שיחה:חיים קניבסקי

ארכיונים

• 1

תבנית פרשני הירושלמי

נכון הוא פירש אבל זה משהו זוטרי בחייו, אם למשל היה תבנית:גדולי הדור במאה העשרים ואחת, וגם את זה בסדר, אבל שיש רק את זה, זה צורם ומוזר. המאו"ר - שיחה 23:39, 27 ביולי 2021 (IDT)

אנחנו לא קובעים את גדולי הדור ולכן אין תבנית כזו. כולם אמורים להבין שזה לא מפעל חייו היחיד אלא תבנית אינפורמטיבית על משהו מעניין שהוא עשה (בניגוד לתבנית היפותטית של 'פרשני הבבלי' שזה כמעט כל מחבר). ביקורת - שיחה 01:44, 28 ביולי 2021 (IDT)

זה לא מובן כך כשאתה רואה ערך ובסוף יש תבנית בעיני קורא זר זה נראה מידע נוסף על נשוא הערך או שהוא שותף גדול באיזה נושא מיוחד. המאו"ר - שיחה 01:49, 28 ביולי 2021 (IDT)

זה אכן מידע נוסף ומכובד על היותו אחד מפרשניו הלא-רבים של הירושלמי. לא הבנתי מה רע. ביקורת - שיחה 02:27, 28 ביולי 2021 (IDT)

זה לא כ"כ חשוב לי, אבל זה כמו שבסופ הערך על ביבי יהיה תבנית יחידה על שרים להגנת הסביבה. המאו"ר - שיחה 04:25, 28 ביולי 2021 (IDT)

אם במקרה לא היו תבניות אחרות, לא הייתי מוצא בה פגם. ביקורת - שיחה 11:12, 28 ביולי 2021 (IDT)

כרצונך. המאו"ר - שיחה 17:09, 28 ביולי 2021 (IDT)

אני מסכים עם המאור. גם הגדרתו כ"פרשן ירושלמי" אינה מדויקת; מדובר בסך הכל בסיכום של שיעוריו על הירושלמי שעיקרו ליקוט של דברי המפרשים. שמש מרפא - שיחה 19:50, 28 ביולי 2021 (IDT)

ליקוט של דברי המפרשים? יקירי, מציע לך פעם ללמוד ירושלמי בעיון עם דברי המפרשים המקובלים ואז לקרוא אותו. הוא פרשן לעילא ולעילא. אחד האחרונים שהיו לנו. ביקורת - שיחה 21:38, 28 ביולי 2021 (IDT)

אני עושה זאת ממש בימים אלה, כמעט אין שם חידושים מעבר לדברי האחרונים. מה שכתבתי בפנים הערך זה בדיוק מה שכתוב בעמוד השער (ז"ל:"מסודר מפי השמועה משיעורי מורנו רבי חיים קנייבסקי"). לא ברור לי מדוע שיחזרת. שמש מרפא - שיחה 21:53, 28 ביולי 2021 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מבין מבין שיטי דבריך הקודמים שכך אתה חושב, אבל לא כך מקובל, ההחלטה ללכת עם מפרש אחד בתחילת הסוגיה ועם מפרש שני בהמשך הסוגיה - מעלה תהייה: מדוע המפרש המקורי לא עשה זאת בעצמו? התשובה, שיכולה גם להיתפס כביקורת על פירושו של הרב קניבסקי, היא שהמפרש המקורי בחר ללכת בדרך מסוימת והחליט שהיא אינה מתאימה לסוף הסוגיה, והרב קניבסקי בחר להשתמש בפירושו של א' בהתחלה ובפירושו של ב' בסוף, כשלמעשה שניהם חושבים שהוא טועה באחת הנקודות. לזה קוראים פירוש שלישי ולא חזרה על דברי הקודמים. בדרך כלל מתאפשר לו לעשות את זה כשהוא בורר לעצמו חלק מהגהות הנוסח שהתקבלו במשך השנים ושלא עמדו לשימוש הפרשנים שלפניו, אם מבחירה ואם מהעדר.

לגבי עמוד השער, אין לי מושג מה רמת העברית של עמודי השער של ספרים, מה שאני כן יודע זה לכתוב אנציקלופדיה בעברית והמשמעות העברית של "מלוקט משיעורים" היא - שיעורים רחבים יותר שאינם מכוונים ליצירת פירוש שיטתי, ומהם בא המלקט וקטף את דובדבניו. תיאור זה אינו מתאר היטב מה שקרה במקרה שלפנינו ולכן הוא מטעה את הקוראים שלנו. זה למה החזרתי את הניסוח הקודם שהיה מספיק ברור. ביקורת - שיחה 22:02, 28 ביולי 2021 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: הנה המחשת איך קריאה לא נכונה של טקסט עשויה לשבש את הבנת הקוראים. טוב שהחזרתי את הניסוח המקורי הברור. ואחרי שציטטת את זה עדיין "לא ברור לך מדוע שיחזרתי"? אתמהה. ביקורת - שיחה 22:02, 28 ביולי 2021 (IDT)

אמת שהבחירה במילה "מלוקט" היא לא מדוייקת, והיה עדיף ניסוח כמו "נערך מתוך שיעוריו", אבל גם הניסוח הנוכחי מטעה, שכן אלה שיעוריו ולא כתביו. דומה יותר ל"הערות" של הרב אלישיב, ולא לספר שעבר עריכה בלבד על ידי עורך חיצוני, כמשתמע כעת בערך. לגבי הרישא של דבריך, זה טבעי כאשר מדובר במנעד כל כך רחב ושונה של פירושים, לעיתים קרובות תוך שינוי גירסה. מלקט לא מחוייב להצמד לפירוש אחד לאורך כל הסוגיה. גם הלומד הממוצע יבחר לעצמו את הפירוש המתאים לו בכל סוגיה ואף בחלקי הסוגיה, כשפעם זה יהיה הפני משה ופעם הקרבן העדה וכן הלאה. זה מתחבר גם לעובדת התבססות הספר על שיעורי ר' חיים.שמש מרפא - שיחה 22:26, 28 ביולי 2021 (IDT)

