קארל פאנזרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס "קארל" פאנזרם
Charles "Carl" Panzram
Carl Panzram.jpg
לידה 28 ביוני 1891
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 5 בספטמבר 1930 (בגיל 39)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של בית הכלא פורט לוונוורת'
כינויים נוספים קארל באלדווין
ג'ון קופר השני
הארי פאנזרם
ג'ק אלן
ג'ף דייוויס
ג'ף רודס
ג'פרסון באלדווין
ג'פסון דייוויס
ג'פרסון רודס
ג'ון קינג
ג'ון אולירי
תקופת הפעילות ? – 5 בספטמבר 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צ'ארלס "קארל" פאנזרםאנגלית: Charles "Carl" Panzram;‏ 28 ביוני 18915 בספטמבר 1930) היה רוצח סדרתי, אנס, פירומן, גנב ופורץ אמריקאי, אשר הודה ברציחתם של עשרים ואחד בני אדם ובביצועם של למעלה מאלף מעשי אונס ומעשי סדום בילדים צעירים ובגברים ברחבי ארצות הברית. לאחר עשרות מאסרים מהם נמלט, הוצא להורג ב-1930 בגין רצח עובד בפורט לוונוורת'.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאנזרם נולד ב-1891 באיסט גרנד פורקס, מינסוטה, למשפחת מהגרים בת שמונה נפשות מפרוסיה המזרחית אשר התגוררה בחווה. מגיל צעיר נטה למעשי קונדס ועבריינות; כשהיה בן חמש כבר נחשב בידי רבים כשקרן וגנב, התנהגות שרק החמירה ככל שגדל[1]. בגיל תשע נשפט בבית משפט לנוער באשמת שכרות והתפרעות. כעבור שנתיים נעצר ונכלא לאחר ששוטט ברחובות שיכור.

ב-1903, כשהיה בן אחד עשרה, נתפס גונב עוגה, תפוחים, ואקדח מביתו של שכנו. באוקטובר אותה שנה שלחו אותו הוריו לבית הספר לעבריינים צעירים של מינסוטה, שם הוכה, עונה ונאנס בידי אנשי סגל שונים במקום שכונה "סדנת הצבע", שכן הילדים שיצאו משם תמיד היו "צבועים" בדם. פאנזרם שנא את המקום כל כך ששרף אותו מבלי שנתפס עושה זאת ב-7 ביולי 1905[2].

בינואר 1906 הוריו של פאנזרם, יוהאן ומתילדה, הוציאו אותו מבית ספרו לאחר שניסה לגנוב מהם כסף[3][4]. כנער כבר היה פושע מוכר לרשויות, בעיקר בשל עבירות גניבה ופריצה. הוא ברח מביתו כשהיה בן ארבע עשרה, מספר שבועות אחרי שניסה לרצוח כומר לותרני, והפך לחסר-בית. נדד בין מקומות שונים באמצעות קפיצה על רכבות נוסעות והסתתרות בקרונות המטען. מאוחר יותר טען כי באחת הרכבות אליהן התגנב עבר אונס קבוצתי בידי מספר חסרי בית.

חיי הפשע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שברח מביתו יחד עם עבריין צעיר נוסף בשם ג'ימי בנסון, פתחו השניים במסע קצר של מעשי שוד, פריצות לבתים והצתות ברחבי המדינה, עד שדרכיהם התפצלו. ב-1907, כשהיה בן חמש עשרה, השתכר בבר במונטנה והחליט להתגייס לצבא. במהלך שירותו הורשע בגניבה ונכלא באגף המשמעתי של הצבא בפורט לוונוורת' מ-20 באפריל 1908 ועד 1910. מאוחר יותר טען כי "מעט הטוב" שנותר בו נהרס כליל בזמן שהותו בכלא[5].

בתום מאסרו ולאחר שחרורו המוקדם מהצבא, שב לחיי הפשע והחל לגנוב כל דבר אשר היה יכול, החל מאופניים וכלה ביאכטות. בתקופה זו נתפס ונכלא פעמים רבות במגוון בתי כלא ותחת כינויים שונים. כאסיר נהג לתקוף את סוהריו ולהתעלם מפקודותיהם, והיה קורבן לעונשים רבים, ביניהם מעשי אלימות ועינויים.

