רבי אבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אבין
תקופת פעילות דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל
השתייכות ישיבת טבריה
רבותיו רבי יוחנן
בני דורו רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי חייא בר אבא, רבי ירמיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אבין הוא אמורא ארץ-ישראלי, בדור השלישי, מגדולי תלמידיו של רבי יוחנן. לפי מחקרו של הרב אהרון הימן, מדובר באמורא המפורסם רבין.

בצעירותו עוד הספיק ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא[1], והוא מסר הלכות בשמו. אך את עיקר תורתו קנה מפי רבו המובהק רבי יוחנן. אמרותיו של רבי אבין מוזכרות פעמים רבות בתלמוד הבבלי, לרוב כ"בעי" (חקירה הלכתית), וכאמורא ארץ ישראלי הוא מוזכר גם פעמים תכופות בתלמוד הירושלמי. לדעת אהרן היימאן בנו הוא האמורא יוסי בר אבין.

רבי אבין הוא היחיד מבין האמוראים שנקראו "אבין" שנקרא כך לא שם ליווי או כינוי, בשונה מהאמוראים האחרים שחיו בבבל, "רבי אבין נגרא" אביו של רב חייא ורב אידי[2], ומרבין ששמו האמיתי היה "רבי אבין", כמוזכר בתלמוד הירושלמי.

חבירו היה רבי ירמיה הראשון (שניהם היו מזקני תלמידיו של רבי יוחנן), שאמר לרבי אבהו שמסיבה זו יש להעדיף את שיקול דעתו שלו עצמו – רבי ירמיה, ושל רבי אבין ורבי מיישא, על פני דעתם של רבי אבהו, רבי יצחק נפחא ורבי חנינא בר פפי[3].

בחורבות הכפר קצרין העתיקה נתגלו ארבע כתובות בארמית[4]. רק אחת מהן שלמה, ועליה נכתב "רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג דן אורמן סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון (פעמים נקרא ר' אבין ר' אבון).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]