ברכת החודש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שבת מברכים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת החודש

נוסח אשכנז:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם. חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת. חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁיְּמַלֵּא ה' מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה,[1] אָמֵן סֶלָה:
המנהג להודיע זמן מולד הלבנה, והחזן לוקח הספר תורה
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:
ראשׁ חֹדֶשׁ (פלוני) יִהְיֶה בְּיוֹם (פלוני) הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה:
יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה טוֹבָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לִשְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, וְלִבְשׂורוֹת טוֹבוֹת. (בחורף: וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם), וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִגְאוּלָה קְרוֹבָה וְנֹאמַר אָמֵן.
נוסח ספרד:
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וּמִמִּצְרַיִם גְּאָלָם, הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ וְיָשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלָם.
בְּסִימָן טוֹב יְהֵא לָנוּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ (פלוני) בְּיוֹם (פלוני ופלוני) (חִדּוּשֵׁיהּ בְּיוֹם (פלוני) וּקְבוּעֵיהּ וּמִנְיָנֵיהּ בְּיוֹם (פלוני).
יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה טוֹבָה, לִשְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, וְלִבְשׂורוֹת טוֹבוֹת, (בחורף - וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם), (בקיץ - וּלְטַלְלֵי בְרָכָה), וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִגְאֻלָּה קְרוֹבָה, וְאִמְרוּ אָמֵן.

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁיהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהותו של מנהג זה נבע כדי שכל אדם יידע מתי יחול ראש חודש, שכן בעבר לא היו לוחות שנה כתובים ומודפסים לכולם, ולא כל האנשים היו באים לבית הכנסת בימות החול, בגלל טרדות שונות ועיסוקם במלאכה. לכן הכריזו על החודש הקרב בשבת, שכן זהו היום שבו כולם היו באים לבית הכנסת.

הברכה ומנהגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודם הברכה נהוג לומר את תפילת רב ('יהי רצון') שמקורה במסכת ברכות. בתפילה זו מבקשים מהקב"ה שהחודש הבא יהיה חודש עם פרנסה, בריאות, יראת שמים ובקשות נוספות.

לאחר מכן אומרים בקשה לגאולה. בחלק מהעדות, מכריז הגבאי את זמן מולד הלבנה[2]. עיקר הברכה הוא ההכרזה על היום או הימים בשבוע הבא שבהם יחול ראש חודש ומיד לאחר ההכרזה אומרים תפילה נוספת על החודש הבא (יחדשהו).

לפי חלק מהמנהגים, בזמן הברכה מחזיק שליח הציבור את ספר התורה בידיו, שנמצא מחוץ לארון הקודש מאז הוצאתו לקריאת התורה. לאחר מכן מכריזים מתי חל ראש חודש.

נוהגים לעמוד בברכה, משום שהברכה היא גם זכר למצוות קידוש החודש שבשעת קידוש החודש נהגו לעמוד בפני בית הדין.

חודשים שאין מברכים בהם החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהגים שאין מברכים את חודש תשרי, שהרי זה ראש השנה, וכולם יודעים מתי יחול[3] או מתוך אמונה כי כך השטן לא ידע את מועד יום הדין (ראש השנה), ולא יוכל לקטרג על ישראל. ויש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב משום שהוא חודש של פורעניות[4].

מנהגי עדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ראש חודש אב נהוג במספר קהילות ספרדיות להשמיט את אמירת הברכה המקדימה להכרזה (יהי רצון) ותמורתה יש אומרים את סופה של הקינה "אשחר עדתי" לר' יהודה הלוי:

מחדש חודשים / יקבץ קדושים / אנשים ונשים / לעיר הבנויה וזה החודש / לטובה יחדש / ורצון יצו האל / רב העליליה

בדורות המוקדמים נאמרה כל הקינה, אך בדורות מאוחרים יותר, בשל ההתנגדות לאמירת קינות בשבת, הונהג לומר רק את סופה. כיום, אפילו תוספת זו הולכת ופוחתת, ובקהילות ספרדיות רבות (בעיקר בארץ ישראל) נהוג לברך את חודש אב ככל חודש אחר.

בקהילות מזרח אירופה בהן נוהגים לומר את תפילת אב הרחמים מדי שבת, נהוג שלא לומר את התפילה בשבת מברכים. אך הרב צבי יהודה הכהן קוק אמר שלאחר השואה ראוי לאומרה בכל השבתות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוסח אחר: בזכות תפילת רב
  2. ^ על מנהג זה ראה http://www.daat.co.il/daat/shabat/luach/loewinger-molad.pdf
  3. ^ שער הציון סימן תי"ז, ס"ק ב'.
  4. ^ משנה ברורה סימן תי"ז, ס"ק א'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.