שיחה:יוסף שלום אלישיב

לא היה להרב אלישיב שום חלק בהחלטה שפרנקנטהל יהיה ראש עריית בני ברק, כל חלקו בענין זה התבטא בכך שהוא לא התנגד למינויו.

היו שרצו שקרליץ ימשיך לכהן כראש ערית בני ברק אך הרב אלישיב הכריע שפרנקנטל יתמנה כפי שסיכמו בהתחלה ―77.125.48.113 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מנהיגותו וירושתו

מחקתי את הקטע העוסק בירושת המנהיגות הליטאית, בהיותו גיבוב של פרטים חלקיים מאוד. לציבור הליטאי יש, בד"כ, הנהגה קולקטיבית, שאמנם לרוב יש בה מתבלט אחד, אבל לא "מנהיג".

ה"סטייפלר" מעולם לא היה מנהיג הציבור הליטאי, ואף לא התקרב לכך, משום שבכל ענייני הציבור הוא אימץ ללא עוררין את עמדת הרב שך, ולא חפץ בשום הנהגה. גם הרב אויערבאך, גדול דורו, לא היה מנהיג ציבורי, כי מעולם לא חפץ בכך.

כמו"כ, הרשימה השמיטה את הרב מבריסק, שבלא ספק היה המנהיג הליטאי הבולט בדורו מאז פטירת החזון-איש (לא הרב שך ולא ה"סטייפלר" העלו בדעתם לחלוק על הרב מבריסק בענייני ציבור).

אין שום קשר בין הרשימה הזו לבין המציאות.

תיקנתי את הכותרת העוסקת בירושת הרב אלישיב, מטעמים מובנים מאליהם.

פרטים שצריכים הבהרה

לאחר מיני מלחמת עריכה שהיתה פה ביני לבין אלמוני שהחזיר שוב ושוב את שחזורי, החלטתי להותיר בינתיים את גירסתו ולתת לו הזדמנות להסבירה כאן:

• הוספת את המשפט:

כמו אצל שאר חכמי ירושלים מתייחס הכינוי ד"רוב" (הרב) בפי הרב אלישיב, לרב קוק.

מה המקור שלך לקביעה זו?

• הפיסקה הקשורה לעמדתו בנושא ההתנתקות היא, מטבע הדברים, נושא רגיש. אתה נדרש להוכיח שהגירסה שלך יותר אובייקטיבית מהגירסה היציבה שהיתה לפני כן (תוכל להעזר בלשונית "גרסאות קודמות").

מיותר לציין שהקישור החיצוני שהוספת לא היה במקומו. נראה שהסכמת איתי בסופו של דבר, כי לא ראיתי שהחזרת אותו מאוחר יותר.

כמו כן, יש פרט שאינני יודע מי הוסיף אותו, אך גם הוא זקוק לאימות: "החלטתו לאפשר לאורי לופוליאנסקי לרוץ לראשות העיר ירושלים הייתה תקדימית, ונזקפת להשפעתו הרבה של לופוליאנסקי עליו". נזקפת? מי זוקף? אני לא בקי בפרטים אך המשפט הזה נראה כמו פרשנות שאין מקומה באנציקלופדיה. יאיר • שיחה 01:55, 11 בדצמבר 2007 (IST)

• את הקישור לא החזרתי למרות שלדעתי הוא חשוב למדי כדי להבין את מה שקורה בבית הגרי"ש אלישיב. והסיבה, היא לא שווה מבחינתי את "מיני מלחמה" כהגדרתך החביבה.

• ציטוט א: הרב אלישיב:"הרב קוק קדוש". לרב בוקסבוים יש חיבור מיוחד עם עולם הישיבות הציוניות, וידוע שעמד בקשר אמיץ עם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. ועם זאת, הדבר אינו מפתיע: כך גם נהג רבו, הרב אויערבך עצמו: "הרב צבי יהודה היה שולח אלי מכתבים שהיו אצלו, שנכתבו לאביו ולגדולי ישראל. הוא העביר לי אותם על מנת שיפורסמו ב´מוריה´. כשנולד בני הבכור, ביקשתי ממנו שיהיה הכהן בפדיון. הייתי מאוד קשור אליו. הוא היה אחר, הוא היה מיוחד במינו – ראו שיש אצלו הוד קדומים. הייתי נכנס אליו הרבה מאוד. "עד סוף ימיו של ר´ שלמה זלמן, הרעבע שלנו, כשהוא היה אומר ´דער רב´ – זה היה הרב קוק. כך היה עשרות שנים. ולא רק הוא.

• המשך ציטוט א: "היה פה עורך אחד שמצא קטע שהרב קוק הוציא והדפיס בקובץ תורני. לאחר שהכניס אותו לאוצר מפרשי התלמוד, עורך פלוני הוציא אותו. אחד מהעובדים התלונן על כך. קראתי לעורך ואמרתי לו: ´אני רוצה שאתה תלמד איתי את הקטע. אם יש לך קושיה ודבריו של הרב צריכים עיון, אז בבקשה´. הוא ענה לי: ´בכלל לא נכנסתי לעניינים. אני חושב שקטע מכתבי הרב קוק לא מתאים לאוצר מפרשי התלמוד´. אמרתי לו: ´מרגע זה אתה מפוטר´. הוא לא קיבל את הדברים, והלכנו לדין תורה אצל הרב אלישיב. "הרב אלישיב היה מזועזע. הוא אמר לאותו עורך: ´אתה הכרת את הרב קוק? דע לך – הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר´ יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר´". [1]

• ציטוט ב: כשהרב שלמה זלמן אוירבך היה אומר "הרב" סתם – הוא היה מתכוון לרב קוק. [2]

• ציטוט ג: וסיפר לי הרב רא"ם הכהן ראש ישיבת עתניאל, שפעם בא אצל הרב אליעזר וולדנברג לשאול ממנו בדברי תורה. בתוך הדברים חזר הרב וולדנברג ואמר כמה פעמים "הרב אמר כך", "הרב אמר כך". שאלו הרב רא"ם: "מי הוא הרב?" השיב הרב וולדנברג: "אתה לא יודע? זה הרב קוק!". [3]

• ציטוט נוסף ומדוייק יותר שמעתי מעדות ראשונה. ויש לנבור עוד בכתובים, ולהציג כאן, לדור ש"לא ידע את יוסף".

• לא מצאתי הבדלים מהותיים בין הגירסה שלי לגירסה הקודמת בעניין החורבן ששרון המיט על יישובי עזה וצפון השומרון. (עוד מונח ששיניתי בגלל נטיית הפוסט של עורכינו כאן). כל מה שעשיתי הייתה הרחבה מפורטת ומדוקדקת. וכולה מגובה במקורות.

• מדוע שירבבת את פרקנטל בענייננו ??? 79.180.5.69

• "... מי שבאמת ראוי לתואר "מרן" הוא הרב קוק, שהוא היה מרא דאתרא של ירושלים ואח"כ של כל ארץ ישראל, והיה מרא דאתרא לא רק מצד שנבחר לתפקיד אלא גם מצד שהיה הגדול שבין כל הגדולים. תלמידי חכמים מאותו הדור העידו על כך במפורש, ומהם הרב שלמה זלמן אוירבאך, והרב אלישיב". [4]

קודם כל, מלחמת עריכה היא מושג שלא אני המצאתי, ולפיכך- לא "הגדרתי החביבה". הוא בא להגדיר מצב, והגדיר אותו במקרה דנן.
עכשיו, אני שאלתי דבר פשוט נורא: מנין שבפי הרב אלישיב, "הרב" סתם הוא הרב קוק. השפעת עלינו המוני ציטוטים ומובאות, אך תשובה לשאלתי הפשוטה לא מצאתי. אם אין לך משהו יותר טוב מזה- אני מציע שתחליף את השורה ההיא לתיאור ההערכה הרבה של הרב אלישיב לרב קוק, עליה אין חולק, במקום להציג השערות לא מוסמכות כעובדות.
בנוגע ל"חורבן ששרון המיט על יישובי עזה וצפון השומרון"- אשר יגורתי בא לי. קשה מאד להיות אובייקטיביים בנושא זה, כפי שציינת (אמנם בנוגע ל"נטיית הפוסט של עורכינו", אבל אני מקווה שאתה מבין שזה אומר את אותו הדבר לגביך). ברגע שאתפנה, אני אעיין בכל המקורות ואנפה את העובדות מהפרשנות בפיסקה ההיא, ואז נדון בה לגופה. אני מתחייב שלא תוכל ללמוד דבר על נטיותי הפוליטיות מניסוחה כשאסיים, ואת זה אני לא יכול לומר עליך כעת: סימן שצריכים לשנות.
איזה פרנקהנטל שירבבתי לענייננו? אתה מתכוון ללופוליאנסקי? 'שירבבתי' אותו משום שדף זה הוא ציבורי, והבקשה להבהיר את הפרטים לא היתה מכוונת בהכרח אליך, אלא אל כל מי שיכול לעשות זאת. יאיר • שיחה 07:34, 11 בדצמבר 2007 (IST)

ואנא, תירשם. הרבה יותר נח לנהל דיון מול משתמש רשום. ככה גם תוכל לשמור את הקרדיט לעריכותיך- נראה שאתה מתכוון להשאר כאן. מכל מקום, מובן שזו אינה חובה. יאיר • שיחה 07:45, 11 בדצמבר 2007 (IST)

א. לא נכתב כאן שאתה המצאת את ההגדרה החביבה.
ב.הציטוטים והמובאות נועדו להוכיח את החלק הראשון של המשפט. האומר: "כמו אצל שאר חכמי ירושלים ...". וכו'. העובדה שכך קוראו גם הרב אלישיב, היא עובדה מפורסמת בין באי ביתו. שהציטוטים גם מאששים אותה. בהוכחת היחס המעריץ של הרב אלישיב לרב קוק.
ג. ה"חורבן ששרון המיט על יישובי עזה ..." אינו נתון שבויכוח. שרון החריב את היישובים שם, עובדה. האם זה מביא טובה [ליהודים] או רעה, על כך אולי עוד תמצא לך מי שיתווכח. אבל חורבן היישובים הוא נתון עובדתי. אלא שנטיות פוליטיות בתוספת תעמולתיות, מאשימות את הצד .
ד. לופוליאנסקי, פרנקנטל, תודה שהוצאת אותי מהמדמנה הזו.
ה. את הרשמתי כחבר בויקיפדיה אני שומר בינתיים לעידן שויקיפדיה העברי יהיה גם ויקיפדיה היהודי. 79.180.59.241

1. זה שאתה אומר "עובדה מפורסמת בין באי ביתו" זה לא מספיק. אני מוחק את המשפט הזה עד שאקבל הוכחה.
2. אין לי בעיה עם המילה "חורבן". יש לי בעיה עם פרשנות אישית באשר לדעתו של הרב על החורבן. נדמה לי שגם אתה מודה שאתה לא נייטרלי בזה.
3. מדמנה?? וזה עוד אתה שניסית להוסיף קישור לכתבה הצהובה והמופרכת הזאת!
4. החלטתך לא להירשם: חבל.
   יאיר • שיחה 16:59, 11 בדצמבר 2007 (IST)

אם בניצחון חפצת, תערב לך מחיקתך. אבל אם האמת נר לרגלך, כיצד זה הפכת ידיעה של זולתך להשערה בעלמא ?

סלח לי. מכל מה שכתבת עד עכשיו לא השתמע שמדובר בידיעה אישית שלך. יותר לי לשאול מנין אתה יודע? האם אתה מבאי ביתו שביניהם העובדה הזו מפורסמת? או אולי שמעת זאת ממנו במו אוזניך? יאיר • שיחה 14:39, 14 בדצמבר 2007 (IST)

כתוב בערך שהרב קוק שידך את הרב אלישיב ואשתו, התיאור במקורות שמצויינים בהערות הוא קצת שונה. להביא את הסיפור בערך נראה לי מוגזם. אולי אפשר לכתוב "את הקידושין סידר הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שסייע בשידוכם".

הבית ברחוב חנן

לדעתי יש חשיבות לציון המקום משום שהוא שם דבר בתקשורת החרדית ומשמש בה תכופות כשם קוד ל"חצר הגרי"ש". יחסיות האמת • ♥ • א' בטבת ה'תשס"ט 02:21:46

אם כך ראוי לנסח זאת אחרת: "בשיח החרדי מקובל לייחס החלטות שהתגבשו בבית הרב אלישיב ובמעורבות של נכדיו ובני ביתו, ל"רחוב חנן 10", על שם כתובת בית הרב. משמעות הכינוי היא העובדה שההחלטה לא נשמעה מפורשות מפי הרב באוזני ציבור או יחידים שאינם נמנים על חצרו". ברי"א • שיחה • ויקיפדים! בואו להציל את הטבע! • א' בטבת ה'תשס"ט • 10:51, 28 בדצמבר 2008 (IST)

התמונות

מדוע צריך בערך הזה כל כך הרבה תמונות? בשביל זה יש את הצהובונים החרדים. אנציקלופדיה היא לא "כל העולם כולו". האם יש התנגדות מנומקת להסרת התמונות המיותרות? ברי"א • שיחה • ויקיפדים! בואו להציל את הטבע! • ט"ו בטבת ה'תשס"ט • 00:44, 11 בינואר 2009 (IST)

כן, התמונות סבירות והערך לא קצר כך שאין סיבה להסירן. יחסיות האמת • ♥ • ט"ו בטבת ה'תשס"ט 01:12:09

זה לא עניין של קצר או ארוך. כל התמונות מראות את אותה דמות, ואין בכך שום תוספת מידע ותועלת (מלבד כמובן הנכד של רח"ק, שדוחף בכל מקום אפשרי את אבא שלו). ברי"א • שיחה • ויקיפדים! בואו להציל את הטבע! • ט"ו בטבת ה'תשס"ט • 01:15, 11 בינואר 2009 (IST)

מסכים עם ברי"א. אפשר להסתפק בתמומת "לומד תורה בביתו" שהיא המוצלחת ביותר, ובתמונה עם הנכד. היתר הם חזרה מיותרת שגובלת בפולחן אישיות (וגם לא מוצלחות במיוחד). מגיסטר • שיחה 01:41, 11 בינואר 2009 (IST)

הסרתי 2 תמונות. לדעתי גם זו עם הנכד מיותרת, והמידע הויזואלי הנוסף על ידה, הוא רק מראהו של הנכד. ברי"א • שיחה •• ט"ו בטבת ה'תשס"ט • 01:50, 11 בינואר 2009 (IST)

לדעתי כדאי להחזיר את התמונה של הרב מתפלל שחרית. זו תמונה יפה, ושלוש תמונות זה בהחלט סביר. -- ‏גבי‏ • שיח 13:12, 14 בינואר 2009 (IST)