במקרה הזה העורך השתמש גם בכתביו, מחברת ובה רשימות קצרות וכל שולי הגליונות של ר' חיים. השיעור נמסר במטרה להפוך לפירוש שיטתי בניגוד למקרה של 'הערות'. אולי אפשר לכתוב נכתב ונערך מפיו בידי פלוני שלמד אתו את כל הירושלמי וניסח את הפירוש בהתבסס על השיעורים ורשימות קצרות של הרב. ביקורת - שיחה 23:22, 28 ביולי 2021 (IDT)

אשמח אם תוכל להביא מקור לכך. שמש מרפא - שיחה 00:16, 29 ביולי 2021 (IDT)

אני חושב שזה מופיע בהקדמה לכרך 'שביעית' שאינו זמין לי כעת. ואולי גם במבוא למהדורה החדשה על מסכת שקלים שראתה אור לאחרונה. ביקורת - שיחה 01:49, 29 ביולי 2021 (IDT)

"נחשב כפוסק אחרון בעיני רבים"?!

אני מסכים שאי אפשר להתעלם מהתשובות ההלכתיות הרבות שהוא משיב, אבל צריך לקחת דברים בפרופורציה. על הספרים המכילים ליקוטים מפסקיו נכתב לדרישת הרב שאין לסמוך עליהם הלכה למעשה (למעט "דעת נוטה" שנערך והוער ע"י צוות רבנים, וגם שם הניסוח מסוייג). זה לא רק הכרעות בשאלות חדשות, הרב קנייבסקי לא רואה עצמו כפוסק, והוע גם לא נחשב כזה בעיני הציבור. אני חושב דאפשר לדלג על המשפט הפרשני הזה ופשוט לכתוב את העובדה שתשובות רבות שלו בהלכה לוקטו, הן כספרים עצמאיים והן לכנספחים לספרים אחרים. זכורני שבעבר היה מי שטרח להסיר מרחבי ויקיפדיה משפטים הפותחים במילה "נחשב". (אני גםלא בטוח שהביטוי "פוסק אחרון" נהיר לקורא הממוצע). שמש מרפא - שיחה 23:53, 28 ביולי 2021 (IDT)

זה היה ניסוח בסיסי, אפשר לנסח את זה איך שרוצים. אי אפשר להוריד את המילה 'פוסק' בלי להחליף אותה לחלופה שמבהירה היטב את מעמדו, כי הוא כן פוסק. מפנה אותך למאמר של בני בראון בטאבלט מגזין שבקישורים חיצוניים, שמהוו מקור טוב לדברים ברוח שהצגתי אותם. זו הפרופורציה המדויקת של הדברים גם אם יש הסתייגויות רשמיות שמרומזות אפילו בשם ספרו 'דעת נוטה'. ביקורת - שיחה 01:44, 29 ביולי 2021 (IDT)

באופן בסיסי, תלמיד חכם המשיב בהלכה לשואליו, אפילו אם מדובר ברבבות, איננו פוסק הלכה. תואר זה מתייחד למי שמחדש פסקי הלכה (בדרך כלל בשאלות אקטואליות אך לא רק), ולכן בדרך כלל גם מנמק אותם, מה שהרב קנייבסקי אינו נוהג לעשות. פנטין - שיחה 23:51, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

לא יודע מה מצאת שם. בראון מביא שם בין השאר תיאור וניתוח של התשובות שר' חיים משיב ברבבותיהם. כפי שפנטין כתב, זה עדיין לא "פוסק". ההסתייגויות לא רק רשמיות. לסבר את האוזן, בספר הפופולרי ארחות שבת לא תמצא אזכור שלו, להוציא עדויות מדודו. ברור שאי אפשר להזכיר אותו עם פוסקים דוגמת הרב ניסים קרליץ, הרב אלישיב או הרב עובדיה יוסף. מעל הכל, נשגב מבינתי איך מגדירים כפוסק אדם שמתנער מהגדרה זו. אני מסכים שיש לכתוב בפיח אודות התשובות, אבל לא כך. שמש מרפא - שיחה 00:13, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

הוא מכנה אותו כ'פוסק' לאורך כל המאמר (ולא משנה אם קוראים לזה 'קובע' או 'מכריע') ומנתח את סגנונו כפוסק, ואני לא מדבר על זה שבהלכות התלויות בארץ הוא בהחלט פוסק. אני מסכים באופן כללי עם כלל האצבע שאדם שאינו מחדש פסקי הלכה אינו 'פוסק' במובן המסוים מאוד של המילה, אבל אדם שהוא המילה האחרונה עבור רבים מאוד בדורו בכל תחום ועניין הלכתיים, הוא פוסק-על. לא אכפת לי לכתוב את ההבהרה הזו במפורש בתוך הפסקה שתיוחד לכך בפתיח, אבל זה עיקר העיקרים של פעלו התורני ולהחסיר את זה זה חטא אנציקלופדי ממדרגה ראשונה. בלי זה הוא נשמע כמו הרב שמואל אליהו, מחלק ברכות ושולח תשובות SMS. ביקורת - שיחה 02:35, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

בהיבטים אלה הוא בהחלט כמו הרב שמואל אליהו, מחלק ברכות ושולח תשובות SMS. אלא מה, שזה ממש לא "עיקר העיקרים של פעלו התורני" (באמת התכוונת לזה?) שהוא חיבור ספריו הרבים והחשובים. האם תוכל לצטט פסק הלכה משמעותי אחד של הרב קנייבסקי? פנטין - שיחה 08:35, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