באוטוביוגרפיה שלו כתב פאנזרם כי המניע החזק ביותר שלו היה זעמו, וכי לעיתים קרובות נהג לאנוס את קורבנותיו לאחד ששדד אותם. הוא היה ידוע בקומתו הגדולה ובכוחו הפיזי האדיר, ככל הנראה בשל עבודות הפרך הרבות אשר הוטלו עליו במאסריו לאורך השנים. היה מעורב גם במקרי השחתה והצתה. התקופה היחידה בה לא היה מעורב כלל במעשי פשע, לדבריו, הייתה כאשר הועסק כשובר שביתה נגד איגודי העובדים.

עם סיום תקופת מאסר קצרה בראסק, טקסס, הגיע פאנזרם לסיודאד חוארס שבמקסיקו בחורף 1910 בניסיון להתגייס לצבא המקסיקני. משלא הצליח עזב לדל ריו, טקסס, ונדד ליישוב קטן מזרחית לאל פאסו, שם לטענתו חטף, תקף וחנק למוות הולך-דרך, כשהוא גונב ממנו שלושים וחמישה דולרים לערך[6].

בקיץ 1911 נעצר פאנזרם בפרזנו, קליפורניה, תחת השם "ג'פרסון דייוויס", בגין גניבת אופניים. הוא נידון לשישה חודשי מאסר, אך הצליח לברוח כעבור חודש[7]. ב-1931 נעצר בדאלס, אורגון, תחת השם "ג'ק אלן", באשמת תקיפה, ביצוע שוד, וביצוע מעשי סדום, אך נמלט כעבור חודשיים. נתפס בהריסון, איידהו, אך הצליח להימלט שוב.

לבסוף נעצר פאנזרם בצ'ינוק, מונטנה, ונידון לשנת מאסר. ב-27 באפריל 1913 הועבר לבית סוהר בדיר לודג', משם ברח ב-13 בנובמבר. כעבור שבוע הוא נעצר בעיר ת'רי פורקס בגין פריצה, ונשפט לשנת מאסר נוספת. הוא שוחרר ממאסרו ב-3 במרץ 1915.

ב-1 ביוני, חודשיים לאחר שחרורו מהכלא, פרץ לבית באסטוריה, אורגון, ונעצר בעת שניסה למכור חלק מהדברים שגנב. הוא נידון לשבע שנות מאסר בבית הכלא של מדינת אורגון בסיילם. מנהל בית הכלא הארי מינטו היה ידוע באופיו האלים ובאכזריותו לאסירים, מדיניות אשר כללה אלימות פיזית ותקופות בידוד ארוכות. בכתביו טען פאנזרם שבאותה העת נשבע כי לעולם לא יסיים מרצונו החופשי את מאסרו הארוך ויתנגד למנהל בית הכלא ולסוהריו בכל דרך שיוכל ובכל הזדמנות שתהיה לו. מאוחר יותר באותה שנה סייע לאסיר בשם אוטו הוקר לברוח מבית הסוהר, בריחה שבמהלכה רצח הוקר את מנהל בית הכלא מינטו. זהו הרצח המאומת הראשון שבו היה פאנזרם מעורב.

לאחר שהושם בתא בידוד לאורך תקופה רצופה של שישים ואחד יום, הצליח להימלט ב-18 בספטמבר 1917. הוא נתפס כעבור מספר חודשים משהיה מעורב בשני קרבות ירי, ונמלט שוב ב-12 במאי 1918, אחרי שניסר את סורגי תאו וברח על גבי רכבת שנסעה מזרחה. בתקופה זו גילח את שפמו והחל להסתובב תחת השם "ג'ון אולירי".

כשהגיע לניו יורק הנפיק רישיון ימאי והפליג על גבי אוניית הקיטור "ג'יימס ס. וויטני" לפנמה, שם הצית באר נפט וגנב סירה קטנה בעזרתו של מלח נוסף, אשר השתכר ורצח את כל אנשי הצוות ששהו באותה העת על הסיפון. פאנזרם נדד לפרו שם עבד במכרה נחושת, וכשמאס בעבודתו המשיך לצ'ילה, טקסס, לונדון, אדינבורו, פריז והמבורג.