ודאי ודאי. יש גם תמונה יפה שלו אוכל מצה, ועוד תמונה יפהפיה שהוא נוטל לולב. ניתן להוסיף גם תמונה שהוא נוטל ידיים וגם שהוא מברך ברכת המזון. נקנח בתמונה שלו מדילק נרות חנוכה, וליתר בטחון נוסיף איור שלו בקריאת מגילת אסתר. אני לא בטוח שזה יספק את כל מעריציו, אבל לפחות נוכל לומר שהשתדלנו. שאלות? ברי"א • שיחה •• י"ח בטבת ה'תשס"ט • 13:52, 14 בינואר 2009 (IST)

למה אתה כועס? יאיר • שיחה 13:59, 14 בינואר 2009 (IST)

כדי שבערך שעתיד להכתב עלי בוויקיפדיה תהיינה (לפחות) שתי תמונות שלי: אחת עם חיוך מאוזן לאוזן, ואחת כועס, עם מבט רצחני בעיניים. ברי"א • שיחה •• י"ח בטבת ה'תשס"ט • 14:11, 14 בינואר 2009 (IST)

למה להסיר? להעביר לויקישיתוף לקטגוריה מיוחדת לתמונות הרב אלישיב, ולקשר לפה. נת- ה- - שיחה 14:25, 14 בינואר 2009 (IST)

רעיון מצויין. אתה יכול לטפל בעניין? ‏עמיחי 21:39, 14 בינואר 2009 (IST)

מה יש לטפל בעניין,פשוט להעלות לויקישיתוף, אם אין לך חשבון אני אעשה את זה עוד מעט. נת- ה- - שיחה 22:15, 14 בינואר 2009 (IST)

גם אני בעד! ברי"א • שיחה •• י"ט בטבת ה'תשס"ט • 22:19, 14 בינואר 2009 (IST)

נא עשה זאת. תודה, ‏עמיחי 22:37, 14 בינואר 2009 (IST)

נעשה! זה היה מאוד מתיש, כל אחד עם הרשיון שלו במקום GDFL נורמלי... נת- ה- - שיחה 23:22, 14 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה! האם תוכל לשים לינק לוויקישיתוף גם בערך האנגלי? ‏עמיחי 23:30, 14 בינואר 2009 (IST)

נעשה כבר גם כן, עכשיו אני הולך לשים שם תמונה נורמלית. נת- ה- - שיחה 23:33, 14 בינואר 2009 (IST)

אולי עכשיו נסיר את תמונת הרב עם נכדו מהערך? הלא גם היא הועברה לו"ש! ברי"א • שיחה •• י"ט בטבת ה'תשס"ט • 23:35, 14 בינואר 2009 (IST)

יש לך משהו נגד הנכבד? תזהר, אומרים שלסטייפלר ולגר"ח ישנם כוחות מאגיים, מי יודע אולי גם הבן ירש. יחסיות האמת • ♥ • י"ח בטבת ה'תשס"ט 23:41:10

הצילו!!! ברי"א • שיחה •• י"ט בטבת ה'תשס"ט • 23:58, 14 בינואר 2009 (IST)

מה הקטע?

עם הקולות של הגרי"ש מול החזו"א, אין לזה בסיס וזה לא נכון אישיהודיהיהבשושן - שיחה 21:35, 1 במרץ 2009 (IST)

רב של רמלה ודיינות

1. פעם ראשונה שאני שומע שהרב היה הרב של רמלה ? אמת - או המצאה מקומית? 2. לפי הערך הרב היה דיין איזורי ולאחר מכן דיין בבית הדין הגדול על פי סעיף "רב מוכר". ועל סמך מה הוא היה באיזורי ? --שפ2000 - שיחה 13:57, 26 במאי 2009 (IDT)

תיקנתי על פי הספר "השקדן". --שפ2000 - שיחה 14:17, 29 באפריל 2010 (IDT)

כפי הידוע הרב אלישיב לא היה רב של רמלה מעולם, וכן לא היה מעולם דיין בבית דין אזורי. הוא נלקח לבית הדין הגדול מתוך הכולל על ידי הרב הרצוג שהיה אז הרב הראשי לישראל.109.253.14.77 18:46, 29 ביוני 2010 (IDT)

האמור כרגע בערך מתבסס על מקור (הספר השקדן), ולכן כדי לשנות או להטיל ספק יש להביא מקור אחר. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע • 11:56, 30 ביוני 2010 (IDT)

השקדן

יוצא כעת ספר ביוגרפי על הרב שיהיה ראוי להתייחס אליו לאחר שיהיה ברור מה קורה איתו. ראו:

• יוסי כץ, 'השקדן' או השקרן? • סערה, 11 בפברואר 2010, באתר בחדרי חרדים.

כמובן שעדיף בשלב הראשון לחכות ולא לכתוב מחר בבוקר על הנושא. ‏DGtal‏ 09:51, 14 בפברואר 2010 (IST)

רק עכשיו ראיתי את ההודעה הזאת. הוספתי את הספר בקריאה נוספת. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:21, 19 בפברואר 2010 (IST)

אנו נמצאים כעת חודשיים לאחר צאתו של הספר לאור. "השקדן" עורר סערה ופולמוס בציבור החרדי, הן על העובדות ההיסטוריות הקורקטיות המובאות בו (ללא תיאום עם גורמים מקורבים לרב וללא מתן מקום לחשבונות פוליטיים שונים), הן על עצם העובדה שיוצא לאור ספר ביוגרפי על רב בעודנו בחיים (מה שלא היה נהוג עד עתה), והן על התגובות השונות והמעניינות שהוא גרר מכיוונים שונים, בעיקר ממקורביו ומבני משפחתו. כתבתי על כך קטע תחת הכותרת "סערת השקדן". הקטע נמחק משום מה על ידי עדירל. הרי לפניכם המקורות שהביאוני לכתוב את הקטע:

• המודעה נגד הספר ביומון יתד נאמן
• 'השקדן או השקרן? * סערה, באתר בחדרי חרדים
• הגר"ח קנייבסקי: "השקדן הוא ספר חשוב ומעניין", דיון באתר בחדרי חרדים
• מדוע ביטל הגר"ח קנייבסקי את מנוחת הצהרים שלו?, באתר כיכר השבת
• ´השקדן´ מבזה את הגרי"ש? הגאון ר´ יוסף אפרתי יכריע, פרטי המחלקות סביב הספר בין בני ביתו של הרב אלישיב לבני משפחתו באתר כיכר השבת
• פרק הראשון מתוך "השקדן", באתר בחדרי חרדים (שימו לב לניסוח בידיעה "חודש לאחר הסערה שעורר 'השקדן'")
• "השקדן כתוב ביושר אינטלקטואלי מדהים", קטע לצפייה מתוך תכנית הטלויזיה לונדון את קירשנבאום באתר YouTube (שימו לב גם כאן להתייחסות של ירון לונדון: "מה הסקאנדל?" הוא שואל את א. בן חיים, בהתייחסו לספר כמובן)
• כתבת שער במגזין בשעה טובה, לפי עמודים: 1, 2, 3, 4, 5, 6 שוב, שימו לב למשפט הפותח "עולם התורה סער וגעש השבוע"...

לא אלאה אתכם בעוד עשרות מקורות, רק אבקש הסבר מניח את הדעת מדוע נמחק הקטע (בגיבוי במקורות כמובן). שלכם, Yudsegal - שיחה 00:46, 4 באפריל 2010 (IDT)

רק עוד נקודה אחת נוספת: בציון הקריאה הנוספת נכפל הספר "השקדן" פעמיים. הורדתי את הציון הפחות מפורט והעלתי את הציון המפורט יותר לראש רשימת ה"לקריאה נוספת". Yudsegal - שיחה 01:04, 4 באפריל 2010 (IDT)

לדעתי יש מקום לאזכור, אבל קצר יותר מזה שאתה מעוניין בו (ותסלח לנו אם זה יפגע קצת בהכנסות). נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ע • 01:07, 4 באפריל 2010 (IDT)

כל הדיון על "השקדן" הוא בסופו של דבר מינורי, גם אם עשו הרבה טרררם. הרי הספר כתוב באופן רציני ומגובה במקורות, ולא מעט מהמשפחה כלל לא התנגדו. אפעס, חלק מהעובדות שם לא פוליטיקלי-קורקט לטעמם ועוד מישהו ב"חוצפתו" הוציא ספר שלא "מטעם" (כאילו שיש למישהו מונופול על הוצאת ביוגרפיות). זה ממש לא סיפור ההחרמה של עשייתו של גדול. ממילא, הספר צריך להיות ברשימת "לקריאה נוספת" ולא יותר מכך. אם מתעקשים, אפשר לכתוב ערך השקדן. ‏DGtal‏ 02:04, 4 באפריל 2010 (IDT)

חברים יקרים, שלום וקיץ בריא. לפני שאגיב למה שכתבתם, הרשו לי להעתיק כאן את השיחה ביני ובין 'עדירל', בכדי למקד את הדיון ולמצות אותו במקום אחד:

כאשר יתברר שהספר מכר 50,000 עותקים יהיה ניתן לכתוב ערך על הספר ולהביא את כל הדעות והסערות. אבל בערך על הרב אלישיב צריך לכתוב על הרב אלישיב ולא על "השקדן". הצעתי לך היא על כן שתרחיב את הערך על הרב אלישיב ותביא כמקור עמודים בספר. אנשים שירצו לבדוק את המקור יקנו את הספר. עדירל - שיחה 09:29, 4 באפריל 2010 (IDT)

עדירל שלום וקיץ בריא. בעניין ערך על הספר (אף שעדיין לא כתבתי אחד כזה בכלל), לכמות הספרים שהודפסו אין כל השלכה על חשיבותו של ערך על ספר, ראיה לדבר מעשייתו של גדול שהודפס לפי מיטב ידיעתי ב-2000 עותקים בלבד עד להיום. בעניין הכללתה של הסערה סביב הספר בערך העוסק ברב אלישיב, לסערה סביב הספר יש, לפי דעתי, מקום חשוב בקורותיו שכן הוא גדול ישראל היחיד שנכתב עליו ספר בעודנו בחיים והספר אכן עורר סערה שרק הולכת ומתפתחת (תוכל לראות בדף השיחה על הערך הרב אלישיב שם הבאתי מקורות רבים לכך).

רק בימים האחרונים פורסם מכתב נוסף נגד הספר: "מחאה בעניין הביכל" מאתר בחדרי חרדים. Yudsegal - שיחה 01:45, 6 באפריל 2010 (IDT) עד כאן.

כעת לטענותיכם: נרו יאיר, הקטע שהוספתי כולל שמונה משפטים. כמוך אני חושב שהכתיבה צריכה להיות תמציתית וממצה, וזה מה שעשיתי בכתיבת הקטע על הסערה סביב השקדן. DGtal, מלבד העובדה שדבריך עומדים בסתירה גמורה לכל המקורות שציינתי אליהם, הרי לך מקור נוסף, מחאה שפורסמה בימים האחרונים: "מחאה בעניין הביכל" מאתר בחדרי חרדים. ובפירוט יותר: ראשית, זה לא נכון שאין מתנגדים לספר, כל בני הבית (כולל נכדו-משמשו ואחד מחתניו) מתנגדים לו, כפי שתוכל לראות גם מניסוח המודעה הנוכחית בה נאמר במפורש כי הייתה פנייה מפורשת מבני הבית למחבר שלא יפרסם שוב את הספר, כמו כן נכתב במודעה בחריפות יתירה כי הם טוענים שיש בספר "סילופים וכזבים שלא היו ולא נבראו". שנית, שים לב לניסוח "מחאה בעניין הביכל": יש בלשון המחאה ניסיון ברור להשוות את המחאה למחאה בעניין "ביכל" אחר...עשייתו של גדול, שגם בכל המודעות נגדו ההתייחסות אליו הייתה כאל "ביכל".

הרשה לי להוסיף עניין נוסף: אני חושש כי אתה מפספס פה את הנקודה, ברור שלא מדובר פה בעשייתו של גדול שכן לא נכתב פה שום דבר נגד הרב אלישיב (אף שיש שטוענים שנכתבו דברים ברמיזה וכדו'), הנקודה העיקרית פה שמדובר פה בגדול ישראל הראשון שנכתב עליו ספר בעודו בחיים - מאורע תקדימי בפני עצמו - ועוד ספר שהוא לא מתיישר עם "ההשקפה" והתדמית שמנסים להצמיד אליו כל הזמן, וספר זה מעורר סערה בעודו בחיים האם הנכתב בו נכון או לא נכון...

