בסיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תערובת בשישא

בשישא (יהודי תוניס נכתב בשישא, ג'רבא פשישא, טריפולי בסיסה, בערבית: بسيسة) היא מאכל סמלי יהודי-טריפוליטאי ותוניסאי. בראש חודש ניסן אוכלים גרגרי חיטה (ויש הטוענים גם שעורה) קלויים וטחונים בתוספת של זרעי תבלין שונים כגון קימל וכוסברה, שקדים, תמרים וכדומה, המעורבבים עם שמן.

רקע רעיוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי לוב נוהגים לאכול בין כל חג וחג מאכל כלשהו המקשר את החג שעבר לחג הבא. כך, בטקס הבשישא מקשרים את חג הפורים לחג הפסח ולשנה הבאה, מאחר שניסן הוא ראש השנה העברית הקדומה.

ככלל, טקס הבשישא קשור להתחלות חדשות, שכן בראש חודש ניסן הסתיימה מלאכת המשכן. בתורה נאמר כי לכבוד חנוכת המשכן עשה משה רבנו סולת בלולה בשמן (שכן במדבר היו לבני ישראל רק סולת, שמן ותמרים, ולכן זה מה שהכינו), והבשישא היא אכן סולת בלולה בשמן, כפי שעשה משה. בפרט יש הנוהגים לבצע את הטקס בכניסה לבית חדש או בלידה. חלק מיהודי תוניסיה מכינים את המאכל גם ביום ט"ו בשבט.

יש הנוהגים שֶאֵם המשפחה משאירה תכשיטי זהב, מטבעות כסף ומפתח הבית לאיחולי הצלחה. יש האומרים שהזהב הוא זכר למה שנתרם להקמת המשכן ויש האומרים שהוא סגולה לפרנסה טובה.

נהוג לברך בברכת "שנהיה כולנו חיים ובריאים ופרחנין" (שמחים בערבית).

מהלך הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקס מתבצע בערבוב הבשישא בעזרת מפתח, המסמל את פתיחת השנה הבאה. במקום מפתח אפשר גם לערבב את הבשישא עם חפצים אחרים העשויים מתכת, כגון צמיד יד, עם זאת מפתח הוא החפץ הנפוץ ביותר. נהוג שאבי המשפחה מערבב את העיסה, בזמן שהאם יוצקת את השמן על העיסה ועל ידיו. תוך כדי הערבוב אומר האב:

טקס הבשישא נערך באמצעות שמן ומפתח מתכת
יַא פַתַח בְּלַא מַפְתַח - הו, הפותח בלא מפתח
יַא עַטַאי בְּלַא מַנַא - הו, הנותן בלא תמורה
אֻרְזֻקְנַה וַרְזֻק מִנַּה - תן (פרנס) לנו וְנִתֵּן לאחרים
וַרְזֻק לְעַבֵּיד לְכֻּלֻלְנַה - ותן לכולנו, המאמינים.

וקוראים את הקטע של סיום מלאכת המשכן בפרשת פקודי.

על פי מנהג אחר:

יַא פַתָּאח בְּלָא מַפְתָאח - הו הפותח בלי מפתח
תַרְזַקְנָה וּתַרְזַק מַנָּה - תן לנו מטובך וניתן גם אנו (לאחרים)
יַא עַטָּאי בְּלָא מַנָּה - אתה הנותן בלא תמורה

ויש המוסיפים:

עַקְבָּאל דָאִיר כִיר מִן הַסְנָה - כה לחי, טוב יותר מן השנה (הזאת)

על פי מנהג אחר:

יַא פֶצַ'ח בְּלַא נֶפְצַ'ח
יַא עַטַעִי בְּלַא מְנַאי
עָר זִיקְנַא וָוזִיקְמַנַא

על פי מנהג אחר:

דור דור יא נפתח
חלילנה אל באב אל מנאח

ביהדות תוניסיה נוהגים לסגור את דלתות הבית בליל ראש חודש ניסן ולא לתת לאיש לצאת עד לבוקר המחרת. כמו כן את מאכל הבשישא אסור להוציא מחוץ לבית אלא רק למחרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסיסה בוויקישיתוף