לימודי רפואה בישראל
לימודי רפואה בישראל מתקיימים בשישה בתי ספר לרפואה:
- הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה.
- הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
- הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון בחיפה.
- הפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר-אילן.
- הפקולטה לרפואה ע"ש אדלסון של אוניברסיטת אריאל בשומרון.
- בית ספר דינה רקנאטי לרפואה של אוניברסיטת רייכמן (בהקמה).
רוב התלמידים לומדים במסלול השש-שנתי אליו מתקבלים בוגרי בתי ספר תיכוניים, בנוסף קיים מסלול ארבע-שנתי לבעלי תואר ראשון.
מספר המקומות המוגבל בבתי הספר הקיימים וביקוש גדול למקומות אלו גרם לכך שתנאי הקבלה לבתי הספר הללו הפכו לקשים מאוד, ובמשך שנים רבות רף הקבלה ללימודי רפואה (אנ') הוא הגבוה מבין כל תחומי הלימוד. היות שתנאי הקבלה ללימודי תואר דוקטור לרפואה בישראל נחשבים לדורשניים ביותר, הרי שישראלים רבים שרוצים ללמוד רפואה נאלצים לעשות זאת בחו"ל, שם תנאי הקבלה מחמירים פחות, ואף מסלולי הלימוד קצרים יותר. יעדים נפוצים למטרה זו הונגריה, צ'כיה, אוקראינה, רומניה ואיטליה. נכון ל-2023, 69% ממקבלי הרישיון לעיסוק ברפואה בישראל למדו במוסדות זרים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר לרפואה הראשון בישראל היה זה של האוניברסיטה העברית בירושלים שנפתח ב-1949.[2] בשנות ה-50 של המאה ה-20 התקיימו לימודי רפואה בישראל רק שם. העלות הגבוהה של הוראת הרפואה הביאה להגבלת מספר הסטודנטים החדשים, בהתאם לצורכי המדינה, לכ-50 סטודנטים לשנה.[3] עקב מגבלה זו, רבים שביקשו להתקבל ללימודי רפואה לא התקבלו וחלקם יצאו ללמוד בחוץ לארץ. בשנת 1955, למשל, התקבלו ללימודים 50 מתוך 280 מועמדים[4] ובשנת 1958 התקבלו 50 מתוך 400 מועמדים. האוניברסיטה העברית ביקשה להרחיב את מספר הלומדים ל-75 ואף למאה לשנה,[5] ובשנת 1957, בעקבות העלייה מפולין, הורחב בית הספר לרפואה כדי לקלוט סטודנטים עולים, דבר שיצר התמרמרות בקרב בני הארץ שביקשו ללמוד רפואה.[3] מספר הסטודנטיות לרפואה היה קטן לעומת מספר הסטודנטים. היו שטענו שמדובר במדיניות מכוונת של הפקולטה לרפואה, שאינה רוצה לבזבז משאבים על נשים, שלגישת הפקולטה, לאחר נישואיהן ספק אם יתמידו במקצוע.[6]
בנובמבר 1964 נפתח בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והחלו ללמוד בו ישראלים תלמידי שנה ד' וה' שלמדו את לימודי השנים הקודמות מחוץ לישראל.[7] בשנת 1966 החלו 76 סטודנטים לימודי שנה א' ברפואה באוניברסיטת תל אביב.[8] הקמת בית הספר לא פתרה את הבעיה של המחסור במקומות ללימודי רפואה, וישראלים המשיכו ללמוד רפואה בחו"ל, בעיקר ברומניה ובאיטליה.