בעניין ערך על הספר עצמו, הוא אכן דורש ברכה לעצמו כולל מובאות ונושאים המתפרסמים בו בפרסום ראשון, ופירוט הסיבות להתנגדויות, אבל זה לא סותר ולא קשור לקטע שיש להוסיף בערך שעוסק ברב אלישיב. לילה טוב, Yudsegal - שיחה 02:14, 6 באפריל 2010 (IDT)

עמדתי היתה ונשארה שהויקיפדיה מסכמת את הידע האנושי ולא מייצרת אותו. על כן, השאלה האם אתה מייצר את הסערה סביב הספר או שאתה רק מביא אותו לויקיפדיה כדי שהיא תנפח אותו אינה רלוונטית ובין כך ובין כך על הויקיפדיה להמנע מדיווח על הסערה עד שיהיה ברור שהסערה התקבעה ואין לויקיפדיה חלק בניפוחה. חוץ מזה, עמדתי לא השתנתה שאין מדובר בסערה בעלת משמעות מעבר לחוג מוכרי הספר. לא בדקתי מתי נכתב הביוגרפיה הראשונה על החזון אי"ש, החפץ חיים והרבי מלובביץ', אבל אני מניח שכבר היו דברים מעולם. אני חוזר ומציע לך להשתמש בספר כדי להרחיב את הערך על הרב אלישיב ולציין בהערות שוליים את הספר כמקור. כך תשיג את מבוקשך. מהכרותי את הויקיפדיה איני חושב שדעתי היא דעת יחיד אבל אתה מוזמן לבזבז זמנך ולחפש דעות אחרות. עדירל - שיחה 02:24, 6 באפריל 2010 (IDT)

עניין טכני: על הרב עובדיה יוסף שליט"א, שגם אותו קשה שלא להגדיר אחד לגולי הדור, יצאו כבר כמה ביוגרפיות (רבניות, עיתונאיות וכו'), גם על הרב שך והרבי מלובביץ' מצאתי ביוגרפיות בחייהם. לעניין "הסערה בכוס תה" או "סערה בעולם התורה", הפרשנות האישית שלי היא שמדובר בסערה מנופחת (וראייה לכאורה יחסו של ר' קנייבסקי, מחתני הרב), אבל קטונתי מלטעון למומחיות. מבחינתי המצב האידאלי הוא שמישהו ישמור את כל הקישורים והאיזכורים הרלוונטיים ובעוד זמן מה לבדוק מחדש את הנושא, האם הסערה שכחה או לא. אם לא, לכתוב את השקדן, ואם כן, להסתפק בהערת שוליים קצרה בשולי הביבליוגרפיה ("בזמן יציאת הספר הוא עורר התנגדות מצד החוג הקרוב לרבר אלישיב. לימים הסערה שכחה"). ‏DGtal‏ 09:31, 6 באפריל 2010 (IDT)

מסכים. אפשר אולי לשים גם קישור או שניים, זה מספיק בינתיים בערך המוקדש לרב. סגל, הספר שלך עדיין רחוק מהפולומוס של קמנצקי. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 09:54, 6 באפריל 2010 (IDT)

אגב, "י’ סג"ל" החתום על הספר (מאחורי השער) הוא כנראה יהושע לוין (מחבר "בעוד לילה", "עולמם של גדולים", "רבי ועלוול") הנוהג להשתמש בשם עט זה. האם אפשר לציין זאת? ייתכן שלזהותו של המחבר, במקרה זה כנראה חרדי תושב בני ברק (זה כל מה שאני יודע אליו), יש משמעות. ‏DGtal‏ 10:07, 6 באפריל 2010 (IDT)

בספרייה הלאומית הדבר מצוין כפשוט וברור שהוא הכותב. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 10:16, 6 באפריל 2010 (IDT)

חברים יקרים שלום ובוקר טוב. נתחיל עם גילוי נאות: אני אינני המחבר של הספר ואני לא קשור אליו בשום דרך. בחירת השם שלי נעשתה בצורה הפוכה לגמרי, נכנסתי לויקיפדיה וראיתי שאני יכול להוסיף בערך על הרב אלישיב על הסערה סביב השקדן, בתהליך ההרשמה נדרשתי לבחור שם משתמש וי.סגל שהסתובב אצלי בראש עלה ראשון. כעת לדבריכם: בתוך עמי אנכי יושב. כל אדם שלישי ממי שאני מכיר רכש את הספר ואין אף אחד ממי שאני מכיר שלא שמע על "הספר ההוא על הגרי"ש אלישיב, שהוציאו ויצאו נגדם". את השימוש במונח סערה לא אני יצרתי ולא אני טבעתי, אלא בכל התייחסות שמצאתי לספר נעשה שימוש במילה הזאת, ממילא גם אין מקום לטענה כאילו נעשה פה שימוש בויקיפדיה לנפח את העניין, שכן אחרי שב-10 פרסומים שונים מתייחסים לעניין כסערה וכסקאנדל כשאני כותב בויקיפדיה "סערת השקדן" אני מתאר מצב. אני מסכים עם DGtal בנקודה אחת: שיש מקום לבחון את העניין שוב בעוד כמה חודשים בכדי להשלים את הקטע על הסערה סביב הספר עם ההתפתחויות (אם יהיו כאלה), אבל בנתיים אין לדיין אלא מה שעיניו רואות (שום דבר לא ישנה את העובדה שקרה פה משהו בנתיים)... אי לכך, אני עומד בדעתי שיש לתת מקום לסערה סביב הספר בערך הרב אלישיב עם הפניה לערך מורחב על השקדן בפני עצמו (כמו כן, כמי שקרא את הספר וכחסידו של הגרי"ש אני אף מקבל על עצמי לבחון איפה אפשר להשלים עניינים בערך עצמו עם מובאות מהספר). עם זאת, אני פתוח לשינויים במה שכתבתי, כולל קיצור הקטע שכולל סך הכל שמונה משפטים ממצים. Yudsegal - שיחה 10:23, 6 באפריל 2010 (IDT)

סגל, עושה רושם ששאר המגיבים פה לא השתכנעו. אגב, האם אין לך מה לתרום בערכים אחרים? נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 10:30, 6 באפריל 2010 (IDT)

נרו יאיר, אני משתדל לקחת את הדיון הזה למקום ענייני, תוך שאתה כל הזמן מסית אותו למקומות כמו "תסלח לנו אם זה יפגע קצת בהכנסות" ו"אין לך מקום לתרום בערכים אחרים?". הרשה לי להזכיר לך נשכחות, שאתה בעצמך כתבת כי יש מקום לקטע העוסק בספר רק קצר יותר מזה שהבאתי. אם כן, אנצל הזדמנות זאת להודות לך על תרומתך לדיון פורה, ולהפנות אותך לערכים אחרים. Yudsegal - שיחה 10:37, 6 באפריל 2010 (IDT)

(הקדמה: שימו לב לדף ויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה) יהודה, אין ספק שיש ברגע זה המולה סביב הספר, ולא רק בחוגי הליטאים. הבעיה היא ש"ויקיפדיה איננה עיתון". וכידוע דרכם של עיתונים מכל החוגים לנפח כמעט כל דבר ל"סקנדל", "זעזוע" וכו', זה דרכו של עולם. אם היה מקור לא עיתונאי או נוגע בדבר (כגון מקורבים) שהיה מתייחס לעסק הזה כ"רעידת אדמה" כבר כעת, דיינו. בשלב זה, מומלץ ביותר לחכות ולראות, ייתכן ומחרתיים יעטפו דגים בדף השיחה הזה. ‏DGtal‏ 10:40, 6 באפריל 2010 (IDT)

סגל, אכן השתכנעתי מהדעות האחרות שהושמעו, ומשנה אחרונה עיקר. לגבי סוף דבריך, ההבדל בינינו הוא שאני אכן עוסק בעיקר בערכים אחרים. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 10:47, 6 באפריל 2010 (IDT)

ויקיפדים יקרים, הרשו לי להתעטף באיצטלת המורה ללשון: דיון לא מסיתים, אלא מסיטים. סערה לא שוכחת, אלא שוככת ("וחמת המלך שככה"). עזר - שיחה 10:48, 6 באפריל 2010 (IDT)

נרו יאיר יקירי, בהנחה כי נפגש בעוד כמה צמתים בויקיפדיה (עזר, צמתים ברבים ולא צמתות, נכון?;-)) בא נשמור על אוירה טובה, לא זלזלתי בדבר מדבריך, ובבקשה, גם אתה שאינך מכירני על תזלזל בי ובתרומתי הדלה. כעת לעצם העניין, הצעה מעשית: באם אקצר את הקטע שכתבתי ואקרא לו "פלמוס השקדן" (או משהו בסגנון) תוך כדי שנבדוק את העניין מחדש ונעדכנו בעוד כמה חודשים, יש על מה לדבר? Yudsegal - שיחה 10:55, 6 באפריל 2010 (IDT)

תודה על שינוי הטון. לעצם העניין, אני חושב שכבר הצעת את זה, ואחרים התנגדו. אין טעם להציע שוב ושוב. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 11:25, 6 באפריל 2010 (IDT)

נרו. רק אחזור על מה שכתבת בסגנון אחר: אין טעם לכתוב אותם דברים שוב ושוב. את דעתך הבנתי ואני מעריך מאוד את תשומת הלב שאתה מקדיש לעניין, כעת הרף נא, והרשה לי לקרוא את דעותיהם של האחרים. Yudsegal - שיחה 11:44, 6 באפריל 2010 (IDT)

מה לגבי הקטע ששאלתי לעיל לגבי הרבנות ברמלה. מישהו קרא את "השקדן" ? זה נכון או קשקוש ? שפ2000 - שיחה 11:31, 6 באפריל 2010 (IDT)

לטעמי יש מקום להכניס כמה משפטים על הסערה הנ"ל, והיא בוודאי לא סערה בכוס תה, כמו שמישהו הגדיר, אלא לכל הפחות סערה בכוס מים שלנו שאובים לפי דעת האשכנזים.

הברזל כרגע עדיין חם ואין טעם להכות בו, ולכן שווה לחכות כמה שבועות כדי לקבל פרספקטיבה טובה יותר על המתרחש. למישהו דחוף משהו? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 15:17, 9 באפריל 2010 (IDT)

השקדן - כעבור שנה ויותר

לאחר יותר משנה אפשר לסכם לדעתי: מאז הדיון יצא כרך שני של השקדן, הפעם כמעט ללא רעש, חרמות, ביקורות ושאר עניינים, לפחות לא כאלו שאני יודע עליהם. טוב שלא כתבנו ערך על הספר או ייחסנו לו חשיבות מיוחדת. מה שכן, כמקור למידע הוא נראה סביר בהחלט. ‏DGtal‏ 17:12, 3 בינואר 2012 (IST)

העברה

כפי שנימקתי בסיכום העריכה, הפיסקה על תוכנית ההתנתקות מפורטת מדי, ומסתמכת על מקורות לא אמינים. אתר "חבר'ה" הוא אתר של פורומים ולא נחשב למקור אמין לידיעות חדשותיות (בניגוד ל-ynet, למשל). כמו כן, העיסוק בעמדתו של הרב אלישיב בסוגיית ההתנתקות היא לא נושא מרכזי בערך עליו. לכן, יש להסתפק בעובדות: הוא התנגד לתוכנית, אבל סיעתו נשארה בממשלה ואפשרה לתוכנית לצאת לפועל. כל מידע מעבר לזה מקומו בפורומים למיניהם ולא בוויקיפדיה. -- ‏גבי‏ • שיח 14:03, 14 במרץ 2010 (IST)

עד כאן הועבר מדף השיחה שלי. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באדר ה'תש"ע • 14:10, 14 במרץ 2010 (IST)

ולעצם העניין: א) לרב אלישיב מעמד בכיר ביותר (אולי הבכיר ביותר) בציבור החרדי בישראל, ולכן יש בהחלט מקום לפרט את דעותיו בנושא מרכזי כזה, כולל הנימוקים שהשתמש בהם. עם זאת, לאור העריכה של גבי קיצצתי חלק מהדברים. ב) מקור המידע בפסקה הרלוונטית ממש אינו שמועות מהפורומים. יש שם שני קישורים לאתרי חדשות. השלישי מקשר לידיעה המצוטטת בשלמותה (כולל שם הכתב) בפורום בחדרי חרדים. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באדר ה'תש"ע • 14:14, 14 במרץ 2010 (IST)

המצב הנוכחי סביר, תודה. -- ‏גבי‏ • שיח 14:24, 14 במרץ 2010 (IST)

כיום

"כיום הוא אינו משיב", "כיום, מאות אנשים פונים" - זו אנציקלופדיה או מבזק חדשות? דוד שי - שיחה 23:55, 21 במרץ 2010 (IST)

לא הבנתי את הנקודה. זו בעיה של תוכן או של ניסוח? נרו יאיר • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 09:37, 22 במרץ 2010 (IST)

זו שאלה תוכנית וניסוחית. משתדלים שהערכים יהיו נכונים לשונית גם לאחר זמן ולכן צריך לכתוב תאריכים. ממתי (שנות השמונים או שנות האלפיים?) הוא לא מקבל קהל וכו'. ‏DGtal‏ 10:55, 22 במרץ 2010 (IST)

אני חושש שמי שכתב מכיר את המצב היום ואינו יודע מה היה קודם. מה אתה מציע? נרו יאיר • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 11:28, 22 במרץ 2010 (IST)

אפשר אולי לשאול אותו. אפשר בינתיים לכתוב (נכון לסוף העשור הראשון של המאה ה-21) הרב איננו... ‏DGtal‏ 11:36, 22 במרץ 2010 (IST)

הסגנון הזה מצוי במקומות רבים בויקי, וצריך לתקן בכולם. ניר 121 - שיחה 10:54, 11 באפריל 2010 (IDT)

"פסיקה שמרנית"

בערך מובאת פרשת הפיאות כהדגמה לדרך פסיקתו השמרנית. לדעתי המילה אינה מתאימה. שמרנות מבטאת שמירה על הקיים וחשדנות כלפי שינויים. כאן המקרה הפוך, פסילת הפיאות עצמה היא חידוש גדול ביחס לנהוג בעבר. יש לזכר גם שהיו רבנים שהתירו. לכן אני סבור שהמילה המתאימה (גם במקרים אחרים) היא החמרה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בניסן ה'תש"ע • 22:33, 10 באפריל 2010 (IDT)

לאחר היפוך נוסף בעניין אני מוצא שאתה צודק :) גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 00:43, 11 באפריל 2010 (IDT)

תודה! נרו יאיר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תש"ע • 09:52, 11 באפריל 2010 (IDT)

תודה לך. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 10:48, 11 באפריל 2010 (IDT)

הוועדה למינוי דיינים

אם לא הייתה קיימת אז מי מינה דיינים? הרב הראשי מינה מי שבא לו? גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 16:57, 14 ביולי 2010 (IDT)

במילה אחת: כן (כך לפחות נכתב ב"השקדן"). החוק למינוי דיינים חוקק רק בתשט"ו לערך. ‏DGtal‏ 17:00, 14 ביולי 2010 (IDT)

נא למחוק את התארים "מרן" ו"פוסק הדור" כפי שנמחק בערך הרב עובדיה יוסף

יש להתנסח בצורה ויקיפדית ולא בצורה של חסיד או של מעריץ.

אנונימי נכבד. מעניין מאוד שדקות ספורות אחרי שהשארת כאן את הערתך המלומדת מיהרת לערך אחר ודאגת להפוך אותו מערך ויקיפדי להגיוגרפיה במיטבה, בסגנון "של "חסיד או של מעריץ", עם כל התיאורים הנמלצים שמקומם לא יכירם כאן. ולגופו של עניין: התארים שהוזכרו בערך הנוכחי לא באו כתיאור נמלץ של מושא הערך אלא ציינו עובדה, כיצד הוא מכונה "בקרב החרדים הליטאים". גרש - שיחה 04:25, 24 במאי 2011 (IDT)

למר גרש הנכבד. אין מקום בויקיפדיה לתארי הערצה מופרזים. לידיעתך, תארים אלה הוסרו מהערך הרב עובדיה יוסף ורבנים גדולים נוספים. לכן, יש למחוק אותם גם בערך זה.

