חנניה בן חזקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנניה בן חזקיה בן גרון
תקופת הפעילות דור חמישי ואחרון של הזוגות תקופת שלטון הורדוס
פטירה ישראל
השתייכות כנראה בית שמאי[1][2]
רבותיו שמעיה, אבטליון
בני דורו הלל, ושמאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל. בנו היה רבי אלעזר בן חנניה[3].

ביאור ספר יחזקאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר עליו כי לאחר שחכמים חשבו לגנוז את ספר יחזקאל ולהוציאו מן התנ"ך מאחר שכמה פסוקים בו נראים כסותרים את התורה, עלה לעלייתו, לקח עמו שלש מאות חביות שמן למזונו ולהדלקת נרות והסתגר במקום, ושם עיין בדברים עד שתירץ את הסתירות[4].

לדוגמה בתלמוד בבלי[5]:

”וכל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים” (יחזקאל מד לא) כהנים הוא דלא יאכלו הא ישראל אכלי?!

כלומר האם איסור אכילת נבלה וטרפה היא רק לכהנים ולא לישראלים?! חנניה בן חזקיה תירץ זאת באומרו שהיות שהכהנים היו אוכלים בשר חטאת העוף, שלא היה שחוט אלא מלוק, דבר שבאופן רגיל נחשב לנבלה, ורק לכהנים הותר במקרה זה, לכן הם צריכים אזהרה מיוחדת.

והגמרא מסכמת את העניין בלשון זה: ”אמר רב יהודה אמר רב זכור אותו האיש לטוב וחנינא בן חזקיה שמו שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל”.

ביקור התנאים בעליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה במסכת שבת[6], מסופר על כינוס של חכמים בעליית חנניה בן-חזקיה. בכינוס זה רבו הנמנים עם בית-שמאי מהנמנים עם בית הלל, וכך הוכרעו שמונה עשרה הלכות כדעת בית-שמאי ולא כדעת בית-הלל, כפי שהיה מקובל בדרך כלל[7]. בתוספתא[8]. בירושלמי מפורט הרקע לכינוס זה, המבהיר את חומרתו: "תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני שישה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים"[9]. מתיאור זה משתמע, שהיתרון המספרי של בית-שמאי בכינוס בעלייה הושג כתוצאה ממניעת כניסתם של תלמידי בית-הלל בצורה מכוונת ואלימה. חוקרים מסבירים אירוע קשה זה, על רקע המתח ששרר בין הקנאים (שנמנו כנראה על בית-שמאי), לבין חכמי-ישראל המתונים (שנמנו על בית-הלל) בזמן המרד הגדול, ערב חורבן ירושלים ובית המקדש השני[10]. לדעתם הכינוס בעלייה נועד לצורך גזירה של כמה תקנות לאומיות, שהמשותף להם הוא הרחקת והבדלת היהודים מן הנכרים, כחלק מן המאבק ברומאים[11]. הסבר זה מתבסס על אחת הברייתות המובאות בירושלמי שם, בשם רבי שמעון בן יוחאי המפרטת את י'ח הדברים שנגזרו, כתקנות הקשורות למאכלי-נכרי ועניינים נוספים הקשורים להרחקות מנכרים.

כתיבת מגילת תענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמרא במסכת שבת[4] מייחסת אליו את עריכת מגילת תענית, חיבור המונה את הימים בלוח השנה העברי, בהם אירעו נסים לעם-ישראל, ואין להתענות בהם. אולם לפי נוסחא אחרת החיבור מיוחס לבנו ר' אלעזר בן חנניה[12]. לדעת חוקרים עריכת המגילה נבעה אף היא מטעמים קנאים, ונועדה לחזק את הרוח הלאומית בזמן המרד ברומאים, על ידי זיכרון הניצחונות והנסים שאירעו לעם-ישראל[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסברה היא שהיה שמותי (מבית שמאי), שכן בעלייתו נפסקו 18 הלכות כבית שמאי.
  2. ^ יהודה ורומא, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 6 (כתב: אוריאל רפפורט), עמ' 12: "יש הסבורים כי האב ובנו [כלומר: חנניה ואלעזר] היו מראשי בית שמאי".
  3. ^ מכילתא על שמות כ ז
  4. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ג, עמוד ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ה, עמוד א'
  6. ^ משנה, מסכת שבת, פרק א', משנה ד'
  7. ^ בתלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ד' מובאות כמה מסורות (ובעקבות כך נחלקו הפרשנים) האם 'י'ח דברים' אלו נפסקו בגלל עדיפות מספרית של בית-שמאי, או שב'י'ח הדברים' הייתה הסכמה בין הבתים, והלכות אחרות נפסקו מתוך עדיפות בית-שמאי.
  8. ^ {| class="navbox nowraplinks " style="width: 90%; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right;" |- ! colspan="3" style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; color: ; background:#b0c4de; font-weight: bold;" | תוספתא |- | style=" background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;" | כתבי יד ומהדורות יסוד | style="background-color: white; padding-right: 5px; text-align: right;" |כתב יד ארפורט (המאה ה-12) • כתב יד וינה (המאה ה-14) • דפוס ונציה (1521-2) • כתב יד לונדון (המאה ה-15) • קטעים מהגניזה הקהירית (תקופת הגאונים) • קטעים מגניזות אירופאיות (ימי הביניים) | rowspan="4" align="center" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | |- | style=" background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;" | מהדורות מדעיות | style="padding-right: 5px; text-align: right;" |מהדורה משה שמואל צוקרמנדל (כתב יד ארפורט) • מהדורת שאול ליברמן (כתב יד וינה) |- | style=" background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;" | פרשני התוספתא | style="background-color: white; padding-right: 5px; text-align: right;" |רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר • רבי דוד פארדו (חסדי דוד) • רבי שמואל אביגדור תוספאה (מנחת ביכורים) • רבי יחזקאל אברמסקי (חזון יחזקאל) • רבי יצחק שבדרון (מנחת יצחק, שירי מנחה) • שאול ליברמן (תוספתא כפשוטה) • רבי יונה בן גרשון מווילנא (ריב"ג מווילנא) |- | style=" background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;" | חוקרי התוספתא | style="padding-right: 5px; text-align: right;" |משה שמואל צוקרמנדלשאול ליברמן |- | colspan="3" style=" background-color: #F2F3F4; text-align: center; font-weight: bold;" | ספרות חז"ל: המשנהתלמוד בבליתלמוד ירושלמימדרשים |- |} נאמר כי - "אותו היום קשה להם לישראל כיום שנעשה בו העגל"
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ד'
  10. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ספר ב.
  11. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך ב.
  12. ^ בהוספה למגילת תענית, וכך הנוסחא בסדר הדורות. ראה רבינוביץ "בינו שנות דור ודור", ירושלים תשמ"ו, עמ' לו.
  13. ^ ישראל בן שלום, בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי, יד יצחק בן צבי, 1993


ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.