ב-1964 נחתם הסכם בין ד"ר משה לזר, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, לבין הפקולטה לרפואה בירושלים, לפיו בית החולים רמב"ם יסונף לאוניברסיטה העברית כאחד מבתי החולים בהם יעשו חלק מתלמידי השנה החמישית והשישית של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה לימודים קליניים.[9] לאחר ארבע שנים ביקש בית החולים להקדים את בואם של הסטודנטים מירושלים וביקש לקלוט אותם כבר בשנת לימודיהם הרביעית, אולם האוניברסיטה העברית התנגדה. במקום זאת נפתחה תוכנית לימודים לשנה רביעית עבור סטודנטים ישראליים שלמדו רפואה באיטליה. באוגוסט 1969 התקבלה החלטת ממשלה על פתיחת שערי בית החולים רמב"ם לתלמידי שנה רביעית, ובנובמבר נקלטו 40 הסטודנטים הראשונים. בשנת הלימודים 1971 נפתחה כיתה ללימודי שנה א' ברפואה בטכניון. ב-1979 נחנך בצמוד לבית החולים הבניין למדעי הרפואה ע"ש משפחת רפפורט ובו הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט.
בשנת 1972 למדו בישראל כ-250 סטודנטים לרפואה בכל שנתון. 1,500 ישראלים למדו רפואה באוניברסיטת בולוניה.[10]
בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון הוקם ב-1974 בשיתוף עם שרותי בריאות כללית (אז קופת החולים הכללית) והמרכז הרפואי סורוקה, בעקבות החלטת המועצה להשכלה גבוהה בישראל במרץ 1973. ההחלטה עברה על חודו של קול בתמיכת שר החינוך יגאל אלון.
בשנת 2008 נפתח באוניברסיטת תל אביב מסלול ארבע שנתי ללימודי רפואה לבעלי תואר ראשון.[11]
באוקטובר 2002 קבעה ועדת פזי שהחל משנת 2010 יש להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה כדי למנוע ירידה בשיעור הרופאים. ביוני 2007 קבעה ועדת הלוי שיש לפתוח בית ספר נוסף לרפואה.[12] בשנת 2011 מומשה המלצה זו, עם פתיחת הפקולטה לרפואה בצפת. בשנה זו החלו 694 סטודנטים בלימודי רפואה בישראל.[13]
כיום, מספר הרופאים לנפש בישראל עדיין נחשב נמוך בהשוואה למדינות אחרות.[14] כמו כן, הביקוש ללימודי הרפואה נמצא בירידה,[15][16] בין הגורמים המביאים להפחתה במספר הבוחרים ללמוד רפואה נכללים משך הלימודים הארוך ואופיים התובעני, וכן העדפתם לקריירה בתחומי ההייטק והביוטכנולוגיה לאור השכר הגבוה יותר, וכן בעקבות תנאי כניסה נוחים יותר אקדמיה במקצועות המדעיים ומדעי המחשב לעומת לימודי רפואה.[17] חסמי הכניסה הגבוהים ללימודים וכן העובדה כי רבים מן הסטודנטים בוחרים לעבור ללמוד מעבר לים הופכים את מקצוע הרפואה לפחות מבוקש גם בקרב הורי צעירים בישראל.[18] בממשלה פועלים להעלאת מספר הרופאים דרך הקצאת משאבים[19][20] ולצמצום מספר הישראלים הבוחרים ללמוד מעבר לים[21] בין היתר על ידי סגירת התוכניות האמריקאיות לרפואה כדי לפנות מקום לסטודנטים ישראלים נוספים.[22]
מחקר שפורסם ב-2024 מצא שהקמת פקולטות לרפואה לוותה באופן קבוע בהתנגדויות מצד הפקולטות הקיימות לרפואה, החל מההתנגדות של הפקולטה לרפואה בירושלים להקמת הפקולטה בתל אביב בשנות ה-50 של המאה ה-20 וכלה בהתנגדות של כל הפקולטות הקיימות להקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן. חריגה בהקשר זה הייתה ההתנגדות להקמת פקולטה באוניברסיטת אריאל שמעבר לקו הירוק, שהייתה ברובה התנגדות פוליטית.[23]