אני מסכים עם גרש. צורת ההתייחסות לאדם משמעותית להבנה של מקומו בחברה בה הוא חי. בציבור החרדי צורת ההתייחסות מתבטאת בין השאר בשימוש בתארי כבוד, ובמקרה הזה תארי כבוד של "שיא הפרמידה" בעולם המונחים הליטאי חרדי, ולכן לדעתי מוצדק לציין את התארים משני טעמים: ראשית, על מנת שיהיה ברור לקורא מה היחס אליו בקהל ממנו הוא בא, ושנית על מנת שיהיה לקורא שאינו מ"המגזר" כלי עזר להבדלה בינו לרבנים אחרים למשל "מרן ראש הישיבה". אגב, המינוח "תארי הערצה מופרזים" הוא מינוח שיש להיזהר בו - עשרה אנשים יאמרו שהתארים מופרזים, אך אחרים לא יסכימו ויטענו שתארי הערצה אינם מופרזים. למען הסר ספק - הדיון הזה רלוונטי גם לשאלה אם לאזכר את כינויו של אלביס פרסלי כ"מלך הרוק", אם נסתפק בדוגמה אחת. ‏DGtal‏ 15:06, 29 במאי 2011 (IDT)

צודקים המשתמשים הרשומים. טיפוסי - שו"ת 15:11, 29 במאי 2011 (IDT)

גם אני מסכים, ומאותה סיבה מוסיף את התואר "מרן" ביחס לרב עובדיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"א • 15:12, 29 במאי 2011 (IDT)

גם אני בעד פולחן אישיות. מסכים לקודמיי לעיל.

אם משעמם לך - כלך לך לבית המדרש ומצא מרגוע לנפשך. גרש - שיחה 18:42, 5 ביוני 2011 (IDT)

כיתוב תמונה

למי הפתרונים: מדוע הכיתוב של התמונה מכנס דגל התורה לא נראה לעין? גרש - שיחה 09:59, 16 ביוני 2011 (IDT)

טיפלתי, היה חסר "ממוזער". אני-ואתה • שיחה 12:33, 16 ביוני 2011 (IDT)

תודה רבה. גרש - שיחה 13:32, 16 ביוני 2011 (IDT)

הרב אלישיב נתן גם הסכמה נדירה לאדמו"ר ממישקולץ שליט"א

מרן פוסה"ד נתן גם הסכמה נדירה כתובה בכתב ידו על ארבעה עמודים צפופים, לאדמו"ר ממישקולץ שליט"א על ספרו הלמדני "אור שלום" על מסכת שבת, כתבתי זאת בערך במדור הסכמות ומחקו זאת למה?

מחקו משום שכתבת זאת בסגנון שאינו מקובל כאן. אבל מלכתחילה, לפי הערך בשנים האחרונות נתן הסכמות מועטות, לא קודם לכן. מן הראוי לשמוע גם את חוות דעתו של גרש שמחק את התוספת בפעם שעברה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"א • 13:55, 27 ביוני 2011 (IDT)

בבקשה נשמע את דברו. ההסכמה שהגרי"ש נתן לאדמו"ר ממישקולץ היתה בשנת תשנ"ג ולא תשנ"א כך מופיע על הבלנק של הרב. וזה היה לאחר הוצאת ש"ס שטונשטין, ולאחר הוצאת ספרו של הגרי"מ גרוס, כך שגם הסכמתו לאדמו"ר ממישקולץ נכללת בקטגורי של "השנים האחרונות".

הוספתי את שמו ושם ספרו של האדמור ממישקולץ, כמי שגם זכה להסכמת הרב, אך בסגנון המקובל. טיפוסי - שו"ת 14:16, 27 ביוני 2011 (IDT)

צריך לעשות סדר. אם בעבר נתן הסכמות רבות - ספק אם יש מקום למנות רק את חלקן (ואני לא מדבר עכשיו על אור שלום, שאולי אכן מתייחד באורך ההערות המצורפות, אלא בכלל). ממתי זה "השנים האחרונות"? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"א • 14:18, 27 ביוני 2011 (IDT)

שאלה טכנית: "אור שלום" יצא לראשונה בתשמ"ח ואין בו הסכמה של הרב אלישיב (בדקתי). לדבריך ההסכמה ניתנה בתשנ"ג ומהד' שנייה נדפסה עם ההסכמה הנ"ל רק בתש"ע. האם דייקתי?

לגופו של דיון, לא ראיתי את ההסכמה עדיין (אשתדל למוצאה בהמשך), אבל אילולא אורכה (אורך המעיד לכאורה על התעניינות של ממש מצד המסכים בתוכן הספר) לא הייתי מתייחס במיוחד להסכמה זו, מה גם שלומר "השנים האחרונות" על לפני כ-20 שנה זה מוזר (ויתכן שיש להוריד גם אזכורים אחרים). יש הבדל בין הסכמה על ספר הלכה להסכמה על ספר פלפולים, ויש הבדל בין הסכמה על ספר חדשני שההסכמה לו לא ברורה מעליה (שוטנשטיין) לבין הסכמה על "עוד ספר" שאין בסוגו הרבה מן החידוש, ואכמ"ל. ‏DGtal‏ 14:21, 27 ביוני 2011 (IDT)

שאלת השנים, נפתרה לדעתי, על ידי כתיבת "ככלל" במקום "בשנים האחרונות". טיפוסי - שו"ת 14:23, 27 ביוני 2011 (IDT)

ייתכן שעדיף למצות את הדיון ורק אז לשנות בערך. האם ידוע לך בבירור כמה הסכמות נתן הרב אלישיב לאורך השנים? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"א • 14:25, 27 ביוני 2011 (IDT)

שינוי הנוסח, לאנציקלופדי יותר, (מה זה שנים אחרונות, באנציקלופדיה נצחית) מנע, הצבת מקור ודרישת הבהרה, לעובדה מעורפלת, עם זאת, ניתן לברר לעומק, את נושא היקף ההסכמות של הרב, והאם חל בו שינוי בשלב מסוים, אנסה לבדוק זאת. טיפוסי - שו"ת 14:33, 27 ביוני 2011 (IDT)

אין מאגר עדכני שרושם הסכמות (מפעל הביבליוגרפיה העברית מסתיים ב-1960), זו הסיבה שביקשתי מקור על הטענה שאין הוא מרבה להסכים - למיטב זכרוני הסכמה שלו איננה נדירה באופן יוצא דופן. כמו כן, הורדתי את האיזכור להסכמה על ביכורי אליהו (ראו צילום הסכמות כאן) כיוון שה"הסכמה" אינה אלא 6 מילים "הנני מצטרף להנ"ל יוסף שלו' אלישיב" בשולי הסכמה (שתוכנה האמיתי הוא רק "מכתב ברכה") של הרב שמואל אוירבך - לקרוא לזה נתן הסכמה זה כבר מוגזם. ‏DGtal‏ 14:38, 27 ביוני 2011 (IDT)

בשנים האחרונות אינו מצטרף על הסכמות גם לא באופן כזה, וזה בהחלט נחשב להסכמה, בהתחשב בעובדה שהרב אלישיב דייקן, וכשהוא מצטרף על מכתב, זה מראה שהוא מסכים עם כל מילה הכתובה בו

לאור דברי טיפוסי שעליו לברר את הסוגיה ערכתי בינתיים לגירסה הקרובה לזו היציבה ובה מדובר על מיעוט הסכמות בשנים האחרונות דווקא (מה שכמדומני גם נכון). אם יתברר שלא היו הסכמות רבות גם קודם לכן אפשר יהיה להוסיף גם ההסכמה לאור שלום. עד אז - אין מקום להזכיר את כל ההסכמות שכתב. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 19:17, 29 ביוני 2011 (IDT)

בערך זה אין צורך לפרט מי זכה בהסכמה של הרב אלישיב. דוד שי - שיחה 10:42, 1 ביולי 2011 (IDT)

מה שברור שהרב אלישיב כמעט ולא נתן הסכמות. לספר "אור שלום" של האדמו"ר ממישקולץ, שם ההסכמה היא נדירה כי הרב אלישיב נוהג לכתוב מספר מילים בלבד בכל פעם, אפילו הסכמתו של הרב,על ספרו של תלמידו הרב אפרתי, כתב כמה שורות, משא"כ בהסכמה על הספר אור שלום, הרב אלישיב כתב את ההסכמה על ארבעה עמודים גדושים וצפופים בכתב ידו ובחתימתו, דבר שבאמת נדיר, מה שראוי לציון באופן עצמי גם בערך על חסידות מישקולץ בויקפידיה. יצויין כי הספר אור שלום של האדמו"ר ממישקולץ הוא לא ק פלפול, אלא שילוב של פלפול ולמדנות עד הלכה למעשה, ומעשי הספר ההוא הוא ספר הלכתי.

האם הרב הרצוג היה מרבותיו?

ידוע לי (וקצת מוזכר בערך) שהיה ביניהם קשר, וכמדומני שיש ב"פסקים וכתבים" של הרב הרצוג הדים לכך, האם הוא תלמיד שלו? האם צריך לכתוב את הרב הרצוג בין רבותיו?

אכן, בספר של הרב לאו (אל תשלח ידך אל הנער) מוזכר השיה בכל יום שישי שיעור של הרב הרצוג בירושלמי בו השתתפו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלישיב, הרב ז'ולטי וכו' וכו'. רחפן - שיחה • הו הו! • י"ח באלול ה'תשע"א • 20:38, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

השתתפות בשיעור במשך תקופה מסויימת עדיין לא מצדיקה להזכיר את הרב הרצוג בערך כאחד מרבותיו. האם ידוע משהו מעבר? (למשל השתתף בשיעוריו שנים רבות, עדות להשפעה על דרך הלימוד או הפסיקה)

זכור לי גם שהרב אלישיב שימש כעוזר לרב הרצוג (אין לי כרגע מקור לזה).

מצאתי מקור שקצת תומך בזה, ובוודאי מראה על קשר משמעותי. בקורות חיים אלה מוזכר שהרב אוריה קיבל הסמכה מהרב הרצוג לאחר שנבחן אצל הרב אלישיב.

עוד משהו שקשור, בכתבה זו מוזכר שהרב אלישיב בחן את הרב דב ליאור לדיינות, ומי שחתם על כתב ההסמכה היה הרב אונטרמן. האם זה היה תפקיד קבוע של הרב אלישיב לבחון?

עוד משהו ששייך לקשר עם הרב הרצוג - אני חושב שכדאי להחליף את המשפט: "מינויו התאפשר תודות לרב יצחק הרצוג, הרב הראשי לישראל, שחיבב מאוד את הרב אלישיב ומינהו לדיין." ב"הוא מונה לדיין על ידי הרב יצחק הרצוג, הרב הראשי לישראל, שהעריך אותו מאוד." כי א. הביטוי "המינוי התאפשר תודות" לא מתאים אם הרב הרצוג מינה בעצמו. ב. הרב הרצוג העריך את גדולתו התורנית של הרב אלישיב, כמו שאפשר לראות בכמה אזכורים ב"פסקים וכתבים", ואין הצדקה לקשר את המינוי לחיבתו של הרב הרצוג (כלומר למניע לא עניני) ולא להערכה (שיקול עניני).

?

יש להיזהר שלא להפוך את ויקיפדיה לבמה של רפש והשמצות מבית מדרשם של 'האתרים החרדיים' ודומיהם. כמעט בכל ערך במרחב הערכים ניתן להוסיף קטעי פרשנויות, שמועות ודברי ביקורת, אך כמובן אין לכך מקום. יש להשאיר את הצהוב מחוץ לתחומנו ולהתמקד בכתיבה אנציקלופדית, נקייה ועניינית. גרש - שיחה 20:27, 24 בינואר 2012 (IST)

עם זאת, יש לזכור, שביקורת שנאמרת על ידי אנשים מכובדים (אישי ציבור, רבנים, או ראשי ישיבות), ראוייה ליכתב בויקיפדיה. יוסי2 - שיחה 14:17, 14 בפברואר 2012 (IST)

ביקורת עניינית - כן (בוודאי כשהיא מושמעת מפי אישים מכובדים ורשמיים); "שמועות" ו"פרשנויות" - לא לא (ובוודאי כשמקורן בפוליטיקת הרחוב ובטורי הרכילות ב'אתרים' ודומיהם). גרש - שיחה 05:15, 15 בפברואר 2012 (IST)

איפה נולד הרב

משהו יודע איפה נולד הרב?(עיר וארץ)

הדעות חלוקות. או בוילנא או בשאוול.

ברוך דיין האמת גנדלף האפור • שטח את דבריך • כ"ח בתמוז ה'תשע"ב 17:25, 18 ביולי 2012 (IDT)

תרומתו

אקדים ואומר כי אני מרגיש נבוך לכתוב בדף זה מפאת הכבוד הרב שאני רוכש לרב. אני רוצה אבל לגעת בנקודה שאין לה לדעתי ביטוי בערך ושמשמעותית לחילונים כמוני. אצטט שאלה ששאל חבר בפורום "הרב אלישיב נפטר אתמול. מי מבין חבריי שמבין בנושא יכול להסביר לי בבקשה מה הייתה תרומתו לעולם התורה? מה היו פסקי ההלכה החשובים שפסק? האם התרומה היתה מסוג אחר?". אני יודע שעבור בני עולם התורה מדובר בשאלה מתריסה שאולי אפילו לא במקומה. הנה התשובה שעניתי לו "השאלה היא לא נכונה. הוא לא היה חוקר. הוא היה מורה ופוסק שציבור שלם הלך אחריו כמנהיג. במובן זה תרומתו היא שהחזיק את קיומו של עולם התורה והיווה עבורו השראה במשך תקופה ארוכה". אני חושב שכדאי לתת לסוגיה זו ביטוי כלשהו בערך. אמנם בערך מוזכרת מנהיגותו, פעילותו הפוליטית ופסיקותיו החשובות, אולם אלו עדיין לא מסבירות לחלק מהציבור את ההערכה הרבה כלפיו ואת מנהיגותו. בברכה, אבנר - שיחה 13:36, 19 ביולי 2012 (IDT)

שאלתך אינה מתריסה. ראשית, ההערכה וההערצה אינה קשורה לתרומתו הישירה לעם. היא נוצרה מהכרה בגדלותו. הוא לא היה מנהיג, לא בתחום הפוליטי (אני יודע שבערך כתוב אחרת, אבל גם מה שכן היה היה רק מכורח הנסיבות) ולא בענייני פנים-חרדיים (בזה הרב שטיינמן מנהיג מאז ימי הרב שך). הרב אלישיב התייחד א. בהתמדה יוצאת דופן, ניתוק מוחלט מהסביבה. תוכל לראות בסרטים רבים שמסתובבים ברשת את לימודו ויותר מזה, את הטקסים בהם הוא נוכח כשהוא מראה חוסר התעניינות מוחלט. ב. בהירות ושליטה בכל רחבי התלמוד, הפוסקים והשו"תים החשובים.

רב דומה הוא הרב חיים קנייבסקי, שאף שמוכר גם בשל אלפי תשובותיו הקצרצות בכל תחום, הוא זוכה להערצה בעיקר בשל התמדתו וגאונותו האישית (לעומת למשל אביו הסטייפלר שאף שלא התערב כמעט בעניינים פוליטיים, היה עוסק רבות בהדרכה ובהוראת דרך חיים, וכן בספריו הלמדניים).

