שבת שירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביהדות, שַׁבַּת שִׁירָה הוא כינוי לשבת שפרשת השבוע שלה היא פרשת בשלח, שבה מופיעה שירת הים ששרו בני ישראל על נס קריעת ים סוף. בהפטרת הפרשה קוראים את שירת דבורה.

בפרשה זו מוזכר גם כן סיפור המן שירד לבני ישראל במדבר, וכזכר לכך ישנם מנהגים מיוחדים בחלק מן הקהילות. על פי הסבב השנתי של פרשיות השבוע, שבת שירה חלה בדרך כלל בשבת הסמוכה לט"ו בשבט.

קריאת השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מן הקהילות נהוג לקרוא את שירת הים עם הציבור פסוק בפסוק במנגינה מיוחדת. ישנם שנהגו גם לקרא את שירת הים שנאמרת בפסוקי דזמרא באותה מנגינה.

בקהילות גאורגיה נוהגים שבפסוקי דזמרה מוסיפים את הקטע "ותקח מרים הנביאה.." (מנהג שנשמר גם בקרב מתפללי הנוסח השאמי ביהדות תימן - אמנם מתפללי הנוסח הבלדי מוסיפים את הקטע בכל השנה, אך מתפללי הנוסח השאמי מוסיפים אותו רק בימים בהם קוראים בתורה את שירת הים), וקוראים את "שירת הים" בניגון ייחודי כשכל ציבור המתפללים עומד.

מנהגים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהגים שונים הונהגו לשבת זו. בין היתר ניתן למצוא את המנהג של אמירת הפיוט "יום ליבשה", אכילת חיטים והוצאת אוכל לציפורים. המהר"ל מפראג קבע מנהג לאסוף בשבת שירה את הילדים לחצר בית הכנסת אלטנוישול שם למדו את סיפור קריעת ים סוף, כיצד הצטרפו הציפורים לזמרת בני ישראל. לאחר מכן קטפו הילדים פירות מהאילנות שבים והאכילו את הציפורים, על פי הסיפור במדרש לפיו כל פירות היבשה היו זמינים לבני ישראל בעת מעברם בים.[1][2]

המנהג הידוע ביותר הוא להוציא את שאריות האוכל לציפורים. המנהג נתון במחלוקת בין פוסקי ההלכה. מחבר הספר "מגן אברהם" התנגד למנהג משום שבשבת אין לטרוח להאכיל בעלי חיים שיש להם אוכל זמין מבלי שיאכילו אותם. עם זאת מנהג זה מוזכר בספרים רבים, וניתנו לכך כמה טעמים. לפי החוזה מלובלין הטעם הוא לפי המדרש המספר כי בשבת הראשונה לירידת המן אמר משה כי בשבת לא ירד מן, וביום שישי תרד כמות כפולה גם בשביל שבת.[3] דתן ואבירם פיזרו מהמן של יום שישי בשבת כדי להפריך את דברי משה, אך ציפורים אכלו את המן שפוזר, וכך עם ישראל ראה את מימוש נבואת משה. בזכות זו שאכלו הציפורים את המן נותנים להם שכר ומאכילים אותם בחיטה בשבת זו בה קוראים בתורה גם על ירידת המן.[4]

כדי לצאת חובה לכל הדעות ישנם שנהגו לתת לילדים קטנים להוציא את האוכל לציפורים במקום המבוגרים.

בקהילות גאורגיה, נוהגים לאכול מאכל חיטה מיוחד שנקרא "קורקוטי", וזאת מפני "פרשת המן" המוזכרת בפרשה זו.

מנהגים הקשורים לט"ו בשבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסידויות רבות נערך בשבת זו טיש מיוחד ("פירות טיש"), ובו מחולקים פירות ארץ ישראל, בשל סמיכות שבת שירה לט"ו בשבט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדרש שמות רבה כא, י
  2. ^ לוח דבר בעתו
  3. ^ ספר שמות, פרק ט"ז, כ"ה.
  4. ^ מנהגי ישורון, צ"ד.


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.