התוכנית השש-שנתית (המסלול הרגיל)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל פועלים שישה בתי ספר לרפואה המציעים מסלול לימודים רגיל בן 6 שנים ושנת סטאז' נוספת: באוניברסיטה העברית בהדסה, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן-גוריון, בטכניון ובפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן.[24]
לימודי הרפואה במסלול נמשכים שש שנים, למעט מסלולים ייחודיים, ולאחריהן שנת השתלמות מעשית (סטאז'). המסלול מחולק לשני חלקים בני שלוש שנים. בחלק הראשון נלמדים מדעי יסוד (לימודים קדם-קליניים) ובסיומו מוענק תואר בוגר במדעי הרפואה (B.Sc.Med.). בחלק השני לומדים הסטודנטים במחלקות בתי החולים האוניברסיטאיים (לימודים קליניים). בסיומו, ולאחר הסטאז', מוענק תואר דוקטור לרפואה (M.D.).[25]
התוכנית הארבע-שנתית לבעלי תואר ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית ללימודי רפואה במסלול קצר יותר (ארבע שנים ושנת סטאז') מוצעת לבעלי תואר ראשון בכל תחום בממוצע 80 ומעלה לאחר שהשלימו, בעת הלימודים לתואר או בנפרד מהם, קבוצת קורסים במדעי החיים וקורס בסטטיסטיקה ("קורסי ליבה"). תהליך הקבלה לתוכנית כולל מבחן ידע מעמיק ומבחן אישיותי. התוכנית קיימת באוניברסיטת תל אביב,[26] בפקולטה לרפואה בגליל (צפת) של אוניברסיטת בר-אילן, בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אריאל בשומרון ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. למעוניינים שנדרשים להשלים את קורסי הליבה או חלק מהם, הקורסים מוצעים בכמה מוסדות אקדמיים בישראל גם כלימודי חוץ שאינם חלק מלימודים לתואר ראשון. חלק מהמוסדות מציעים קורסים שהם נרחבים יותר מהנדרש להתמיינות או שיש להם דרישות קדם, ולמתעניינים מומלץ שלא לכלות את זמנם בלימוד חומר שאינו נחוץ. דרישות קורסי הליבה לשם התמיינות לתוכנית הארבע-שנתית הן זהות בארבע האוניברסיטאות שמציעות את התוכנית.
תוכניות לסטודנטים זרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש מספר תוכניות המיועדות לסטודנטים זרים, בעיקר מארצות הברית, המתקבלים לאחר תואר ראשון. אוניברסיטת תל אביב מקיימת תוכנית כזאת מ-1976 והיא מוכרת על ידי מועצת המנהלים של האוניברסיטה של מדינת ניו יורק (Regents of the University of the State of New York State).[27] הטכניון מציע תוכנית כזאת החל מ-1983.[28]
מסלול בעל מאפיינים דומים, מוצע למשל, באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין בתוכנית של בית הספר לרפואה של סנט ג'ורג' של אוניברסיטת לונדון ונערך בשיתוף בית החולים תל השומר ברמת גן[29] כאשר הסטודנטים המצטרפים אליו לומדים בניקוסיה שנתיים ואז עוד שנתיים של סבב מחלקות קליניות בבית החולים תל השומר. בוגרי מסלול זה מקבלים תואר MBBS שהוא המקבילה הבריטית לתואר MD.[30]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן אבן, הסכסוך בין האוניברסיטאות לבית החולים שיבא מגיע לשיא, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
רוני לינדר-גנץ, דקאני הפקולטות לרפואה נגד הקמת פקולטה באריאל: "סוג של קניבליזם", באתר TheMarker, 20 ביוני 2017- רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל, כשסטודנט מחו"ל לרפואה משלם חצי מיליון שקל - לישראלים לא נשאר מקום, באתר TheMarker, 9 ביולי 2018
אתרי אינטרנט של בתי ספר לרפואה:
- בית הספר לרפואה, באתר של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים
- בית הספר לרפואה, באתר של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
- הפקולטה לרפואה, באתר של הטכניון