אם כי, כפי שהוספתי היום בערך (ואני מקווה שגרש יוכל להרחיב בנושא), הוא היה "חד בדרא" באבן העזר. עשרות בשנים הוא נחשב לפוסק הבלעדי בתחום (אולי הרב משה פיינשטיין התמודד איתו בתחום זה, אין לי מושג). אם באורח חיים ויורה דעה יש למשל את הרב וואזנר והרב קרליץ ובעבר את הרב שלמה זלמן אוירבך ועוד, הרי שבתחום זה כשהייתה מגיעה שאלה חמורה, הוא היחיד שיכל לפסוק בה. --Akkk - שיחה 13:52, 19 ביולי 2012 (IDT)

זה עדיין לא מסביר למי שנמצא מחוץ לעולם הזה. אתה בעצם אומר שמדובר בדמות מופת של תלמיד חכם ור"מ. אבנר - שיחה 14:06, 19 ביולי 2012 (IDT)

אני לא יורד כ"כ לסוף דעתך. נתחיל מסוף דברי, הוא היה פוסק יחיד בענייני אבן העזר, שזה אומר שאלות של עגינות, של ממזרות, של פוריות, שהן ההלכות הכי קשות ומסובכות הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רגשית. כיוון שאני לא מתמצא בזה איני יכול להגיד לך אם מעלתו הייתה החדשנות או עצם היכולת לפסוק בנושאים אלו. כמובן שסוגיות אלו לא משפיעות על ההמון מבחינה מעשית (להבדיל למשל מהחזון איש שפסקיו בנושאים רבים כמו הלכות שבת או מצוות התלויות בארץ נוגעים לכל אחד) אך מאידך הייתה בכך השפעה בידיעה שיש בדורנו אדם ענק שיכול לפסוק בכל נושא (כמו להבדיל בדוגמה שהבאת, אהרון ברק לא השפיע מי יודע מה באופן אישי עליך, אך אתה מעריצו עקב הידיעה שכוחו בפסיקה רב).

עיקר דברי היה שההערצה אליו אינה מכוח מנהיגות ציבורית שכוללת החלטות פוליטיות, דרך חיים, חברתיות או סוציאליות אלא הערצה פשוטה לאדם גדול. להבדיל, כמו שיש ברחוב החילוני הערצה לכוח, יופי, כשרון משחק, קול יפה, סלבריטאיות וכד', כך בציבור החרדי יש הערצה להתמדה וגאונות. כמובן שאין זו הערצה טבעית גרידא, אלא היא נובעת מהאמונה שאדם כזה הוא נעלה מבחינה אישית וחשוב מבחינה דתית. --Akkk - שיחה 20:46, 19 ביולי 2012 (IDT)

תאר לעצמך שופט שהוא סמכות עליונה בכל פסיקה משפטית בארץ. עד כמה פסיקות משפטיות בארץ נוגעת לחייו של האדם הממוצע? ובכן, הוא היה מקבל הערכה והערצה בקרב ציבורים מסויימים וודאי היה נכתב עליו ערך בויקיפדיה ובויקיפדיות זרות רבות אחרות.

כעת, תאר לעצמך שכל תושבי הארץ הם צאצאי בני צאצאים של עורכי דין ושופטים, ובליבם יש הערצה מזה דורי דורות לכל מי שעוסק בתחום וישנם שלושה דברים שמקבלים חשיבות עליונה בעיניהם: ראשית - לימוד המשפטים. שנית - קיום החוקים. שלישית - בקיאות ויכולת לפסוק באותם חוקים.

כלומר, בציבור זה הפכו דיני המשפט לאידאולוגיה המכתיבה את אורח החיים.

כעת, קיים אדם שמגשים את האידיאל באופן מלא: ראשית, הוא מתמיד עצום בלימוד אותם חוקים. שנית, הוא מקיים בקפדנות את אותם חוקים. שלישית, הוא בעל בקיאות אדירה ובעל סמכות על בנושא.

אם אדם שהוא סמכות עליונה בנושאים אלו לא יקבל חשיבות אדירה בקרב תושבי הארץ? זוהי משמעותו של הרב אלישיב בעיניי הציבור החרדי. Zivya - שיחה 14:25, 19 ביולי 2012 (IDT)

Zivya, אבל זהו בדיוק הקושי שלי כחילוני להבין את ערכו. את מבקשת ממני לדמיין עולם שונה משלי. אני באופן אישי מעריך את הרב רק בגלל שאני יודע שהוא זוכה להערכה של אנשים כה רבים. השאלה היא אם אפשר לתת אנאלוגיה אמיתית מעולם החילונים. כאדם שלא בא מהעולם הזה, הפסיקות שמופיעות בערך אינן נראות מרשימות ולא ברור למה הוא זכה להערכה והכרה. האם את חושבת למשל שאפשר להשוות אותו לאהרון ברק? אבנר - שיחה 14:38, 19 ביולי 2012 (IDT)

בהמשך לדיון המעניין להלן עמדה נוספת שהתפרסמה היום: יאיר אטינגר, הרב אלישיב לא נימק, והחרדים אהבו את זה, באתר הארץ, 20 ביולי 2012. שבת שלום, אבנר - שיחה 17:43, 20 ביולי 2012 (IDT)

ברצוני להעיר, לגבי הכתבה שהובאה, ובייחוד לגבי הכותרת שלה שישנם שלושה כרכים של פסקים מנומקים, חלקם באריכות, שנכתבו על ידי הרב אלישיב - קובץ תשובות. (אכן הפסקים לוקטו ע"י תלמידיו), נראה לי שבתשובות בע"פ אכן הייתה דרכו לענות בקצרה ובהחלטיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דומני, כי היום, במבט של כשנתיים לאחור, תרומתו המכרעת של הרב אלישיב לאחידותו ולכידותו של הציבור הליטאי [ובמעגל נרחב יותר - הציבור החרדי כולו] גם מהבחינה הפוליטית, אינה צריכה לפירוטים נוספים, כך שדוקא מנהיגותו השקטה והלא חדשנית, תרמה לציבור הרבה יותר מהנהגה חדשנית ומתלהמת.

הלווייתו

למה מחקו את הקטע על הלווייתו שהכנסתי? זו היתה הלווייה שמעולם לא נראתה כמוהה בהיקפה. תחזירו בבקשה

אין מקום לתיאור עיתונאי. גרש - שיחה 17:47, 19 ביולי 2012 (IDT)

יחסו לחוק טל

התיאום בין הרב אלישיב להרב שטיינמן בסוגיית חוק טל.

אני שיניתי את המשפט הזה: "סוגיה בה דעתו של הרב אלישיב נותרה עמומה" למשפט הבא: "למרות שבסוגיה זו היה תיאום מלא בין הרב אלישיב להרב שטיינמן". להלן הסימוכין לדבריי: 1) לעניות דעתי אחרי ששומעים בעדות ראשונה למעלה מכל ספק את הרב חיים כהן נאמן ביתו ומקורבו של הרב אלישיב, אומר בקולו הברור ובצורה חד משמעית שהיה "תיאום מלא" בין הרב שטיינמן להרב אלישיב בסוגיית חוק טל האם ניתן לומר "דעתו נותרה עמומה"? מאחר והרב לא התבטא בנושא בפומבי מעולם, מי מוסמך יותר מאנשי ביתו הקרובים אליו לקבוע מה היו עמדותיו? 2) כל מי שבקי אפי' קצת בסוגיה זו, יודע שהרב אלישיב מעולם לא כתב שום מכתב ואף לא צירף חתימתו למכתבים של רבנים אחרים נגד חוק טל, דבר המהווה ראיה וסיוע לדברי הרב חיים כהן הנ"ל.

המשפט הנוכחי בערך הוא המדויק ביותר, וטוב שיישאר. "הרב חיים כהן" ו"האתרים החרדיים" למיניהם יאמרו מה שיאמרו, אחרים אומרים אחרת, ולכן מבחינתנו המסקנה היא ש"דעתו של הרב אלישיב נותרה עמומה". גרש - שיחה 20:01, 26 ביולי 2012 (IDT)

גרש הנכבד.

איך הגעת למסקנה ש"המשפט הנוכחי בערך הוא המדויק ביותר וטוב שיישאר"? על סמך מה? לדעתי לא ניתן לפתור סוגיה זו הצריכה בירור יסודי במשפט "הרב חיים כהן והאתרים החרדיים למיניהם יאמרו מה שיאמרו, אחרים אומרים אחרת", אדרבה, הבא לכאן סימוכין נגדיים לדברי את אותם אחרים שאומרים אחרת, מקורות מוסמכים כמו בני ביתו, משפחתו, מקורביו או תלמידיו ואז נהיה חכמים יותר. כמשתמש ותיק ורציני בוודאי ידוע לך שויקיפדיה אינה מקום לניחושים אלא יש לתמוך את הדברים בעדויות ברורות, מכיוון שכך לא ניתן לפטור את העניין במשפט "שיאמרו מה שיאמרו" ולהגיע למסקנה המבוססת על סמך תחושה בלבד וללא שום מקור.

אין לי מושג מיהו חיים כהן. אם הוא אדם מקורב מספיק לרב אלישיב איני רואה מניעה לציין את עדותו תחת ציון בולט שהוא המקור היחיד לה. Zivya - שיחה 22:59, 26 ביולי 2012 (IDT)

חיים כהן היה נהגו האישי של הרב אלישיב וממקורביו הבולטים והידועים בציבור במשך שנים רבות, על כך אין עורערין.

אנו עדים לתופעה בעייתית, שלאחר פטירת רב גדול לפתע פתאום צצים מכל מיני חורים כל מיני אנשים ומשמיעים אמירות כאלה ואחרות, תוך ניצול העובדה שהרב איננו יוכל להכחישם. כבודו של הנהג "הרב חיים כהן" במקומו מונח, אבל הוא בוודאי איננו בר-סמכא לדברר את הרב אלישיב בסוגיות נכבדות, ובוודאי כאשר אישים אחרים - מהרב אוירבך ומטה - משמיעים בשם הרב אלישיב זמירות אחרות לגמרי. לעניות דעתי, הרב אלישיב עצמו הותיר את העניין בסוג של עמעום. לכן, כשאין ידיעה רשמית, מוסמכת וברורה במאה אחוז, "דעתו של הרב אלישיב נותרה עמומה". והערת אגב: דרך הפעולה של אדון "צביקה פנאי", שכל פועלו הוויקיפדי הוא הנושא הזה, וזאת תוך הפרת הכללים וחסימות על גבי חסימות, איננה מוסיפה לעניין. גרש - שיחה 00:06, 27 ביולי 2012 (IDT)

גרש, אופי פעולותיו של צביקה פנאי לחלוטין לא קשור לנושא. השאלה היא אחת: האם לחיים כהן אכן הוא מאן דאמר? משום שאם הוא כזה, אני לא רואה שום מניעה לציין שכך וכך אמר חיים כהן. כשאתה מציין את העבודה ש"פלוני אלמוני" ציין "כך וכך" אתה מבהיר למעל לכל ספק שזוהי דעתו האישית בלבד, ואם האדם מספיק חשוב - הרי שהעובדה שהוא התבטא בנושא רלוונטי חשובה אף היא. Zivya - שיחה 00:21, 27 ביולי 2012 (IDT)

קראי שוב את דבריי, יש בהם מענה לדברייך. המציאות היא שאין ידיעה רשמית וחד-משמעית מה דעת הרב בנושא. הרב עצמו הותיר את העניין מעומעם (מי יודע, אולי בכוונה), שהרי עד יומו האחרון הוא לא פרסם שום מכתב ולא התבטא שום התבטאות פומבית ורשמית בנושא. זו תופעה יוצאת דופן בהתנהלותו הציבורית, במיוחד לאור העובדה שמדובר בסוגייה מרכזית מאוד. לצטט משפט שאמר נהגו לאחר פטירתו, לעומת מידע נגדי של רבנים מקורבים - זה ממש לא לעניין. הנכון ביותר הוא להותיר את המשפט על כנו. המשפט הזה משקף את העמעום שהרב עצמו יצר ואת הדעות והפרשנויות השונות והסותרות בשאלת יחס הרב אלישיב לחוק טל. גרש - שיחה 01:19, 27 ביולי 2012 (IDT)

לא אמרתי שיש להוסיף אותם. רק ציינתי שאם הברנש דלעיל היה מקורב מספיק, אין שום סיבה שלא לצטט אותו. TZivyA • שיחה • 01:22, 27 ביולי 2012 (IDT)

מסכים עם גרש, והערת אגב, חיים כהן לא ייצג את הרב או את דעתו גם בחיי חייתו של הרב, והדברים ידועים לכל... • חיים 7 • (שיחה) • ח' באב ה'תשע"ב • 01:50, 27 ביולי 2012 (IDT)

אני עדיין מחכה לגרש שיביא אסמכתא לדבריו, עדות מתלמיד או מקורב אחד לפחות שתסתור את דבריי הנ"ל שבסימוכין, הרי הסכמת עם קביעתי שהרב אלישיב לא התבטא בסוגיית חוק טל בפומבי, ואתה גם מסכים עם קביעתי שהרב לא חתם מעולם נגד חוק טל בשום צורה, ויש כאן אדם נכבד שהיה איש אמונו ונהגו האישי של הרב, שבהיעדר עדות סותרת או מכחישה ע"י תלמיד, מקורב או בן משפחה, בוודאי שיש להסתמך על מה שאוזנינו שומעות, שוב פעם על תחושות והרגשות בלי ביסוס ועדות אי אפשר לבנות כלום. ואגב להשכלתך הכללית בנושא, חיים כהן לא צץ פתאום, הוא איש שמוכר מאד בציבור החרדי כנאמנו של הרב, ונא להפסיק לזלזל באדם יקר סתם בלי ידיעה בנושא.