אתה מגדיר מה זה 'פסק' ואז מבקש שאצטט. אנשים שואלים אותו כל העת, ספרי הלכה מצטטים את תשובותיו או עורמים קונטרסים מהם. אבל לך זה לא מפסיק כי ירית את החץ ואז שירטטת את המעגל. ספריו הרבים והחשובים, חלקם ספרי הלכה וחלקם ספרי פרשנות הם חלק ממפעל הוליסטי תורני אחד. ולכן כאשר חוקר, כמו בראון, מנסח את השאלה לגבי השימוש שלו בשו"תים קצרים מאד או מדי, הוא מנסח את השאלה כך: מה גרם לפוסק זה לנקוט בשיטה זו ולחרוג מהקו המקובל. כלומר: לפנינו פוסק לפי ההגדרה ה"ליבתית" של המונח, אבל משום מה הוא לא מעוניין להכריע הלכתית אלא להציג 'דעת נוטה' - אולי מיראת הוראה ואולי מסיבות אחרות. אם זה היה גורם לכך שיפסיקו לשאול אותו, כמו שקרה אצל ר' חיים בריסקר, שפשוט הפנה את כל השואלים למו"צ, הייתי מסכים איתך שהרב קניבסקי החליט לא להיות פוסק ודי לו בדל"ת אמות של למדנות פרשנית. ולא כן היא. הוא ממשיך וממשיך לפסוק, ולמעשה - בשנים האחרונות הוא כבר לא כותב כלום והעיסוק התורני הציבורי היחיד שלו נותר הוראת הלכה בתשובות לשאלות. ביקורת - שיחה 16:47, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

לשאלת פנטין: ”יחככן זו בזו”... (לחובבי הז'אנר בלבד)

ביקורת, אני לא מסכים עם הפרשנות הזאת שלך. הוא מוכר כ"מרן שר התורה" / "מדברנא דאומתיה". אף אחד לא קורא לו "פוסק הדור", והשפעתו ההלכתית כ"פוסק עם גב" מצטמצמת לכדי שמועות בשם החזון־איש, ולמדנות הלכתית במצוות התלויות בארץ. זו לא "פסקנות". דגש - שיחה 16:54, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

אם הוא אומר שמותר או אסור לעשות משהו זה מתקבל חד-וחלק. אז נכון שבעניין ממחטות לחות ישאלו את ר' אשר וייס ובעניין עדשות מגע רכות ישאלו את ר' יצחק מרדכי הכהן רובין ובעירובי חצרות את פלוני המומחה לעניינים אלו, ונכון גם שחברת התיירות שהטיסה את אחד הרבנים הנ"ל לאוסטריה למשך חודש, כינתה אותו 'פוסק הדור' מטעמים השמורים עמה (לא באמת שמורים), ונכון שכשהרב אלישיב היה עודנו בחיים חיותו (ור"ח קניבסקי ביטל עצמו לגמרי כלפי) לא היתה משמעות למעמדו כפוסק, אבל בהעדר פוסק (במובן שאתם מדברים עליו) בעל שיעור קומה שיכסה על הפער של המעמד התורני, אם מחר תתעורר שאלה למשל בהלכות שמיטה, מה שיעניין את הרחוב הוא "מה ר' חיים אומר?" גם אם מי שבפועל יעסקו בבירור הנתונים והשיקולים השונים יהיו חברי בד"צ שארית ישראל או רבני בית הדין לשעבר של הרב ווזנר. ביקורת - שיחה 17:03, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

אני חושב שהפרשנות שלך לא נכונה. מי שלא מצוטט כפוסק, לא מגדיר את עצמו כפוסק ולא פוסק בפועל הוא לא פוסק. איבעית אימא: כפי שגנב הוא לא מי שיודע לגנוב, כך פוסק הוא לא מי שיודע לפסוק, או שלמילתו יש משקל ברחוב. גם בראון מנתח את הפרקטיקה ולא את האישיות. הוא לא באמת שם אותו ליד הרב אלישיב או הרב עובדיה. שים לב שהוא לא מכנה אותו "פוסק". הוא קושר אתז בין השאר ברצונו של ר' חיים שלא להשאיר שום יהודי ללא מענה, כולל נודניקים ששואלים שאלות דוגמת קדימת ימין לשמאל בגירוד רגליים (אמיתי! ובניגוד לאגדה הרווחת, הצשובה הייתה "לא"). אין לזה שום דבר עם "פוסק".שמש מרפא - שיחה 17:50, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

.תיוג ל ‏ בעלי הידע בחרדים. --שמש מרפא - שיחה 18:37, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

מסכים שגם מי שדבריו נשמעים הוא לאו דוקא 'פוסק', ור' חיים קניבסקי הוא בהחלט לא פוסק. שואלים אותו, אז הוא עונה. זה נקרא להיות פוסק? ובפרט שתשובותיו הן ברמת שו"ת מסרונים כפי שהוזכר לעיל. Biegel - שיחה 19:24, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

אתה כותב שמה שאני אומר זו 'פרשנות', אבל לקחת מושג ולהגדיר אותו היא היא פרשנות. דא עקא שאני לחלוטין מסכים אתכם בהגדרה הזו למושג פוסק ובעצמי הסרתי את ההגדרה 'פוסק' מערכים אחרים. מה שכתבתי 'פוסק אחרון' היה הביטוי למושג שבאנגלית מתורגם בטאבלט מגזין ל'קובע/מחליט' - ועל זה אני מנהל את הדיון, לכן בריחה לניתוח הרובד ההלכתי של התשובות, אינה ממין הנידון, הדיון עוסק במעמדו ההלכתי של הפוסק, ולא במושג ה'פוסק' בתוך עולם ההלכה, הפסקה בפתיח הערך אמורה להגדיר מה הוא ר' קניבסקי בשביל עדת מאמיניו ולא האם סטייל הפסיקה שלו יותר קרוב לחפץ חיים או לר' משה שטרנבוך. למשוך את הדיון לשם זו שגיאה כשזה נעשה בטעות, ודמגוגיה אם ולא בטעות. ביקורת - שיחה 20:03, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

הטרמינולוגיה של בראון אינה הנושא כאן: אם בראון קורא ל"איש המילה האחרונה" פוסק, זו ההחלטה שלו. אבל אנחנו אמורים להסתמך על עובדות של בראון ולא על סגנון הכתיבה שלו. לפי דבריך (אני מקווה שהבנתי אותם נכון. אם לא הבנתי אותם נכון אני מצר מראש ובוודאי לא מתכוון להטיל דמגוגיה בדיון. נראה לי שגם יתר המשתתפים בדיון לא זוממים דמגוגיה, ולטעמי נכון להימנע מהשפה הזו.) הוא גם "פוסק" האם להיכנס לממשלה עם לפיד, או להילחם באקדמיה כזאת או אחרת.