- בית הספר לרפואה, באתר של הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- הפקולטה לרפואה, באתר של אוניברסיטת בר-אילן בצפת
- בית הספר לרפואה, באתר של אוניברסיטת אריאל בשומרון
- בית ספר דינה רקנאטי לרפואה של אוניברסיטת רייכמן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוני לינדר, שפל המדרגה: פחות משליש מהרופאים החדשים — בוגרי הפקולטות בישראל, באתר TheMarker, 16 בינואר 2024
- ^ ראו דיווח על פתיחת בית הספר: נפתחה הפקולטה לרפואה, דבר, 18 במאי 1949
- ^ 1 2 נתן ינאי, לבוגרי ביה"ס לרפואה יובטחו משרות בארץ; חשש לירידת רופאים צעירים, דבר, 11 בפברואר 1959
- ^ חמישים מתוך 280 התקבלו ללימודי רפואה בירושלים, דבר, 21 באוקטובר 1955
- ^ הגדלת מספר לומדי רפואה בדיוני האוניברסיטה וקופ"ח, דבר, 28 במרץ 1955
- ^ תקוה ויינשטוק, נומרוס קלאוזוס לנשים בבית הספר לרפואה, מעריב, 5 בספטמבר 1960
- ^ נפתח בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, דבר, 10 בנובמבר 1964
- ^ המחזור הראשון בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב - סיים לימודיו, דבר, 30 בינואר 1967
- ^ יעקב העליון, בית החולים רמב"ם בחיפה קיבל מעמד אוניברסיטאי, מעריב, 23 באפריל 1964
- ^ אלי אייל, אנו ארץ שיא באחוז הרופאים והמשפטנים אך מהנדסים חסרים לנו בכל מקום, מעריב, 3 במרץ 1972
- ^ תוכנית לתואר דוקטור ברפואה לבעלי תואר ראשון, באתר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב
- ^ רועי גולדנברג, על עתיד הצפון: בית הספר לרפואה בגליל זקוק לטיפול נמרץ, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2009
- ^ ליאור דטל, בית הספר לרפואה בצפת יקפיץ את מספר הסטודנטים לרפואה ב-18%, באתר TheMarker, 39 באוקטובר 2011
- ^ רופאים בישראל: מגמות במאפייניהם ובהכשרתם, פורסם על ידי מכון טאוב, 2020
- ^ עידן ארץ, מערכת הבריאות לקראת משבר גדול בהרבה מהקורונה, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2021
- ^ ענת גלעד, מצביעים ברגליים: עלייה בביקוש ללימודי מחשבים, צניחה במספר הסטודנטים למשפטים, באתר הון, 2019
- ^ האלטרנטיבות בארץ – ההיי-טק קורץ להם, באתר ההסתדרות הרפואית בישראל
- ^ המקצועות שהורים רוצים שילדיהם ילמדו, באתר ynet, 8 בנובמבר 2022
- ^ הגדלת מכסות סטודנטים לרפואה ועדכון מודל התכנית לעידוד הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 2022
- ^ מספר הרופאים בישראל: מגמות והצעות, מסמך שפורסם על ידי משרד הבריאות, 2021
- ^ עדו בן פורת, עידית סילמן למתעניינים בלימודי רפואה בחו"ל: אנחנו צריכים אתכם כאן בחזרה, באתר ערוץ 7, 2022
- ^ נשקלת אפשרות לסגירת התכניות האמריקאיות ללימודי רפואה בישראל, 2022
- ^ שפרה שורץ, איה בר עוז, מלחמת הפקולטות לרפואה בישראל 2024–1960 – נקודת מבט, הרפואה, ינואר 2024
- ^ מוסדות מוכרים בישראל ללימודי רפואה, באתר משרד הבריאות
- ^ מידע על מסלולים ללימודי רפואה באתר לימודים בישראל, 2020
- ^ לימודי רפואה: לתואר ד"ר ברפואה לבעלי תואר ראשון הכשרה אקדמית וקלינית תוך ארבע שנים בלימודי רפואה
- ^ The Sackler School of Medicine New York State/American Program of Tel Aviv University
- ^ Technion American Medical Students Program
- ^ דף התוכנית
- ^ שחר אילן, משרד הבריאות יפעל לביטול לימודי הרפואה לזרים, באתר כלכליסט, 27 במאי 2019