ועוד נקודה ציינת לעיל שהרב אוירבך סבור שהרב אלישיב התנגד לחוק טל (לא שהרב אוירבך עצמו מתנגד) אדרבה, תביא לי עדות כתובה או מוקלטת שהרב אוירבך אומר שם "שהרב אלישיב התנגד לחוק טל" אני לא שמעתי זאת בשמו, אכן להרב אוירבך עצמו אג'נדה ברורה מאד בנושא והוא עצמו אכן התנגד לחוק טל בחריפות. אבל מה הוא אמר ואיפה בשמו של הרב אלישיב בנושא הספיציפי של חוק טל?--צביקה פנאי - שיחה 16:33, 27 ביולי 2012 (IDT)

צביקה - הויכוח הזה מיותר. השינוי שלך לא יעבור. חבל על הזמן. TZivyA • שיחה • 16:37, 27 ביולי 2012 (IDT)

זה גם חשוב בכדי לדעת את האמת, עצם הדיון כבר חשוב בכדי שכולנו נלמד ונחכם--צביקה פנאי - שיחה 18:23, 27 ביולי 2012 (IDT)

גרש, אני עדיין מחכה לחומר מתועד ומוכח לכל בנדון, בינתיים אין, אשמח ללמוד שאני לא יודע או טועה או ששכחתי.--צביקה פנאי - שיחה 14:07, 31 ביולי 2012 (IDT)

צביקה, אתה יכול להביא עוד עדות אמינה בנושא מלבד זו של חיים כהן? נרו יאיר • שיחה • י"ב באב ה'תשע"ב • 15:16, 31 ביולי 2012 (IDT)

נרו יאיר, תסביר לי באמת, איש שהיה מקורב לרב הרבה שנים עולה לראיון ברדיו רציני "קול ברמה" ומשמיע את הדברים הנ"ל, ולא עולה אף אדם בשום שלב להכחישם, לא ברדיו, ולא בעיתון (לא חסרים עיתונים...) האם זה לא אומר משהו? תאר לך שמקורב פלוני יעלה לשידור ויאמר שהרב הסכים להצעות הרב דרוקמן בענין הגיור....מה היה קורה? האם לא היו קמים כל אנשי הבית להכחישם בנחרצות תחת הכותרת "יסכר פי דוברי שקר" או סלוגן דומה כמיטב המסורת החרדית?--צביקה פנאי - שיחה 16:21, 31 ביולי 2012 (IDT)

יתד נאמן ומקורבים רבים אחרים טענו פעמים רבות שהרב אלישיב מתנגד לחוק טל. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באב ה'תשע"ב • 10:24, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

נו אדרבה תביא את הציטוט המדוייק ביתד או את המקורבים שאתה מדבר עליהם בענין חוק טל, אני מחכה.--צביקה פנאי - שיחה 08:53, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מקווה שאינך מחכה באפס מעש עד להבאת "הציטוט המדויק", אין לי זמן לנבור בגליונות ישנים של יתד. כתבתי את מה שזכור לי. עם זאת, אני רואה עכשיו שרובי ריבלין אמר בשבעה שהרב אלישיב תמך בחוק, או לפחות בהסכמה סביב הסוגיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ב • 13:29, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

"רבותיו"

אפשר להכניס את הראי"ה קוק? כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 01:40, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

היה מרבותיו? כיצד ומתי? (אתה מתבלבל עם ר' אריה לוין, וגם שם זה לא ממש נכון) • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו באב ה'תשע"ב • 01:41, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

קראתי לאחר הסתלקותו על הקשר החם שהיה לו עם הרב קוק. קראתי בגליון האחרון של "באהבה ובאמונה" על הקשר המיוחד ועל כך שדגל בשיטתו ובאידיאולוגיה שלו וכן כשהיה אומר הרב אלישיב "הרב" הוא היה מתכוון רק לרב קוק, כך נכתב שם. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 01:48, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

קח את הדברים בערבון מוגבל (מאד), הוא העריך את הרב קוק ללא ספק, אך מכאן ועד התיאורים ולהפוך אותו לתלמיד הדרך רחוקה כמטחווי קשת • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו באב ה'תשע"ב • 01:51, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

דרמה שלא מתרחשת

אני יודע שויקי היא אנציקלופדיה וזה דורש איפוק גדול מאד במיוחד כשמדברים בנוגע לאישים רמי מעלה כדוגמת הרב אלישיב זיע"א, האומנם, האדם הכה דגול הזה איננו עוד, וישנם ערכים שנפתחים בצורה כה דרמתית שמשדרת הרבה רגש וחשתי כמה פעמים לעשות את זה גם בערך של הרב, אני מבין את חוקי ויקי אבל אני מבקש להעצים את דמותו כמו שהייתה בעולמנו, הוא היה מרן ופוסק הדור לכולם ולא רק לתמידיו, בתבנית שלו ראוי להכיתב "פוסק הדור" הרב יוסף שלום אלישיב ולא "הרב יוסף שלום אלישיב" וכו'.. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 20:23, 22 בדצמבר 2012 (IST)

אני לא בטוח מה כוונתך, אבל העובדה הפשוטה היא שהוא לא היה "מרן ופוסק הדור לכולם". נרו יאיר • שיחה • ט' בטבת ה'תשע"ג • 21:22, 22 בדצמבר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=17089&cat_id=2
  • In יוסף שלום אלישיב on 2013-09-15 23:58:23, 404 Not Found
  • In יוסף שלום אלישיב on 2013-09-25 04:27:50, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:28, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.ladaat.net/article.php?do=viewarticle&articleid=10589
  • In יוסף שלום אלישיב on 2013-09-13 02:32:52, 404 Not Found
  • In עובדיה יוסף on 2013-09-13 04:45:19, 404 Not Found
  • In שלום כהן (רב) on 2013-09-13 06:19:08, 404 Not Found
  • In יוסף שלום אלישיב on 2013-09-15 23:58:27, 404 Not Found
  • In שלום כהן (רב) on 2013-09-16 01:28:32, 404 Not Found
  • In יוסף שלום אלישיב on 2013-09-25 04:27:52, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:28, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

הנהגתו היתה שמרנית

"הנהגתו הייתה שמרנית‏. התנגד לרפורמות בציבור החרדי, בהן הקמת מכללות אקדמיות לחרדים, שילוב לימודים אקדמיים בסמינרים לבנות והארכת שנות הלימודים בהם. התנגד להידברות בין חרדים לחילונים במסגרת אמנת כנרת".- על פי דברי גרש כאן, הרב אלישיב נתן אישור להקמת המכללה החרדית, ייתכן ששנה לפני מותו כתב מכתב כנגדן, אולם מדובר אחרי 17 שנה ממתן ההכשר. האם ניתן לכתוב "התנגד להקמת מכללות? האם ניתן לכתוב שהתנגד לרפורמות, בהתייחס לנוסח הנוכחי המכתיר את התרת המכללות כ"רפורמה"?--מוישימי • שיחה • כ"ח באלול ה'תשע"ד • 15:58, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

עד כמה שידוע לי יתד נאמן בתקופתו של הרב אלישיב התיימר לפעול תחת הנהגתו, ותחתיה הוא התנגד נחרצות למכללות. אנא הבא מקור לדבריך. כרגע - בעיניי זה מופקע. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח באלול ה'תשע"ד 16:09, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

אכן. בתחילת הדרך, כשהציגו זאת כ"מקום לימוד מקצוע" ולא כ"אקדמיה חרדית", היה טשטוש בנושא. עד שהובהר. גרש - שיחה 16:40, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

צריך להבהיר את כל זה, למה הסכים ולמה לא, בליווי מקורות. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באלול ה'תשע"ד • 16:58, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

בכלל, במקום להציג מצב שהוא "שחור לבן", עדיף לנסות להגיע לפשרה ולהציג את המצב כפי שהוא: בתחילה הוא אמר כך, ולבסוף הוא שינה לכך. לא עמדה חד משמעית אחת. זה יותר נכון ועושה צדק עם העבר. החיים בדרך כלל יותר מורכבים. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח באלול ה'תשע"ד 19:29, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

אכן, אני מקבל, אבל למשל המשפט "התנגד לרפורמות בציבור החרדי" לא יכול להיות נכון כאשר אני מגדיר את הקמת המכון כרפורמה. מכל מקום, הנתונים הם כדלהלן, בתשנ"ה נתן הכשר, בתשנ"ט פורסמה כתבה ביתד בשבח המכון, בתשע"ב פירסם מכתב כנגד.מוישימי • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ד • 19:34, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

מוישימי שלום, תציע נוסח אנציקלופדי שיביע את השינויים שחלו בדעתו של הרב אלישיב בנושא המכללות, תוך מתן הסבר לשינויים והבאת מקורות. לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר ולחיים טובים. (slav4) • דף שיחה 19:40, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

לצערי, לי אין הסברים לָמָה (מתועדים אין לי, מידע רחוב, יש לי, מה קרה בתשע"ב שהרב אלישיב שינה את דעתו), יש לי מקורות מתועדים לְמַה היה, ואני מוטרד מכך שמה שכתוב כעת הוא לא נכון בעליל, ועל כן שיניתי מה ששיניתי, ושוחזר ללא סיבה.--מוישימי • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ד • 19:42, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

ובכל זאת, אציע נוסח שלקטע הזה ספציפית שבא לספר על "קנאותו" של הרב אלישיב, אינו מתאים, אולם אסקר את דעתו. "בשנת תשנ"ה ליוה את הקמת המכון החרדי להכשרה מקצועית על פי בקשת הרב שך, אולם בשנת תשע"ב, עקב כך שחש בהתגברות נסיונות החילוניים לשנות את רוח הציבור החרדי, פירסם מכתב בו הוא מחה והזהיר מסכנת המכללות האקדמאיות והשירות הצבאי"--מוישימי • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ד • 20:11, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

הרב אלישיב התנגד התנגדות נחרצת לכל התופעה הזו של אקדמיזציה חרדית. הוא לא היה צריך להמתין עד שנת תשע"ב. הרי שופרו - יתד נאמן - היה חוד החנית של המאבק הזה, ונתן לכך ביטוי תמידי ואינטנסיבי לאורך כל שנות הנהגת הרב אלישיב, בלי שום הנחות לאף אחד. בשיחות תדרוך שהוא ערך עם צוות העיתון מדי ערב ראש השנה ובכלל, הנושא הזה היה בראש סדר הדברים. בכלל, לאורך כל הדרך הקו השיטתי שלו היה שאין לשנות מהמסורת ולנקוט משנה זהירות בכל תחום לבל ייכנסו שום רוחות חדשות. שמרנות - זו מילת המפתח. לא "קנאות", שמרנות. הוא הנחה את היומון שלו, ובעקבותיו הלך גם "המודיע", שלא לפרסם שום מוסד של לימודי תואר, לגברים ולנשים, מכל סוג ומכל שם וחניכה. כבר ציינתי כי הנושא של המרכז להכשרה מקצועית הוא פרובלמטי, ואדרבה - הוא רק מחזק את הקו הזה: כיוון שבתקופת הקמתו כל הנושא היה בוסרי, בדקו נציגי הרבנים את הבקשה לפתיחת המוסד הזה, וזאת כדי לוודא שאין בו שמץ של רוח של "אקדמיה חרדית". ולכן, ברגע שהתברר שהגוף הזה אכן היה הסנונית הראשונה של האקדמיזציה החרדית - עצר הרב אלישיב כל פתח של היתר לשום מוסד מהסוג הזה, ללא יוצא מן הכלל. גרש - שיחה 22:13, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

יש לך משהו מתועד?? ואולי גם מידע מאיזו שנה חל המפנה? ומדוע הרב אלישיב לא כתב מכתב או משהו, להודיע לציבור שההכשר שנתן הוסר?--מוישימי • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ד • 22:57, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

גרש, כמדומני שלגבי הרמ"ש שפירא טענת שייתכן שיתד פעלו נגדו ללא אישור הרב אלישיב. לשיטתך זה ייתכן גם כאן. אבל זה לא משנה, כי יש הבדל בין מה שאומר הרב אלישיב בפירוש לבין מה שעושים ביתד, ואפילו נניח שזה בגיבויו, כל עוד לא ידוע לנו מה אמר בפירוש בעניין הזה (וגם לגבי הרב שפירא צריך לכתוב מה קרה ביתד, לא מה אמר הרב אלישיב - אם לא ידוע מה אמר). אני מציע שוב ושוב לכולם להביא מקורות. טענות, סברות ושמועות חסרות אסמכתא פשוט לא רלוונטיות בנושאים שבוויכוח. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ד • 00:29, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

אתה משווה אירוע נקודתי לקו מרכזי וברור שהעיתון הזה הוביל לאורך שנים, תוך אזכור שמו ודעתו של הרב אלישיב שוב ושוב ושוב? גרש - שיחה 00:38, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

לא אירוע נקודתי אלא מדיניות מערכתית, ובשני המקרים ייתכן שפשוט שתק. אם יש לך מקור שהם מצטטים אותו בעניין - זה כמובן משהו אחר. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ד • 02:02, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

אין--מוישימי • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ה • 22:56, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

הגנה

בהתאם להחלטת ביורוקרט, ננעלה האפשרות לערוך ערך זה. הסיבות לנעילה, והדרך לביצוע עריכות בערך מפורטת בדף דף שיחתו של אריאל. לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר ולחיים טובים. (slav4) • דף שיחה 19:20, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

סגירת אתר "רשת ynet"

אשמח אם תורידו את הערה 36 או תעבירו לכאן תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 21:00, 17 באוקטובר 2014 (IDT))

הערך מוגן, מתייג את slav4. חזרתי • ∞ • שיחה 18:13, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה על התיקון. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:46, 19 באוקטובר 2014 (IDT))

הרב קוק היה מרבותיו

הוא התייחס לרב קוק בתור רבו, רק שבהשקפה הוא לא ככ אחז מדעותיו. אפשר לשאול את כל מי שהסתובב אצל הרב, תמיד הוא היה קורא לרב קוק 'הַרֶעבֶּע'. ועד לפני לא הרבה שנים היתה תלויה אצלו בסלון תמונה של הרב קוק עד שבשנים המאוחרות היא הוסרה מטעמים פוליטיים.Shlomo zalman - שיחה 16:46, 30 בדצמבר 2014 (IST)

אין ספק שהתייחס לרב קוק בכבוד רב ואף קרא לו "הרב". מה הופך אותו לרבו המובהק? מתי וכמה למד אצלו? נרו יאיר • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ה • 21:37, 30 בדצמבר 2014 (IST)

אכן כדבריו. יסביר לי אולי אצל מי כן הוא למד? למיטב ידיעתי הוא ישב ולמד לבד, ולא בשום מסגרת או רב ספציפי. Shlomo zalman - שיחה 21:47, 1 בינואר 2015 (IST)

אז אולי אין לו רב. נרו יאיר • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ה • 00:28, 2 בינואר 2015 (IST)

מה שלא מפריע לכתוב רבותיו על הטעפליקער רב או ר' זעליג בענגיס. לו החכמתי ובינה לי, ואבינה חילוקי המעמדות לאשורם. בברכה, בוצינא קדישא בע"מ - שיחה 22:11, 5 במאי 2016 (IDT)

תקרא את הערך, הם מוזכרים שם באופן שעונה לשאלתך. לאור עמדתך בבירורים אבהיר שאני לא טוען שהוא לא למד כלל אצל הרב קוק ולמעשה איני טוען בשלב זה דבר מלבד שיש להבהיר מה בדיוק הקשר ביניהם מלבד העובדה שכיבדו וקרא לו "הרב". אם למד אצלו בקביעות או שימשו בפסיקת הלכה וכך הלאה - אתמוך בהוספה. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ו • 10:49, 13 במאי 2016 (IDT)

דעת הרב אלישיב בעניין מכללות חרדיות.