אם כל זה נכון, סביר להניח שגם הרב שך הוא פוסק ברמה גבוהה יותר. דגש - שיחה 20:13, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

ביקורת, אתה הבאת את בראון, שמתייחס (בעיקר) לשו"תים הקצרצרים שלו, וממילא אין להתפלא אם הדיון ימשיך סביב נקודה זו. באופן כללי אני לא חושב שהגדרת דברי ארבעה משתמשים כדמגוגיה היא דרך יעילה לנהל דיון. מעבר לכך אין לי מה להוסיף על דברי דגש.שמש מרפא - שיחה 20:20, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

דגש, דעתו ההלכתית של הרב שך, או הידע ההלכתי שלו, מעולם לא עניינו קהל רחב.

שמש מרפא, אני לא הגדרתי את דברי ארבעה משתמשים כדמגוגיה, קרא שוב את דברי (אני מבקש שוב, קרא שוב את דבריי, אין לי שום עניין להתנצח, אבל אנחנו באמת מדברים על שני דברים כפי שפירטתי וכפי שאפרט הלאה). כל מה שאמרתי הוא שהעובדות הן שהרב נשוא הערך פוסק הלכה למעשה (תקרא לו מו"צ מצדי) לרבבות אנשים, מפיו ומפי כתבו. ודברי בראון הובאו כדוגמה לכך שההסתכלות האוביקטיבית החיצונית עליו היא כמורה/מחליט/פוסק הלכה לרבבות. מתוך הנקודה הזו יוצא בראון לדון בצורת הביטוי של הפסיקה שלו (שוב - לא פסיקה מהסוג הספציפי שאתם מדברים עליו בטעות (כאן הערתי, שאם זו לא טעות זו דמגוגיה, אבל מאחר שאני מזדהה עם ההגדרה שלכם, ברור לי שכשהיא משמשת נגד מה שאני אומר כאן, זה נעשה בטעות) אלא עצם העובדה שהוא האוטוריטה לענייני הלכה ולא רלוונטי אם הוא מייחס את כל הפסיקה שלו לפוסקים קודמים לו. כעת אוסיף: גם לגבי המשנה ברורה שהוא גדול הפוסקים בדור האחרון לא תוכלו להדגים שום פסיקה חדשנית שלו או תשובה מנומקת בסגנון ר' אשר וייס או ר"מ שטרנבוך. הוא תימצת וזיקק את דברי קודמיו והקהל שתה את דבריו בצמא, זה מה שהופך אותו לפוסק. ההגדרה ה'קטנה' של פוסק שאתם מדברים עליה, רלוונטית לגבי פוסקי הלכה "קטנים", כלומר כאלו שאינם מקובלים על הכלל או על רובו, אך סגנון הלמדנות ההלכתית שלהם הוא 'פסיקה' במובן הזה. ביקורת - שיחה 22:13, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

אין הבדל בין פוסקים "קטנים" ל"גדולים". ההגדרה היא אותה הגדרה, ור' חיים לא עונה עליה. אם בכל זאת תרצה להצמד לפוסקים הבולטים ביותר, בדור האחרון זה פוסקים כמו: רש"ז אוירבאך, הרב אלישיב, הרב עובדיה, ר"נ קרליץ, הרב וואנר. נשוא הערך חד משמעית אינו ברשימה הזאת. אי אפשר להמציא הגדרה תיאורטית ואמורפית כמו "הקהל שותה את דבריו בצמא".
לגבי הח"ח, הוא פוסק לכל דבר. בספריו יש חידושי הלכה בלי סוף, אם בהכרעה בין האחרונים, חידושים עצמיים ועוד. יש לכך הסתייגןת נקודתית אחת: הוא נמנע מלעסוק בשאלות חדשות, כמו נורת חשמל ועוד. זה לא מה שמגדיר פוסק. שמש מרפא מחוץ לחשבון

אתה די חוזר על מה שאתה ואני כבר אמרנו. אחזור אף אני: מסכים איתך. אין לנו ויכוח, אתה מדבר על משהו אחר. לגבי הח"ח - כל מה שאמרת קיים גם אצל ר' חיים בדרך אמונה, זה בא בלי 'פוזה' של פוסק - בדיוק כשם שהח"ח עושה את זה.

אדם ששואלים אותו שאלות הלכתיות, המון שאלות והמון שואלים, והוא עונה אסור ומותר בלי לצטט מקורות ואנשים שומעים בקולו גם כאשר מה שהוא אמר עומד בניגוד לעמדתם של פוסקים אחרים או שנוי במחלוקת = פוסק לאותם אנשים ששומעים לו, אין איך להפוך את זה. מה שאתה אומר ואני מסכים לו, הוא שבתוך בית המדרש יש יחס נבדל לעיסוק בשאלות חדשות הדורשות דימוי מילתא למילתא ו'המצאת הגלגל מחדש' למיניה, ושר' חיים לא בולט בנקודה זו. רב שעוסק בז'אנר הזה נוכל לקרוא לו פוסק למרות שקהל הנוהגים לפיו מצומצם יחסית, גם לכך אני מסכים אתך.

במקרה אקלע לידי היום קטע של נדב שנרב המתאר את הפסיקה למיניה, תוכל למצוא את הסוג שאתה מדבר עליו בצלע השלישית "המכוננת את התהליך המכונה פסיקה" (זו התחושה שאתה חש כשאתה שולל בכזה ביטחון את מה שאמרתי), זו לשונו:

מה עושה פוסק ההלכה, או הרב, כאשר הוא נשאל מה הדין במקרה מסוים? ייתכנו כמובן, כמה אפשרויות. יכול להיות שהוא יחליט שהתשובה לשאלה כבר מפורשת באחד מן הטקסטים הקנוניים (מה מברכים על מאכל מסוים? כתוב בשלחן ערוך [או ברמב"ם או בשו"ת פלוני] לברך בורא פרי האדמה), הוא יכול לחשוב שלשאלה אין שום שייכות למקורותינו (האם מותר לאכול ביצה בחלב? כן, למה לא?) אבל ישנה גם אפשרות שלישית, שהיא היא המכוננת את התהליך המכונה "פסיקה". לפעמים לשאלה אין מקור מפורש אבל היא אכן קשורה לנושאים בהם מטפלת ההלכה, ואז נדרש הפוסק, על בסיס ניסיונו וידיעותיו, לגזור את התשובה הנכונה מן המקורות הקנוניים בדרך של דימוי מילתא למילתא.

