רבי שמעון בן יהוצדק
| פטירה |
המאה ה־3 לוד, ישראל  |
|---|---|
| מקום קבורה |
לוד |
| תקופת פעילות | דור אחרון לתנאים – דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל |
| השקפה דתית |
יהדות |
| תלמידיו | רבי יוחנן, ריש לקיש |
| בני דורו | רבי חייא בר זרנוקי |
  | |
רבי שמעון בן יהוצדק היה תנא מדור האחרון ויש סוברים שגם השתייך לדור הראשון של האמוראים.
עשרות ממאמרי רבי שמעון בן יהוצדק צוטטו על ידי תלמידו רבי יוחנן[1].
זיהויו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה מחלוקת האם רבי שמעון בן יהוצדק היה אמורא ארץ ישראלי מהדור הראשון ורבו של ר' יוחנן[2] או תנא, בדור האחרון של התנאים. לפי האנציקלופדיה היהודית הוא האריך ימים, וכך גישר בין שתי התקופות.
יש אומרים שהיו שני אנשים בשם זה[3], אחד תנא ואחד אמורא, ויש מי ששולל גישה זו, על בסיס נדירות השם יהוצדק[4].
סיפורי ר' שמעון בן יהוצדק
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסכת שמחות מובא מעשה פטירתו בעיר לוד ואחיו יוחנן בן יהוצדק, בא מארץ הגליל התאחר בבואו עד אחר שכבר ש"סתמו עליו את הגולל" וכיוון שהתייחסו ככהנים באו בשאלה אם הוא רשאי להיטמא לאחיו אחר שכבר קברוהו, תשובת החכמים הייתה שאסור לו להיטמא אלא יפתחו את הקבר ויראה את פני אחיו מרחוק בלבד בלי להיטמא לו.
מסופר במסכת סנהדרין[5] שכאשר הלך בדרך יחד עם רבי חייא בר זרנוקי וריש לקיש, ריש לקיש טבע את הפתגם הידוע "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות".
מובא בתלמוד הירושלמי, כי "בן יהוצדק היה משתבח בקפיצותיו" שבשמחת בית השואבה.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "ר' שמעון בן יהוצדק ב)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1178, באתר היברובוקס
- בנימין זאב בכר, יעקב בצלאל לויטרבך, "רבי שמעון בן יהוצדק", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יש ספק האם באמת היה רבו.
- ↑ חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 161
- ↑ הרב אהרן הימן, "ר' שמעון בן יהוצדק ב)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1178, באתר היברובוקס
- ↑ גרשום באדר, The Jewish Spiritual Heroes, כרך 2 (באנגלית)
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו, עמוד א'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה פ"ה ה"ד.
