רבי יוסי בר זבידא
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור חמישי לאמוראים |
| בני דורו | רבי יוסי ברבי בון |
  | |
רבי יוסי בר זבידא היה אמורא בארץ ישראל בדור הרביעי. הוא מוזכר פעמים רבות בשני התלמודים במחלוקות עם חברו רבי יונה. בתלמוד הירושלמי הוא מכונה "רבי יוסי" סתם ולפעמים "רבי יסא"[1]. היה תלמידם של רבי אילא ורבי זעירא, לימד בישיבת רבי אילא ולאחר מכן בישיבתו[2], והיה אחד מחותמי הסוגיות של מסכת נזיקין בתלמוד הירושלמי[2]. ישב בטבריה, ומשנתרבו הגזרות בא"י ירד עם חברו רבי יוסי ברבי בון לבבל, ולאחר שהות קצרה שב לא"י והיה גדול הדור[3], וכל חכמי הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל היו תלמידיו[4], ביניהם רבי מנא תלמידו המובהק, ובנו רבי אלעזר ברבי יוסי (האמורא).
ייחוסו ככהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי גרסת התלמוד ירושלמי (מסכת שביעית דף טז עמוד ב), עולה כי רבי יוסי בר זבידא נמנה ככהן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "יוסי בר זבידא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 212.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "ר' יוסי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 713-717, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו אצל זכריה פרנקל, מבוא המשנה ואצל הרב אהרן היימן, להלן בקישורים חיצוניים. ועיין תלמוד ירושלמי חלה פ"א ה"א, ותלמוד בבלי מנחות ע.
- ^ 1 2 משה עסיס, עוד לבעיית עריכתה של מסכת נזיקין ירושלמי, תרביץ פא, תשע"ג, עמ' 199, 235
- ^ ושלחו אליו שאלות אף מאלכסנדריה
- ^ על פי הרב אהרן היימן בתולדות תנאים ואמוראים