באוגוסט 1920 שב לארצות הברית ופרץ לאחוזתו של ויליאם הווארד טאפט, לימים נשיאה של ארצות הברית, אותו ראה כאחראי באופן אישי למאסרו בלוונוורת', זאת לאחר שחתם על גזר דינו בבית הכלא הצבאי. הוא גנב מספר תכשיטים, איגרות חוב, ואת אקדחו האישי של טאפט[8].

בשמונה השנים הבאות פתח במסע הרג קטלני לאורך שמונה מדינות שונות. עם הכסף שהרוויח ממכירת הרכוש הגנוב של טאפט רכש יאכטה, ה"אקיסטה", ופיתה מלחים שיכורים מנמלי ניו יורק לבוא עמו ללב הים, שם אנס ורצח אותם. סך הכל טען פאנזרם כי הצליח להרוג כעשרה אנשים בשיטה זו[9]. רציחות אלו פסקו רק לאחר שהאקיסטה נתקעה וטבעה ליד אטלנטיק סיטי, ושני קורבנותיו האחרונים הצליחו להימלט.

ב-26 באוקטובר 1920, נעצר בסטמפורד, קונטיקט, באשמת פריצה והחזקת נשק לא חוקית, ונכלא לשישה חודשים בבית הסוהר ברידג'פורט. כשהשתחרר עלה פאנזרם על ספינה שהפליגה לדרום אפריקה וירד בלואנדה, אז בירתה של אנגולה הפורטוגזית. ב-1921 שימש כמנהל עבודה על גבי אסדת נפט, אותה שרף מאוחר יותר מתוך כעס. בזמן שהותו שם אנס ורצח ילד בן אחת עשרה[10], ובהודאת הרצח המאוחרת הצהיר, "כשגמרתי איתו המוח שלו נזל לו דרך האוזניים והוא לעולם לא היה יכול להיות יותר מת מזה". לאחר מכן שכר סירה עם שישה שייטים כהי עור, ירה בכולם באקדח לוגר והשליך את גופותיהם למאכל לתנינים.

כשחזר לארצות הברית לכד שני ילדים אותם אנס ורצח, את האחד הכה למוות עם אבן ב-18 ביולי 1922 בסיילם, מסצ'וסטס[11], ואת השני חנק מאוחר יותר באותה שנה בניו הייבן[12]. לאחר רציחותיו בסיילם החל לעבוד כשומר לילה במפעל ביונקרס, שם הכיר נער בן חמש עשרה בשם ג'ורג' וואלוסין, איתו ניהל מערכת יחסים מינית. בפרובידנס גנב מפרשית והפליג לניו הייבן בניסיון לפתות קורבנות אותם יוכל לשדוד ולאנוס על סירתו. ביוני 1923 בניו רושל, ניו יורק, גנב יאכטה השייכת לסגן ניצב במשטרה. הוא אסף את חברו וואלוסין בהבטחות שווא לספק לו עבודה על גבי סירתו, אך במקום זאת אנס אותו.

ב-27 ביוני רצח אדם בקינגסטון, ניו יורק, לאחר שניסה לשדוד אותו על גבי היאכטה שלו, והשליך את גופתו למים. למחרת עגן בפאוקיפסי יחד עם וואלוסין וגנב רשתות דיג בשווי אלף דולר. כשהגיעו לניובור קפץ וואלוסין המבוהל למים לאחר שחזה ברצח, ושחה לחוף. הוא דיווח למשטרה כי נאנס על ידי פאנזרם, וצו מעצר הוצא כנגד "קפטן ג'ון אולירי", שם הכיסוי שלו באותה עת. ב-29 ביוני נתפס פאנזרם בניאק, ניו יורק.

