יום ליבשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יום ליבשה

יוֹם לַיַּבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים:

יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלֲלִים:[1]

הִטְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וַּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:[2]

וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:[3]

דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:[4]

הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים:

הֶרְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם[5], וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים:

לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:[6]

וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֶף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:[7]

יְדִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:[8]

יום ליבשה נהפכו מצולים, נוסח אשכנז, שר מרדכי בן יצחק ברויר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003

יום ליבשה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי, בסגנון אקרוסטיכון כאשר השורות פותחות באותיות שמו של המשורר. במקור הפיוט חובר ליום שביעי של פסח, אך כיום נהוג לשיר פיוט זה בסעודת ברית מילה.

תוכן ומהות הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט הוא מסוג "גאֻלה" של הלוי[9], כלומר שיר שנועד להיות חלק מהתפילה, בברכת "גאולה", הנאמרת לאחר קריאת שמע. בחלק מהנוסחות צורף לו המשפט "בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם", שהוא בעצם חלק מנוסח התפילה האשכנזי בימים בהם אומרים פיוט.

במקור, יועד השיר, אשר עוסק בקריעת ים סוף שארעה לבני ישראל בזמן יציאת מצרים, ליום שביעי של פסח, שהוא היום שבו אירע מעשה זה.

נושאי הפיוט הם השבח והתהילה לאל על ישועת עם ישראל ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. השיר מאזכר פסוקים ופרשיות משלל ספרי התנ"ך.

גרסאות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ים ליבשה - בספר משנה ברורה כתב שרק ביום שביעי של פסח שהוא יום קריעת ים סוף, יש לומר יום ליבשה, אך בשאר הימים יש לומר ים ליבשה[10].

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יום ליבשה" נעשה אהוד והולחן בתפוצות ישראל, בקהילות ספרדים ואשכנזים,[11][12]. מעבר לתפילת שחרית של שביעי של פסח, נהגו לשיר אותו גם בסעודת ברית מילה, מאחר שבסופו נזכרה מצוות ברית מילה, ('ומבטן לשמך הם נמולים').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי פסוק בספר תהילים, פרק ח', פסוק ג'.
  2. ^ רומז לפסוק בשיר השירים: "מה יפו פעמיך בנעלים".
  3. ^ על פי ספר דברים פרק לב.
  4. ^ על פי מגילת רות.
  5. ^ רומז לפסוק בספר תהילים, פרק ע"ד, פסוק ט'.
  6. ^ על פי ספר בראשית, פרק ל"ח.
  7. ^ על פי מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו'.
  8. ^ על פי ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"א.
  9. ^ ראו: גאלה, באתר פרויקט בן יהודה
  10. ^ סימן תצ יג. ובשער הציון, אמנם בחלק מהמדורות החדשות שובשה כוונתו כפי הנראה מחוסר הבנה. עיין להלן בקריאה נוספת מפורום אוצר החכמה.
  11. ^ ראו לחן אשכנזי: יום ליבשה, באתר זמרשת.
  12. ^ ראו בלחן אשכנזי חסידי: יום ליבשה, באתר זמרשת.