התנהל פה לעיל דיון (תחת הכותרת:הנהגתו היתה שמרנית) על דעת הרב אלישיב בנוגע למכללות חרדיות, הדיון נקטע בשל הגנה שהופעלה על הדף, ומאז נוסף ידע נוסף, ודומני שצריך להגיע להכרעה גם בנושא זה. הנתונים הידועים (לי, אודה לתוספת מידע):

• בשנת תשנ"ו, מוקמת המכללה החרדית הראשונה כאשר חלוקות הדעות אודות דעת הרב שך באשר להקמתה, אלו ואלו מודים שהרב אלישיב הוא בעל עמדה פרגמטית שמאשרת את הקמת המרכז, כאן בעמוד 40.
• על פי דברי מנהלי המכון, הרב שך שלח אותם אל הרב אלישיב שיפקח על פעילות המכון נאום של ד"ר אברהם פוס, ואכן, חתנו של הרב אלישיב, הרב יוסף ישראלזון הוא שמונה להיות מפקח על המכללה יחד עם עוד רבנים.
• בשנת תשנ"ט הרב ישראלזון חתם יחד עם עוד מספר רבנים על אישור למכון לקבל את פיקוח המועצה להשכלה גבוהה, כשהם מציינים שהם נועצו עם הרב אלישיב, הרב וואזנר והרב שטיינמן, המכתב נמצא בשיחה:יחזקאל פוגל.
• בשנת תשס"ב עיתון יתד נאמן מתחיל בהתקפה כנגד המכללה, כאן.
• בשנת תשע"ב הרב אלישיב כותב מכתב כנגד מכללות, שנוסחו מופיע בערך, עם תחילת הפרק:מנהיגותו. (המכתב נכתב בתקופת מחלתו האחרונה בחודש טבת בו פונה לבית החולים שם היה עד לפטירתו).

תודה.--מוישימי • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ה • 21:19, 2 ביולי 2015 (IDT)

הרב אלישיב שימש בהוראה אצל הרב מטפליק?

כך לפי המצויין בערך ולפי שמועות המבוססות בעיקר על פוליטיקה. לפי מה שאני שמעתי מנכדו של הרב אלישיב הוא תמיד הדגיש כי הוא אינו חניך אסכולה זו ולא קיבל ממנו דרכי הוראה. כעת מצאתי מכתבים שכתבו תלמידיו של הרב אלישיב הרב עזריאל אוירבך חתנו, והרב אברהם צבי ישראלזון נכדו כי שיטתו בהוראה דומה לשיטת הרב ניסים קרליץ (שידוע כמי שאינו שייך לשיטת הרב מטפליק), וכן מובא בספר "השקדן" (1. 2.) שאת נכדיו בבני ברק שלח לר' ניסים קרליץ בדווקא (ולא למשל להרב וואזנר חניך שיטת הרב מטפליק), אבקש לתקן.--מוישימי • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ו • 21:05, 25 באוקטובר 2015 (IST)

מנהיגו הבולט

ראו היסטוריית גרסאות (עריכותיי ועריכות נרו יאיר). אני מסכים לאמירה שהוא היה מספר אחת. הנקודה היא כזו: ישנם מספר מצבי הנהגה שלכל אחד תיאור ייחודי:

1. מספר 1 שהכל כפופים לו ועל פיו ישק כל דבר (סטייל ר' שך): ייכתב בערכו "היה מנהיגו של הציבור"
2. מספר 1 שיש עוד מספרי 1 לצדו: ייכתב בערכי כולם "ממנהיגי הציבור"
3. מספר 1 שלצדו יש מספר 2 פעיל ועצמאי, אך ברור מי הוא המספר 1 ומיהו ה-2: ייכתב בערכו של ה-1: "מנהיגו הבולט של הציבור" שזה בעברית = לא המנהיג היחיד, אך ללא ספק מספר 1 בהשוואה למנהיג האחר מס' 2.

לעניות דעתי האפשרות השלישית מתארת היטב את מעמד ההנהגה של הרב אלישיב, לפי הבנתי גם אתה (נרו יאיר) חושב ואומר כך, ומשכך: לכאורה הניסוח שהצעתי הוא זה המשקף טוב יותר את המצב מזה שמוצג כעת בפתיח. ביקורת - שיחה 13:59, 20 באפריל 2018 (IDT)

בוא נניח לצורך הדיון שאנו עוסקים במקרה מספר 3 (אם כי גם לגבי הרב שך אפשר למשל לטעון שהיה לצדו הסטייפלר). מה שמפריע לי הוא ש"מנהיגו הבולט" נשמע יותר מ"מנהיגו" סתם, ולפי זה הקורא עלול להבין שמעמד הרב אלישיב היה יותר מזה של הרב שך. לכן צריך לחפש ניסוח אחר. בהעדר ניסוח כזה (ולי אין רעיון מוצלח יותר), לטעמי אפשר להשאיר גם "מנהיגו" סתם, ולהסביר את המורכבות בהמשך הערך. סוף סוף הוא היה מספר 1. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ח • 14:06, 20 באפריל 2018 (IDT)

אצל הרב שך אמנם היה הסטייפלר, אבל אפשר להיתפס לתקופה שבה פעל לבד אחרי פטירת הסטייפלר והכל יהיה בסדר. קיומו של הרב שטינמן איפשר לאנשים שהיו מתקשים לקבל את הרב אלישיב כמנהיג יחיד, לקבל את ההנהגה המשותפת. "הבולט" היא הסתייגות לכל דבר, לא ברור לי איך זה נשמע יותר מ"מנהיגו" ללא סייג. ביקורת - שיחה 16:55, 20 באפריל 2018 (IDT)

אין שום השוואה. הסטייפלר נתן לרב שך את כל הגיבוי להיות מס' 1 והביצוע הושלם בזה שהרב שך לקח את זה בשני ידיים ותיפקד כמו גנרל שאין אפי' מס' 2. אצל הרב אלישיב קרה להפך בגלל רצונו להיות מעורב כמה שפחות האציל סמכויות בעיקר להרב שטיינמן (י"א שגם לגר"ש. לא נכנס לזה...). למרות שלכולם היה ברור שהוא המילה האחרונה, המצב בשטח היה שהרב שטיינמן ניהל את הרוב (י"א שגם הגר"ש. לא נכנס לזה...). כך או כך, אולי יש מה להוסיף בערכו של הרב שך, אבל כאן הניסוח של "הבולט" - עדיף. יוני - שיחה 17:13, 20 באפריל 2018 (IDT)

המילה מבליטה אותו עוד יותר... מה יותר בולט, "מנהיג", או "מנהיג בולט"? נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ח • 17:14, 20 באפריל 2018 (IDT)

"מנהיג בולט" - אתה צודק שזה בולט, "מנהיגו הבולט" - זה מסייג. אבל יש בזה משו. המילה בולט לא כ"כ מתאימה לטיפוס המסתגר, אדרבה אם יש מילה אחרת - עדיף. אבל בשלל האופציות כאן - זה הכי טוב. יוני - שיחה 17:18, 20 באפריל 2018 (IDT)

אין קשר בין סגנונו המסתגר לעצם בולטות הנהגתו (זה שיכל להיות יותר וכו' לא רלוונטי). אבל בלי קשר, לדעתי אם הכל מתומצת במילה או שתים, "מנהיגו" עדיף. אם (בדומה לעובדיה יוסף יהיה מעט מפורט יותר בפתיח אפשר לפרט יותר. שבוע טוב. לויוני-YL - שיחה 21:44, 21 באפריל 2018 (IDT)

לדעתי פשוט שגם "מנהיגו הבולט" בולט יותר מ"מנהיגו" סתם. נרו יאיר • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ח • 23:10, 21 באפריל 2018 (IDT)

בשאלה איזה ניסוח עדיף מבין השניים דעתי שהניסוח של נרו עדיף. אם כי אני חושב שצריך משהו שלישי (שאינו עולה כרגע בדעתי). • דגש חזק (מלפנים בקרה וייעוץ) • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ח -כב' למט-מונים • 23:14, 21 באפריל 2018 (IDT)

האם הרב אלישיב היה לוי?

שם משפחתו המקורי של אבי הרב אלישיב היה לוינסון. האם הוא באמת היה לוי? יש מישהו שיודע? הייתי רוצה להוסיף זאת אם הוא לוי. נריה לוי - שיחה 02:54, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

היה עולה שלישי תדיר.

משפחות לוינסון/לויסון המוכרות לי אינן משפחות לווייה. דגש חזק - שיחה 08:27, 16 באוקטובר 2019 (IDT)

אפרתי

אני מתפלא מאוד על העריכה האחרונה שהוסיפה (החזירה?) את הלכלוך הקבוע על אפרתי. דבר ראשון, היו טענות כאלו גם על אריה דביר ובמידה פחותה גם על אריה אלישיב. שנית, שנפתח את תיבת הפנדורה הזו? מה עם דוד שפירא והרב שטיינמן? יענקי קנייבסקי ור' חיים קנייבסקי? אולי גם פטרוף ור' שמואל אוירבך? דגש חזק - שיחה 00:14, 20 במאי 2020 (IDT)

אין ספק שגם על יענקי יש טענות דומות, אפילו בולטות יותר. לא יודע לגבי השאר. לדעתי קשה להתעלם מזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תש"ף • 01:52, 20 במאי 2020 (IDT)

לדעתי קשה לא להתעלם מזה, אלו טענות שעולות בקביעות כלפי כל מי שבמוקדי כוח. כל עוד לא הורשע מישהו או נתפס בפומבי במשהו, זה לא אנציקלופדי ולא לעניין.

וברור וברור שזה לא אמור להיות בפסקה אחת עם הסיפור של מצגר, אלא אם כותרת הפרק היא 'ביקורת על הרב אלישיב', כי אחרת באמת אין קשר בין הדברים. ביקורת - שיחה 03:59, 20 במאי 2020 (IDT)

זה נשאר בפסקה של מצגר כזנב של טענה נוספת שנמחקה כי לא נמצא לה מקור. אף אחד לא יכול להיות "מורשע" בזה, כי בחוק העונשין אין עבירה של "מניפולציה של אנשי חצר". לא כל טענה צריכה כמובן להיכנס, וחוץ מרח"ק ביחס לשאר הגדולים הטענות פחות בלטו. לעצם העניין אקבל את דעתו של משתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תש"ף • 10:02, 20 במאי 2020 (IDT)

לא ברור לי למה הדיון הוא כאן ולא על הערך יוסף אפרתי. לגופו של ענין, גם בעיני המשפט חסר טעם. כמו שנכתב טענות כאלו נפוצות מאוד וכמעט באות עם התפקיד (אפשר להוסיף גם את הרב עובדיה ומשה יוסף/צבי חקק ואת ר' שלום כהן ויעקב כהן/אריה דרעי. וכן רבים מזכירי המעוצות לדורותם). אני חושב גם שקשה לקבוע מתי הן יותר בולטות ומתי פחות. בנוסף גם את תימצא הוכחה כלשהי שהטענות נכונות, לדעתי קשה יהיה למצוא להן חשיבות אנצ' בלי להתייחס להשלכה ברורה ומשמעותית שנבעה מההתנהלות הזו. יחיאל - שיחה 13:06, 20 במאי 2020 (IDT)

דעתי כדעתם של דגש וביקורת. AddMore-III - שיחה 10:25, 21 במאי 2020 (IDT)

אם כך הורדתי את העניין, והעברתי את הכתבה להערת שוליים במקום אחר. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באייר ה'תש"ף • 18:59, 21 במאי 2020 (IDT)

למה הושמטה קרבתו לראי"ה?

נרו יאיר, יישר כח על עריכתך הלשונית, יתכן שבטעות השמטת אף את השורה שהיה מקורב לרב קוק (זה חשוב, בעיקר כי הרי לר כתוב רבו, כפי שהתווכחת עם מישהו כאן למעלה, די בצדק, אבל אין חולק שהיה ממקורביו, וחשוב לציין את הקשר ביניהם. (לצערי יתכן בעיני שזה לא בטעות, אבל הנה אני מנסה לפתוח בצורה נעימה, מקווה לתגובה הולמת)אבי דרורי - שיחה 13:24, 28 ביוני 2020 (IDT)

ראשית אני מודה על המאמץ לדון באופן מכובד, ומקווה שתמשיך במאמץ הזה גם אם אחלוק עליך. מותר לשנינו, והאתגר הוא לעסוק בנושא נטו. יש לי בעיה ישנה עם המושג הזה, "מקורב". זה מתאים אצל שני אישים באותה רמה, וגם אז ספק אם יש טעם להזכיר את זה. היחסים ביניהם ברורים למדי ממה שמוזכר כבר בערך, שהוא שידך אותו וגם היה הכוהן הפודה של בנו הבכור. הרב אלישיב ומשפחתו כיבדה מאוד את הרב קוק (ואפשר גם להוסיף שהקפיד על כבוד הרב קוק עד סוף ימיו, בליווי מקור). מה מעבר לזה? נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תש"ף • 16:11, 28 ביוני 2020 (IDT)

ראשית, כמדומני שאתה מבין שלא באתי לויקי לשם להשמיץ אותך, והייתה סיבה לכך שהטחתי בך האשמות, זה לא בדיוק ש"סתם החלטתי לדון באופן לא מכובד", אך אעפ"כ, העדפתי לא לגרור את זה גם לכאן. הציפיה לי ממך היא לאידך - שאכן תחלוק כשאתה חולק, אבל תשתדל להיות הוגן יותר, להסיר נגיעות, ואכן "לדון בנושא נטו". לעצם העניין - איך אומרים ביידיש? "פונקט פארקערט"... בדיוק הפוך, "מקורב" זה לא בין שנים, אלא בין קטן לגדול, (הרב שפירא לא היה "מקורב לרב אליהו", הרב עובדיה לא היה "מקורב לרב אלישיב", לעומת זאת - הרב ישראלי היה "מקורב לראי"ה", הרב טאו היה "מקורב לרצי"ה") ולהביא רק את הכיבודים שכיבדו בשמחות זה לא מספיק, שנינו יודעים שהיה מבאי ביתו, וראוי שיהיה לזה איזכור, אכן זה לא ידיעה מוגדרת בפנ"ע, לכן צירפתי זאת עם הכיבודים בדרך אגב, ש"הראי"ה, שהגרי"ש היה ממקורביו..." נראה לי ראוי ביותר, לא רלוונטי למה שכיבדו כל חייו, שאולי גם את זה צריך לכתוב, אך לא זו הנקודה כעת.אבי דרורי - שיחה 12:10, 29 ביוני 2020 (IDT)