ב-9 ביולי ניסה פאנזרם לברוח ממעצרו, אך משנכשל רימה את עורך דינו באומרו שיעביר לו את בעלותו על היאכטה שגנב בתמורה לכספי ערבות. לאחר ששוחרר נמלט והיאכטה הוחרמה בידי סוכנים ממשלתיים. ב-26 באוגוסט נעצר בלרצ'מונט כשפרץ למחסן של חברת הרכבות, ונידון לחמש שנות מאסר בגין אישומים נוספים של תקיפה וניסיון לרצח אשר ביצע חודש לפני כן[13]. עם שחרורו ביולי 1928 רצח עובר אורח אקראי בבולטימור.

ב-30 באוגוסט 1928 נעצר בבולטימור בגין פריצה לביתו של רופא שיניים, עבירה אשר ביצע בוושינגטון די. סי. כעשרה ימים לפני כן[14]. במהלך חקירתו הודה שרצח שלושה ילדים באותו החודש, אחד בסיילם, אחד בקונטיקט, ונער בן ארבע עשרה בפילדלפיה[15]. מאוחר יותר אמר כי נהג להרהר לעיתים קרובות על רצח המונים ומעשים אחרים מאותו הסוג כגון הרעלת אספקת המים העירונית עם ארסן, והטבעה מכוונת של ספינת מלחמה בריטית בנמל ניו יורק בניסיון להצית מלחמה בין ארצות הברית לבריטניה.

בשל עברו הפלילי הכבד נידון פאנזרם לתקופת מאסר של עשרים וחמש שנים עד מאסר עולם. כשהגיע לבית הכלא של לוונורת' כאסיר מספר 31614 הזהיר את מנהל בית הכלא כי "יהרוג את האדם הראשון שיציק לו". הוא הושם כעובד במכבסת הכלא בה המשגיח, רוברט ווארנקי, היה ידוע בנטייתו להתעלל באסירים העובדים תחתיו. במהרה החל להתגרות בפאנזרם, על אף שזה הזהיר אותו כי יעזוב אותו לנפשו. ב-20 ביוני 1929 הגשים פאנזרם את איומיו והכה את ווארנקי למוות עם מוט ברזל, ונידון למוות[16].

פאנזרם סירב להפצרותיהם של מתנגדי עונש המוות וארגוני זכויות האדם השונים להגיש עבורו ערעורים על עונשו, ובתגובה כתב להם, "התודה היחידה שאי פעם תקבלו ממני היא שהייתי מייחל לכך שלכולכם היה צוואר אחד ושהידיים שלי היו עליו", אמירה המיוחסת לקיסר המטורף של רומא, קליגולה.

במהלך שהותו באגף הנידונים למוות התיידד פאנזרם עם קצין בשם הנרי פיליפ לסר, אשר הביא לו לעיתים כסף לסיגריות[17][18]. בזמן שחיכה לביצוע עונשו כתב אוטוביוגרפיה, בה תיאר את ילדותו האומללה, את כלל מעשי הפשע להם היה אחראי, ואת הפילוסופיה הניהליסטית שבה האמין ושמתוכה פעל[19]. הוא טען בתוקף כי אינו מתחרט על מעשי הרצח, האונס וההשחתה שביצע, ואף פתח את כתביו בתיאור הבא: "רצחתי בחיי עשרים ושניים בני אדם, ביצעתי אלפי מעשי שוד, גניבה, הצתה, ואם אין בזה די, ביצעתי מעשי סדום ביותר מאלף אנשים. אינני מצטער על כך אפילו קצת"[20].

פאנזרם נתלה ב-5 בספטמבר 1930. כשניסו הסוהרים לכסות את ראשו עם ברדס שחור הוא ירק בפניו של המוציא להורג[21]. כשנשאל אם ברצונו לומר מילים אחרונות הגיב, "כן, תגמרו עם זה כבר! אני יכול להרוג תריסר בני אדם בזמן שאתם משתטים!". קברו בבית הכלא בלוונוורת' מסומן רק עם מספרו כאסיר, 31614[22].

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938 כתב הפסיכיאטר האמריקאי קארל מנינגר את הספר "אדם כנגד עצמו", הכולל קטעים נרחבים העוסקים בפאנזרם.

