רבי יהודה בר שלום
| מקום פעילות | ארץ ישראל הביזנטית |
|---|---|
| תחומי עיסוק | אגדה, הלכה, דיין |
| השתייכות | הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי יוסי |
| בני דורו | רבי מתניא |
  | |
רבי יהודה (או יודן) בר שלום היה אמורא בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל (סוף המאה הרביעית), תלמידו של רבי יוסי (האמורא).[1] נזכר כבר פלוגתא של רבי מתניא.[2] עסק גם בהלכה, וכנראה כיהן כדיין,[3] אך מרבית מאמריו הם באגדה.
לדעת שלמה בובר, הוא זהה עם רבי יהודה הלוי הנזכר פעמים רבות במדרש תנחומא.[4] רבי יחיאל היילפרין הביא שחי בימי רבי אבהו, אך כתב שלא מצא ראיה לזה.[5] לדעת בובר, מקור הטעות בגרסה משובשת בספר יוחסין.[4]
ייתכן שבנו נקרא אף הוא "יהודה", שכן במקום אחד נזכר "ר' יודן בר יודן בר שלום",[6] אך ייתכן שזו גרסה משובשת של שמו שלו.[7]
מדרשותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרש על ערכה של מצוות הצדקה, וקבע כי הוצאותיו של אדם נקבעות בידי שמים מראש, בין אם יתן צדקה ובין אם לאו: ”דרש ר"י ברבי שלום: כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה. זכה – הלא פרוס לרעב לחמך, לא זכה – ועניים מרודים תביא בית” (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י', עמוד א')
- ”א"ר יודן בי ר' שלום: למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשיבור הלוחות? ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני הקב"ה כשיבור לוחות” (תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק א', הלכה א')
- ”אמר ר' יהודה ב"ר שלום בשם ר' אלעזר: ג' דברים מבטלין גזרה קשה, אלו הן: תשובה ותפלה וצדקה” (מדרש תנחומא, פרשת נח) דרשה זו זכתה לפרסום מיוחד בשל הבאתה בפיוט המפורסם ונתנה תוקף.[8]
- אמר רבי יהודה ברבי שלום: ביקש משה שתהא המשנה בכתב וצפה הקב"ה שהאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראים בה יוונית ואומרים אין הם ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא הא משה עתידין האומות להיות אומרים אנו הם ישראל אנו הם בניו של מקום וישראל אומרים אנו הם בניו של מקום ועכשיו המאזניים מעוין כו' (פסיקתא רבתי ה')
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "ר' יהודה (יודן) בר' שלום, תולדות תנאים ואמוראים, לונדון תר"ע, כרך שני, עמ' 570, באתר HebrewBooks
- רבי יהודה בר שלום, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, פרק ד', הלכה ג'; מסכת עירובין, פרק ז', הלכה ו'; מסכת דמאי, פרק ו', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ב, הלכה ד'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ה', הלכה ב'.
- 1 2 שלמה בובר, מבוא למדרש תנחומא, וילנא תרמ"ה, עמ' כה.
- ↑ סדר הדורות חלק ב, מהדורת זיטאמיר תרכ"ז, עמ' 152.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'.
- ↑ הימן, "תולדות תנאים ואמוראים" בערכו (ראו להלן בקישורים החיצוניים).
- ↑ אולם, במקבילות, למשל תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ב', הלכה א', לא נזכר ר"י בר שלום, ולא ניתן להוכיח שמקור הפיוט הוא דווקא בנוסחת התנחומא. ראו גם יעקב שמואל שפיגל, "בירור בדברי הפייטן 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה' ועל כפיפות הפייטנים להלכה", נטועים ח (מרחשון תשס"ב), עמ' 23–42.