רבי אבא בר זבינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אבא בר זבינא
תקופת הפעילות דור רביעי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי זירא
בני דורו רבי יונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אבא בר זבינא (נקרא גם אבא בר זמינא או זימונא; נולד ד'ס"ה, 305 בערך) היה אמורא בדור הרביעי, היה תלמידו של רב זירא[1] והעביר מימרות רבות בשמו.[2]

מסופר שלפרנסתו עסק כחייט ברומי בביתו של גוי אשר תחת איום במוות ניסה לפתותו לאכול מאכלות אסורות. לאחר שסירב אמר לו הגוי כי אם היה אוכל היה הורג אותו, כי אם הוא יהודי הוא צריך להיות יהודי עד הסוף. (בלשון התלמוד "או יהודיי יהודיי, או ארמאי ארמאי")[3]

במדרש תנחומא מסופר סיפור נוסף על חייט יהודי בעיר רומא שקנה דג יקר מאוד לשבת, וייתכן כי סיפור זה הוא גם על רבי אבא בר זבינא.

אמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימרא המפורסמת ביותר שנקשרת בשמו היא המימרא "אם ראשונים כבני מלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים", שמובאת בשמו בתלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ג', הלכה ג' בשם רבו רבי זירא.[4] לפי גרסת התוספות[5] במדרש,[6] רבי אבא אמר מימרא זו בשם האמורא הגדול אליעזר זעירא, וכן כתב בספר היוחסין.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אבא בר זמינא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א, עמ' 4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]