הנרי פיליפ לסר, הסוהר ששמר על פאנזרם בעת שהותו באגף הנידונים למוות, שמר את מכתביו וכתביו האוטוביוגרפיים ובמשך ארבעת העשורים הבאים ניסה למצוא מוציא לאור אשר יסכים לפרסמם. כתביו פורסמו לראשונה ב-1970 תחת השם "רוצח: יומן של רצח". על בסיס הספר יצא ב-1996 סרט בעל אותו שם, בו מככבים ג'יימס ווד כפאנזרם ורוברט שון לאונרד כלסר.

ב-1980 תרם לסר את כתביו של פאנזרם לאוניברסיטת סן דייגו, שם הם נמצאים כיום תחת התיוג "ניירותיו של קארל פאנזרם" בספריית מלקולם א. לאב.

ב-2012 פרסם יוצר הסרטים האמריקאי ג'ון בורווסקי סרט דוקומנטרי בשם "קארל פאנזרם: רוח של שנאה ונקמה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארל פאנזרם בוויקישיתוף

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Panzram Papers, ‏April 18, 2015
  2. ^ Carl Panzram's Letter, ‏August 27, 2017.
  3. ^ "The evening times"., January 26, 1906, Image 5 (Grand Forks, N.D.)". Archived from the original on April 1, 2018. Retrieved March 31, 2018.
  4. ^ Gado, Mark. "Carl Panzram: Too Evil To Live, Part I". truTV. Archived from the original on December 17, 2008.
  5. ^ Gaddis, Thomas E.; Long, James O. (1970). Killer: A Journal of Murder. Macmillan.
  6. ^ El Paso Evening Post Jan 2, 1929".p. 9. Officials could not confirm Panzram claim.
  7. ^ "True Crime XL: Carl Panzram". Archived from the original on February 27, 2018. Retrieved March 23, 2018.
  8. ^ "Tells Police He Killed 2, Robbed Homes". The Republican-Journal. October 6, 1928. p. 1. Archived from the original on August 8, 2014. Retrieved July 31, 2014.
  9. ^ Possible Confirmation On August 20, 1920 the body of a unknown man was found in New York, See "Found Man drowned in Bay".
  10. ^ "Man is Arrested as Slayer-Fiend". The Norwalk Hour. October 27, 1928. p. 1.
  11. ^ "Women Identify Seamen in Death". The Pittsburgh Press. November 2, 1928. p. 28. Archived from the original on November 17, 2015. Retrieved October 30, 2015.
  12. ^ "Says he Murdered Boy". The Montreal Gazette. CLVII (258). October 27, 1928. p. 16. Archived from the original on November 17, 2015. Retrieved October 30, 2015.
  13. ^ "The Evening Star" of Washington DC August 30. 1923 p. 23 "Eliminate ex convict from Murder probe" [Chronicle of America Library of Congress accessed Oct 13,2019
  14. ^ "Washington DC "Evening Star" September 1, 1928 accessed July 30, 2018". Archived from the original on July 31, 2018. Retrieved July 30, 2018.
  15. ^ "Confesses Three Murders". The Reading Eagle. November 3, 1928. p. 2. Archived from the original on November 17, 2015. Retrieved October 30, 2015.
  16. ^ "Corrections Employee Robert George Warnke". The Officer Down Memorial Page. Archived from the original on October 15, 2012. Retrieved March 1, 2011.
  17. ^ Social Security Death Index: Henry Lesser, born 8 November 1902, died 27 October 1983, SSN issued from District of Columbia, last residence and benefit to Los Angeles, California.
  18. ^ California Death Index: Henry Philip Lesser born 8 November 1902 Massachusetts, died 27 October 1983 Los Angeles County.
  19. ^ "The Evening Star" Washington DC April 24, 1930 p. 1 reports Panzram began his account two years before in the Washington DC Jail
  20. ^ Panzram, C. (2002). Panzram: A Journal of Murder. Amok Press. ISBN 1-878923-14-5.
  21. ^ Earley, Pete (1993). The Hot House. Bantam Books. ISBN 0-553-56023-9.
  22. ^ Carl Panzram Find a Grave