אתה ממשיך לדוש ברמה אישית, ואני אתמקד בתוכן הערך. גם על הרב ישראלי לא הייתי כותב שהיה מקורב לראי"ה. זה ביטוי גמיש מדי. במקום זה צריך להבהיר. מה זה "מבאי ביתו"? למדו חברותא עשר שעות ביום? בא להתייעץ איתו עשרות פעמים? שמע אותו כמה פעמים בסעודה שלישית? תן לקורא מידע ברור וקונקרטי. נרו יאיר • שיחה • ז' בתמוז ה'תש"ף • 13:40, 29 ביוני 2020 (IDT)

על הרב ישראלי אין צורך לציין, דווקא בגלל שמצויין שהיה חברותא, ואילו כאן זה אכן הסתכם בקרבה, אשאל אותך רגע - לדעתך האישית, עזוב רגע את ויקי - הוא היה "מקורב"? במה זה התבטא? אתה מבין את משמעות הביטוי? יופי, כמוך כקוראי הויקי, בדיוק למצב כזה נועד הביטוי מקורב או הביטוי "באי ביתו", במה היה הרב אפרתי מקורב לגרי"ש? במה היה הגרב"צ קוק מקורב לגרי"ש? זהו זה. זה מה שהיה הגרי"ש אצל הרב זצ"ל, אין לזה תחליף "קונקרטי", זה מצב בפני עצמו, וביטוי מובן בהחלט למי שחי פה, כולם יודעים מה אומר "באי ביתו" ומה זה לא אומר, זה הכל.אבי דרורי - שיחה 14:20, 29 ביוני 2020 (IDT)

בכל אחד מאלה צריך לדון לגופו, לא כולם אותו דבר. הרב אפרתי לא היה "מבאי ביתו" של הרב אלישיב סתם, מושג שאפשר לומר על כל מי שהגיע לשם מדי פעם. הוא היה הגורם המרכזי בחצר. ובהקשר שלנו - אני יודע שהרב אלישיב כיבד מאוד את הרב קוק (ושהוא שידך אותו ופדיון הבן וכו'), פשוט לא יודע מה זה אומר מעבר. אנא, תסביר לי באופן פשוט וברור מה זה אומר. נרו יאיר • שיחה • ז' בתמוז ה'תש"ף • 14:24, 29 ביוני 2020 (IDT)

אסביר, זה אומר שהגרי"ש היה אצלו בתדירות של פעם בשבוע בד"כ, אם בסעודה שלישית בה השתתף ואם שבא לדבר עמו בלימוד (דבר נדיר, לא ידוע על עוד אנשים מלבד הראי"ה והגרז"ר בענגיס שהוא הטריח עצמו לדבר עמם בלימוד, (חוץ מהרב הרצוג אח"כ במנהג הידוע להתכנס אצלו ביום שישי, שלא היה משהו פרטני לגרי"ש אלא "בא עם כולם"), היה ביניהם קשר הדוק, במציאות, והגרי"ש התייעץ איתו על כמה וכמה דברים - שהבולט שבהם אכן היה השידוך, אבל לא רק.אבי דרורי - שיחה 19:23, 29 ביוני 2020 (IDT)

אז צריך לכתוב את זה בערך בקצרה, ולצרף מקור שמגבה את זה, ואז הקורא יבין הרבה יותר טוב את מהות הקשר. נרו יאיר • שיחה • ז' בתמוז ה'תש"ף • 21:55, 29 ביוני 2020 (IDT)

כמו נרו. לגבי הדוגמאות שהובאו, הן אינן דומות. כלל אצבע לבדוק אותן זה האם הקשר הצדיק אזכור בערך על הרב. הרב אפרתי אמור כמובן להופיע בערך על הרב אלישיב. האם אתה חושב שהרב אלישיב אמור להופיע בערך על הרב קוק? התשובה לדעתי שלילית, היו הרבה מקורבים יותר ותלמידים יותר. ביקורת - שיחה 03:25, 30 ביוני 2020 (IDT)

לא עיינתי בפרטי השינויים בערך, אבל לדעתי ראוי להזכיר בצורה בולטת יותר את ההערכה של הרב אלישיב לרב קוק. ספויילר: סיפרו פעם לרב אלישיב שבמאה שערים פורסמו פשקווילים עם הכיתוב "שטיינמן = קוק", הרב אלישיב מיד ענה: ידעתי שהוא אדם גדול, אבל עד כדי כך כמו הרעבע לא חשבתי... בברכה, גיברס - שיחה 03:41, 30 ביוני 2020 (IDT)

אני תומך בעמדתו של נרו יאיר. גילגמש • שיחה 05:54, 30 ביוני 2020 (IDT)

תודה על ההרחבה של דרורי. קיצרתי מעט פרטים שפורסמו שנים רבות לאחר המעשה וסגנונם הגיוגרפי. אם משהו כתוב באתר "אור האורות" מן הראוי לצרף קישור. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תש"ף • 18:44, 30 ביוני 2020 (IDT)

תודה על העריכה הלשונית שלך (בזה אני תמיד שמח שאתה עושה...) לא הצלחתי לשים קישור, לגבי הקיצור - אני סבור שמשפט הערכה של הראי"ה עליו ראוי להשאר, לא? וכן הסיפור שהוא השתבח בזה, סוף כל סוף יש כאן עדות של הרב מלמד, למה לא נאמין לו?אבי דרורי - שיחה 18:47, 30 ביוני 2020 (IDT)

אגב, לדעתי גם ראוי לחלק את הפיסקא לשתיים, אבל אם אתה בטוח שלא - אז לא, רק תתבונן על זה קצת.אבי דרורי - שיחה 18:50, 30 ביוני 2020 (IDT)

גם הקישור שלך לרב מלמד בבשבע שבור. את שני הקישורים אתה יכול לשים גם כאן, ובכל מקרה כדאי שתלמד כיצד מקשרים. על כל פנים, אם אני מבין נכון הרב מלמד שמע מ"תלמיד חכם" אלמוני ששמע מהרב אלישיב. זה רחוק מלהספיק, כמו שלא הייתי מסתפק במקרה דומה של קנאי שיאמר דברים עם שלשלת מסירה דומה נגד הרב קוק. וגם אם היינו בטוחים שאמר את זה, לא כל מה שאמר צריך להיכנס לערך. גם כך ברור עד כמה כיבד את הרב קוק. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תש"ף • 19:33, 30 ביוני 2020 (IDT)

אוקיי, מסכים. אבל לגבי החלק שהרב אמר עליו "חתן כמוהו לא תמצא" אני חושב שכן יש להשאיר זאת, לכבודו של הגרי"ש, לא של הרב... (די הגיוני שמי שקיבל זה פרגון, מאדם כמו הרב, ראוי לכתוב את הפרגון הזה בערך עליו...)אבי דרורי - שיחה 20:10, 30 ביוני 2020 (IDT)

אילו נניח היינו יודעים מהרב אלישיב או מהרב לוין בעצמם, מכלי ראשון, שכך אמר - היה מקום. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תש"ף • 21:30, 30 ביוני 2020 (IDT)

שם בנו רבי אברהם

בציבור שהרב אלישיב משתייך אליו לא שייך לקנות בשם פרטי לאדם מבוגר וק"ו שעבר את גיל 70 אלא בצירוף תואר "הרב" לכן איני מבין מדוע לא כתבתם הרב קודם לשם בנו אמרי בינה - שיחה 02:09, 9 באפריל 2021 (IDT)

אצלנו יש יותר כבוד למושג רב, ולכן גם בני מאה, ואפילו מכובדים מאוד, אינם הופכים בגלל זה לרבנים. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשפ"א • 14:26, 9 באפריל 2021 (IDT)

אל תשכח שהוא היה עמל בתורה כל ימיו בכולל אמרי בינה - שיחה 16:44, 9 באפריל 2021 (IDT)

אם כבר דנים אז בעיקר אצל גדולי תורה אין לכתוב דברים שלא מכבדים וזה חז"ל מפורש שא"כ לא שבקת חיי לכל בריה שאין אחד שאין לו עבר כל שהוא ואפילו קצרצר ובפרט דברים שלפי ר"ת הרי הם באיסור לשוה"ר ב"מ אמרי בינה - שיחה 16:50, 9 באפריל 2021 (IDT)

ד"ת אמרי בינה - שיחה 16:50, 9 באפריל 2021 (IDT)

גם מי שלמד 120 שנה בכולל אשריו ואשרי חלקו, ועדיין אינו רב. רב זה ממש רב. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשפ"א • 12:55, 11 באפריל 2021 (IDT)

אמרי בינה, האם הבן שימש ברבנות מקומית במקום כלשהו, או שהרביץ תורה לרבים במשך שנים? האם נסמך לרבנות באופן מסודר? צור החלמיש - שיחה 13:33, 11 באפריל 2021 (IDT)

אני שוב חוזר בציבור אליו הוא משתייך השםנרב ניתן לכל תלמיד חכם אמרי בינה - שיחה 20:23, 11 באפריל 2021 (IDT)

א. אנחנו גם לא מתיימרים לקבוע מי תלמיד חכם (מה גם שבהלכה הדברים כלל לא פשוטים). ב. איננו כפופים למקובל בציבור שאליו הוא משתייך. לכן גם, בניגוד לעיתונות החרדית, אין לנו יכולת להכריע מיהו "הגאון" ומי "הגאון הגדול". חלמיש, גם סמיכה לרבנות לא תספיק. רב זה מקצוע, לא תעודה ממוסגרת. נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"א • 12:43, 12 באפריל 2021 (IDT)

בנוגע לדבריך, לא נתקבלה מדיניות בנושא וקביעתך משקפת עמדה אישית. כפי שדוקטורט אינו רק מקצוע אלא תואר שמקובל להצמיד למי שקיבל אותו, כך גם סמיכה לרבנות. צור החלמיש - שיחה 12:47, 12 באפריל 2021 (IDT)

זה הסטנדרט שאני מכיר, כפי שתוכל לראות גם כאן. דוקטורט הוא תואר ומי שקיבל אותו זכאי להשתמש גם אם הוא עובד לפרנסתו כנהג רכבת או מלצר. רב הוא מקצוע. גם בציבור הרחב לא קוראים למישהו הרב רק בגלל שיש לו סמיכה לרבנות. אצל חרדים קוראים "הרב" לכל גבר חרדי שרוצים לכבד (ואם לא רוצים - מוחקים לו את התואר). נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"א • 15:00, 12 באפריל 2021 (IDT)

כמו תעודת דוקטורט וכמו הסמכה לעריכת דין, כך סמיכה לרבנות; תואר שרכש אדם באופן מקובל הוא תואר, ואין זה משנה אם ובמה הוא עובד לפרנסתו. צור החלמיש - שיחה 15:32, 12 באפריל 2021 (IDT)

חולק על זה. בציבור הדתי גם לא קוראים לאדם "הרב" רק בגלל שקיבל פעם סמיכה לרבנות. גם בציבור החרדי זה לא מה שקובע. נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"א • 15:36, 12 באפריל 2021 (IDT)

אני לא מדבר רק על איך שקוראים (ועל פי רוב כן קוראים) אלא על איך שכותבים אנציקלופדיה או בכלל בכתיבה מקצועית. צור החלמיש - שיחה 15:38, 12 באפריל 2021 (IDT)

גם זה לא. בערך שמוקדש לאדם נכתוב שהוא בעל סמיכה לרבנות, אבל לא נקרא לו הרב אם מעולם לא שימש בשום תפקיד רבני. כך נהוג גם בכתיבה מקצועית אחרת. במקרה כזה הסמיכה לרבנות היא לא יותר מטריוויה ביוגרפית. נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"א • 15:45, 12 באפריל 2021 (IDT)

גם כאן אין טעם לבטא את עמדתך האישית בלשון רבים (נכתוב, נקרא). צור החלמיש - שיחה 16:12, 12 באפריל 2021 (IDT)

כמדומני שגם אתה עשית דבר דומה בתגובתך הקודמת ("כותבים"). נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"א • 16:37, 12 באפריל 2021 (IDT)

אני כתבתי בגוף שלישי-נסתר ולא הכללתי אותך, ואילו אתה כתבת בגוף ראשון והכללת גם אותי. צור החלמיש - שיחה 16:53, 12 באפריל 2021 (IDT)

גם אני לא התיימרתי לדבר בשמך ולהכליל אותך, כך שהמהלך שגוי. נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשפ"א • 20:10, 12 באפריל 2021 (IDT)

ביטול עריכה

דג ירוק אשמח לדעת למה ביטלת את העריכה שלי לחיים • ה' באב ה'תשפ"ב 09:32, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

אשמח לדעת מדוע ביצעת את העריכה מלכתחילה... עד כמה שהבנתי, לדעתך מי שלא מחזיק בתפקיד כלשהו אינו ראוי לתואר רב כיוון שאינו רב "של משהו"; אך זה נוגד את הקונצנזוס המקובל לפיו כל תלמיד חכם ראוי לתואר רב. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:59, יום שלישי בשבת, ה' באב ה'תשפ"ב (IDT).

אין שום קונצנזוס כזאת בויקיפדיה, אולי אתה מתבלבל עם המכלול, בבקשה ממך תבטל את העריכה שלך לחיים • ה' באב ה'תשפ"ב 10:10, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

"רב הוא תואר כבוד לאיש בעל סמכות רוחנית ותורנית ביהדות. התואר בעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים. לעיתים גם עסקן בעניני קודש נקרא רב." בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/רבנים מצויינים קריטריונים המצדיקים ערכים גם לרבנים שאינם בעלי משרות. אמנם, איני יודע אם נערך דיון בנידון זה בעבר ואם ישנו תקדים בנושא, אם יש לך ידיעות בנושא אשמח שתשתפם.

ולגופם של רבנים, הרב יוסף ישראלזון היה ראש כולל ברחובות (בליל ראש השנה וכו', באתר דרשו) והרב שלמה אלישיב היה רב תפארת בחורים לאחר פטירת אביו (משה ויסברג, בנו בכורו של פוסק הדור: הגאון רבי שלמה אלישיב זצ"ל נפטר, באתר בחדרי חרדים, כ"ז תשרי תשע"ט), אך שוב, תלמיד חכם לא זקוק למשרה כדי להיקרא רב. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:53, יום רביעי בשבת, ו' באב ה'תשפ"ב (IDT).

דיווח שאורכב ב-03 במאי 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: דרוש מקור

לרב אלישיב היה 14 ילדים

דרוש מקור. כאן כתוב 12 כפי שמצוין בערך. פוליתיאורי - שיחה 21:55, 1 במאי 2023 (IDT)