 נדב ארגמן ואח' נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־29 בפברואר 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרשת_השימוש_ברוגלה_במשטרת_ישראל&oldid=38465919"