רבי שמעון בן יהוצדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמעון בן יהוצדק
תקופת הפעילות דור אחרון לתנאים, דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל
תלמידיו רבי יוחנן, ריש לקיש
בני דורו רבי חייא בר זרנוקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שמעון בן יהוצדק היה תנא מדור האחרון ויש סוברים שגם השתייך לדור הראשון של האמוראים.

עשרות ממאמרי רבי שמעון בן יהוצדק צוטטו על ידי תלמידו רבי יוחנן.

זיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת האם רבי שמעון בן יהוצדק היה אמורא ארץ ישראלי מהדור הראשון ורבו של ר' יוחנן[1] או תנא בדור האחרון.

ויש אומרים שהיו שני אנשים בשם זה[2], אחד תנא ואחד אמורא.

סיפורי ר' שמעון בן יהוצדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת שמחות מובא מעשה פטירתו בעיר לוד ואחיו יוחנן בן יהוצדק, בא מארץ הגליל התאחר בבואו עד אחר שכבר ש"סתמו עליו את הגולל" וכיוון שהתייחסו ככהנים באו בשאלה אם הוא רשאי להיטמא לאחיו אחר שכבר קברוהו, תשובת החכמים הייתה שאסור לו להיטמא אלא יפתחו את הקבר ויראה את פני אחיו מרחוק בלבד בלי להיטמא לו.

מסופר במסכת סנהדרין[3] שכאשר הלך בדרך יחד עם רבי חייא בר זרנוקי וריש לקיש, ריש לקיש טבע את הפתגם הידוע "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות".

מובא בירושלמי כי שמעון בן יהוצדק היה משתבח בקפיצותיו שבשמחת בית השואבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.