סוף ציטוט. מתוך מאמרו של הנ"ל 'ארון השקרים היהודי'. ביקורת - שיחה 02:58, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני מסכים עם ביקורת, שיש להגדיר את הרב קניבסקי כ"פוסק". אנשים שואלים אותו מה ההלכה - והוא פוסק. הוא גם מחדש הלכות. הטכניקה בה הוא משתמש אינה עיקר, אלא היחס החברתי להכרעה גופא, התוצאה הסופית. לדעתי נכון להשמיט את הגרש שנוסף בפתיח סביב התואר. בברכה, צור החלמיש - שיחה 13:54, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

למונח פוסק ישנה משמעות מקובלת, והיא אינה מה שהגר"ח עושה. לדעתי יש לכתוב "בתשובותיו ההלכתיות" וכדו'. ובטח שלא לכתוב ש,נחשב כפוסק אחרון", זה ממש ניתוק מהמציאות. יושב אוהל • שיחה • כ"ו באב ה'תשפ"א 16:55, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

הדיון די מוצה, אבל רק אגיב לגבי ההשוואה בין דרך אמונה למ"ב: הפורמט הדומה אמנם מטעה, אבל בדרך אמונה יש מעט מאד פסקים חדשים (לא רק בשאלות חדשות) שאינם מפי דודו. כמדומה שזה נזכר גם בערך. --213.137.64.102 13:15, 6 באוגוסט 2021 (IDT)

אגב לפי דברי עצמו, ככל הנראה, הוא לא רואה את עצמו כפוסק. "זכינו ויש את ר' חיים, אבל מה, שלחתי שאלה לרבי חיים קנייבסקי, הוא שלח כמה מילים ובה אמר שאינו פוסק, הם גאונים אדירים אבל לא עוסקים בפסקים האלה" (עדותו של הרב עמאר). צור החלמיש - שיחה 16:42, 15 באוגוסט 2021 (IDT)

באיחור גדול ובנסיבות מצערות, שיניתי את הניסוח בהתאם. אני עדיין מסופק עם זה צריך להיות בפתיח, וייתכן שהניסוח דורש עוד מעט חידוד. שמש מרפא - שיחה 19:47, 19 במרץ 2022 (IST)

שמו הוא קנייבסקי

בכל מקום, חוץ מבויקיפדיה הוא נקרא "קנייבסקי" ולא "קניבסקי". איני יודע כיצד לשנות את שם הערך - אך אם מישהו יוכל לעשות זאת, יהיה זה לתועלת רבה. דגן דיגן - שיחה

הרב חותם את שמו קניבסקי. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:11, יום שישי בשבת, כ"ו בשבט ה'תשפ"ב (IST).

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הרב חיים קנייבסקי נפטר דווח על ידי: 2A02:6680:2162:BB:3C1B:B4D:AC7F:239C 16:08, 18 במרץ 2022 (IST)

שינוי ללשון עבר

הרב קנייבסקי נפטר וצריך לשנות את הערך ללשון עבר... הייתי עושה בעצמי אבל יש הגנה על הערך Avigail Bt - שיחה 16:32, 18 במרץ 2022 (IST)

יש אנשים שעובדים על זה ממש ברגעים אלו, אני גם שיניתי חלק מהמילים ללשון עבר אבל אני מאמין שיש כמה שפספסתי. אקסינו - שיחה 16:36, 18 במרץ 2022 (IST)

הוא נוהג להשתמש במילים "ברכה והצלחה", ובאמצע

נהג. זצל 2A02:3038:407:A7B:C174:55F:57E1:6610 09:11, 19 במרץ 2022 (IST)

תיקנתי. דוד שי - שיחה 09:31, 19 במרץ 2022 (IST)

האם הפתיח מאפיין את מעמדו? (2)

בהמשך לפסקה הראשונה בעניין: בעבר הצבעתי על כך שהתואר 'ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי' אינו מאפיין את מעמדו. הוא הפך לאחד מן המנהיגים רק בשנים האחרונות, ולא זה עיקר פרסומו. עיקר פרסומו היה מכך שהוא היה רב בולט, מחבר ספרים רבים, בקי גדול בתורה, נחשב אצל רבים לאיש קדוש ול'גדול הדור'. אני לא מציע לכתוב את הנוסח הזה בפתיח, אבל כן חושב שצריך לשנות אותו ולתת דגשים אחרים. נרו יאיר התווכח לעיל ועמד על כך שלדעתו צריך להשאיר את הפתיח הנוכחי. לא רציתי לעלות על בריקדות ועזבתי את הנושא. מציע לפתוח את הדיון מחדש. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 20:03, 19 במרץ 2022 (IST)

מציע נוסח קרוב למה שהציע חסר תקנה לעיל (בהתאמות הנדרשות לאחר פטירתו, לאחר תיקון בעניין מועצת גדולי התורה כמו שכתבתי לעיל ועוד שינוי קטן בפסקאות):

הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי-ליטאי בולט, פוסק ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים (הבולט שבהם הוא "דרך אמונה", בתחום המצוות התלויות בארץ). הרב קניבסקי היה מפורסם אף מחוץ למגזר החרדי ורבים ראו בו את גדול הדור והגיעו לקבל את ברכתו ועצתו.
מאז פטירת הרב אהרן יהודה ליב שטינמן בשנת 2017 ועד לפטירתו נחשב לאחד משני מנהיגי הציבור הליטאי (לצד הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז'). השתתף בכמה מישיבות מועצת גדולי התורה של דגל התורה, אף שלא היה חבר רשמי בה.

• פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 20:18, 19 במרץ 2022 (IST)

כל עוד היה בחיים אמנם פרסומו לא הגיע אליו מחמת מעמדו כמנהיג הציבור החרדי־ליטאי, אבל זה היה מעמדו העיקרי, במיוחד בקרב הציבור אליו השתייך. אכן לאחר פטירתו אין לעובדת היותו מנהיג־לשעבר חשיבות רבה, לא להכרת הרב ולא להכרת הציבור (ההנהגה הייתה קצרה בזמן ולא בולטת, כך שהיא בקושי השאירה חותם מעבר לדברים האחרים המוזכרים בפתיח) ואני מסכים בגדול ההצעה של פיראוס (בתוספת הקטע השני של הפתיח הנוכחי שהושמט בלי סיבה הנראית לעין). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:40, מוצאי שבת, ט"ז באדר ב' ה'תשפ"ב (IST).

מתייג את ‏ בעלי הידע בחרדים. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 21:06, 20 במרץ 2022 (IST)

בעד הצעת פיראוס ספסף • ספספוני בספסופיכם • הצטרפו לבדיקה! 21:09, 20 במרץ 2022 (IST)

חיבוריו

בדעתי להעביר את רשימת חיבוריו הכוללת קישורים להיברובוקס ועוד, לפרק קישורים חיצוניים. ותחת זה לערוך רשימה של חיבוריו במקום שהיא היום - אך ללא קישורים - כמוקבל בערכים רבים. אודה לדעתכם. בן-ימין - שיחה 23:32, 19 במרץ 2022 (IST)

מסכים MOSHE AMOZIGH - שיחה 23:44, 19 במרץ 2022 (IST)

תומך. שקלתי להסיר את הקישורים בלי להוסיפם לפרק הקישורים החיצוניים, אך הצעתך עדיפה בהרבה, תודה! —מקף⁻‽ 00:38, 20 במרץ 2022 (IST)

הנהגה בציבור הליטאי

פסקה 'למרות ההתנגדות לציונות', לא מובן מה מסתדר בהלכה זו עם הציונות? אדרבה, הציונות מעודדת ישוב גויים בארץ 107.77.224.13 06:13, 20 במרץ 2022 (IST)

הסרתי את המילים "למרות ההתנגדות לציונות" משום שהן דורשות אסמכתא (מי שעלה לישראל בשנת 1934 וחי בה 88 שנים הוא ציוני בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו), ובנוסף אינן רלוונטיות להמשך המשפט. דוד שי - שיחה 06:58, 20 במרץ 2022 (IST)

דוד שי, תתמוך בהוספת קטגוריה "הציונות הדתית"? יושב אוהל • שיחה • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ב 17:34, 21 במרץ 2022 (IST)

לא. הציונות הדתית היא זרם ביהדות האורתודוקסית בישראל, וברור שהרב קניבסקי לא נמנה עם זרם זה. דוד שי - שיחה 17:42, 21 במרץ 2022 (IST)

ובכן, נותר לנו לתמוה מדוע משום מה לזרם ההוא קוראים כך ולזרם של הרב קנייבסקי קוראים רק "חרדים". יש לך הצעה בנושא? יושב אוהל • שיחה • י"ט באדר ב' ה'תשפ"ב 19:21, 21 במרץ 2022 (IST)

ההלוויה

האם ראוי לפתוח תת נושא בערך ? מלאחווז - שיחה 09:35, 20 במרץ 2022 (IST)

ייתכן, אם כי עדיף לתמצת לשניים–שלושה משפטים, כדי לא לאבד את הפרופורציות של החלקים האחרים ביחס לגודל הערך. —מקף⁻‽ 17:11, 20 במרץ 2022 (IST)

מידע לא אחיד

שלמות: במסגרת התקציר, בפינה העליונה השמאלית של הערך, נזכרים שלושה צאצאים בלבד; בגוף הערך, תחת הכותרת 'משפחתו', כתוב שהיו לו 4 בנות ושני בנים; בפירוט שמות הצאצאים ומשפחותיהם כתובים שלושה בנים וארבע בנות. יש לדייק ולהאחיד. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.230.169.14 10:43, 20 במרץ 2022 (IST)

לא מצליח למצוא מידע אמין בנושא. אשמח ללינק למקור אמין שמפרט כמה צאצאים היו לו ומי היו. תאו הארגמן - שיחה 10:52, 20 במרץ 2022 (IST)

ר' כתבתו של שימי שפר, ‏שר התורה זכר צדיק לברכה • תולדות חייו, באתר כיכר השבת, בסוף הכתבה; רשימות דומות קיימות גם בעיתונות החרדית המודפסת. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:26, יום שלישי בשבת, י"ט באדר ב' ה'תשפ"ב (IST).

לא נמצא שם שום דבר על כמה ילדים היו לו ושמות הילדים. תומך מלוכני סה-מה קרה לעידן המלך דוד? תייגו אותי כשאתם מגיבים לי, לא מקבל התראות ללא תיוג 09:31, 22 במרץ 2022 (IST)

מוזכרים שלושת בניו של הרב – הרבנים אברהם ישעיהו, שלמה ויצחק שאול קניבסקי; כמו־כן מוזכרות בנותיו – הרבניות צביון, ברוורמן ואפשטיין (ללא שמותן. כמו־כן מעניין שהרבנית לאה קולדצקי אינה מוזכרת. הרבנית שטיינמן גם אינה מוזכרת עקב פטירתה זה מכבר). בכל מקרה, כל האנשים הנ"ל קיימים במציאות, ישנן עדויות ברורות על קיומם וספרים שחיברו חלקם קיימים בספריות תורניות ברחבי הארץ וגם באינטרנט, כך שקשה שלא לקבל את המספר המקסימליסטי של שלושה בנים וחמש בנות (הרבנית שטיינמן נחשבת גם־כן). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:57, יום שלישי בשבת, י"ט באדר ב' ה'תשפ"ב (IST).

משוב מ-24 במרץ 2022

הרב חיים קנייבסקי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.142.171.26 12:59, 24 במרץ 2022 (IST)

דיווח שאורכב ב-12 באפריל 2022

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: הצעה

בעיניי, כדאי להוסיף עוד רובריקה שלימה של "הליכותיו" ולהרחיב עוד הרבה מעבר למה שאביא להלן.

