רבי ירמיה (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ירמיה
תקופתו אמוראים
דור שלישי
רבותיו רבי יוחנן
חבריו רבי אבהו, רבי מישא, רבי אבין
תלמידיו רב הונא ורבי זירא

רבי ירמיה (השני) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל ובבל.

הוא היה תלמידו של רבי יוחנן בצעירותו.

בהמשך דרכו, עבר לגור בבבל שהייתה אז מרכז הישיבות, ושם היו תלמידיו רב הונא ורב נחמן[1], רבין[2], רבי אבין ורב יצחק ברבי[3].

רבי ירמיה זה היה מזקני תלמידיו של רבי יוחנן, ולכן אמר לרבי אבהו שיש להעדיף את שיקול דעתו ושל חבריו רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו ושאר צעירי התלמידים[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]