הליכותיו

הרב קניבסקי היה ידוע בצניעותו ובאורח החיים הסגפני שלו. הוא חי בפשטות ובתנאי מגורים צנועים ודלים. ביתו היה קטן ופשוט. הוא היה ישן מעט זמן בלילות והתמסר לניצול הזמן ללימוד תורה- בכל דקה ודקה. היה מקפיד שלא להתחיל לאכול לפני שאשתו התיישבה על יד השלחן- אף היא- לאכול.

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. אם הכרת את העובדות שכתבת, תוכל בוודאי להביא עוד דברים דומים. הוסף גם מקורות לדברים. מה שאנציקלופדי, יוכל להיכנס לתוך הערך. ידך-הגדושה - שיחה 02:18, 13 באפריל 2022 (IDT)

האם נכון להוסיף את הפסקה על עיזבונו של הרב

לפני מספר ימים, הוספתי לערך את הפיסקה הבאה (שעברה עריכה משובחת בידו של העורך הוותיק דוד שי):

עיזבונו

הרב קניבסקי עצמו אמנם הסתפק כל חייו במועט, אבל כתבי היד והספרים שהותיר אחריו, וכן ביתו שבבני ברק, מוערכים בעשרות מיליוני שקלים עקב ערכם הסימבולי. לאחר מותו ניהל בנו הרב יצחק שאול (שוקי) משא ומתן עם איש העסקים החרדי אליעזר (לואי) שיינר שביקש לרכוש את כתב היד המקורי של הפירוש לתלמוד הירושלמי שהדפיס הרב קניבסקי, תמורת שבעה מיליוני דולרים. אחיו, הרב אברהם ישעיהו והרב שלמה לא ידעו על קיום המשא ומתן, וכאשר הדבר התגלה להם, פרץ סכסוך ירושה בין האחים. יצחק שאול טען כי אביהם התכוון שהוא יהיה יורשו הבלעדי, ואילו האחים טענו כי אביהם תמיד אמר שהירושה תתחלק על פי דין תורה. לאחר שהוגש צו מניעה למניעת מכירת כתב היד, פנו הצדדים לגישור אל איל הנדל"ן החרדי ראובן (רובי) שראן, שהיה מקורב לאביהם.

דיון והכרעה לגבי הוספת הקטע

הקטע נמחק בידי אחד העורכים הנכבדים בנימוק הבא: "אין מקום לפירוט כזה על סכסוך ירושה בערך ביוגרפי, בוודאי לא באריכות כזו, ובוודאי לא סמוך כל כך להתרחשויות. גם על הירושה של הרב עובדיה יוסף היה סכסוך, והדבר אינו מוזכר שם". אודה לבעלי הידע הרלוונטיים ולכלל העורכים שיחוו דעתם בנידון. גם השולל, סייג וכתב רק שאין מקום לפירוט כזה, משמע שניתן להכניס קטע צנוע יותר. דעתי היא שיש כאן מידע רב ערך באשר ליוקר של כתבי יד של רבנים מכובדים. הנה: רק כתב יד אחד של הרב עומד להירכש תמורת שבעה מיליוני שקלים. מתייג את בעלי הידע ביהדות קובץ על יד, המקיסט, saifunny, amikamraz, אלדד, פיראוס, עוזי ו., יודוקוליס, פשוט (משה), מקצועי, IfatE בעלי הידע בניסוח amikamraz, TergeoSoftware, Illang, PurpleBuffalo, אלדד, IfatE, יודוקוליס ‏בעלי הידע בכתיבה ועריכה. תודה לכל אחד מכם על ההתייחסות לעניין. ידך-הגדושה - שיחה 17:52, 2 במאי 2022 (IDT)

‏ בעלי הידע בחרדים יותר מתאים כאן, חוץ מזה שהתיוג לא עבד. שמש מרפא - שיחה 17:46, 2 במאי 2022 (IDT)

אולי אפשר לקצר אבל עקרונית לא רואה בעיה עם התוכן. בר 👻 שיחה 17:54, 2 במאי 2022 (IDT)

האם מקובל לכתוב עודות סכסוך ירושה בערך? לא זכור לי דבר כזה, ואיני מבין איך זה קשור לנשוא הערך. בכל אופן, הפירוט מוגזם לדעתי. שמש מרפא - שיחה 17:57, 2 במאי 2022 (IDT)

גם אם מקובל לרשום על סכסוכי ירושה, נראה שהקטע הנ"ל ארוך מדי ‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ב' באייר ה'תשפ"ב • 18:14, 2 במאי 2022 (IDT)

סכסוך ירושה הוא חלק מהביוגרפיה של היורשים, ולא של המנוח, ולכן לכאורה אין לו מקום בערך על המנוח. אפשר לשאול מדוע המנוח לא הותיר צוואה שתמנע סכסוך ירושה, אבל אין זה תפקידנו לבקר את החלטתו של המנוח. דוד שי - שיחה 19:26, 2 במאי 2022 (IDT)

לקצר למשפט אחד בפרק "משפחתו", בסגנון: "לפי דיווח, חלוקת ירושתו בין בניו נידונה בגישור אצל איל הנדל"ן החרדי רובי שראן, שהיה ממקורביו". בברכה, צור החלמיש - שיחה 20:52, 2 במאי 2022 (IDT)

אני סבור שיש מקום לזה בערך, לא בהרחבה כמי שזה כעת, אולי כמו צור החלמיש אולי מעט יותר. אי אפשר להתעלם מזה לדעתי כשם שאי אפשר להתעלם מכך שאחרי מותו של יואל טייטלבוים התפלגה החסידות בין נאמני אשתו לנאמני אחיינו ולאחר מות האחיין נפלגה חצרו בין חסידי שני בניו. Biegel - שיחה 21:21, 2 במאי 2022 (IDT)

אוי, איזו השוואה מרחיקת לכת. 100 ק"מ הלכת. אתה משווה פילוג בחצר ענקית, לסכסוך ממוני בין שני אנשים פרטיים?! שמש מרפא - שיחה 21:50, 2 במאי 2022 (IDT)

מציע להמתין עם זה כמה שבועות להבהרות הפרטים (למיטב ידיעתי רובם שגויים).-מוישימי • שיחה • ב' באייר ה'תשפ"ב • 23:30, 2 במאי 2022 (IDT)

יש מקום לציין סכסוך ירושה בערך על אדם, אבל לא בפירוט, בטח לא בשלב כל כך ראשוני. אני הייתי הולך בשלב זה על נוסח לקוני ויבשושי "לאחר מותו התפתח בין שלושת בניו סכסוך ירושה על עזבונו.(מקור)". ‏DGtal‏ - שיחה 08:48, 3 במאי 2022 (IDT)

מסכים עם DGtal אסף השני - שיחה 20:30, 3 במאי 2022 (IDT)

דוד, אני מתייחס כאן להערה שלך למה הרב לא השאיר צוואה. הוא עצמו התייחס לכך בחייו, ואמר שהוא הולך בדרכי אביו ודודו שגם הם בחרו שלא להותיר צוואה. ידך-הגדושה - שיחה 21:35, 3 במאי 2022 (IDT)

א. ההנחה לפיה המנוח לא הותיר צוואה, אינה מדוייקת. ב. למיטב הבנתי ההידיינות בין האחים הסתיימה והם הגיעו להבנות. ג. הסיפור הרבה פחות בומבסטי ממה שהוא נשמע. מציע להמתין כאמור להתבהרות הפרטים שאני מקווה שתגיע בימים הקרובים.-מוישימי • שיחה • ג' באייר ה'תשפ"ב • 01:22, 4 במאי 2022 (IDT)

מוישימי, מתייחס למה שכתבת לגבי הצוואה. לי זכור שביתד היה כתוב שהוא לא השאיר צוואה כי כך נהגו אביו ודודו. ידך-הגדושה - שיחה 03:00, 16 במאי 2022 (IDT)

רק בכדי לסבר את האוזן. הכתבה בגלובס מספרת כי סט ה"ירושלמי" של הרב קניבסקי נמכר תמורת 7 מליון דולר!! כל מי שיבחן מחירים של ספרי קודש וחפצים מיוחסים ביותר ימצא כי מדובר בסכום שאין לו אח ורע וגם לא קרוב אליו. לדוגמא, סט ה"שולחן ערוך" של החזון איש, שהרב קניבסקי ראה בו את מורו ורבו, נמכר ב40 אלף דולר. ספר נועם אלימלך דפוס ראשון שנחשב לאחד החפצים היקרים בשוק היודאיקה היהודי נמכר ב100 אלף דולר, תיק החקירה של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין נמכר ב280 אלף דולר!!. כרכי תלמוד בבלי עם הגהות הגר"א נמכרו בחצי מליון דולר!!! (מאחר והמכירה הזו מלפני 10 שנים, אני מעריך שזה יכול להימכר כיום ביותר, ועדיין לא מתקרב למחירים המדוברים כעת). הרב קנייבסקי נלקח מאיתנו בעוונותינו זה עתה, והותיר אחריו שפע של חפצים שניתנים למכירה. המחירים האלו לא ריאליים, והסיפור מורכב מכפי שהוא מוצג בשלב זה.-מוישימי • שיחה • ג' באייר ה'תשפ"ב • 01:40, 4 במאי 2022 (IDT)

הסיפור לא הגיוני. ככל הידוע לי – אין כתב יד של פירוש הרב קניבסקי על הירושלמי, היות וההפירוש נכתב על פי שיעוריו! איש הישראלי - שיחה 02:23, 4 במאי 2022 (IDT)

נראה לי שכדאי לחכות לדיווחים נוספים. המאו"ר - שיחה 22:16, 4 במאי 2022 (IDT)

הבהרה: כנראה הכוונה הייתה לתלמוד הירושלמי עם הגהות בכתב ידו, שכרכיו עלו לאחרונה לאתר הספה"ל. אי"ש / שו"ת, כ"ב באדר ה'תשפ"ג ; 16:24, 15 במרץ 2023 (IST)

שליטתו השכלית של הרב בשנותיו האחרונות

”בהקשר זה (סמכות השיפוט של הרבנים ד.י.) לא למותר לציין פסק דין שהתקבל השבוע בבני ברק, ועל פיו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל לא היה בשליטה שכלית מלאה החל משנת תשע"ג, זאת בעודו מנהיג את הציבור הליטאי עד תשפ"ב. כך בוטלה צוואתו” (הרב שלמה הכט, פטרונות שחוטאת לאמת, באתר ערוץ 7, 25 באוגוסט 2022) האם למישהו ידועים פרטים על פסיקה זו? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 13:54, יום שישי בשבת, ו' באלול ה'תשפ"ב (IDT).

בהחלט מעניין. ייתכן שקשור לפסקה הקודמת, על המחלוקת בין בניו על ירושת הכתבים. לגבי הבית, ככל הידוע לי, שייך לגמרי לבנו ר' יצחק שאול. ידך-הגדושה - שיחה 14:27, 2 בספטמבר 2022 (IDT)

שנוי שם הערך

אני חושב שיש לשנות את שם הערך ל: הרב חיים קניבסקי.

אמיתי קסיר - שיחה 21:00, 13 במרץ 2023 (IST)

נגד ונוגד את כללי ויקיפדיה. אי"ש / שו"ת, כ"א באדר ה'תשפ"ג ; 21:03, 13 במרץ 2023 (IST)

תודה על שצירפת את המדיניות. ― מקף ෴‏‏ 22:44, 13 במרץ 2023 (IST)

נגד. כבר הוחלט לפני זמן רב שלא מוסיפים "רב" לשם ערך. אולי רק לערך שמועתק מכאן ומופיע במכלול. PRIDE! - שיחה 11:10, 14 במרץ 2023 (IST)

נגד הוספת התואר; לא לפי הכללים הנהוגים כאן. סיון ל - שיחה 11:39, 15 במרץ 2023 (IST)